תערוכת טכנולוגיה באמירויות, כר פורה לחוות שרתים / צילום: Shutterstock
אמזון דיווחה ביום ב' על פגיעות של כטב"ם איראני בשתי חוות שרתים באיחוד האמירויות, ועל הפסקות חשמל והפרעות בפעילות של חווה אחרת בבחריין. זאת בשל מה שהיא מכנה כ"אובייקט שמייצר אש וגיצים" - שם מכובס לכטב"מים שפגעו במבנים אלה. האם הדבר צפוי לעצור את תנופת הבנייה בתחום חוות השרתים, מהו הנזק שיכול להיגרם, מדוע בנייה לא ממוגנת היא תופעה שיש מי שמעודדים אותה ומי יהיו המרוויחים והמפסידים מהתקרית? גלובס עושה סדר.
● טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן
● מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן
מה הנזק שנגרם?
"לפי ההערכות, פרצה שריפה בתוך חוות השרתים, וכאשר זה קורה, יש צורך להשבית את כל מערכות החשמל והגיבוי וכן את הגנרטורים, מה שפוגע גם במערכת הגיבוי", אומרת דקלה לוי, מנכ"לית ובעלי משרד DLVS שעוסק בתכנון חוות שרתים ומשרת בין היתר כמה מ"שבע המופלאות" בישראל.
"לעיתים חברות בונות כמה חוות שרתים בנפרד זו מזו כדי לשמור על יתירות, אבל אם כולן קשורות לאותה תחנת כח באותה רשת חשמל, פגיעה ברשת - משמעותה פגיעה בכל החוות הללו". עם זאת, פגיעה במבנה חוות השרתים רק לעיתים נדירות מובילה לאובדן מידע. "אם אין פגיעה פיזית בשרתים עצמם, שנמצאים עמוק בתוך המבנה, אין פגיעה במידע. זה רק אומר שכל זמן שהתקלה קיימת, אין אפשרות לגשת למידע או לעבוד באפליקציות שיושבות עליו. ההפסד בא לידי ביטוי בהפסד של ימי עבודה ובשירותים שאי אפשר לגבות עליהם תשלום".
על פי הודעת אמזון: "הפגיעות גרמו לנזק למבנים ולתשתית החשמל שלהן, הן דרשו פעילות של כיבוי אש שהובילה לנזקי מים". אמזון הודתה כי השבתת השירות והמלחמה תעכב את כל שירות המשלוחים שלה בכלל המזה"ת - כולל בישראל, ומספר אתרים - בהם קלוד של אנתרופיק - סבלו מחוסר זמינות חלקי למשתמשים באזור.
האם יש תקדים לפגיעה דומה?
ישנם תקדימים לא מעטים - רוסיה פגעה במספר חוות שרתים בקייב ובחרקוב שבאוקראינה, כולל גם בענן הריבוני של הממשלה שם, דבר שמאלץ אותה להסתמך על שרתי אמזון וגוגל מחוץ למדינה. עם זאת, פגיעות פיזיות בחוות שרתים גם שלא במסגרת לחימה הן תופעה שכיחה למדי, שמביאה להשבתה חוזרת ונשנית של שירותים מקוונים. באוקטובר שעבר ארעה תקלה גדולה בחוות שרתים מרכזית של אמזון בוירג'ניה המכונה US East 1, שהשבתתה הביאה לנזקים של מיליארדים ללקוחותיה והשבתת שירותים של אינספור חברות בהן אדובי, אפל מיוזיק, זום, סלאק, פורנטייט, ו־HBO. במסגרת אחת התקלות המפורסמות של אמזון, בשנת 2013, גרם קוד שגוי של מהנדס תוכנה להשבתה של אתרי קניות ואתרי מדיה כמו נטפליקס בניו־יורק בימי חג המולד. "רוב התקלות בחוות השרתים מתרחשות בגלל טעויות אנוש ולא בשל שריפה או חבלה, והנזקים יכולים להיות עצומים", אומר לגלובס אופיר ארליך, מנכ"ל וממייסדי חברת גיבוי התוכנה EON, שמכר בעבר את הסטארט־אפ קלאוד אנדיור, שכיום מנהל את שירותי הגיבויים של אמזון. "בין אם עובד לוחץ על כפתור לא נכון או עושה טעות בקוד - וזה מייצר תגובת שרשרת שמתגלית רק זמן מה אחרי שהתקלה הסתיימה". לוי מסבירה כי "33% מהתקלות בחוות השרתים נגרמות בשל נפילת חשמל, 23% בשל בעיות רשת שנגרמות לעיתים מספקיות הרשת החיצוניות, ו־20% בשל עדכוני תוכנה או תצורה שנעשים על ידי עובדים".
האם חברות ייאלצו לתכנן חוות שרתים מתחת לקרקע?
כמה מהיזמים שבונים חוות שרתים תת־קרקעיות עשויים ליהנות מעליית ביקושים. שורת חברות כאלה נמצאות בישראל - ענן של מאור מלול, ניסים שריאל גאון והזמר עומר אדם, בונה חוות שרתים תת־קרקעית בצרעה; NED שמקימה חווה תת־קרקעית בנתניה עם קבוצת לוינשטיין; וגם סרברז בונה חווה בכפר סבא שתפעל מתחת לפני הקרקע. בינת דאטה סנטרס מחזיקה כיום בחוות שרתים תת־קרקעית גדולה בירושלים, והיא בונה כעת אחד נוסף בשוהם.
דניאל אפרתי, מנכ"ל חברת NED שמתמחה בהקמה ובתפעול דאטה סנטרים גם מחוץ לישראל מספר כי "אנחנו רואים באזורים רבים יותר בעולם נטייה גוברת למיגון החוות, בין אם החווה נמצאת מעל או מתחת לפני הקרקע. בעולם החשש מגיע מאזורים של רעידות אדמה והצפות, ובאזורים אחרים, כמו בישראל, תרחיש הייחוס יכול להגיע מאיומי טרור ופשיעה - כאשר המטרה העיקרית היא לאפשר רציפות תפקודית ברמה גבוהה. החוות הישראליות היסטורית ממוגנות במיוחד עם כמות עצומה של בטון שנשפכה כאן, אבל העלויות הן בהתאם. מיגון מייקר את עלויות בניית השלד בהיקף שיכול להגיע גם ל־40% מעלות הבנייה".
יונית גולדברג, יו"ר איגוד חוות השרתים, לא רואה נהירה של יזמי חוות שרתים אל תת־הקרקע "זה מייקר את הבנייה בעד 30%, מה גם שלא כל אדמה ניתנת לחפירה קלה", היא מציינת. "עם זאת, יזמי החוות יצטרכו לבצע הערכה מחדש על השרידות התפעולית שלהן ולשדרג את התכנון. גם חוות שנבנו מעל הקרקע הן מוגנות - יש בישראל חוות שרתים עם קירות בטון חיצוניים בעובי של 5 מטר, קירות פנימיים בעובי של מטר לפחות, שממוגנות מפני פגיעה של טיל בליסטי של עד אלף ק"ג חומר נפץ. אפשר להטמין את מערכות הקירור באדמה ולהפריד בינן לחשמל ככל שאפשר".
לוי מסמנת מגמה לפיה יותר ויותר חוות שרתים חדשות נבנות עם פחות ופחות מיגון, אך היא דווקא מברכת על כך: "הביקוש הגובר ל־AI מכתיב הקמה מהירה יותר של חוות שרתים. בעוד חוות ממוגנות דורשות בנייה של 3 שנים בממוצע, החוות הלא ממוגנות יכולות לקום אפילו בתוך שנה. יזמים בוחרים כיום בפיזור השרתים על פני מרכזים רבים יותר או על פני מספר רב יותר של מדינות, במחיר של הקפדה קטנה יותר על מיגון - ודווקא בישראל שסובלת ממלחמות תכופות".
מי המרוויחים הגדולים מהאירוע?
באופן יוצא דופן, ביקשה אמזון מלקוחותיה לגבות את המידע שלהם במקומות אחרים מחוצה לה. המרוויחות המיידיות הן גוגל ואז'ור, אך גם חברות אלה חוות תקלות שירות חוזרות ונשנות. לפיכך, שחקניות גיבוי ובראשן EON הישראלית עשויות להרוויח באופן מיידי. ארליך, מ־EON אומר כי "נכון שהאירועים הללו לא בהכרח באים לרעתנו, אבל גם כאשר ישנן אפשרויות גיבוי, חברות חוששות לבצע אותו מחשש שפעולת הגיבוי עצמה תפגע במידע שלהן". מרוויחים נוספים הם חברות המבטחות פעילות של חוות שרתים, כמו ענקית הביטוח האודן, או חברות המתמחות בניהול סיכוני סייבר לחוות שרתים, כמו נלסיס. לוי טוענת שחוות השרתים הישראליות עשויות להרוויח מלקוחות שמחפשים אתרים ממוגנים ובטוחים.
מי המפסידים?
חברות הממוקדות בפיתוח חוות שרתים באיחוד האמירויות, המרכזית שבהן היא קרן G42 בבעלות הממשל שם, שמחזיקה ב־70% מהשוק באמצעות חברות חוות השרתים ח'אזנה, ובאמצעות פעילות "סטארגייט" שהיא מנהלת יחד עם סופטבנק, אורקל ו־OpenAI. אחת היוזמות שלה היא לבניית חוות שרתים עצומה בגודלה, של 5 גיגהוואט בהשקעה כוללת של 30 מיליארד דולר. השלכות המיגון החדשות של המרכז הזה עשויות לייקר אותו בעד 40%.