גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפקט הריבאונד והחשבון שיגיע: האם כלכלת ישראל תזנק גם אחרי המלחמה הזו?

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית ● אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון, עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן

התוצר נפל בפרוץ המלחמה אך התאושש במהרה. 7 באוקטובר, שדרות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
התוצר נפל בפרוץ המלחמה אך התאושש במהרה. 7 באוקטובר, שדרות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אחד השקפים הראשונים במצגת שהכינו בבנק ישראל עבור ועדת הכספים של הכנסת בינואר הציג זווית אופטימית. הכותרת: "הכלכלה הישראלית התאוששה בעבר במהירות ממשברים גיאו־פוליטיים. גם כעת, לאחר הפגיעה הניכרת עם פרוץ המלחמה, המשק הפגין עמידות".

הממשלה תאשר כ־5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים
פחות טוב במבט שני: הצמיחה ב-2025 עודכנה מעט כלפי מטה

על פי הנתונים, במהלך 25 השנים האחרונות, מבצעים צבאיים גרמו לשחיקה בשיעורי הצמיחה הרבעוניים, אך לאחר מכן חלה התאוששות חדה. מגמה זו נכונה לאורך השנים, החל משנות האינתיפאדה השנייה ומלחמת לבנון השנייה, דרך מבצעים שונים בעזה, דוגמת עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן ושומר החומות, ועד למלחמת חרבות ברזל ומבצע "עם כלביא". כך למשל, מבצע "עם כלביא" באיראן בחודש יוני האחרון הביא לפגיעה של 4.6% באותו רבעון, כשלאחר מכן הצמיחה קפצה ל־11%.

בבנק ישראל נוהגים להדגיש כיצד צמיחת המשק לאחר מבצעים צבאיים "מפצה" על תקופות מתוחות המלוות בירידה בצמיחה, וייתכן שזו אחת הסיבות לכך שמדדי המניות בישראל מציגים ביצועי יתר ביחס לעולם מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי". עם זאת, לצד הפוטנציאל המגולם בשווקים, מומחים מזהירים מפגיעה כלכלית ארוכת טווח שתפגע גם בצמיחה לאורך שנים.

גם הנגיד עצמו, פרופ' אמיר ירון, ציין בוועדת הכספים כי הפער בתוצר ביחס לציפיות עומד על 3.5% לעומת התחזית אילולא פרצה המלחמה, כך שקו המגמה ירד. לצד זאת הוא ציין את התלהבות המשקיעים מהפעילות הכלכלית גם במצבי מלחמה. "מגיע טיל מתימן, אנשים נכנסים לממ"ד ל־15 דקות לאחר מכן הם בים, במסעדות ובשוק העבודה", הוא אמר.

באוצר מציגים גישה דומה. מחד, הם מתייחסים לסיכונים הגיאו־פוליטיים ולחשש מפגיעה באמון המשקיעים הזרים בישראל. מאידך, הם מצביעים על הזדמנויות שעשויות להיפתח, כגון חידוש הליכי הנורמליזציה, האצה בייצוא הביטחוני, רגיעה במלחמת הסחר ועוד. באוצר מדגישים כי אם המלחמה הנוכחית באיראן תהיה דומה לזו שהייתה ביוני אשתקד, הפגיעה בצמיחה לא תהיה משמעותית וייתכן שהיא "תתקזז" ברבעונים הבאים, בהתבסס על מקרים קודמים. עם זאת, המסגרות הפיסקליות של המדינה צפויות להיפגע, כלומר תהיה לכך השפעה על הגירעון הממשלתי ועל יחס החוב־תוצר של המדינה.

הכלכלן הראשי לשעבר מטיל ספק

לדברי יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, "למשק קיים פוטנציאל צמיחה מסוים שלא מגיע לידי מימוש או 'פיצוי' בתקופת מלחמה. כשהמלחמה דועכת, חל תיקון בצמיחה: אנשים מפצים על צריכה שלא התבצעה ויש גידול משמעותי בהשקעות, למשל בבנייה. עם זאת, התופעה רלוונטית בעיקר למבצעים צבאיים קצרים".

הפעם, לדברי נווה, המצב מורכב יותר. המלחמה המתמשכת מאז 7 באוקטובר גוררת השלכות ארוכות טווח ועלויות כבדות, ולכן ה־OECD וקרן המטבע הורידו את תחזית הצמיחה. "גורמים נוספים שמחריפים את ההשלכות כוללים הגירה שלילית מישראל בשנתיים האחרונות, בעיקר של אנשים עם תרומה משמעותית לכלכלה. בנוסף, הצמיחה מושפעת מצמצום גידול האוכלוסייה ותרומה יחסית נמוכה יותר לכלכלה של הציבור שגדל בקצב מהיר יותר", הוא אומר.

הוא מוסיף כי הגידול הפרממנטי בהוצאות הביטחון יכביד גם הוא: "עד עכשיו מימנו את זה באמצעות מסים וגירעון שהביא את החוב לרמה גבוהה שמושתת עליו ריבית גבוהה גם כן. דבר נוסף שצריך לזכור, הוא שהרכב התוצר ב־2025 שונה מהרכבו ב־2022 - כי החלק של הממשלה גדול יותר. אלו לא השקעות אלא הוצאות ביטחוניות".

התרחיש האופטימי: "פתח משמעותי לצמיחה"

יניב בר, ראש תחום כלכלה בבנק לאומי, מציג שני תרחישים אפשריים ומנתח את ההבדלים בין המציאות הנוכחית למקרי העבר. "כשבוחנים את הנתונים הללו אנחנו רואים הבדל בין שתי קבוצות - אירועים מקומיים וגלובליים. בגלובליים, כמו בקורונה למשל, ראינו התאוששות מהירה יותר של המשק הישראלי ביחס לממוצע ה־OECD בשל מבנה המשק שלנו".

"באירוע מקומי יש שאלה מורכבת יותר", אומר בר, ומוסיף כי "המבצע הקודם באיראן הגיע לאחר חיסול נסראללה ומבצע הביפרים וראינו אופטימיות בשווקים. כעת נותרה השאלה אם המלחמה הנוכחית תהיה דומה לעם כלביא או לא. אז הסביבה הייתה שונה אז - מדובר היה באירוע מקומי לצד רגיעה לאחר החששות ממכסי טראמפ ולפני הבוסט הגדול של מניות ה־AI, וזה עזר מאוד להתאוששות.

"היום אנו נמצאים בנקודה שונה - מדובר באירוע גלובלי. אנו רואים כי המדדים הישראליים, בדומה לאירועים גלובליים קודמים, מציגים ביצועים טובים יותר. בתרחיש מרכזי של מלחמה שלא תארך יותר מחודש, צפויה ירידה דומה לזו שהייתה במבצע 'עם כלביא', אך עם התאוששות מתונה יותר, שלהערכתנו תפחית את תחזית הצמיחה לסוף השנה כך שתעמוד על 4%. כמו כן, אנו צפויים לראות ירידה באיום, שתגרור ירידה בפרמיית הסיכון והתחזקות של השקל. בתרחיש חמור יותר, הפגיעה תהיה משמעותית יותר. בתרחיש אופטימי, הכולל הרחבת הסכמי שלום, ייפתח פתח משמעותי לצמיחת המשק, באופן שלא היינו רואים אלמלא המלחמה".

השוק ופרמיית הסיכון בכיוונים שונים

בבית ההשקעות IBI פרסמו השבוע סקירה שבה הדגישו את הפער בין הביצועים של מדדי המניות המקומיים לבין פרמיית הסיכון שמגולמת בשווקים ביחס לישראל. "בניגוד לאופטימיות הגבוהה שאפיינה את השוק הישראלי בשבוע האחרון, פרמיית הסיכון הנגזרת מה־CDS (ביטוח מפני חדלות פירעון של האג"ח, א"ז) לחמש שנים של מדינת ישראל נותרה ברמות הגבוהות".

עוד נכתב כי "השוק המקומי בחר להתמקד בתרחיש האופטימי של היום שאחרי המלחמה, מתוך ציפייה לתוצאות חיוביות הן מבחינת אופי המשטר באיראן והן מבחינת התקדמות מדינית, שיחד יובילו לצמיחה גבוהה יותר ולירידה בפרמיית הסיכון. לפיכך, אנו מעריכים כי על רקע הביצועים החזקים בשבוע האחרון בפרט ובחודשים האחרונים בכלל, השוק המקומי, כולל השקל, הפכו לפגיעים יותר לתרחיש של התארכות המלחמה".

גם נווה מציג גישה דומה: "לדעתי השוק נוהג באופוריה שלא מגלמת את רמת הסיכון. חלק מזה היא נטייתם של מוסדיים בישראל לראות את המדינה כחסרת סיכון".

גם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מצנן מעט את ההתלהבות וטוען שממד הזמן הוא החשוב ביותר. "ניתוק בולט של השווקים בישראל יכול להיות מוצדק אם המלחמה תהיה קצרה ומוצלחת. ואולם, אם היא תתארך ותגרום נזק ניכר לכלכלה העולמית, ישראל תפגע כמו שאר המדינות עקב תלותה במה שקורה בעולם. התנהגות השווקים בעולם מגלמת סיכוי לא מבוטל לתרחיש שלילי, אך לא התנהגות השוק המקומי", אמר.

עוד כתבות

מערכות ההגנה האווירית של ישראל בפעולה (ארכיון) / צילום: משרד הביטחון

רצף שיגורים ליליים מאיראן הכניס מיליונים למקלטים

יותר מ-850 רקטות מאז תחילת המערכה: חיזבאללה מגביר את הירי לצפון ● הלחץ של יועצי טראמפ: גבש תוכנית לסיום המלחמה ● תיעוד של צבא ארה"ב: תקיפות כלי שיט ו-16 סירות להנחת מוקשים ימיים בקרבת מצר הורמוז ● נתניהו לעם האיראני: "תהיו מוכנים לנצל את ההזדמנות" ● עדכונים שוטפים

ביקור שר החוץ של גרמניה, יוהאן ודפול, בבית שמש / צילום: שלומי אמסלם- לע״מ

"עומדים לצדה של ישראל": שר החוץ הגרמני מבקר בישראל

השר יוהאן וואדפול הוא הדיפלומט הבכיר הראשון שמגיע לישראל מאז פרוץ המלחמה באיראן ● ברלין ממשיכה להביע תמיכה פומבית בישראל ואף מאפשרת לארה"ב שימוש חופשי בבסיסיה, אך במקביל קוראת לחתור לסיום המלחמה ומותחת ביקורת על מדיניות ישראל בשטחים

כלי רכב עוצרים מתחת לגשר בזמן אזעקה / צילום: פביו טרופה

האם כדאי להתחבא מטילים מתחת לגשר או בתוך מנהרה?

כאשר שומעים אזעקה על הכביש, המחשבה הראשונה תהיה למצוא מרחב מכוסה - כמו מנהרה או גשר ● פיקוד העורף ממליץ לפעול הפוך ● שאלת השעה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; מחירי הנפט ירדו ב-8%

אמזון מגייסת 42 מיליארד דולר באג"ח והביקוש: 126 מיליארד דולר ● ישראליות: סולאראדג' זינקה בעקבות המלצה, מימושים באנלייט ● הביטקוין מתאושש בחזרה מעל לרף ה-70 אלף דולר ● מחיר הזהב עלה ב-2.5%, הכסף ב-5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות ● אורקל תפרסם את הדוח הכספי לאחר הנעילה

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

אחרי דוחות חלשים: מניית הבנקים שצנחה בניגוד למגמה

הרווח הנקי של הבנק נשחק בשנה שעברה ל-4.1 מיליארד בשל מספר אירועים חד-פעמיים ● בין הגורמים שהשפיעו לשלילה היה רישום מלא של תוכנית פרישה מרצון בבנק מרכנתיל והפרשה בחברת כרטיסי האשראי כאל ● יחלק דיבידנד בשיעור של 50% מרווחי הרבעון הרביעי בסך של כ-428 מיליון שקל

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

המניות שצנחו ומלמדות: בשוק מאמינים שהפסקת האש קרובה

בעקבות דבריו של טראמפ על סיומה הקרב של המלחמה נגד איראן, מדד הביטחוניות ומדד הנפט והגז הובילו את הירידות בתל אביב היום ונחלשו בשיעורים חדים של בין 4% ל-6% ● אלעד קראוס, מנהל מחקר במיטב ברוקראז': "גם אם המלחמה תסתיים בקרוב, החברות הביטחוניות מקבלות צבר מאוד משמעותי לשנים הקרובות"

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קילקל את חגיגת הרווחים בבנקים: דיסקונט נענש על דוחות חלשים

בשנה שבה רושמים הבנקים הגדולים בישראל רווח שיא מצרפי השקול לכ–5% מתקציב המדינה, אכזבו דוחות דיסקונט את המשקיעים, ששלחו את המניה לירידה חדה ● לאומי הציג את הרווח השנתי הגבוה ביותר כשהפועלים צמוד אליו, מזרחי הוביל בתשואה להון והבינלאומי בעמלות בורסה ● לידר: "הבנקים מצליחים לצמוח בפעילות ושומרים על הפרשות נמוכות להפסדי אשראי. מהצד השני המרווח הפיננסי שלהם יורד"

המודעה שהעלו הפורצים האיראנים באתר גלובס / צילום: צילום מסך מאתר גלובס

"הרפובליקה האיסלאמית של איראן מחפשת שותף": המודעות שהוחלפו במסר זדוני

תקיפות הסייבר האיראניות באתרים ישראלים ● עד כמה הישראלים משקיעים בעצמם ובסביבתם גם בזמן המבצע באיראן? ● ועיריית ת"א מובילה מהלך שיאפשר לעסקי מזון שנפגעו מירי טילים להקים עגלת קפה זמנית ● אירועים ומינויים

קניות בקניון / אילוסטרציה: Shutterstock

פחות טוב במבט שני: הצמיחה ב-2025 עודכנה מעט כלפי מטה

שיעור הצמיחה בשנה שעברה עומד על 2.9% - כך עולה מאומדן שני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ● מדובר בירידה קלה ביחס לההערכה הראשונה, שעמדה על 3.1%

למי יעלה הנטו?

הרפורמה המפתיעה שנשארה בפנים: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

שר האוצר וראש הממשלה הודיעו כי חוק ההסדרים יכלול את רפורמת ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

נתניהו וסמוטריץ׳: מקפיאים את חוק הגיוס ואת מרבית הרפורמות בתקציב

ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו כי הממשלה לא תדון בנושאים שבמחלוקת ובהם חוק הגיוס ורפורמות שאין עליהן הסכמה כוללת כמו הרפורמה בחלב ומס הרכוש על קרקעות פנויות ● תוספת זו מבלי שיהיו צעדי התכנסות אחרים או תוספת במסים תגדיל את הגרעון הממשלתי באופן משמעותי כשלפי הערכות הוא יחצה את 5%

נובה על מסכי הנאסד''ק. הדרישות יכבידו על הישראליות שנסחרות בוול סטריט / צילום: Nasdaq, Inc.

הישראליות לא הוחרגו: חובת הדיווח החדשה על חברות בוול סטריט

החודש תיכנס לתוקף רגולציה חדשה, המחייבת דירקטורים ונושאי משרה בחברות זרות הנסחרות בבורסות אמריקאיות לדווח על עסקאות שערכו בניירות הערך של החברה ● ה־SEC העניקה פטורים למספר מדינות, אך ישראל נותרה בחוץ ● במקביל צפויות גם הקלות

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

עושה וורן באפט: המיליארדר הפרו-ישראלי נערך להנפקת ענק

המיליארדר ביל אקמן מבקש להפוך את פלטפורמת ההשקעות שבנה, פרשינג סקוור, לחברה ציבורית, במודל המזכיר את דרכו של וורן באפט בברקשייר האת'וויי ● החברה גייסה כבר התחייבויות של כ-2.8 מיליארד דולר לקראת ההנפקה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מכה לסמוטריץ': רפורמת החלב נפלה מתקציב המדינה

פתיחת שוק החלב שיזם שר האוצר סמוטריץ' צפויה לצאת מחוק ההסדרים, זאת לאחר סדרת פגישות שזה קיים עם ראש הממשלה נתניהו ● סמוטריץ' תכנן במקור להתעקש על הרפורמה כמעט בכל מחיר, אך בסופו של דבר התקפל ואולץ לוותר עליה

כותרות העיתונים בעולם

הגרדיאן ערכו השוואה בין איראן לאוקראינה. מה הם שכחו לציין

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב וישראל שולטות במרחב האווירי של איראן אבל זה לא מספיק להפלת משטר, איך ישראל תיראה ביום שאחרי איראן וההשוואה המקוממת של הגרדיאן בין המלחמה באיראן לזו באוקראינה • כותרות העיתונים בעולם

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

הרוכשים לא התרשמו מהורדות הריבית: גם בינואר נרשם שפל במכירת דירות

שוק הדירות ממשיך לדשדש למרות הורדות הריבית: לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, מכירות הקבלנים בינואר היו נמוכות בכ־30% מהממוצע בעשור האחרון ● גם מבצעי המימון של היזמים, שמשכו רוכשים בדצמבר, כבר לא הביאו קונים חדשים למשרדי המכירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

למרות אזהרות האוצר: הממשלה תאשר כ־5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים

הסכום כולל כ־1.5 מיליארד שקל למוסדות תורניים, מאות מיליונים לתווי מזון ולעשרות תוכניות במשרדי הממשלה ● באוצר התריעו בשבוע שעבר כי העלויות של מבצע "שאגת הארי" צפויות להקשות על עמידה ביעדי הגירעון

בנקים בישראל

מבתי אבות ועד מסעדות: זרועות ההשקעה של הבנקים הניבו רווח שנתי של 1.3 מיליארד שקל

העלייה בהיקפי ההשקעות הריאליות של לאומי פרטנרס, פועלים אקוויטי ודיסקונט קפיטל, מניבה רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה לבנקים המחזיקים בהן

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

שרפה 12 מיליארד דולר בשבוע: המלחמה באיראן דוחקת את טורקיה לקצה

בעוד האינפלציה מאיימת לזנק שוב בשל עליית מחירי הנפט, הבנק המרכזי באנקרה מהמר על הרזרבות כדי לייצב את הכלכלה השברירית ● בנוסף, ארדואן חושש מהתפרקות המשטר באיראן שתסלול את הדרך לאוטונומיה כורדית, ומתיחות גוברת מול יוון בקפריסין

מוטי בר-זיו / צילום: תמר מצפי

הסמנכ”ל הבכיר ברשת 13 מוטי בר־זיו ביקש לסיים את תפקידו

בר־זיו, סמנכ"ל הסחר של ערוץ רשת 13 ואחד מבכיריו, הודיע על סיום תפקידו לאחר שחזר לרשת לפני כשנתיים ביוזמת המנכ"ל אמיליאנו קלמזוק ● את מקומו תמלא סגניתו מרב סבליה