חביות נפט / צילום: Shutterstock, RachenStocker
מאז פרוץ מבצע ״שאגת הארי״ והמתקפה באיראן השווקים בכל העולם נושאים את עיניהם למוקד אחד - מחירי האנרגיה. האיראנים מאיימים למנוע מעבר במיצרי הורמוז שבמפרץ הפרסי ואף תקפו כלי שיט שניסו לעשות זאת. התוצאה מכך היא עצירה של כ-20% מאספקת הנפט העולמית שהביאה לזינוק של מחירי הנפט בשני ימי המסחר האחרונים וביום שלישי מחיר חבית ברנט אף נגע ברף של 85 דולר - שיא מאז יולי 2024.
● מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות
● S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"
בענק ההשקעות הבריטי שרודרס טוענים כי "אם השיבוש (במיצרי הורמוז) יימשך מספר שבועות, מחירי הנפט עלולים להמשיך ולהאיץ כלפי מעלה. כל שבוע נוסף של פגיעה בנתיב השיט צפוי להגביר את חשש השוק מאובדן אספקה מתמשך". להערכתם "חסימה של ארבעה-חמישה שבועות עשויה להעלות את המחיר לרמות של 100-120 דולר לחבית. אם העימות יימשך חודשים, ייתכן שנראה מחירים חוצים שיאים היסטוריים - בטווח של 150-200 דולר לחבית".
לדברי דיוויד ריס, הכלכלן הראשי הגלובלי של שרודרס, "זינוק קצר במחירי הנפט לא צפוי להשפיע באופן מתמשך על האינפלציה. אך עלייה מתמשכת במחירי האנרגיה תפגע בהכנסה הריאלית של משקי הבית, תכביד על הצמיחה ותעלה ספקות לגבי יכולתם של בנקים מרכזיים להמשיך במדיניות של הקלה מוניטרית". אבל האם אפשר גם להרוויח מהעלייה במחירי הנפט?
מה כדאי לדעת לפני שנחשפים לזהב השחור
כ-80 מיליון חביות נפט מופקות מדי יום בעולם, כאשר סוגי הנפט המוכרים ביותר הם ברנט מהים הצפוני ו-WTI המופק בטקסס. מחיר חבית נפט מושפע מגורמים רבים בהם מתיחות גיאו-פוליטית כמו כעת במזרח התיכון, ורמות הביקוש לנפט עצמו. כך בקורונה למשל הושבתה התנועה בעולם ומחיר הנפט התרסק לאפס דולר לנקודת זמן קצרה.
מדובר בסחורה המתאפיינת בתנודתיות גבוהה. בחמש השנים האחרונות עלה מחירה של חבית נפט מסוג ברנט ב-20%, כאשר במהלך התקופה הוא נגע בכמעט 120 דולר בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה ונחתך אל מתחת ל-60 דולר .
משקיע המעוניין להחשף לזהב השחור יכול להשקיע בקרן סל שעוקבת אחרי מחירו. בארץ ישנן שתי קרנות סל, של תכלית וקסם, שעוקבות אחרי מדד של בלומברג שמורכב מחוזים עתידיים על מחיר חבית מסוג ברנט, אותם יש לרכוש מדי תקופה (מה שמייקר את עלות המעקב למשקיע).
עלות דמי הניהול בכל אחת מהקרנות עומדת על 1.5% בשנה, יקר מלמשל קרן שעוקבת אחרי מדד ת"א-35 שם דמי הניהול נעים בין 0.1% ל-0.45%. בעולם קיים מגוון רחב של קרנות סל כמו USO שעוקבת אחרי מחיר הנפט בארה"ב או USL (שעוקבת אחרי החוזים השונים לנפט לשנה קדימה). וישנן עוד מגוון קרנות שעוקבות אחרי חבית נפט.
מחיר הנפט, בנוסף להיותו תנודתי, גם נקוב בדולרים. לכן, למשקיע הישראלי מדובר בפקטור שמקזז מהתשואה כאשר השקל מתחזק. שתי קרנות הסל שעוקבות אחריו אמנם זינקו ב-25% מתחילת השנה הנוכחית, אך עלו בכ-3% בלבד בשנה החולפת.
השקעה בנפט גם לא מחלקת "דיבידנדים", אך עדיין יכולֿה להציג תשואות פנומנליות בפרקי זמן קצרים. מי שחשב שהעולם לא נגמר אחרי שפרצה הקורונה, יכול היה לרשום תשואה של מעל ל-700% עד אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה.
המדדים הישראלים שמכים את החבית
דרך נוספת ליהנות מהעלייה במחיר הנפט, פשוטה וסולידית יותר, היא השקעה בחברות והשותפויות הפועלות בתחום. המשקיעים המקומיים זיהו כבר מזמן את הפוטנציאל הטמון בשוק האנרגיה ורשמו בו רווחי עתק.
כך, מדד ת"א-נפט וגז אמנם הניב תשואה של 33% בלבד בשנה האחרונה, אבל בחמש השנים האחרונות רשם תשואה פנטסטית של 433% - שני רק למדד ת"א-ביטוח באותה תקופה ויותר מכפול מהתשואה שהניב מדד הדגל ת"א-35 בזמן זה (175%).
מדד ת"א-נפט וגז שכולל בין היתר את מניותיהן של שותפויות ניו-מד אנרג'י ורציו שמפיקה גז טבעי ממאגר לוויתן; ישראמקו ותמר פטרוליום שמפיקות גז ממאגר תמר; קבוצת דלק, בעלת השליטה בניו-מד ובחברת איתקה המפיקה נפט בים הצפוני ואת השותפות נאוויטס שמפיקה נפט ביבשת אמריקה ועוד.
היתרון בהשקעה בשותפויות האנרגיה המקומיות ובמדד העוקב אחריהן הוא שרובן נהנות מתזרים מובטח מפעילותן, רווחיות גבוהה, והן אף מחלקות דיבידנד על פני שנים כך שהסיכון הכרוך בהשקעה בהן נמוך יותר ביחס לסחורת הנפט והוודאות גבוהה יותר.
עיקר הפעילות של החברות המרכזיות במדד נוגעת להפקת גז טבעי ממאגרי הים של ישראל, כאשר יש בו גם חשיפה מסויימת לחיפוש והפקת נפט. מחיר הגז נקבע בחוזים ארוכי טווח מול לקוחות גדולים מקומיים ומדינות שכנות.
המרוויחות המפתיעות: אנרגיה מתחדשת
העלייה במחיר הנפט טובה גם לחברות האנרגיה המתחדשת. היא מייקרת את השימוש בדלקים מסורתיים לייצור חשמל, ולכן מגבירה את הביקוש לאנרגיה חלופית. ברקע עומד גם הזינוק חסר התקדים בביקוש לחשמל בשל מהפכת ה-AI ובניית חוות שרתים עבורה שהיו המנוע העיקרי לראלי האחרון במניות האנרגיה המתחדשת.
מניות כמו אנלייט ודוראל, הפועלות בעיקר בשוק הסולארי, רשמו בשנה האחרונה תשואות של 263% ו-340% בהתאמה בעוד חברות שמפעילות בנוסף תחנות כח, כמו משק אנרגיה ואו.פי.סי זינקו במעל 200%.
מדד ת"א-תשתיות אנרגיה הוותיק יחסית עלה בשנה האחרונה ב-117%, והוא אחד משיאני המדדים בבורסה. לפני פחות מחודש השיקה הבורסה מדד חדש, ת"א-אנרגיה ישראל, שעלה מאז, בצל ההערכות המוקדמות למלחמה, ב-12%, כפול מתשואת מדד ת"א-נפט וגז. המדד החדש משלב את שותפויות הגז והנפט, עם חברות האנרגיה המתחדשת וחברות נוספות.
מניות נוספות שמושפעות בעקיפין ממחיר הנפט, הן אלו של בתי הזיקוק בחיפה (בזן) ובאשדוד (בזא). זאת בשל מרווחי הזיקוק - הפער בין מחיר הנפט שהן רוכשות למחירי התזקיקים (בנזין, סולר וכו') שהן מוכרות. מניית בזן עלתה מתחילת השנה ב-11%, אך בחמש שנים זינקה ב-152% תשואה גבוהה הרבה יותר ממחיר חבית ברנט באותה תקופה (20%).
מנגד, מי שרוצה להשקיע במניות ענקיות אנרגיה שמפיקות נפט בעולם, יכול להחשף לתחום דרך תעודת הסל XLE, שכוללת מניות של חברות אנרגיה מסורתיות כמו אקסון מובייל, שברון וקונוקו-פיליפס. תשואת הקרן מתחילת השנה עומדת על 25%, אך רק ב-14% בלבד בשלוש שנים.