גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שרפה 12 מיליארד דולר בשבוע: המלחמה באיראן דוחקת את טורקיה לקצה

בעוד האינפלציה מאיימת לזנק שוב בשל עליית מחירי הנפט, הבנק המרכזי באנקרה מהמר על הרזרבות כדי לייצב את הכלכלה השברירית ● בנוסף, ארדואן חושש מהתפרקות המשטר באיראן שתסלול את הדרך לאוטונומיה כורדית, ומתיחות גוברת מול יוון בקפריסין

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

על אף חברותה בנאט"ו, המלחמה מציבה את טורקיה במלכוד: אנקרה חוששת ששינוי משטרי באיראן יסלול את הדרך לאוטונומיה כורדית, ובמקביל מוטרדת מהתעצמות הכוחות היווניים שנפרסו בקפריסין כדי להגן עליה מאיראן. מנגד, בטורקיה מקווים שהיחלשות המשטר בטהרן - ללא הפלתו - תבצר את מעמדה כשחקן האזורי הדומיננטי.

האם אי אלמוגים קטנטן במפרץ הפרסי ישנה את פני המערכה כולה?
מבוכה בלונדון: המשחתת שנשלחה להגן על קפריסין עדיין בתיקונים

על הכף הכלכלית, המצב לא פחות מורכב. הזינוק במחירי הנפט מאיים להצית מחדש את האינפלציה, שרק לאחרונה נבלמה משיא של 85% ל־32%. כדי למנוע את קריסת הלירה, הבנק המרכזי כבר "שרף" 12 מיליארד דולר מהרזרבות - צעד שאינו בר־קיימא לאורך זמן ומעמיד את המשק הטורקי בסיכון גבוה.

לדברי ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה למזרח התיכון ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, "מאז בחירות 2023, טורקיה חזרה למדיניות כלכלית אורתודוקסית (העלאת ריבית כדי לבלום את האינפלציה, ע"א)", אך העלאות הריבית אינן מספיקות מול הפיחות בלירה והיעדר עצמאות מערכת המשפט, המרתיעים משקיעים מערביים. הכלכלה נשענת כעת על סיוע מקטאר, שאף היא נפגעת מהמלחמה ונאלצה להפסיק את יצוא הגז והדשנים שלה.

מה שצפוי להכביד על טורקיה יותר מכל הוא הזינוק במחירי הנפט. טורקיה מייבאת כ־70% מצורכי האנרגיה שלה, ולמרות שהיא פחות תלויה ישירות במצר הורמוז - שכן היא מייבאת ביבשה מאזרבייג'ן, רוסיה ועיראק - מחירי הנפט שחצו את רף ה־100 דולר לחבית פוגעים בה מכיוון אחר. הכלכלה הטורקית מבוססת על תעשייה כבדה ליצוא, ועליית מחירי האנרגיה מייקרת את עלויות הייצור ומאיימת לתדלק מחדש את האינפלציה שאנקרה עמלה שנים לבלום.

הפחד מהיום שאחרי האייתוללות

למרות זאת, המטבע הטורקי מפגין עמידות יוצאת דופן במלחמה, ואף מתחזק קלות מול הדולר. אלא שהסיבה היא לא חסינות מיוחדת של הכלכלה הטורקית, אלא התערבות אגרסיבית של הבנק המרכזי הטורקי, "ששרף" בשבוע האחרון לא פחות מ־12 מיליארד דולר - כ־15% מרזרבות מטבע החוץ של טורקיה - כדי להגן על הלירה מלחצי המלחמה. בינתיים, רזרבות הזהב הנרחבות של טורקיה מספקות לה כרית ביטחון, אך היא אינה בלתי מוגבלת.

באופן כללי, המטבע הטורקי נמצא כיום בפיחות ארוך טווח: מרמה של 14 לירות לדולר ב־2022 ל־44 לירות לדולר כיום. אמנם הלירה נסחרת באופן חופשי בלי מגבלות קשיחות על מחיר, אך הבנק המרכזי של טורקיה, כאמור, מתערב באגרסיביות כדי לשמור אותו יציב יחסית. טרם ברור כיצד טורקיה תתמודד עם מלחמה ממושכת יחסית שתשאיר את מחירי הנפט גבוהים.

עניין נוסף הוא תעשיית הנשק הטורקית, שלדברי פרופ' מירי שפר־מוסנזון מהחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל אביב "נחשבת מצליחה למדי, גם מבחינה טכנולוגית. כעת, בשל המלחמה, תעשיית הנשק מישראל מתחזקת על חשבונה". אך היא מציינת שהבעיה העיקרית היא האינפלציה, ש"הם הצליחו לרסן במידה מסוימת בעזרת העלאות ריבית אגרסיביות, ועכשיו מחירי הנפט הגבוהים צפויים להעלותה שוב".

על פי ד"ר כהן ינרוג'ק, החשש בטורקיה הוא שינוי משטרי באיראן. "לטורקיה ממש לא נוח כרגע. היא יודעת איך להתנהל מול האייתוללות. אם וכאשר המשטר ייפול, קרוב לוודאי שהוא יוחלף על ידי משטר פרו־ישראלי. אחרי 7 באוקטובר, טורקיה הגדירה את ישראל כאיום מספר אחד. ברגע שאיראן תשתנה, טורקיה מפחדת שבנות ברית של ישראל יקיפו אותה: איראן ממזרח, קפריסין מדרום, יוון ממערב.

"כשיש משטר כמו איראן במזה"ת, אף אחד לא מדבר על שחיקת הדמוקרטיה בטורקיה. אם יהיה שינוי משטרי, הם יהיו תחת זרקור. בנוסף, שווה לזכור שהבלאגן התחיל עם ההפגנות באיראן, הם לא רוצים תקדים שבזכות הפגנות ומלחמה מגיע שינוי משטרי" אומר ד"ר כהן ינרוג'ק. ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, מדגישה ש"טורקיה לא רצתה להגיע למצב הזה, היא רצתה פתרון דיפלומטי. גם בהסלמה הנוכחית היא הציעה שיחות באיסטנבול".

בחוץ ומבית: החזיתות של ארדואן

ברקע זה, טורקיה מאוימת מהפעילות של הכורדים באזור. חבל כורדיסטאן מחולק מאז מלחמת העולם הראשונה בין ארבע מדינות: טורקיה, עיראק, איראן סוריה. "נפילה של המשטר האיראני תסלול את דרכם של הכורדים לאוטונומיה", אומר ד"ר כהן ינרוג'ק. ד"ר גליה לינדנשטראוס מציינת כי בטורקיה פעלו כדי לגרום לשינוי בעמדתו של טראמפ. "בהם רצו לגרום לפניית פרסה של טראמפ מהרעיון של פלישה כורדית לאיראן. לטראמפ ולארדואן יש קשרים יחסית חזקים", היא מסבירה.

במקביל, איראן מגבירה את תקיפותיה בצפון עיראק הכורדית במטרה לייצר הרתעה. "הם הודיעו שהם לא ישתפו פעולה נגד איראן", מוסיפה לינדנשטראוס. טורקיה, מצדה, מנצלת את הזעזוע כדי לבלום התחמשות מחודשת בזירה הכורדית, במיוחד לאחר ההתפרקות מנשק של המחתרת הכורדית בטורקיה, ה־PKK.

חזית נוספת נפתחת מול יוון, ששלחה ספינות מלחמה לאזור קפריסין במטרה להגן עליה מתקיפות איראניות. בתגובה, טורקיה הציבה 6 מטוסי F-16 בצפון קפריסין הטורקית - ישות מדינית שהוקמה על ידה בשנות ה-70 ואינה מוכרת על ידי אף מדינה אחרת.

ובכל זאת, טורקיה מוצאת את עצמה נפגעת מהתוקפנות האיראנית, שהגיעה לשיאה בשיגור טיל בליסטי שיורט מעל שטח טורקיה. האירוע מעורר סימני שאלה לגבי היעד המקורי של השיגור. ד"ר לינדנשטראוס מסבירה כי "לא ברור בכלל במה ניסו לפגוע: אולי בבסיס הגרעיני של נאט"ו באינג'ירליק בדרום טורקיה, או בצינור הנפט הסמוך בג'ייהאן שמחבר בין הנפט מאזרבייג'ן לים התיכון".

יצוין כי צינור זה מהווה את מקור הנפט העיקרי של ישראל. באנקרה, עם זאת, טענו כי הטיל כוון בכלל לעבר קפריסין, תוך ניסיון להמעיט בחשיבות האירוע כדי להימנע מהצורך להגיב. זאת, בניגוד מוחלט לתגובה החריפה שהגיעה מבאקו; אזרבייג'ן, בת בריתן של טורקיה וישראל כאחד, "מאשימה את איראן באופן ישיר בפגיעה. הם ניסו לפגוע בנחצ'יבן, אזור שנפרד משאר אזרבייג'ן בגבול המזרחי של טורקיה", מציינת לינדנשטראוס.

"רוצים שהמשטר יישאר, רק חלש יותר"

במקביל, נפתח היום משפטו של אקרם אימאמולו, ראש עיריית איסטנבול ומי שנחשב לאחד מגורמי האופוזיציה החזקים והכריזמטיים במדינה. ד"ר חי איתן כהן ינורג'ק מסביר כי "אנשים מורתעים, וגם ראש עיריית אנקרה נמצא תחת חקירות. ארדואן משתמש ברשויות כדי להרתיע יריבים פוליטיים", הוא אומר, ומצביע על כך שהמטרה היא ביצור שלטונו של הנשיא לקראת הבחירות הבאות ב־2028.

השפעת הטלטלות באיראן על טורקיה נותרה תעלומה, אך האינטרס הטורקי ברור. לפי ד"ר גליה לינדנשטראוס, "הרבה מהזירות שטורקיה מעורבת בהן מתחממות. אנקרה הייתה רוצה שהמלחמה תיגמר עם המשטר באיראן על כנו, אבל חלש יותר". לדבריה, החלשת המשטר בטהראן תפנה מקום להרחבת ההשפעה הטורקית באזור, וזהו למעשה "התרחיש האופטימלי מבחינת טורקיה".

עוד כתבות

אסדת נפט / צילום: Reuters, Carlos Kosienski

האנליסט שמגלה: זה תסריט האימה שחוששים ממנו בשווקים

אנליסטים שהתראיינו למרקטווץ' אמרו כי משברי נפט קודמים נטו להיות קצרי-מועד, אך המשקיעים מודאגים מהאפשרות שהפעם הדברים יארכו זמן רב יותר ● "אם המלחמה עם איראן תימשך זמן רב, יהיו יותר אילוצי אספקה ומחירי נפט גבוהים יותר, ויהיה קשה יותר לחזור לנתונים הבסיסיים"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות חדות באירופה ובאסיה, אחרי שטראמפ הרגיע את השווקים

בורסת פרנקפורט מזנקת בכ-2.5% ● הבורסה בדרום קוריאה קפצה במעל 5%, הבורסה בטוקיו בכ-3% ● וול סטריט עשתה אתמול קאמבק מדהים, לאחר שטראמפ אמר כי סיום המלחמה קרב ● מחירי הנפט קרסו לאחר שרשמו את הזינוק התוך־יומי הגדול מזה כמה עשורים ● עליות בחוזים העתידיים על וול סטריט ● הביטקוין מתאושש בחזרה מעל לרף ה-70 אלף דולר

דני דניאל, מנהל השקעות ראשי ודסק מוסדי אפסילון מקבוצת הפניקס / צילום: סיון פרג'

מנהל ההשקעות שמאמין: מהסקטור הזה אתם צריכים להתרחק

דני דניאל, מנהל השקעות ראשי באפסילון, מאמין שתוך כמה שבועות העולם יחזור להתעסק ב-AI ובסוגיית הצמיחה בארה"ב ● הוא מצדד בחשיפת יתר בתיק לשוק המקומי, מציע להשקיע במניות שמהוות "שער הכניסה לישראל" ומזהה הזדמנות גם בסקטור אחד בארה"ב

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

הפרשה בכאל ופרישת עובדים שחקו את הרווח הנקי של דיסקונט ל-4.1 מיליארד שקל

מספר אירועים חד-פעמיים בקבוצת דיסקונט השפיעו על שורת הרווח הנקי, וכאשר מנטרלים אותם, הרווח הנקי בסיכום השנה עלה קלות ב-0.7% ל-4.5 מיליארד שקל ● בין הגורמים שהשפיעו לשלילה היה רישום מלא של תוכנית פרישה מרצון בבנק מרכנתיל ● יחלק דיבידנד בשיעור של 50% מרווחי הרבעון הרביעי בסך של כ-428 מיליון שקל

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הקרן שאפשרה לעשות שורט על הנפט קרסה ב-50% ותפורק

קרן סל של קסם שמרוויחה מירידת מחיר נפט ברנט איבדה כמעט מחצית מערכה בשבוע, לאחר שהמחיר לחבית חצה את רף 110 הדולר ● בשל עליית מחיר הנפט קסם ביקשה לעצור את המסחר לאחר שהקרן הגיעה לשווי שלילי, וכעת אף נבחנת פירוקה

מבקרים במצפה רמון / צילום:  ינון ביטון

עם אזעקה אחת מתחילת המלחמה: המקום שבתפוסת אירוח מלאה

בעוד רעשי המלחמה נשמעים היטב ברוב חלקי הארץ, בעיירה הדרומית שקט - ורבים מגיעים אליה כדי למצוא מפלט ● הביקוש לחדרי אירוח גבוה, והמועצה אף השיקה "שאלון קליטה" מיוחד לאורחים

מכולת שכונתית / אילוסטרציה: תמר מצפי

בין התראה לאזעקה: רבים מוכנים לשלם יותר על מזון, ולא להתרחק

גלובס מציג מדד שבועי הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הענף היחיד שרשם עלייה הוא המזון, עם נטייה לרכישות ליד הבית

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

אילון מאסק לא ינחת בארץ שבוע הבא. מתי הוא כן יגיע?

ועידת התחבורה החכמה הבינלאומית, שהייתה אמורה להתקיים בארץ החודש, נדחתה בשל המצב הביטחוני ● המארגנים הודיעו כי התוכנית והדוברים יישמרו - כולל השתתפותו המתוכננת של מנכ"ל טסלה - והוועידה נדחתה לחודש מאי

מטוס בואינג 767 של צ'אלנג' איירליינס / צילום: צ'אלנג' איירליינס

עיכובים, התייקרויות ו-250 טון דגי סלמון: כך נראה השבוע בענף המטענים

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" ירדה קיבולת המטען האווירי העולמית בכ־22% בעקבות ביטול טיסות וסגירת נתיבי אוויר, ומחירי השילוח עלו ב–5%–6% ● בצ'אלנג' איירליינס הישראלית הרחיבו את הפעילות בעוד שלושה מטוסים, ומבהירים: משלוחי חבילות הם בתחתית סדרי העדיפויות

מיכלית גז מונזל (LNG) / צילום: Shutterstock

מצרי הורמוז סגורים - ואירופה משלמת: זינוק במחירי הגז מאיים על הכלכלה ביבשת

חוסר העצמאות האנרגטית של היבשת מטלטל שוב את התחזיות הכלכליות ומאיים בגל אינפלציה ובהעמקת החוב הלאומי ● אירופה החליפה את התלות בגז רוסי בגז מונזל מארה"ב ומקטאר, וזינוק של 100% במחירים בשבוע מאיים לדרדר אותה למשבר אנרגיה חדש

נפט / צילום: Shutterstock

משבר הנפט הוא החמור ביותר אי פעם. איך זה ישפיע על הכלכלה?

איראן חוסמת את מיצרי הורמוז, שמובילים כ־20% מהנפט העולמי ● כמעט ואין אפשרות להגדיל ייצור, והמשבר חמור פי שניים מאשר ב־1956 ● עם זאת, תלות הכלכלה העולמית בנפט פחתה משמעותית וההשפעה על התוצר נמוכה יחסית

פיצוץ במתקן נפט באיחוד האמירויות כתוצאה מתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

הנפט בשיא: בעולם מתחילים לתמחר העלאות ריבית, ותרחיש האימים של ג'יי.פי מורגן

מחיר הזהב השחור זינק בפתיחת שבוע המסחר לרמה של כ-120 דולר לחבית מסוג ברנט, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022 ● בשווקים כבר מתמחרים העלאות ריבית, בין היתר באיחוד האירופי ובבריטניה ● הבורסות בעולם מגיבות בחריפות - וגם בישראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

רגע לפני המלחמה: נתון הגירעון הכי טוב שנמדד בישראל מ-7 באוקטובר

הגירעון בשנה האחרונה עמד על 4.7% מהתוצר והסתכם בסוף פברואר ב-101 מיליארד שקל ● הכנסות המדינה בפברואר עלו על תחזיות האוצר והסתכמו ב-47.8 מיליארד שקל ● הנתונים אינם משקפים את המלחמה מול איראן, שצפויה ללחוץ את הגירעון כלפי מעלה

מחירי הדלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

ההערכות: היכונו לעלייה חדה במחיר הבנזין בישראל באפריל

לפי הערכות מכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, הבנזין צפוי לעלות ולהגיע למחיר של בין 8.02 שקלים ל-8.05 שקלים בתחילת החודש הבא ● זו תהיה הרמה הגבוהה ביותר במחיר הדלק לצרכן שנרשמה מאז יולי 2022

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

צים צופה לחץ על תעריפי ההובלה ב-2026 אך לא מספקת תחזיות מלאות

הסיבה לאי פרסום התחזיות היא עסקת המכירה של חברת התובלה הימית ב-4.2 מיליארד דולר ● התוצאות ב-2025 ירדו בשל החולשה בשוק אך החברה תחלק דיבידנד בסך 106 מיליון דולר ● בגלובס נחשף שצים העלתה מחירים על רקע המלחמה

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

"עלייה חזקה בכל מנועי הליבה": יו"ר בזק מסכם את 2025

הכנסות קבוצת התקשורת ירדו 2%, ה-EBITDA המתואם צמח בכ-8% והתזרים החופשי ירד בכ-11% ● תרכוש לראשונה מניות של עצמה ב-150 מיליון שקל, תחלק דיבידנד של כ-550 מיליון שקל ● החברה צופה עלייה צנועה ברווח ב-2026

הורים וילדים / אילוסטרציה: Shutterstock

מתי הורים יכולים להישאר עם הילדים, ומי צפוי לקבל דמי אבטלה?

מה הציע המתווה של סמוטריץ להורים, לפי אילו קריטריונים ישולמו דמי אבטלה, והאם מעסיק רשאי להוציא לחופשה כפויה? ● גלובס עושה סדר

יירוטים בשמי תל אביב / צילום: ap, Leo Correa

יורט שיגור מאיראן למרכז, נקבע מותו של הגבר השני שנפצע אתמול באתר הבנייה ביהוד

נתניהו: "אנחנו שוברים לאיראנים את העצמות - ועוד ידינו נטויה" ● הערכה: הירי מלבנון יתרחב ביממות הקרובות ● סמוטריץ' לתושבי גבול הצפון: "תקבלו פיצוי מלא" ● יו"ר הפרלמנט באיראן: "לא מחפשים הפסקת אש" ● דיווח: יועצי טראמפ דוחקים בו למצוא "נתיב יציאה" מאיראן ● טראמפ: "המלחמה תסתיים בקרוב"; עם זאת, איים על איראן במקרה שתעצור את הנפט במיצר הורמוז: "אש וזעם יירדו עליהם" ● דיווחים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

"מלחמת איראן היא ההימור הגדול ביותר של הזוג המוזר"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים את זינוק מחירי הנפט בעיתונים הגדולים בארה"ב, איראן עלולה לעמוד מאחורי פיגועי טרור בעולם המערבי, וההימור של נתניהו וטראמפ עם התחלת המלחמה • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

המניות שצונחות ומלמדות: בשוק מאמינים שהפסקת האש קרובה

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1%, מדד ת"א 90 משיל כ-1.2% ● מדד ת"א־נפט וגז צונח במעל 5%, מדד הביטחוניות נחלש במעל 4% ● אתמול סיימה הבורסה בירידות חדות ● וול סטריט עשתה קאמבק מדהים, לאחר שטראמפ אמר כי סיום המלחמה קרב ● מחירי הנפט קרסו לאחר שרשמו את הזינוק התוך־יומי הגדול מזה כמה עשורים ● וגם: האנליסט שמעריך - ההתאוששות במניות הטכנולוגיה לא תימשך זמן רב