הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר
בסבב הנוכחי של המלחמה עם איראן כמעט שלא ניתן לזהות חוקיות ברורה בשעות ובדקות שבהן משוגרים מטחים לעבר ישראל. עם זאת, נתונים שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מצביעים על דפוס אחד: המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה.
הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית חברת Moonshot ומי שהייתה חלק מצוות הפיתוח של מערכת כיפת ברזל, נזהרת להסיק מכך מסקנות חד-משמעיות לגבי עומק התיאום בין איראן לחיזבאללה, אך מעריכה כי קצב הירי צפוי להמשיך ולרדת.
● הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?
● עם ארבע שכבות של מחליפים להנהגה: תוכנית המגירה של משמרות המהפכה
ביום שלישי, 3 במרץ, נורו שני מטחים משולבים של איראן וחיזבאללה: הראשון בשעה 00:31 בלילה, והשני בצהרי אותו היום בשעה 14:32. ביום רביעי, ככל הנראה לאחר ההצלחות שנרשמו ביום הקודם, גבר הקצב: בשעה 00:59 בלילה נורה מטח משולב נוסף, ובהמשך אותו יום שוגרו שני מטחים נוספים בהפרש קצר - אחד בשעה 14:01 והשני בשעה 14:31. מטח משולב נוסף, שייתכן כי גם מיליציות פרו־איראניות בעיראק השתתפו בו, נורה בשעה 16:03. היום (ה') נרשמו מטחים משולבים בשעה 03:00, ובערב ב-20:31.
כפי שעולה מן הנתונים, שמונת המטחים המשולבים של איראן ושל גרורתה הנאמנה ביותר חיזבאללה בוצעו בדקות הספורות שסביב שעה עגולה או חצי שעה. לכאורה, הדבר עשוי לרמז על קשר בסיסי יחסית בין הצדדים - כזה המאפשר קביעת מועדי שיגור מראש, אך אינו בהכרח מבוסס על תיאום בזמן אמת.
חדד-חמלניק מסתייגת ומדגישה כי "עוד מוקדם מכדי לומר בוודאות מה עוצמת הקשר בין איראן לחיזבאללה בשלב זה ועד כמה יש להם תשתיות לכך. לא ברור אם מישהו אומר 'שגרו ב-14:00' או שיש מערכת יותר מתוחכמת עם קשר טכנולוגי ביניהם".
עם זאת היא מוסיפה כי "ברור שיש קשר ביניהם - קשה להתעלם מכך". לדבריה, גם אופיו המדויק של הקשר אינו ברור: "האם מדובר בקשר ברמת ההנהגה, או רק בתיאום בין יחידות צבאיות ספציפיות? גם הקשר בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה עצמה אינו ברור לחלוטין".
מ-12 אלף אזעקות ביום ל-1,500
נתון משמעותי נוסף הוא הירידה העקבית במספר השיגורים מאיראן לשטח ישראל. על פי נתוני האזעקות שמרכז מדען הנתונים אריה איזנמן, ביום הראשון של המלחמה (28 בפברואר) נשמעו ברחבי הארץ כמעט 12 אלף אזעקות. ביום השני, 1 במרץ, ירד המספר לכ־9,000, ומאז המשיך במגמת ירידה.
ב־4 במרץ נרשם מספר האזעקות הנמוך ביותר עד כה, 2,432 אזעקות. נכון לשעה 19:00 בערב ב־5 במרץ נרשמו 1,436 אזעקות בלבד. בימים הקרובים יתברר אם מדובר ביום עם מספר האזעקות הנמוך ביותר מאז תחילת הלחימה.
על פי חדד-חמלניק, הירידה במספר המטחים אינה מקרית. "כמות המטחים יורדת משמעותית, אך הדבר נובע גם מריכוז מאמץ של איראן דווקא מול מדינות אחרות", היא אומרת. במקביל, היא מציינת כי בישראל מתמקדים בציד המשגרים. "בחיל האוויר אומרים בצורה חד־משמעית שציד המשגרים הוא מטרה עליונה", וגם מפרסמים רבות על הפעילות הזו.
לדבריה, גם המעורבות האמריקאית תורמת להעצמת המאמצים. "יש גם כוחות אמריקאים שמאפשרים לעשות את זה בצורה אינטנסיבית יותר, גם במקומות שלא הגענו אליהם בעבר. איראן היא מדינה ענקית, ולכן העובדה שגם האמריקאים מעורבים היא מכפיל כוח משמעותי. בסופו של דבר יגיעו גם לאזורים בצפון-מזרח המדינה, שרחוקים יחסית מאיתנו".
חדד-חמלניק מעריכה כי מגמת הירידה צפויה להימשך. "נמשיך לראות ירידה בקצב השיגורים, ככל שצדים אותם יותר. הטילים הבליסטיים שלהם הם מערכות גדולות מאוד, שקשה להחביא. זה לא כמו רקטות ששני אנשים מוציאים בעזה או בלבנון - יש לטילים האיראניים חתימה מאוד גבוהה: הם בגובה 13-15 מטר, ושוקלים 12 טון בשיגור על כל חצי טון של חומר נפץ. 'משוואת הטילים' מדברת על לכל היותר 4% מטען 'שימושי' ממשקל הטיל, מכיוון שעצם הדלק שנדרש - גם הוא משקל שדורש עוד דלק בתורו. רוב המשקל של הטיל הוא הדלק שהוא שורף בדרך".