גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמעריך: נפילת המשטר באיראן? אולי בעוד 5 שנים

שיחה עם ד"ר עילי רטיג, חוקר באוניברסיטת בר־אילן ובמרכז בגין־סאדאת ● על תפקיד הנפט במלחמה והכוח שהוא נותן לאיראן, התעתוע מאחורי עליית המחירים והחשיבות המכרעת עבור טראמפ

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר עילי רטיג / צילום: באדיבות אוניברסיטת בר־אילן
הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר עילי רטיג / צילום: באדיבות אוניברסיטת בר־אילן

עילי רטיג, השבוע, לראשונה מזה 4 שנים, חצה מחיר הנפט את הרף של 100 דולר לחבית - והסיבה היא כמובן המלחמה. האם מחיר כזה והלחץ שהוא מייצר על טראמפ, מבשרים את סיומה?
"מחירי הנפט הם מאוד תנודתיים כרגע כי הם מבוססים בעיקר על פחד ואי וודאות ולא על מחסור אמיתי בשוק. כך, מחיר הנפט יכול לעלות מעל 100 דולר בבוקר ואז לצנוח שוב ל-80 דולר בערב, בעקבות הצהרה כזו או אחרת של טראמפ.

"בפועל השוק כרגע מוצף בנפט. מדינות מילאו מאגרי חירום חודשים רבים לפני המלחמה. לאמריקאים יש מאגרים שמספיקים ל-200 יום. הסינים, שחצי מהנפט המפרצי הולך אליהם, אוגרים נפט רוסי ואיראני בזול מאז יוני 2025. לכן ההנחה היא שגם להם יש מאגרים ל-200 יום קדימה לפחות. אז טראמפ ויועציו לא טרודים במיוחד מהתנודתיות הזו כי היא לא משקפת את המציאות. בשלב זה הם רק מוציאים מדי פעם הצהרה כדי להרגיע את השווקים".

היזמת מאחורי הנפקת סמארט-שוטר: "החיילים קוראים לנו פרוט נינג'ה"
המהלך ההיסטורי לבלימת מחיר הנפט יוצא לדרך. האם הוא יעבוד?
המומחה שבטוח: לטראמפ יש טעות אחת עיקרית

זה יוצר מצב בו סוחרי נפט - Oil traders - מבולבלים מאוד וטרודים מהשאלה לאן המחירים ילכו?
"זה ממש פרדוקס מרתק. סוחרים ממולחים אומרים: אם מיצרי הורמוז ממשיכים להיות סגורים, מחירי הנפט יעלו ל-150 דולר; אבל אם הם יעלו ל-150, טראמפ יסיים את המלחמה מהר, ואז לא תהיה עלייה. המסקנה היא - לא כדאי להשקיע בנפט כי ממילא המחירים לא יישארו גבוהים, אבל כשהסוחרים לא משקיעים, המחירים לא עולים וטראמפ ממשיך את המלחמה. אתה רואה סוחרי נפט מתווכחים ביניהם אם בעוד שבועיים הוא יהיה ב-60 דולר או ב-150 - עד כדי כך רחב טווח הניחושים".

בוא נחזור קצת אחורה כדי להבין איך בכלל הגענו למצב הזה - ונתחיל מהבסיס: האם נפט עדיין באמת מניע את העולם?
"בגדול כן, אבל השיח הציבורי נוטה ללכת לשתי נקודות קיצון. אחת אומרת שהנפט נמצא מאחורי הכול, ולכן כל מלחמה בעשור האחרון ניתנת להסבר דרכו. השנייה אומרת שנפט הוא מוצר שתכף ייעלם מן העולם: אנחנו הרי בתוך מהפכה של אנרגיות מתחדשות, עוברים לפאנלים סולאריים וטורבינות רוח, ועוד מעט לא נצטרך את כל הנפט הזה. האמת, כמו תמיד, נמצאת איפשהו באמצע".

תסביר.
"אנחנו נוטים לבלבל בין המושגים אנרגיה וחשמל. חשמל מייצג רק 20% מעולם האנרגיה. פאנלים סולאריים, טורבינות רוח, סכרים הידרו-אלקטריים ואנרגיית גלים - כל אלה יודעים לעשות דבר אחד: להפיק חשמל. גם אם תיאורטית כל החשמל שלנו יופק מאנרגיות מתחדשות, מדובר רק ב-20% מצורכי האנרגיה העולמיים. המעבר לאנרגיות המתחדשות אינו משפיע באופן ישיר על צריכת הנפט משום שמעט מאוד מדינות עדיין משתמשות בנפט לצורכי חשמל. הן משתמשות בפחם וגז טבעי. היום אנחנו צורכים כ-102 מיליון חביות נפט ביום; ב-2040 נגיע ל-94 מיליון. זה יפה, אבל אנחנו עדיין תלויים מאוד בנפט".

אז נפט עדיין מסובב את העולם. למה הוא משמש?
"לכול. נפט הוא דם החיים של הכלכלה המודרנית. אין שום דבר בחדר שסביבך שנפט לא מעורב בו - פלסטיק וגומי, הניילון בבגדים, מוצרי ניקיון. לכן חשוב להבין שלושה דברים: אין לנו דרך להיפטר מהתלות בנפט בזמן הקרוב; מהפכת האנרגיות המתחדשות לא נוגעת בו; והנפט יהיה הדלק המאובן האחרון שנצליח להיפרד ממנו".

"הנפט הוא מנוף לחץ לסיום המלחמה"

אז נפט, כפי שניסחת זאת, הוא "דם החיים של הכלכלה". השאלה היא אם הוא מניע גם את המלחמה הנוכחית?
"אי אפשר להגיד שנפט הוא הגורם למלחמה, אלא מרכיב בה. איראן שולטת על מיצרי הורמוז שדרכם זורמים כ־20% מהנפט העולמי. אם היא תסיים את המערכה הזאת כשהיא עושת דברה של ארה"ב, בדומה למצב בוונצואלה, אז חברות נפט אמריקאיות יוכלו להיכנס לאיראן וליהנות מהמחצבים שלה. עוד תועלת שעשויה לצמוח מכך לארה"ב היא שליטה על נתיבי השיט במפרץ ושימוש בהם כטבעת חנק על סין (שלא תוכל לייבא חומרי בסיס, וגם נפט - ה"ו).

"אבל בעיניי יש פה עניין עמוק יותר: ארה"ב רואה את איראן כבר 47 שנה כקוץ בישבן. היא רצחה אמריקאים רבים לאורך השנים, שולחת זרועות טרור לכל העולם ולאחרונה הפכה לחלק מהציר עם סין".

אבל בניגוד למשבר האנרגיה של שנות השבעים, הפעם חלוקת הנפט העולמית מבוזרת הרבה יותר. ארה"ב כבר לא תלויה בנפט הערבי, ולמעשה יש כיום יותר נפט בעולם מכפי שהוא בכלל צריך.
"כן, העולם שונה מאוד בהשוואה לשנות השבעים. לכל מדינה יש כיום מאגרים אסטרטגיים, ויש בורסה עולמית לנפט. אם לפני 15 שנה ארה"ב הייתה יבואנית הנפט מספר אחת, הרי שהיום - בזכות מהפכת פצלי השמן (חילוץ נפט מתוך סלעים באמצעות קידוח - ה"ו) - היא גם מפיקת הנפט וגם יצואנית הגז הטבעי המובילה בעולם. כשמחירי הנפט עולים, זה פחות משפיע עליה באופן ישיר. יש לה מספיק נפט משלה, ולצדה קנדה ומקסיקו שמספקות לה כמויות נאות. אליהן נוספה כעת ונצואלה".

כשמחירי הנפט עולים האמריקאים מרגישים זאת בכיס. טראמפ צריך להיות מודאג או לאו דווקא? לכאורה יש לו מספיק נפט כדי להציף את השוק ולהוריד את המחיר.
"העם האמריקאי רגיש מאוד למחירי הדלק. למעשה, יש אפילו מיתוס שלפיו כשמחירי הדלק גבוהים אז הנשיא מפסיד בחירות, ואם הם נמוכים הוא מנצח. בנובמבר יש בחירות אמצע, אבל המצב הזה עוד לא אמור להטריד את טראמפ, כי לארה"ב עדיין יש המון כלים שיכולים להוריד את המחיר בשוק המקומי, והיא עוד לא השתמשה באף אחד מהם: היא יכולה להגן על מכליות שיעברו דרך מיצרי הורמוז, לשחרר נפט מהמאגרים האסטרטגיים שלה ואפילו לסבסד מחירי דלק מקומיים. טראמפ כרגע לא רואה צורך בכך כי הוא אומר לעצמו: המלחמה תסתיים בתוך חודש, ואז נשחרר את הנפט האיראני לשוק, כמו שעשינו עם וונצואלה - והמחירים יתרסקו ל־50 דולר לחבית".

"אבל בינתיים להרבה מדינות יש אינטרס לייצר פאניקה שמעלה מחירים, בתקווה שזה ילחץ על ארה"ב לסיים את המלחמה. סין למשל הפסיקה יצוא של תזקיקי נפט - לא כי אלה חסרים לה, אלא כי עצם ההודעה על כך גרמה למחירים לעלות. המרוויחה העיקרית מכך כרגע היא רוסיה".

תסביר איך רוסיה מרוויחה מהמצב.
"הודו וסין מעדיפות לקנות נפט זמין מרוסיה כדי לא לרוקן את המלאים האסטרטגיים שלהן מהר מדי. זה משתלם להן גם אם המחיר ממנה גבוה יותר כעת. האוניות שלה נמצאות כבר בים וממתינות חודשיים שירכשו את הנפט שלהן, שנמצא תחת סנקציות. אז בטווח הקצר רוסיה מרוויחה, אבל לא בטוח שתרוויח בטווח הארוך. אם איראן תהפוך לנאמנה לארה"ב, זה רע לרוסיה. צבאית טהרן מסייעת למוסקבה בכטב"מים למלחמה באוקראינה, וכלכלית - אם חברות נפט אמריקאיות ייכנסו לאיראן ויוציאו את הנפט והגז, המחירים יתרסקו ורוסיה תפסיד".

"המשטר ייפול? אולי בעוד חמש-עשר שנים"

איראן שולטת במיצרי הורמוז, שדרכם עוברת מדי יום 20% מצריכת הנפט העולמית. האם זה יכול להפוך לגורם לחץ בידיה כדי להביא לסיום המלחמה?
"על זה בדיוק היא בונה. זה היה האיום האולטימטיבי שלה לאורך השנים: אם תתקפו אותי, אני אחסום את מיצרי הורמוז ואתחיל לפגוע ביכולת של מדינות סביבי לייצא נפט. אני מעלה את מחירי הנפט, יוצרת נזק לטווח ארוך, וזה מייצר לחץ גדול - גם אם לא על ארה"ב עצמה, אז על בעלות הברית שלה, כמו סעודיה, שבתורן ילחצו לחדול מן המלחמה.

"בואו נזכור: כשמחירי הנפט עולים, הכול מתייקר, גם דברים שלכאורה אינם קשורים ישירות, כי השינוע, האריזה, הייצור - בכולם כאמור נפט מעורב. לכן אם המחירים נשארים גבוהים לאורך זמן נוצרת אינפלציה. אם קורה משהו במדינה שמפיקה נפט - מלחמה, חסימת נתיבי יצוא - זו בעיה של כולם. זה לא משנה אם אני קונה ממנה נפט או לא".

אם כך, אולי הסיפור הגדול הוא לא הנפט עצמו, אלא היכולת להשתמש בו כדי להחליש את היריבה הגדולה של ארה"ב, סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם והלקוחה המרכזית של איראן.
"זה יכול להיות בגדר אפקט צד. סין נראית ענקית אבל היא פגיעה מאוד. 90% מתושביה חיים על החוף המזרחי, והיא תלויה כמעט לחלוטין ביבוא ימי. קל מאוד להרעיב את סין בעזרת מצור ימי. אם ארה"ב תשלוט במיצרי הורמוז ובנתיבי הנפט, זו כבר התחלה. ארה"ב רוצה לשלוט במעברים הימיים, ושהיריבות שלה ידעו שברגע שהן יוצאות נגד בעלות בריתה - היא לא תהסס לחסום הכול".

כמה זמן להערכתך המלחמה תימשך?
"קשה לי לומר. אנחנו מדמיינים סיום של מלחמות כמו אזרחים שנכנסים לבסטיליה ומניפים דגל, אבל רוב הדיקטטורות נופלות אחרת: המשטר מתחלף בקצינים זוטרים יותר, שהם יותר זהירים, פחות יעילים וגם פחות יהירים. ואז גם אותם מפילים, שוב ושוב, עד שבשלב מסוים עולים קצינים שאומרים: אנחנו משתלטים פה לשלוש־ארבע שנים ואז נצא לבחירות. התהליך הזה אורך חמש־עשר שנים. אז תוצאות ארוכות טווח נראה אולי רק ב-2030".

עוד כתבות

כמה כסף יקבלו עשרות העובדים הבכירים בוויז בעקבות אקזיט הענק?

השבוע הושלמה מכירת הסטארט-אפ וויז לגוגל ב-32 מיליארד דולר. כמה כסף צפויים לקבל כל אחד מעשרות הבכירים בחברה, מחיר הנפט זינק בחדות בשל המלחמה - מה יקרה באפריל למחיר הבנזין בישראל? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

מיכל מור / צילום: שלומי יוסף

היזמת מאחורי החברה הביטחונית שהנפיקה בזמן מלחמה: "החיילים קוראים לנו פרוט נינג'ה"

מיכל מור הקימה את SmartShooter כדי לאפשר ללוחמים בשטח לפגוע במטרה כבר מהכדור הראשון ● עם עסקאות מול 25 צבאות בעולם - בשבוע שעבר היא הנפיקה אותה בתל אביב תחת אש ● ראיון מיוחד

החשש מעליה בחוב העלתה את הסיכון / צילום: Shutterstock

לא רק המניות: האופוריה התפוגגה גם בשוק החוב הממשלתי

מאז פרוץ המלחמה מול איראן שהולכת ומתמשכת התשואה הגלומה במדד תל גוב כללי חזרה לטפס ● התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב נמצאת במגמה דומה

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע ׳עם כלביא׳ / צילום: משרד הביטחון

"הרבה רעש וצלצולים": ההבדל בין המערכה הנוכחית מול איראן לקודמת

מנתוני ה- INSS לסיכום 12 ימי המלחמה הראשונים עולה כי במלחמת "עם כלביא" ביוני היו הרבה פחות אזעקות מאשר כעת, אבל כמות הטילים הפעם קטנה בהרבה - כמו גם הנזק ● בעם כלביא שוגרו עלינו 550 טילים בליסטיים מאיראן, פי שתיים לעומת ה-260 ששוגרו בתריסר הימים הראשונים של שאגת הארי ● אז למה אנחנו לא מרגישים את זה? כנראה כי כמות ההתרעות גדולה בהרבה הפעם

פטריק דרהי / צילום: איל יצהר

רשות התחרות מקשה על דרהי: לא מאשרת את מימון הביניים לערוץ 13

על פי המידע שהגיע לגלובס, רשות התחרות דחתה שנית את בקשת רשת 13 וקבוצת המשקיעים דרהי, אסבאג ופולסון להזרמת מימון ביניים ● הדחייה סוללת את המגעים בין בלווטניק לקבוצת ההייטקיסטים

הפגיעה בארמון גולסתאן באיראן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אחרי הפגיעה בארמון בטהרן: איך בישראל ממגנים מבנים לשימור

המלחמה הנוכחית בין ישראל לאיראן אינה פוגעת רק בבסיסים צבאיים אלא גם בסמלי תרבות והיסטוריה ● הפגיעה בארמון גולסתאן בטהרן ממחישה עד כמה גם אתרי מורשת בני מאות שנים חשופים לאש ומעלה שאלה דומה לגבי מבני השימור בישראל

דירה במרכז הארץ שנפגעה מטיל איראני / צילום: כבאות והצלה לישראל

הדירה ניזוקה, השוכר עזב: מי נושא בעלויות בזמן מלחמה?

המלחמה עלולה לייצר חיכוכים לא פשוטים בין בעלי דירות לדיירים ● עו"ד הדר ארבל מסבירה אם היעדר ממ"ד הוא עילה לעזיבה, כיצד מס רכוש נכנס לתמונה, ומה קורה כשהמדינה היא זו שמורה על פינוי היישוב ● שאלת השעה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מנהל ההשקעות שמזהיר: צריכים להתרחק מהסקטור הזה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בחינה היסטורית של משבר הנפט ב-50 השנים האחרונות מלמדת כי שני דברים יכריעו את כיוון השווקים ● מנהל ההשקעות שבטוח שתוך כמה שבועות העולם יחזור להתעסק ב-AI ● העלייה בהיקפי ההשקעות הריאליות של לאומי פרטנרס, פועלים אקוויטי ודיסקונט קפיטל, מניבה רווחים של מאות מיליוני שקלים לבנקים המחזיקים בהן ● וגם: מי החברות שקפצו לעשירייה הראשונה של מחלקות הדיבידנדים?

יוטב קוסטיקה, מנכ''ל מור קרנות נאמנות / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

נשאר במשפחה: כך ינוהלו מיליארדי הדולרים שיקבלו מייסדי וויז מאקזיט השנה

יוטב, אחיו של אחד ממייסדי וויז ינון קוסטיקה, יעזוב את תפקידו כמנכ"ל משותף במור קרנות נאמנות ויקים Family Office לניהול ההון של ארבעת מייסדי החברה ● הארבעה צפויים לקבל יחד כ־8 מיליארד דולר נטו ממכירת וויז לגוגל ● לצד זאת, קוסטיקה ימשיך לשמש כיועץ לבית ההשקעות

איזה מין דור גדל פה? / עיבוד: ג'מיני

איזה מין דור גדל פה? המחקרים שחושפים את השפעות המלחמה על ילדים

מחקרים מהארץ ומהעולם עקבו אחרי ההשלכות של מצב מלחמה מתמשך על מצב הילדים מבחינה נפשית, בריאותית וחברתית ● מפגיעה ביכולות האקדמיות ועד התפתחות הפרעות חרדה וסיכון מוגבר למחלות - הממצאים מדאיגים, אבל לחוקרות שדיברנו איתן יש גם מסרים מעודדים, וכמה המלצות שאפשר ליישם כבר עכשיו

זיו אדלר לירן וקסברגר / צילום: אלן שיבר, תמונה פרטית

האנשים שבחרו במקצוע שבו כולם שונאים אותם: "בשנה הראשונה זה שובר 90%"

בשביל שכר רחוק מלהיות נחשק וסיכוי אפסי למילה טובה, שופטי הכדורגל עולים לדשא מדי שבת וסופגים מטחי קללות ובוז מהיציעים ● שופטי העבר ובכירי האיגוד, לירן וקסברגר וזיו אדלר, פותחים הכל בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי": האדרנלין של "בית החרושת לקבלת החלטות", הטעויות שרודפות אותם בלילה והמחיר שמשלמות המשפחות ● מה מנצח את ההיגיון? "זה חיידק, מי שלא שם לא מבין"

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

עם 2 מיליארד דולר בבנק: איך יראו החיים החדשים של מייסדי וויז

בשעה שמיליארדי דולרים זורמים לחשבונות המייסדים, בשוק הסייבר הישראלי מתכוננים לטלטלה ● המכירה של וויז לגוגל הופכת את אמזון ומיקרוסופט משותפות אסטרטגיות למתחרות מודאגות, שמתחילות לחמש את "היורשות" הישראליות ● כך נראה הקרב החדש על השליטה בענן

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות; מחיר הנפט ננעל במעל 100 דולר, לראשונה זה כארבע שנים

נאסד"ק יורד ב-1.7% ● סוכנות האנרגיה: השיבוש בזרימת הנפט הוא הגדול ביותר אי פעם ● קרן הסל על מניות האנרגיה בשיא של 18 שנה ● שר האנרגיה של ארה״ב, כריס רייט, אמר כי חיל הים האמריקאי עדיין לא מוכןללוות מכליות נפט דרך מצר הורמוז ● מוג'תבא חמינאי אמר שהמצר צריך להישאר סגור כ"כלי לחץ על האויב"

אדולף היטלר חולף על פני חזית העבודה הגרמנית במהלך ''עצרת העבודה'', 1937 / צילום: Reuters, Berliner Verlag/Archiv

כוחה של הכלכלה להצית מלחמות ולהביא אל סופן

הרייך השלישי נישא בימי תהילתו על שיקום גרמניה מהשפל הכלכלי הגדול, אלא שבהמשך התברר שהנס הפיננסי של היטלר לא היה יותר מבועת ענק ● הגזל מהיהודים וממדינות שסופחו סייע למשטר לדחות את ההתמודדות עם המשבר הפיסקלי המעמיק ● הפיהרר היה ברור: גרמניה צריכה לעבור ל"כלכלת ביזה" כמפתח לשרידותה ● איך ניצלה גרמניה הנאצית את המשאבים לטובת כלכלת מלחמה

פתיחת מוסדות חינוך באזורים בעלי איום נמוך / אילוסטרציה: Shutterstock

הנחיות פיקוד העורף משתנות: מי חוזרים ללימודים?

החל מיום שני הקרוב יעברו מספר אזורים, בעיקר באזור הדרום, ממדרג של פעילות מצומצמת למדרג של פעילות חלקית – שינוי שמאפשר חזרה זהירה לשגרה בתחומי החינוך, העבודה והפעילות הציבורית

מתוך הסרט החדש של פיקי בליינדרז / צילום: נטפליקס

נטפליקס לקחה את הפרסומת הבלתי ניתנת לדילוג - ושמה אותה באצטדיון של אתלטיקו מדריד

אירוע הקידום של "פיקי בליינדרז" באצטדיון במדריד הוא יותר מגימיק שיווקי של נטפליקס ● הוא סימפטום לתופעה רחבה שעיקרה חדירה של העולם הבדיוני למרחבים אמיתיים של תרבות, תוך שימוש במותגי ענק לכיבוש נדל"ן תודעתי חדש

חברת מטא / צילום: Shutterstock

דיווח: מטא בדרך לפיטורי ענק

ענקית הטכנולוגיה בוחנת צמצום משמעותי שישפיע על עד כ-20% מכוח האדם בחברה, בזמן שהיא משקיעה מאות מיליארדי דולרים בפיתוח תשתיות בינה מלאכותית ● דובר החברה בתגובה לדיווחים: "דיווח ספקולטיבי"

פרוייקט דובנוב 4 / צילום: הדמיה סטודיו 84

האדריכל אבנר ישר רכש חצי קומה בפרויקט דובנוב 4 ב-38 מיליון שקל

אבנר ישר, אדריכל פרויקט דובנוב 4 רכש יחד עם אישתו עדי דירת חצי קומה בפרויקט, כך מדווחת חברת ישראל קנדה ● היקף הפרויקט כ-2 מיליארד שקל, והוא צפוי להסתיים בעוד כ-4 שנים

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

השמות החדשים שמצטרפים לאסף רפפורט ברכישת ערוץ 13

בהמשך להודעת הנהלת ערוץ 13 על החלטת בעלי הערוץ, לן בלווטניק, למכור אותו לקבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט, הכוורת של קבוצת הרכישה מתרחבת ויש בה כעת שמות נוספים

האי ח'ארג / צילום: ויקיפדיה

לראשונה: ארה״ב תקפה את הנקודה הרגישה ביותר באיראן

טראמפ חשף אמש כי הורה לתקוף את האי ח'ארג הממוקם 20 ק״מ מאיראן, אחראי על 90% מתפוקת הנפט של המדינה ולכן נחשב אחת הנקודות הרגישות ביותר של טהרן