צילום: Shutterstock, Pixels Hunter
1האירועים שישפיעו על שבוע המסחר
המלחמה נגד איראן תמשיך לעמוד במוקד תשומת לבם של המשקיעים, שיעקבו מקרוב במיוחד אחר השלכותיה על מחירי הנפט - אלו רשמו בשבוע המסחר החולף את הזינוק השבועי החד ביותר שלהם מזה כמה עשורים, על רקע החסימה של מיצרי הורמוז. בסך הכל נפט מסוג ברנט זינק בכ-27% (העלייה הגדולה מאז 1991), בעוד נפט מסוג אמריקאי זינק בכ-36% (העלייה הגדולה מאז 1983).
בעוד שסיום המלחמה טרם נראה באופק, חלק ממדינות המפרץ, ביניהן כוויית, איחוד האמירויות ועיראק, החלו כבר לקצץ את תפוקת הנפט שלהן, בשל מחסור במקום אחסון. במקביל, גם התקיפות שביצעה ישראל נגד מאגרי נפט בטהרן עלולות ללחוץ את המחירים כלפי מעלה. שר האנרגיה הקטארי אמר בסוף השבוע כי ככל שהעימות לא יגיע לסיומו, הוא צופה שמדינות מפרץ נוספות יודיעו על צעדים דומים בימים הקרובים, וכי מחירי הנפט עלולים להגיע עד 150 דולר לחבית תוך כמה שבועות.
בארה"ב, שם פורסם בסוף השבוע דוח תעסוקה חלש בהרבה מן הצפוי, הזינוק במחירי הנפט מגביר את החשש מפני התפרצות מחודשת של האינפלציה העיקשת ממילא, מה שעלול להרחיק הורדות ריבית נוספות בעתיד הקרוב. שני נתונים מרכזיים יספקו השבוע תמונת מצב של האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר יפורסם ביום רביעי הקרוב, בעוד ה-PCE לחודש ינואר, מדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, יפורסם ביום שישי. הנתונים, כמובן, לא ישקפו את השפעות המבצע הצבאי נגד איראן.
2המניות הדואליות יירדו בחדות
בניגוד למרבית השווקים בעולם, הבורסה בתל אביב סיכמה את השבוע הראשון של המלחמה נגד איראן בתצוגה מרשימה במיוחד של חוסן. בסך הכל, מדד ת"א 35 עלה בכ-5.5%, מדד ת"א 90 טיפס בכ-8.7% ומדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-6.3%.
המדד הענפי שהוביל את העליות הוא מדד ת"א־נפט וגז, שקפץ במעל 15%, על רקע הזינוק החד במחירי הנפט בעולם. מדד הביטוח בלט גם הוא לחיוב, עם עלייה של 15%, בעוד מדדי הבנייה והמניות הביטחוניות סיימו את השבוע עם עליות של מעל 12%. המדד הענפי שהניב את הביצועים החלשים ביותר היה מדד הבנקים, שעלה בכ-1% בלבד, בין היתר, על רקע פרסומי הדוחות של בנק לאומי ובנק הפועלים.
בעקבות הירידות שנרשמו בוול סטריט בסוף השבוע, המניות הדואליות צפויות למשוך את המדדים המובילים כלפי מטה בשיעור חד של קרוב ל-1% בפתח יום שני. למעט מניית אלביט מערכות , שקפצה, בין היתר, על רקע הדיווחים על מגעים לעסקת ענק מול גרמניה, כמעט כל המניות הדואליות ירשמו ירידות. יבלטו במיוחד הירידות במניות השבבים טאואר (7.7%), נובה (6%) וקמטק (10.4%), כאשר ענקית הפארמה טבע תרד בכ-3%.
לדאגות סביב מחירי הנפט תצטרף ההסלמה שנרשמה בסוף השבוע בחזית נגד חיזבאללה, שעלולה להכביד על השווקים. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, התייחס לביצועים של הבורסה בת"א בשבוע החולף וציין כי "ניתוק של ישראל משאר השווקים מוצדק בתרחיש חיובי, שלא מובטח על־פי ההתנהגות של השווקים בעולם. להערכתנו, כל עוד השווקים בעולם לא מתהפכים למגמה חיובית, השווקים בישראל יתקשו להמשיך ולהגדיל פער חיובי מולם".
כאמור, הבורסה בניו יורק סיכמה את השבוע באדום, שם השילוב של העלייה במחירי הנפט יחד עם הנתונים החלשים משוק העבודה הכביד על המדדים ביום שישי. בסיכום שבועי, ה-S&P 500 ירד בכ-2%, הנאסד"ק איבד מערכו כ-1.2% והדאו ג'ונס נפל בכ-3% - וחתם את השבוע הגרוע ביותר שלו מאז אפריל 2025. החל מיום שני ועד ה-27 במרץ, המסחר בוול סטריט יתנהל בין השעות 15:30-22:00 שעון ישראל, בשל המעבר לשעון קיץ בארה"ב.
3האם העלייה במחירי הנפט תהיה ה"ברבור השחור" של 2026?
במקביל לעליות בשוק המניות המקומי, גם השקל הפגין עוצמה והתחזק מול הדולר בכ-1.6% בסיכום שבועי, כאשר שער הדולר-שקל נעמד על 3.09 שקלים. עם זאת, מדד הדולר (DXY), האומד את כוחו מול סל של מטבעות נבחרים בעולם, עלה בכ-1% בשבוע החולף, על רקע נהירת המשקיעים לנכסי "מקלט בטוח".
מנגד, הזהב, שנחשב גם הוא לנכס מקלט בטוח, ירד בכ-4% וסיכם את השבוע השלילי הראשון שלו מזה חמישה שבועות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שדולר חזק יותר הופך את המתכת ליקרה יותר עבור משקיעים זרים. הוגו פסקל, סוחר מתכות יקרות ב-InProved, אמר ל-CNBC כי "ישנם סוחרים אלגוריתמיים שמתוכנתים למכור באופן אוטומטי כשהדולר מתחזק, מה שמסביר חלק מביצועי־החסר במתכות היקרות השבוע".
מחירי הנפט, כאמור, זינקו בחדות ביום שישי לשיא של כמה שנים. נפט מסוג ברנט קפץ בכ-8.5% למחיר של 92.7 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי זינק בכ-12% למחיר של 90.9 דולר לחבית - שניהם ברמה הגבוהה ביותר מאז 2023. ג'ד אלרברואק, מנהל תיקי השקעות ב-Argent Capital Management, אמר ל-CNBC כי אפילו אם מקצצים 20% מהתחזית של שר האנרגיה הקטארי ל-150 דולר לחבית, מחירי הנפט עדיין נמצאים ברמות שהן "מפחידות בטירוף" (במקור: "Scary as hell").
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, ציין כי "מבחינה גלובאלית, המשך עלייה חדה של מחירי הנפט והגז ילבה את החשש מתרחיש של סטגפלציה - התחממות אינפלציונית תוך כדי האטה כלכלית. זה עלול להיות ה'ברבור השחור' של 2026. להערכתי, עדיין מדובר בתרחיש קצה, אך אין להתעלם ממנו".
מספר אנליסטים הצביעו על כך שהתלות הגדולה של מדינות אסיה ביבוא נפט מהמזרח התיכון הופכת את השווקים ביבשת לפגיעים במיוחד. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, ציין בסקירתו השבועית כי "להבדיל מהמלחמה עם אוקראינה, שבה עיקר הפגיעה הייתה בכלכלת אירופה, החולייה הכלכלית החלשה במלחמה הנוכחית באיראן היא אסיה. קרוב ל-90% מהנפט שעובר במיצרי הורמוז מגיע לאסיה, כאשר הרוכשת הגדולה ביותר היא סין. כ-80% מהגז הנוזלי שעובר בנתיב זה מגיע לאסיה. אסיה חשובה יותר לכלכלה עולמית מאירופה כי היא הבסיס התעשייתי של העולם (המשקל של אסיה בייצור העולמי יותר מכפול מאירופה)".
פול מרינו, סמנכ"ל הכנסות בחברת Themes ETF's, ציין כי "האירועים האחרונים מדגישים עד כמה השווקים באזור חשופים לזעזועים גאופוליטיים ולשיבושים בשוק האנרגיה. כל עוד אי־הוודאות נמשכת, המשקיעים צפויים להישאר זהירים כלפי נכסי סיכון באזור". עם זאת, מרינו ציין כי קיימת גם אפשרות לראלי של התאוששות, במקרה שתנועת מכליות הנפט דרך מצר הורמוז תחזור לשגרה. ארה"ב הודיעה במהלך השבוע שעבר כי תקדם צעדים להגנה ימית ולביטוח כלי שיט במטרה לחדש את התנועה באזור, מהלך שעשוי להפחית חלק מהלחץ על השווקים.
בשוק הקריפטו, הביטקוין אמנם סיכם את השבוע עם עלייה קלה של כ-2%, אך בסופו הוא ירד שוב מתחת לרף ה-70 אלף דולר, במקביל לירידות בשוק המניות האמריקאי. ויולטה טודורובה, אנליסטית מחקר בחברת Leverage Shares, ציינה כי "המתיחות במזרח התיכון הדגישה כי הביטקוין עדיין מתנהג יותר כנכס סיכון מאשר כנכס מקלט. בזמן שהמתיחות הגאופוליטית עלתה, חלק מההון זרם דווקא לדולר ולזהב, בעוד הביטקוין המשיך לנוע בהתאם לסנטימנט בשוקי הסיכון".
4דוח התעסוקה בארה"ב מציב את הפד בין הפטיש לסדן
כאמור, דוח התעסוקה הרשמי שפורסם ביום שישי בארה"ב הפתיע לרעה, עם ירידה של 92 אלף משרות, לעומת צפי האנליסטים לתוספת של 50 אלף משרות. רמת האבטלה עלתה בעשירית האחוז לרמה של 4.4%. על אף שהירידה הייתה בחלקה טכנית, בעקבות שביתה במגזר הבריאות שגרעה מן הדוח מעל 30 אלף עובדים, אנליסטים רבים ציינו כי גם אם לא הייתה מתרחשת, מדובר היה בדוח חלש.
תומס סימונס, כלכלן בבנק ההשקעות ג'פריס, כינה את הירידה במספר המועסקים בפברואר "סערה מושלמת של גורמים מעכבים זמניים שהתלכדו יחד, לאחר נתון גבוה מהמגמה בינואר". לדבריו, "כשמסתכלים מעבר למגזרים שהושפעו ממזג האוויר ומהשביתה, שהסתיימה ב-23 בפברואר, זהו עדיין נתון תעסוקה חלש. איננו חושבים שזהו סימן מקדים להידרדרות מתמשכת בדוחות התעסוקה בהמשך הדרך, אך הסיכון למיתון בהחלט עלה".
אלן זנטנר, האסטרטגית הכלכלית הראשית במורגן סטנלי, כתבה בהודעה למשקיעים כי "הנתונים עשויים להעמיד את הפדרל ריזרב בין הפטיש לסדן. היחלשות משמעותית בשוק העבודה תתמוך בהורדת ריבית, אך בהתחשב בסיכון שמחירי נפט גבוהים יותר לאורך זמן עלולים להצית גל אינפלציה נוסף, הפד עשוי להרגיש צורך להישאר על הגדר".
הירידה החדה שנרשמה במחירי האג"ח הממשלתיות האמריקאיות במהלך השבוע החולף (כלומר, עלייה בתשואות), על אף שאלו מהוות נכס בטוח, מדגישות את החשש הגובר בקרב הסוחרים מפני התפרצות אינפלציונית. התשואה לעשר שנים עלתה מרמה של 3.93% ל-4.13%, בעוד התשואה לשנתיים עלתה מרמה של 3.37% ל-3.55%.
באשר למדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, האנליסטים מעריכים שהוא יציג עלייה חודשית של 0.3%, אשר תשאיר את קצב האינפלציה השנתי יציב ברמה של 2.4%. מדד ה-PCE לחודש ינואר, שמתפרסם באיחור בשל השבתת הממשל האמריקאי בסוף השנה שעברה, צפוי להציג אינפלציה "דביקה" יותר, עם עלייה של 0.5% במדד הליבה, שתשקף קצב אינפלציה שנתי של 3.1% - כך לפי רויטרס.
מייקל ארון, אסטרטג השקעות ראשי ב-State Street Investment Management, אמר לרויטרס כי "אם נתוני האינפלציה יפתיעו כלפי מעלה, זה עלול להוסיף שמן למדורה ולהחמיר את החששות באשר לציפיות האינפלציה וזה יהיה רע לשווקים. החשש הוא שמחירי נפט גבוהים יותר יזינו דינמיקה של אינפלציה גבוהה יותר בהמשך הדרך".
5הכלכלן הבכיר שמעריך - הזינוק במחירי הנפט עשוי להקריס את האינפלציה
בעוד שהולכות ומתרבות הדאגות בארה"ב מפני סטגפלציה, הכלכלן הבכיר דייוויד רוזנברג אמר לאתר הכלכלי Business Insider כי הוא דווקא מעריך שהזינוק במחירי הנפט יגרום לאינפלציה לקרוס - ולא מסיבות טובות. "אני חושב שהאינפלציה תטפס בכמה חודשים הקרובים, ואז תתרסק עד לסוף השנה", אמר רוזנברג.
רוזנברג הסביר לאתר הכלכלי כי הוא מאמין שהמחירים הגבוהים יגרמו לצרכנים לצמצם את הוצאותיהם, באופן כזה שישלח את המחירים בסופו של דבר בכיוון ההפוך. "מה שעומד לקרות הוא שהלחץ האדיר הזה של אינפלציית היצע על ההכנסות הריאליות ועל כוח הקנייה, הולך לגרום לדיס־אינפלציה או לדפלציה בחלקים אחרים של הכלכלה. זה מה שאנשים מפספסים", הוא סיכם.