פיצוץ במתקן נפט באיחוד האמירויות כתוצאה מתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri
השווקים העולמיים נכנסו לטלטלה לאחר שמפיקות נפט מרכזיות במזרח התיכון - בהן כווית, איראן ואיחוד האמירויות - קיצצו את תפוקת הנפט, על רקע מלחמת ארה"ב וישראל באיראן ובעקבות סגירת מצרי הורמוז.
בימי שגרה, עוברת במיצרים הללו כ־20% מתפוקת הנפט העולמית. כתוצאה מכך, זינקו מחירי הנפט לרמות שלא נראו מאז 2022, בשיא המשבר במחירי האנרגיה שנלווה למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. נפט מסוג ברנט קפץ בשיא בכ־30% לרמה של 120 דולר לחבית, התנודה הגדולה ביותר שלו זה כמעט שש שנים, וגם הנפט האמריקאי WTI רשם זינוק חד דומה והגיע לאותה רמת מחיר. בהמשך יום המסחר נרשמה התמתנות מסוימת.
● האנליסט שמגלה: זה תסריט האימה שחוששים ממנו בשווקים
● האם אי אלמוגים קטנטן במפרץ הפרסי ישנה את פני המערכה כולה?
התגובה בשווקים לא איחרה לבוא: בורסות אסיה פתחו את שבוע המסחר בירידות חדות. מדובר ביבשת פגיעה במיוחד, מאחר וכ־90% מהנפט העובר במצר הורמוז מיועד לשוק האסייתי, כאשר הרוכשת הגדולה ביותר היא סין. מדד ניקיי ביפן צנח בכ־6% בעוד מדד הנג סנג בהונג קונג איבד כ־3%; מדד קוספי בדרום קוריאה איבד מערכו כ־9%. בהמשך, גם הבורסות באירופה ספגו ירידות חדות. במקביל הדולר התחזק מול כמעט כל המטבעות המרכזיים, ואילו אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים טיפסו לשיא של חודש.
לפי בדיקת בלומברג, בתוך שבוע נמחקו כ־6 טריליון דולר משווי שוק המניות הגלובלי. משקיעים זרים משכו 14.2 מיליארד דולר ממניות באסיה (ללא סין) בשבוע שעבר, הפדיונות הגדולים ביותר מאז 2009 לפחות.
בניגוד למגמה בשבוע שעבר, גם הבורסה בת"א הצטרפה למומנטום הפסימי: הזעזוע בכלכלה העולמית הפיל גם את המדדים המרכזיים בבורסה שלנו, למעט מניות בודדות כמו אלביט מערכות, שהמשיכה במסעה צפונה.
הנפגעות העיקריות היו מניות הביטוח, הבנקים, הנדל"ן ויתר החברות הרגישות לאינפלציה ולריבית. המשקיעים חוששים כי שילוב של מלחמה מתמשכת לצד התייקרות מחירי האנרגיה עלול להגביר את הלחצים האינפלציוניים במשק ולעכב את מתווה הפחתות הריבית של בנק ישראל.
בעולם כבר מדברים על העלאות ריבית
הזינוק במחירי הנפט מצית מחדש את החשש מעלייה באינפלציה הגלובלית. על פי הערכות, במידה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים לאורך זמן, בנקים מרכזיים בעולם עלולים להידרש למדיניות מוניטרית מצמצמת. מצב כזה עלול ליצור דילמה עבור קובעי המדיניות ולייצר סטגפלציה - מצב כלכלי המשלב אינפלציה גבוהה לצד צמיחה כלכלית איטית.
ראיה לכך באה לידי ביטוי בזינוק בשעורים דו־ספרתיים בתשואות האג"ח בכל רחבי אסיה, אוסטרליה, ניו־זילנד ודרום קוריאה. אירופה, הרגישה במיוחד לעליית מחירי האנרגיה, נמצאת גם בלב הטלטלה, כאשר התשואות הקצרות בבריטניה זינקו בכמעט 60 נקודות בסיס מאז תחילת המלחמה.
השוק התחיל לשנות כיוון בכל הנוגע לציפיות בנוגע לגובה הריבית. בגוש האירו למשל, על פי כלכלני בנק הפועלים, בזמן שהשוק צפה יציבות בריבית ה־ECB ערב המלחמה ואף העניק הסתברות נמוכה להורדת ריבית נוספת לרמה של 1.75%, כעת המשקיעים עברו לתמחר בין העלאת ריבית אחת לשתיים בשנה הקרובה. "השוק צופה בהסתברות של כ־70% העלאת ריבית לרמה של 2.25% בחודש יוני, ונותן הסתברות של כ־60% להעלאה נוספת לרמה של 2.5% בחודש דצמבר 2026", ציינו הכלכלנים.
גם בבריטניה הקערה התהפכה. ערב המלחמה, בשווקים ציפו להפחתת ריבית בהמשך השנה. כעת, ההסתברות עומדת על יותר מ־60% להעלאת ריבית בהמשך השנה. בשל הגירעון הממשלתי הגבוה יחסית והאפשרות שהממשלה תפעיל תוכנית תמריצים להקלה על משקיעי הבית, המשקיעים רואים בבריטניה כחשופה יותר ממדינות אירופאיות אחרות לזעזוע במחירי האנרגיה.
בישראל ובארה"ב ההפחתות כנראה ייבלמו
ומה לגבי ארה"ב? עינת מאיר, מנהלת המחלקה הכלכלית בבנק דיסקונט, מסבירה כי במידה ומחיר הנפט יישאר גבוה לזמן ממושך, צפויה פגיעה חמורה יותר בכלכלת גוש האירו מאשר בארה"ב, מכיוון שהאחרונה הינה יצואנית נפט. אולם, מכיוון שעליית מחיר הנפט לא צפויה לגרום לגידול בהשקעות של מפיקות האנרגיה האמריקאיות, בעוד שבמקביל, צפויה האטה בצריכה הפרטית, עליית מחיר הנפט לא צפויה לתמוך בהאצה בצמיחה בארה"ב.
עוד מסבירה מאיר כי "הסיכון האינפלציוני צפוי לדחות את הפחתת הריבית בארה"ב: העלייה במחיר הנפט תומכת בהחלטת הפד להמתין לפני הפחתות ריבית נוספות, למרות שבחודש פברואר נרשמה היחלשות בשוק העבודה, לאור הסיכון להאצת האינפלציה, ובפרט, מכיוון שהאינפלציה בארה"ב גבוהה מהיעד בחמש השנים האחרונות. אם מחיר הנפט יישאר גבוה לאורך זמן, הוא יכול למנוע הפחתת ריבית נוספות, ציפיות הריבית המגולמות בשווקים לסוף 2026 עלו מאז פרוץ המלחמה, והשווקים צופים כי הריבית תרד פחות מפעמיים עד סוף השנה ל־3.2%".
תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל ומנהל אגף ההשקעות של חברת הביטוח איילון, מצטרף לדבריה ומסביר כי לאיראן יש אינטרס לפגוע בתעבורת האנרגיה העולמית, בין היתר בניסיון לבצע "פיגוע אינפלציוני" על הצרכן האמריקאי. "המטרה לגרום לנסיקה במחירי הנפט שישפיעו על מחירי הדלק לצרכן האמריקאי שיפעיל לחץ על טראמפ להפסיק את המלחמה", הוא אומר.
גם בישראל נרשמה עלייה בתשואות האג"ח וההסתברות שהריבית תרד בהחלטה הקרובה הולכת ומתרחקת. מאיר מדיסקונט מסבירה כי העליה במחיר הנפט והשלכות המלחמה צפויות להביא לתנודות במדדי המחירים הקרובים, ובפרט לעליה חדה במדד אפריל, בעקבות עליית מחיר הדלק. עם זאת, להערכתה, "לאורך זמן סביר להניח כי סיום המלחמה והתחזקות השקל ימתנו את האינפלציה".