כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● בארה"ב מעריכים: זו ה"מנצחת המוקדמת" של המלחמה
● WSJ | איראן פוגעת במכ"מים שעליהם מבוססת מערכת ההגנה האמריקאית
1"משקיעים נחנקו מהטאקו שלהם כשראו את העליות במחירי הנפט"
התקשורת האמריקאית מסקרת בהרחבה את הזינוק במחירי הנפט, שהבוקר נסחר מעל 110 דולר לחבית. בניו יורק טיימס כתבו כי העליות מהוות "סימן לחשש גובר שהמלחמה במזרח התיכון תמשיך לפגוע באספקת האנרגיה".
מאז הקורונה "זו הפעם הראשונה זה כמעט ארבע שנים שמדד הנפט העולמי, הידוע בשם ברנט, חצה את רף ה-100 דולר לחבית. הנפט כעת יקר בכ-50% לעומת מחירו לפני שארצות הברית וישראל החלו לתקוף את איראן ב-28 בפברואר", נכתב.
בניו יורק טיימס נכתב כי "הזינוק החד במחירי הנפט מצביע על כך שסוחרים מודאגים יותר ויותר מהיכולת להמשיך ולקבל נפט וגז טבעי מהמפרץ הפרסי". זאת לאחר שהאיראנים סגרו את מצר הורמוז שמונע "מדלק שמיוצר באזור להגיע לשווקים מעבר לים. כחמישית מהנפט העולמי וכמויות משמעותיות של גז טבעי עוברות בדרך כלל במצר הזה מדי יום". בנוסף, המחירים צפויים להמשיך ולהעלות את מחירי הדלק. "גם הגז הטבעי, המשמש לחימום בתים ולהפקת חשמל, התייקר, במיוחד באירופה ובאסיה, שתלויות מאוד בדלק מיובא", נכתב.
גם בוול סטריט ג'ורנל כתבו כי "המלחמה במזרח התיכון מטלטלת את שוקי האנרגיה ומאלצת מפיקות מרכזיות לסגור חלק מהתפוקה, בזמן שמצר הורמוז נותר למעשה סגור". לפי הג'ורנל, "ההפרעה הגדולה ביותר בטווח הקצר היא במוצרי נפט מזוקקים, כגון סולר ודלק סילוני".
וורן פטרסון, ראש אסטרטגיית הסחורות בבנק ING, אמר לג'ורנל כי "השילוב בין סגירת מתקני הפקה לבין היעדר סימנים להרגעה במלחמה גורם לשוק לתמחר באופן אגרסיבי שיבוש ממושך באספקה. גם אם הזרימה דרך מצר הורמוז תחודש, ייקח זמן עד שתפוקת הנפט במעלה שרשרת ההפקה תוכל לעלות שוב".
גם ברשת ABC האמריקאית כתבו כי "לאחר שהרגישו בחילה מסוימת, במהלך סוף השבוע, משקיעים רבים נחנקו מה-TACO שלהם (הכוונה לקיצור של 'Trump Always Chickens Out' - 'טראמפ תמיד מתקפל', י"פ), עקב סימנים גוברים לכך שהמלחמה במזרח התיכון הולכת להימשך".
מייקל אברי, האסטרטג הגלובלי הבכיר של Rabobank, אמר לרשת האמריקאית כי "מסה קריטית של סוחרים מתחילה סוף סוף להבין את האיום ה'די מפחיד' שההרפתקה של אמריקה וישראל באיראן מציבה בפני הכלכלה העולמית והחברות שתלויות בה לרווחים".
"זה מתחיל להיראות כמו שילוב אפשרי של הלם הנפט לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הלם הסחורות של מלחמת רוסיה-אוקראינה בשנת 2022, והלם שרשראות האספקה של תקופת הקורונה בשנים 2020-2021", הוא מזהיר. "ככל שזה נמשך זמן רב יותר, כך הנזק גדל באופן מעריכי, באפקט דומינו וזה בדיוק מה שהנפט מראה כעת לשוק, שראה בשבוע שעבר כמה הערכות ש'זה יכול להיות הרבה יותר גרוע'. ובכן, עכשיו זה כבר כך".
מתוך הניו יורק טיימס מאת רבקה פ. אליוט וג'ו רניסון. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת ג'וליה פטרוני. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-abc מאת מיכאל ג'נדה. לקריאת הכתבה המלאה.
2מה איראן עלולה לעשות כשלא יהיה לה מה להפסיד?
"יכולתה של איראן להשיב מלחמה הולכת ופוחתת; מספר כלי הירי שהיא משגרת יורד מיום ליום", נכתב בניתוח של המגזין האמריקאי אטלנטיק. אולם, "ככל שהמלחמה נמשכת, הסיכון לפעולת תגמול מחוץ לאזור יגדל והסיכון הזה כבר ממשי מאוד".
מעבר לחיפוש נקמה, "מטרתה של איראן ביצירת מתקפות בולטות במערב תהיה להפנות את האוכלוסיות נגד ממשלותיהן, כך שילחצו על מקבלי ההחלטות להביא את העימות לסיום. מתקפות טרור בערים מערביות עשויות להפוך לנקודת לחץ, שתגרום לארה"ב ולבעלות בריתה להרגיש ישירות את כאב המלחמה הזו". בשלב זה, "לאיראן יש מעט מאוד מה להפסיד, והיא עשויה להיות מוכנה לנקוט צעדים קיצוניים יותר מאשר בעבר. על ארה"ב ובעלות בריתה להישאר דרוכות ולהתכונן לאפשרות של אלימות על אדמתן".
לפי האטלנטיק נקמתה של איראן במערב עשויה ללבוש שלוש צורות אפשריות:
האפשרות הראשונה היא "מתקפות השראה שבהן יחידים שהוקצנו בעקבות אירועים עכשוויים או תעמולה איראנית מחליטים לפעול לבדם"; השנייה היא "מתקפות מונחות שבהן איראן נשענת על צדדים שלישיים כגון ארגוני פשיעה חוצי־גבולות"; והשלישית "מתקפות של של תאי רדומים המורכבים מפעילים איראנים או שלוחות טרור שנשלחו למדינות מערביות".
פעולה של מפגע יחיד היא האפשרות הסבירה ביותר בעתיד הקרוב, לפי הערכת המגזין. "לאחר חיסולו של חמינאי, אחת הדמויות הנערצות ביותר באסלאם השיעי, קיצונים שיעים עשויים להחליף את הג'יהאדיסטים הסונים כאיום הטרור הבינלאומי הגדול ביותר".
בנוסף, "מתקפות של מפגע יחיד הן הקשות ביותר לחיזוי, משום שכפי שהשם מרמז, לאנשים הללו אין שותפים והם נמנעים מהכוונה הן מצד מדינות והן מצד גורמים לא־מדינתיים".
לפי האטלנטיק על אמריקה לדאוג מנקמה איראנית. "למרות הרקורד המוצלח של רשויות אכיפת החוק וסוכנויות המודיעין בארה"ב בסיכול מזימות הנתמכות בידי איראן על אדמת אמריקה, ואף עם רשת שלוחות איראנית חלשה יותר, יש כיום סיבה טובה לדאגה. בשנים האחרונות העבירה ממשלת ארה"ב משאבים ואנשי צוות מהמאבק בטרור לעבר סדרי עדיפויות אחרים, בהם סין, רוסיה והגירה. בשל כך, אדמת ארה"ב פגיעה יותר מכפי שהייתה זמן רב".
מתוך האטלנטיק מאת קולין פ' קלארק. לקריאת הכתבה המלאה.
3"המלחמה באיראן היא ההימור הפוליטי הגדול של טראמפ ונתניהו"
"טראמפ ונתניהו, שני מהמרים פוליטיים גדולים, נתפסים יותר כזוג מוזר מאשר כצמד היסטורי כמו רוזוולט-צ’רצ’יל או קלינטון-בלייר. המלחמה באיראן היא ההימור הגדול ביותר שלהם עד כה"', פורסם בוושינגטון פוסט.
במהלך חמש שנותיו בבית הלבן, הנשיא טראמפ הגשים כמה מהמשאלות הגדולות ביותר של נתניהו. "הוא העביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, הכיר בריבונות ישראלית על רמת הגולן וקרע את הסכם הגרעין עם איראן". לפני כשבוע הגשים לנתניהו חלום נוסף במתקפה רחבה על איראן "בליווי הריכוז הגדול ביותר של כוחות אמריקאיים מאז מלחמת עיראק".
אולם, בוושינגטון פוסט מזהירים כי לשיתוף הפעולה הזה יש גם סיכונים: "המלחמה המתמשכת והמתרחבת כבר שינתה את האזור בדרכים שאיש מהם אינו שולט בהן לחלוטין, תוך סיכון להפוך אותם לאדריכלי אסון במזרח התיכון".
"עבור נתניהו, הסיכון הוא שמעורבותו של טראמפ לא תספיק כדי לשנות את סיכויי הבחירות החלשים שלו. ראש הממשלה, שיתמודד השנה עם ציבור ישראלי טראומטי, בזמן שהוא עדיין מנסה להימלט מאחריות לכישלון הביטחוני הקטסטרופלי של מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, מהמר שהמלחמה תהפוך לחבל הצלה נוסף בקריירה פוליטית שמוגדרת על ידי קאמבקים כמעט קסומים". גייל טלשיר, חוקרת מדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אמרה לפוסט כי "זה הדבר הגדול ביותר שביבי אי פעם קיבל מטראמפ, אפשר לשכוח מכל השאר".
במקביל, "עבור טראמפ, כאשר בחירות האמצע לקונגרס מתקרבות, המלחמה מותחת את הבסיס הפוליטי שלו שנבנה על עוינות למעורבות אמריקאית מעבר לים". בנוסף, "רבים במחנה שלו מאשימים את הנשיא בכך שנתן לנתניהו לגרור אותו למזרח התיכון". למשל, מנחה הפודקאסט הפרו-MAGA טאקר קרלסון כינה את המלחמה באיראן "המלחמה של ישראל" וביקר את הנשיא. בפוסט מציינים כי "נשיא ארה"ב מופעל במיומנות על ידי מניפולטור מנוסה, שבמשך 30 שנה למד כיצד לגרום לוושינגטון לעשות את מה שירושלים רוצה".
נכתב כי "נתניהו מקווה לרתום את טראמפ במאבקו להישרדות פוליטית, אולם פילוג פנימי במדינה מציב את נתניהו במצב שברירי". עם זאת, לפי הפוסט, "נתניהו בילה את הקריירה שלו בהפרכת הספדים פוליטיים מוקדמים. בכל פעם מצא דרך למסגר מחדש את הרגע, לשנות את הזירה ולהאריך ימים פוליטית יותר מיריביו. כעת, כשהמלחמה באיראן ברקע וטראמפ כבן הברית החזק ביותר שלו, הוא ינסה שוב".
"האם זה יעבוד זו כבר שאלה אחרת. נתניהו הוא כבר ראש הממשלה המכהן זמן רב ביותר בתולדות ישראל. המלחמה באיראן, שנוהלה יחד עם טראמפ, עשויה להיות הפרק האחרון בחייו הפוליטיים, או זה שיציל אותו שוב", נכתב.
מתוך הוושינגטון פוסט מאת סטיב הנדריקס וג'ון הדסון. לקריאת הכתבה המלאה.