גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

המערכת שהייתה אמורה לסגור את שמי הצפון בלייזר בלתי־נראה נשארה כמעט מחוץ לסבב הלחימה ● בין הבטחות על עלות של שקלים בודדים, לבין האתגר ההנדסי של פינוי חום ומגבלות העננות - כל מה שצריך לדעת על הפער שבין פריצת הדרך לבין המציאות המבצעית

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל
מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

מערכת ההגנה אור איתן, המבוססת על קרן לייזר עוצמתית, הייתה אמורה לספק מענה דומיננטי משמעותי לאיומי הכטב"מים והרחפנים בשמי צפון. בפועל, מאז הצטרפות חיזבאללה לסבב הלחימה הנוכחי, חדרו עשרות כלי טיס את הגבול: רק בקריית שמונה ובקיבוץ דפנה דווח על 18 התרעות כטב"מים, שחלקם נעו באוויר כמעט ללא הפרעה עד שיורטו באמצעים סטנדרטיים - מירי מסוקים ועד צליפה ברובי סער.

למרות המלחמות: ישראל מגדילה את יצוא הנשק ומטפסת בדירוג העולמי
התעשייה המפתיעה שעשויה להשתבש בשל המחסור בגז הקטארי

הנתונים מעוררים סימני שאלה, במיוחד לאור העובדה שמערכת הלייזר כבר רשמה יירוטים מוצלחים במבצע "חיצי הצפון" בשנת 2024. מאז, הספיקה המערכת לסיים את שלב הניסויים בספטמבר 2025, הוכרזה כמבצעית בסוף השנה ויחידות ראשונות שלה כבר נמסרו לצה"ל.

ככל שנודע, מערכת הביטחון מחזיקה בשלב זה במספר מצומצם של מערכות לייזר. היקף פעילותן במערכה הנוכחית נותר קטן עד אפסי, ודובר צה"ל סירב להתייחס לתרומת המערכת ללחימה בצפון. חוסר הבהירות בנושא הזין פייק ניוז: בתחילת המבצע הופץ ברשתות החברתיות סרטון מזויף המציג קרן לייזר המפילה מטחי טילים בזה אחר זה. אלא שבמציאות בשטח, המערכת כלל לא מיועדת להתמודד עם טילים בליסטיים, ובניגוד לנראה בסרטון - קרן הלייזר אינה נראית לעין מרחוק.

יירוט בשקלים בודדים?

הנתונים המאכזבים עומדים בניגוד לציפיות הגבוהות ולמיליארדי השקלים שהושקעו במיזם. בסוף שנת 2024 חתמו משרד הביטחון, רפאל (מתכננת המערכת) ואלביט (המפתחת שלה) על עסקת ענק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל להרחבת הייצור וההצטיידות במערכת. התוכנית המקורית הייתה לשלב את הלייזר במערך כיפת ברזל, כך שכל איום ברום נמוך יקבל עדיפות ליירוט אנרגטי - אלא שתוכניות לחוד וביצועים לחוד.

יו"ר רפאל, יובל שטייניץ, הבטיח בעבר כי המערכת תאפשר יירוט בעלויות אפסיות של שקלים בודדים ואף תיתן מענה לרקטות ולטילים. אולם נכון לעכשיו, המערכת מוגבלת להתמודדות עם כטב"מים ורחפנים בלבד, וגם בזירה זו ביצועיה חסרים. מעבר לכך, בעוד שעלות "הלחיצה על ההדק" אכן נמוכה, מחיר כל מערכת יירוט נאמד בעשרות מיליוני שקלים. כדי לייצר ריבוד אפקטיבי לאורך גבול הצפון נדרשת השקעה של מיליארדי שקלים נוספים - תקציב שטרם הוקצה.

בין האופוריה למציאות

תא"ל (במיל') רן כוכב, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית ועמית מחקר במכון המלכותי לביטחון לאומי בלונדון (RUSI), אומר לגלובס כי "אין ספק מדובר בפריצת דרך טכנולוגית מרשימה ביותר. הלייזר עשויה להיות הטכנולוגיה המבטיחה הבאה, כמערכת משלימה בשכבה הנמוכה ביותר, אפקטור טכנולוגי נוסף ממש כמו עוד משגר של כיפת ברזל - אבל בכל זאת, נבנו סביב המערכת ציפיות מוגזמות. יצרו כאן ציפייה שהיא תפתור את בעיית ההגנה האווירית, וזו ממש לא התמונה".

לדבריו, המערכת עדיין בחיתוליה: "היא יורה לטווחים קצרים מאוד, רגישה לתנאי מזג אוויר כמו ערפל, ענני אבק ועננות, ורלוונטית רק לרחפנים וכטב"מים - ודאי לא נגד רקטות או איומים מאיראן. יו"ר רפאל שטייניץ מדבר על עלות יירוט במחיר פחית קולה - ייתכן, אבל כדי שהיא תהיה יעילה בצורה הזו צריך להשקיע מיליארדי שקלים ולפרוס אותה בכל הגבולות. יש צורך להתאים בין המציאות לאופוריה".

מגבלות קרן האור

לטענת כוכב, המלחמה הנוכחית - כפי שהיא באה לידי ביטוי במדינות המפרץ אך גם בישראל - מוכיחה כי ההתקדמות וההתחמשות בתחום המטוסים הזעירים הבלתי מאוישים בחיזבאללה או באיראן מהירה יותר מפיתוח הלייזר, ממש כמו במלחמת רוסיה־אוקראינה.

"המל"טים מדגישים פער במערכת ההגנה שלנו, ובניגוד לעולם ההגנה האקטיבית - יירוט באמצעות טילי חץ או כיפת ברזל - שם אחוזי ההצלחה נאמדים ב־90%, אין נכון להיום פתרון הגנתי אולטימטיבי לכלי הטיס הזעירים הללו, שרובם מופלים היום באמצעים קינטיים, מיירטים ופגזים - ודאי לא בעזרת הלייזר".

מערכת אור איתן מבוססת על קרן לייזר בהספק 100 קילוואט, הממוקדת במטרה למשך מספר שניות עד ליצירת כשל מבני והפלתה. בשל העוצמה הנמוכה יחסית, המערכת יעילה נגד עצמים "קלים" ואיטיים, אך אינה מסוגלת להתמודד עם טילים בליסטיים מהירים כמו אלו של איראן או טיל ה"פתח" של חיזבאללה.

ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר כי "בארה"ב פיתחו בעבר מערכות לייזר כימיות שהפיקו מגה־וואט אחד - פי עשרה מקר הלייזר 'אור איתן' - אך הפרויקט הופסק משיקולי תקציב. כיום, האמריקאים מנסים לשדרג את טכנולוגיית ה'מצב המוצק', הדומה לזו שלנו, להספק של 500 קילוואט. ייתכן שבשל ההסכמים האסטרטגיים בין ישראל לארה"ב ניתן יהיה גם להנות ממנה". עם זאת, הבעיה המרכזית של הטכנולוגיה הזו היא פיזיקלית: "נצילות הלייזר עומדת על כ־30% בלבד. המשמעות היא ש־70% מהאנרגיה הופכת לחום שנפלט למערכת. ככל שמגדילים את ההספק, נדרשים אמצעים גדולים ומורכבים יותר לפינוי חום - וזה הופך לבעיה הנדסית של ממש".

ריבוי האתגרים ההנדסיים מונע ממערכת הלייזר להפוך, בשלב זה, לאמצעי יירוט המוני בדומה לכיפת ברזל. המערכת מתקשה לפעול בתנאי מזג אוויר מורכבים ומתקשה להתמודד עם נחילי כטב"מים בשל אופי פעולה "טורי": היא מסוגלת לטפל במטרה אחת בלבד בכל רגע נתון. כדי ליירט נחיל שלם, נדרשת כיום פריסה של מערכות רבות הפועלות בתיאום".

ד"ר קליסקי מעריך כי פתרונות למגבלות אלו יושגו באמצעות מחקר ופיתוח ממושך: "כדי להתגבר על עיוותים אטמוספריים ניתן לבצע סימולציות שמתקנות את דפוס פעילות הקרן בזמן אמת. את בעיית הירי הטורי נוכל לפתור כאשר נגדיל את הספק הקרן; ככל שהעוצמה תעלה, זמן השהייה הנדרש על כל מטרה יתקצר משמעותית, והמערכת תוכל 'לדלג' במהירות בין מטרות ולנטרל נחילים ביעילות".

תגובת מערכת הביטחון: "מערכת 'אור איתן' נמצאת בשלבי קליטה בחיל האוויר. במקביל, מפותחות ומיוצרות של מערכות נוספות, בהתאם לתכנית העבודה שהואצה אל מול האתגרים הביטחוניים. אין באפשרותנו לפרט על אופן הפעלת מערכות".

עוד כתבות

הרס באחת הדירות בתל אביב, כתוצאה מהפגיעה של טיל איראני במהלך מבצע ''שאגת הארי'' / צילום: אלה לוי וינרייב

ראשי נפץ גדולים מול טילי מצרר: מה גורם יותר נזק?

מנתוני רשות המסים עולה כי מתחילת המלחמה הנוכחית התקבלו בקרן הפיצויים 9,115 תביעות - היקף שדומה למספר התביעות שהתקבלו ביום השני של "עם כלביא" ● הסיבה לפער הגדול: ירידה בהיקף הטילים שמשוגרים מאיראן לצד שינוי בסוג שלהם

חימוש משוטט skystriker ''שרקרק'' / צילום: באדיבות אלביט מערכות

למרות המלחמות: ישראל מגדילה את יצוא הנשק ומטפסת בדירוג העולמי

על פי נתוני מכון המחקר השבדי SIPRI, ישראל הפכה ליצואנית הנשק והציוד הביטחוני השביעית בגודלה בעולם ● עוד עולה מהדוח כי בחמש השנים האחרונות, כלל היצוא הביטחוני ברחבי העולם עלה ב-9.2% לעומת החמש שנים שקדמו

מבקרים במצפה רמון / צילום:  ינון ביטון

עם אזעקה אחת מתחילת המלחמה: המקום שבתפוסת אירוח מלאה

בעוד רעשי המלחמה נשמעים היטב ברוב חלקי הארץ, בעיירה הדרומית שקט - ורבים מגיעים אליה כדי למצוא מפלט ● הביקוש לחדרי אירוח גבוה, והמועצה אף השיקה "שאלון קליטה" מיוחד לאורחים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מכה לסמוטריץ': רפורמת החלב נפלה מתקציב המדינה

פתיחת שוק החלב שיזם שר האוצר סמוטריץ' צפויה לצאת מחוק ההסדרים, זאת לאחר סדרת פגישות שזה קיים עם ראש הממשלה נתניהו ● סמוטריץ' תכנן במקור להתעקש על הרפורמה כמעט בכל מחיר, אך בסופו של דבר התקפל ואולץ לוותר עליה

דני דניאל, מנהל השקעות ראשי ודסק מוסדי אפסילון מקבוצת הפניקס / צילום: סטודיו פולית

מנהל ההשקעות שמאמין: מהסקטור הזה אתם צריכים להתרחק

דני דניאל, מנהל השקעות ראשי באפסילון, מאמין שתוך כמה שבועות העולם יחזור להתעסק ב-AI ובסוגיית הצמיחה בארה"ב ● הוא מצדד בחשיפת יתר בתיק לשוק המקומי, מציע להשקיע במניות שמהוות "שער הכניסה לישראל" ומזהה הזדמנות גם בסקטור אחד בארה"ב

מוג'תבא חמינאי,  המנהיג העליון של איראן / צילום: Reuters, Anadolu

מינוי חמינאי הבן רומז שאיראן מכוונת למלחמה ארוכה מול ארה"ב וישראל

מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון החדש של איראן, צפוי לנקוט עמדה לעומתית כלפי המערב ● "עלייתו של הבן מרמזת על אסטרטגיה ברורה - התנגדות כלפי המערב", אומרים מומחים ● האם מאמציו של טראמפ להכניע את המשטר נכשלו?

מימין: עפרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס ומו''ל גלובס, אלונה בר און / צילום: שלומי יוסף

עופרה שטראוס: "חוסן לאומי הוא הדבר היחיד שיביא גם לחוסן עסקי"

בכנס "יוזמות שינוי" של גלובס לחיזוק הכלכלה היזמית הנשית בתעשייה, הציגה יו"ר קבוצת שטראוס עופרה שטראוס בשיחה עם מו"ל גלובס אלונה בר און את תפיסתה בנוגע לניהול נשי, בדגש על עיתות משבר ● שטראוס סיפרה כי בין הקורונה והמלחמה מצאה חשיבות בהיותה בצפון, לצד נשים, כדי שימצאו משאבים לפרוח, "כעת עלינו להתחיל מחדש, לחזור לכל היוזמות שהתחלנו ולבנות את חוסננו" ● "חוסן זה לא משהו שבונים ברגעי משבר אלא בונים כל יום"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

למרות אזהרות האוצר: הממשלה תאשר כ־5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים

הסכום כולל כ־1.5 מיליארד שקל למוסדות תורניים, מאות מיליונים לתווי מזון ולעשרות תוכניות במשרדי הממשלה ● באוצר התריעו בשבוע שעבר כי העלויות של מבצע "שאגת הארי" צפויות להקשות על עמידה ביעדי הגירעון

מקלט. מי אחראי לתקינות / צילום: טלי בוגדנובסקי

גיליתם שהמקלט בבניין לא תקין? בדקנו מי אחראי להכשיר אותו

מקלטים מוזנחים בבניינים הם סכנה ממשית, אך מי נושא בנטל התיקון? ● בעוד שהאחריות לתחזוקה ולמימון התיקונים מוטלת על בעלי הדירות, לרשות המקומית יש תפקיד מרכזי באכיפה ופיקוח ● מה עושים כשהשכנים מסרבים להשתתף בהוצאות, ומתי העירייה מחויבת להתערב? ● שאלת השעה

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

מחיר של 8 שקלים לליטר בנזין? טיפים לחיסכון בדלק בזמן מלחמה

המלחמה מול איראן והשיבושים בנתיבי הנפט מזניקים את מחירי האנרגי, ועלולים להביא את מחיר הדלק בישראל אל מעל ל-8 שקלים לליטר ● אז איך נערכים? מהחלפת מכונית ועד החלפת הרגלי נהיגה על הכביש, להלן מספר טיפים שישמרו לכם על הכיס מהסחרור האנרגטי הצפוי

כותרות העיתונים בעולם

הגרדיאן ערכו השוואה בין איראן לאוקראינה. מה הם שכחו לציין

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב וישראל שולטות במרחב האווירי של איראן אבל זה לא מספיק להפלת משטר, איך ישראל תיראה ביום שאחרי איראן וההשוואה המקוממת של הגרדיאן בין המלחמה באיראן לזו באוקראינה • כותרות העיתונים בעולם

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

עושה וורן באפט: המיליארדר הפרו-ישראלי נערך להנפקת ענק

המיליארדר ביל אקמן מבקש להפוך את פלטפורמת ההשקעות שבנה, פרשינג סקוור, לחברה ציבורית, במודל המזכיר את דרכו של וורן באפט בברקשייר האת'וויי ● החברה גייסה כבר התחייבויות של כ-2.8 מיליארד דולר לקראת ההנפקה

אלי גבאי / צילום: איל יצהר

בשווי מקוצץ בגלל תנאי השוק: חברת הנדל"ן גבאי השלימה את ההנפקה. אלה המוסדיים שהשתתפו

חברת הנדל"ן המשפחתית קבוצת גבאי הנפיקה 19.9% מהמניות וגייסה 175 מיליון שקל לפי שווי של 700 מיליון שקל לפני הכסף ● במקור החברה תכננה להנפיק לפי שווי גבוה יותר של מיליארד שקל לפני הכסף ולגייס כ-250 מיליון שקל, אך המלחמה עם איראן טרפה את הקלפים ובחברה בחרו לא לעצור ולהנפיק בכל זאת

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

המניות שצנחו ומלמדות: בשוק מאמינים שהפסקת האש קרובה

בעקבות דבריו של טראמפ על סיומה הקרב של המלחמה נגד איראן, מדד הביטחוניות ומדד הנפט והגז הובילו את הירידות בתל אביב היום ונחלשו בשיעורים חדים של בין 4% ל-6% ● אלעד קראוס, מנהל מחקר במיטב ברוקראז': "גם אם המלחמה תסתיים בקרוב, החברות הביטחוניות מקבלות צבר מאוד משמעותי לשנים הקרובות"

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

התנועה בהורמוז נעצרה? כך מגיבים באיראן לאיומים מארה"ב

על פי לויד'ס ליסט, העוקבים אחרי תנועת הספינות באזור, מעבר הספינות צנח מ־60־70 בכל יום, לשלוש ספינות לכל היותר ● מי שבעיקר עוברות במצר כעת הן ספינות "צי הצללים" האיראני

מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון השלישי של איראן / צילום: Reuters, Hamed Jafarnejad

איראן מינתה מנהיג מת? הקונספירציה החדשה ברשתות החברתיות

הרשתות החברתיות התמלאו ביממה האחרונה בתאוריות קונספירציה לפיהן מוג'תבא חמינאי חוסל כבר בשבוע שעבר. בכך, טוענים ברשת, איראן מינתה מנהיג שאי אפשר לחסל ● המומחים, לפחות בינתיים, קצת יותר סקפטיים: "אם הוא היה מת, ישראל כבר הייתה מפרסמת את זה"

למי יעלה הנטו?

הרפורמה המפתיעה שנשארה בפנים: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

שר האוצר וראש הממשלה הודיעו כי חוק ההסדרים יכלול את רפורמת ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ביקור שר החוץ של גרמניה, יוהאן ודפול, בבית שמש / צילום: שלומי אמסלם- לע״מ

"עומדים לצדה של ישראל": שר החוץ הגרמני מבקר בישראל

השר יוהאן וואדפול הוא הדיפלומט הבכיר הראשון שמגיע לישראל מאז פרוץ המלחמה באיראן ● ברלין ממשיכה להביע תמיכה פומבית בישראל ואף מאפשרת לארה"ב שימוש חופשי בבסיסיה, אך במקביל קוראת לחתור לסיום המלחמה ומותחת ביקורת על מדיניות ישראל בשטחים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

הרוכשים לא התרשמו מהורדות הריבית: גם בינואר נרשם שפל במכירת דירות

שוק הדירות ממשיך לדשדש למרות הורדות הריבית: לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, מכירות הקבלנים בינואר היו נמוכות בכ־30% מהממוצע בעשור האחרון ● גם מבצעי המימון של היזמים, שמשכו רוכשים בדצמבר, כבר לא הביאו קונים חדשים למשרדי המכירות

קניות בקניון / אילוסטרציה: Shutterstock

פחות טוב במבט שני: הצמיחה ב-2025 עודכנה מעט כלפי מטה

שיעור הצמיחה בשנה שעברה עומד על 2.9% - כך עולה מאומדן שני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ● מדובר בירידה קלה ביחס לההערכה הראשונה, שעמדה על 3.1%