בורסת סיאול, השבוע / צילום: ap, Ahn Young-joon
היומיים האחרונים היו כואבים במיוחד עבור המשקיעים בבורסה של דרום קוריאה. לאחר שירד ב־7.2% ביום שלישי, צלל מדד הקוספי (KOSPI) ב־12.6% נוספים ביום רביעי - ירידה דו־יומית של 18%, החדה ביותר שנרשמה בבורסת סיאול מאז המשבר הפיננסי של 2008.
● מנכ"ל ענקית ההשקעות: מופתע מתגובת השווקים למלחמה
● חלקן איבדו עשרות אחוזים, עכשיו המניות הללו קופצות בחסות המלחמה
הכוכבת הגדולה של השווקים העולמיים
הבהלה בשוק הייתה כה עזה, עד שהמסחר הופסק זמנית למשך 20 דקות לאחר שהופעלו מנגנון "בלמי חירום". חלק ניכר מההפסדים בבורסה נגרם עקב "מכירות כפויות" של משקיעים שביצעו הימורים ממונפים ונאלצו לסגור פוזיציות במהירות עם ירידת המחירים בבורסה.
בכך, נבלם בבת אחת מומנטום חיובי וחריג שאפיין את שוק המניות הקוריאני. עד לפתיחת המערכה באיראן, קפץ מדד הקוספי בשיעור כמעט בלתי נתפס של קרוב ל־50% מתחילת שנת 2026 בלבד. גם לאחר גל המכירות האלים של השבוע האחרון, המדד עדיין מציג תשואה חיובית של כ־20% מתחילת השנה הנוכחית (בדומה לתשואה שהניב מדד ת"א 35 באותה שנה).
הצמיחה המטאורית הזו לא החלה השנה. כבר ב־2025 הייתה הבורסה של סיאול הכוכבת הגדולה של השווקים העולמיים עם תשואה של 76% באותה שנה - המדד המרכזי היחיד בעולם שהצליח להכות את מדד הדגל של בורסת ת"א (מעל 50% אשתקד).
אלא שכעת נראה כי אותם כוחות בדיוק שמשכו אותו כלפי מעלה פועלים בכיוון הנגדי ומעצימים הנפילה.
מה הקשר בין מחירי הנפט למניות AI
קטר הצמיחה המרכזי של השוק הקוריאני בשנה האחרונה היה מהפכת הבינה המלאכותית, וליתר דיוק תחום השבבים, שבו דרום קוריאה מהווה חוליה קריטית בשרשרת האספקה העולמית.
ענקיות הטכנולוגיה סמסונג
ו־SK Hynix, השולטות במדד הקוספי, רשמו עליות פנומנליות עד לאחרונה, אולם כעת הן מובילות את הנסיגה עם ירידות דו־ספרתיות חדות. עד לשבוע הנוכחי הן עלו בשיעורים של 82% ו־69% רק מתחילת 2026. כעת כל אחת מהן איבדה מעל 20%.
השינוי הקיצוני בסנטימנט כלפי המניות הללו נובע משילוב של "התחממות יתר" בשוק יחד עם הזינוק במחירי הנפט (על רקע המלחמה מול איראן). עבור דרום קוריאה, צרכנית הנפט השמינית בגודלה בעולם, מחירי אנרגיה גבוהים מרחיקים את האפשרות להורדת ריבית על ידי הפד האמריקאי, מה שגורם למשקיעים לחשב מסלול מחדש ולצאת בבהילות מהימורים מסוכנים.
כלומר, במצב הנוכחי המשקיעים בעולם מעדיפים להתרחק מתחום ה־AI הנחשב לספקולטיבי יותר ועוברים לסקטורים מסורתיים כמו ביטחון ואנרגיה כהגנה מפני תנודות חדות וחוסר יציבות גיאופוליטית.
משקיעי הריטייל קונים, הזרים מוכרים
הגורם השני לפניית הפרסה של שוק המניות הדרום קוריאני הוא רפורמות שביצעו במדינה בממשל תאגידי, שנועדו להגדיל את אמון המשקיעים בשוק המקומי שבמשך שנים נסחר במכפילים נמוכים.
עד לאחרונה המהלך נראה היה כהצלחה והוא הזרים כסף גדול של זרים לבורסה המקומית, אך המכירה המסיבית של השבוע מעמידה את הרפורמה למבחן ומציבה סימני שאלה לגבי חורים בתוכנית ועד כמה החברות הקוריאניות שקופות באמת עם המשקיעים.
בינתיים נראה שהדעות חלוקות. המשקיעים הזרים הם אלו שהובילו את גל המימושים בסיאול, עם מכירה נטו של מניות במדד בהיקף של 3.7 מיליארד דולר. מנגד, המשקיעים הפרטיים, הריטייל, משדרים אמון בשוק המקומי קונים מניות.
התחזקות תופעת משקיעי הריטייל, המוכרת גם בישראל, בולטת במיוחד בדרום קוריאה, בה הם זכו לכינוי "Mom-and-pop traders". כעת הם מנצלים את הירידות למהלך של "buy the dip" תוך שימוש בעתודות המזומנים שצברו.
תרחיש האימים: אפקט בומרנג של המינופים
אז מה מדאיג את הזרים? ערב המפולת, היקף המינוף של המשקיעים הפרטיים זינק לשיא חדש, מתוך ציפייה שהעליות יימשכו. כעת, החזקות אלו, שהתבססו על הון עצמי נמוך של 30%־40% בלבד כביטחונות, עומדות בפני סכנת הנזלה ממשית שתוביל לעוד גל של מימושים וירידות.
הסכנה במינוף הגבוה של משקיעי הריטייל אינה רק פסיכולוגית, אלא טכנית־אוטומטית. כאשר מחיר המניה יורד מתחת לרף הביטחונות שקבע הברוקר, מופעלות מכירות כפויות ללא שיקול דעת של המשקיע. בבורסה ריכוזית כמו זו של סיאול, המכירות הללו יוצרות פערים במחיר שגוררים פקודות מכירה נוספות, וכדור שלג שקשה מאוד לבלום ללא התערבות רגולטורית מאסיבית.
בנוסף לכך, גם התחזקות הדולר בעולם עושה את שלה ומפעילה לחץ על המטבע המקומי, הוון, שנמצא בנקודת שפל רב שנתית מול הדולר ומייצרת למשקיעים הזרים הפסד כפול. בשבוע האחרון התחזק המטבע האמריקאי בקרוב ל־2% מול הוון. במצב זה, הבנק המרכזי יתקשה להוריד ריבית כדי לתמוך בבורסה מחשש להמשך הפיחות.
האם משקיעי הריטייל המקומיים צודקים ונוצרה כעת הזדמנות לקנות מניות במחיריים אטרקטיביים לאחר ימים של נפילות, או שמא החשש של הזרים מוצדק? את התשובה לכך נקבל בתקופה הקרובה.
"חוששים משובה של האינפלציה"
ירון פרידמן, מנהל מחקר במערך ההשקעות של בנק לאומי, מסכם כי "צריך לזכור שמדד הקוספי עלה בצורה מאוד משמעותית מתחילת השנה (טרם הנפילות האחרונות) בכמעט 50%, בעקבות אופטימיות מאוד גדולה בשווקים המתעוררים סביב שוק השבבים, והאופטימיות בנוגע למגמת הפחתות הריבית בארצות הברית ובעולם".
לדבריו, אנחנו רואים שילוב של שני דברים כתוצאה מהמלחמה: "ראשית, העלייה במחירי הנפט מעלה את החשש משובה של האינפלציה, שאם יתממש יעכב גם את הפחתות הריבית בארה"ב ומכאן גם בשאר העולם. תהליך כזה יכול להביא בהמשך להאטה גלובלית, ודרום קוריאה, שמאוד מושפעת גם ממחירי השבבים וגם מסביבת הריבית, עלולה להיות מושפעת מאוד לרעה.
"דבר שני זה תהליך של Off־risk. ברגע שישנה מגמה כזאת, למעשה המשקיעים חוזרים למקומות היותר בטוחים על חשבון השווקים היותר אקזוטיים, שהבולטים בהם הם השווקים בדרום מזרח אסיה בכלל, ובדרום קוריאה בפרט. ה־Off־risk הזה בעצם מחזיר את המשקיעים חזרה לבסיס ומוציא אותם מהמדדים האלה, וכך אנחנו רואים את הירידות מאוד חדות שנרשמות בקוספי".