גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אביגל שורק פרש מניהול אל על לטובת עסקי הזיקוק, וזה השתלם בגדול

השווקים בעולם רועדים לאחרונה בעקבות המלחמה באיראן, אבל מניית דלק US מזנקת והשלימה עלייה שנתית של200% ● שורק, מנכ"ל החברה, מזהיר ממחסור עולמי בזיקוק ש"לא טוב לעולם, אבל כן לתעשייה שלנו", מספר על ההתייעלות האגרסיבית שהנהיג, ומה לקח מניהול אל על: "זו גאווה לקחת חברה במצב לא פשוט ולייצב אותה" ● וגם: בכמה גדל שכרו בעקבות המעבר לארה"ב

אביגל שורק / צילום: Delek Us
אביגל שורק / צילום: Delek Us

כששוק הנפט שוב בוער והמחירים מזנקים בעשרות אחוזים, הפעם בגלל המלחמה מול איראן, יש מי שמרוויח מכך. המשקיעים בת"א נושאים בימים שכאלה את עיניהם למניות הנפט, הגז והזיקוק. כך, מניית חברת בתי הזיקוק בחיפה בזן זינקה מעל 20% מתחילת המערכה הנוכחית, בעוד שמניית קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, הוסיפה 14% לערכה.

עם מימון מהפועלים: אשטרום תקים פרויקט סולארי בטקסס
מיליארדים לכיסי המשקיעים: מי החברות הכי נדיבות בת"א

תשובה היה גם זה ששלח את עוזי ימין בשנת 2001 לארה"ב להקים את דלק US, חברת זיקוק ושינוע דלקים, שברבות השנים הפכה גדולה יותר משני בתי הזיקוק המקומיים - בזן ובית הזיקוק באשדוד גם יחד. תשובה כבר מזמן לא מחזיק בחברה, לאחר שמימש את החזקותיו בחצי הראשון של העשור הקודם, אך ימין עדיין עומד בראשה (ראו מסגרת).

מניית דלק US זינקה ב-25% מאז פרוץ המלחמה מול איראן, והשלימה זינוק של 200% בשנה האחרונה לשווי של 2.5 מיליארד דולר. בכך חזרה מניית החברה למחירי השיא שבהם היא נסחרה בשנת 2018 (מתואם דיבינדים), זמן קצר אחרי שהשלימה מיזוג גדול עם חברה סמי-ישראלית אחרת, אלון USA (שהוביל דודי ויסמן). מהלך זה הפך אותה לבעלת ארבעה בתי זיקוק בארה"ב, עם כושר זיקוק מצרפי של יותר מ-300 אלף חביות ביום. בנוסף, היא הבעלים (62%) של דלק לוגיסטיקה, העוסקת בשינוע נפט, גז טבעי ושירותי מים נלווים לחברות מפיקות נפט.

על השפעת האירועים האחרונים שהקפיצה את המניה, אומר מנכ"ל דלק US, אביגל שורק, בראיון לגלובס כי "מאחר שבמצרי הורמוז (הסמוכים לאיראן) עוברים כ-20% מאספקת הנפט בעולם, קל להבין שהמלחמה (ואיומי הסגירה של המצרים) משפיעה בצורה דרמטית על מחירו. זה אפקט דומינו בשוק הזיקוק שבנוי ממחיר הנפט ועליו מתווספות עלויות ובסוף מרווח הזיקוק, וזה מתבטא במחיר במשאבה.

"האמריקאים", מוסיף שורק ממקום מושבו בנאשוויל, טנסי, "רואים את המחיר, וזה משפיע על הלך הרוח שלהם לקראת בחירות האמצע בנובמבר. צריך לזכור שכמו שבישראל ראש ממשלה נמדד על נושא הביטחון, בארה"ב הנשיא נמדד על הכלכלה. אז יש רצון מצד הממשל להגיע לבחירות האמצע עם מחירים כמה שיותר נורמליים". שורק מכוון בדבריו לאמירה הידועה ששימשה נגד הנשיא ג'ורג' בוש האב, "זו הכלכלה, טמבל" - שעלתה לאחרון בהפסד לקלינטון בבחירות 1992.

למה הנפט כל כך משפיע על החיים של כל אמריקאי?
"ההשפעה על הצרכן שם מאוד ברורה, יש קשר מאוד הדוק בין הגישה לאנרגיה לאיכות חיים. כולנו רוצים לטוס לחופש, לנסוע ברכב, לקנות ספות, ומוצרי נפט הם חלק מאוד אינטגרלי בחיים שלנו. זה לא משהו שהאנושות יכולה לעבור ממנו הלאה מהר. זה עניין דרמטי". אגב, ההשפעה הישירה על מדד המחירים לצרכן האמריקאי היא כ-6%.

ואיך כל זה משפיע עליכם?
"ב-15 שנה הקרובות עדיין הביקוש לנפט לא ידעך ואפילו יצמח בעקביות. אבל הגידול בבתי הזיקוק מאוד קטן, כי אנשים לא רוצים להשקיע בתעשייה כשכולם מספרים שהעולם עובר לאנרגיות מתחדשות. בחמש השנים הקרובות יהיה מחסור במתקני זיקוק בעולם - זה לא טוב לעולם, אבל מבחינת התעשייה שלנו זה ממצב אותנו נכון".

אנרגיות מתחדשות? "יש את החיים בפועל"

שורק (48), נשוי פלוס 3, רו"ח בהשכלתו, מתגורר בארה"ב כבר עשור וחצי. "כיום מרכז חיי פה, אבל יש לי משפחה בארץ. נולדתי ישראלי ותמיד אהיה. ישראל היא הבית", הוא מדגיש על רקע המלחמה הנוכחית מול איראן ובכלל השנתיים האחרונות. דלק US אפילו אירחה למשך מספר חודשים משפחות מישראל אחרי ה-7 באוקטובר. "תמיד אתה חצוי. זה לא קל להיות רחוק מהבית בסיטואציות כאלה", הוא מספר, "אבל יש אחריות לתפקיד שאתה עושה".

ובחזרה לביקוש לאנרגיה, שורק מציין ש"היקף הביקוש לנפט עלה בצורה עקבית ב-15 השנים האחרונות".

מה עם הדיבורים על כך שאנחנו עוברים לעולם של אנרגיות מתחדשות?
"יש את החיים בפועל ויש מה שאנחנו מספרים לעצמנו. אני בעד אנרגיות מתחדשות אבל צריך להיות ריאליים לגבי קצב המעבר אליהן. ארה"ב צורכת 16-17 מיליון חביות נפט ביום, המספר הזה לא יורד למרות כל מהפכת האנרגיות המתחדשות. משחר ההיסטוריה צריכת הפחם בעולם לא ירדה, כלומר על כל תוספת של אנרגיה יש תוספת ביקוש. כל אנרגיה חדשה מתווספת על מה שהיה".

שורק מדגיש כי "יש לנו המון כבוד לאנרגיות מתחדשות, זה באמת דבר חשוב והן נמצאות בחדשות ומקבלות תמחור גבוה. אבל אי אפשר להקל ראש באנרגיות הקיימות בעולם, בטח בעידן ההייטק, כשה-AI והדאטה סנטרס (מרכזי הנתונים) צפויים להגדיל את הצריכה לרשת החשמל בעד 10% לשנה. יש עוד מספיק נפט במאגרי הנפט לעשרות רבות של שנים קדימה. בנוסף, בסוף האמריקאים מצביעים ברגליים וגם ההתלהבות ממכוניות חשמליות קצת דעכה. לוקח הרבה זמן לשנות הרגלי צריכה ולא כל כך מהר עוברים לאנרגיות מתחדשות, כמו שכולם חשבו בתקופת ביידן".

ואכן, על פי נתוני מחלקת המידע של משרד האנרגיה האמריקאי (EIA), הנפט מהווה 38% מהאנרגיה הראשונית במדינה (כולל דלק לרכב) והנתון נותר יציב עשרות שנים, למרות העלייה באנרגיה המתחדשת לשיא של 9%.

באשר לשוק החשמל, על פי חברת המחקר PEW, צריכת החשמל של הדאטה סנטרס בארה"ב עומדת כבר היום על 4% מכל צריכת האנרגיה של ארה"ב, וצפויה לזנק ב-133% עד 2030 לרמה של 426 טרה-ואט שעה.

תגמול של 100 מיליון שקל בארבע שנים

שורק מכיר מצוין את תעשיית הנפט; הוא מנכ"ל דלק US מאז אמצע שנת 2022, ועוד לפני כן עבד בה מאז 2012. "השווקים בארה"ב תמיד סיקרנו אותי ורציתי למצות את הפוטנציאל שלי. שאפתי להגיע לשווקים הכי גדולים ולעסקים הכי גדולים, וכך התחלתי פה בדלק US. כיום אני גאה מאוד לחזור לחברה ולנהל אותה, זה משהו שתמיד חלמתי עליו ואז ניתנה לי האפשרות לעשות את זה".

אבל אם השם של שורק מצלצל לכם מוכר, ייתכן שהסיבה היא שבתקופת מגפת הקורונה הוא שימש כמנכ"ל חברת התעופה אל על. הוא הוביל את החברה בעת שנקלעה למשבר הגדול בתולדותיה ואף הייתה פסע מקריסה, סיכם את מתווה הסיוע מהמדינה והחל בתהליך התייעלות.

שורק אמר באותו זמן לגלובס כי "היה לי חלום להיות מנכ"ל בחברה גדולה או משמעותית. בשלב מוקדם בקריירה ידעתי שזה משהו שאני רוצה ויכול לעשות". לכן, השוק הופתע כשהחליט לעזוב את אל על אחרי תקופה קצרה של קצת יותר משנה, ולחזור לדלק US.

בדיעבד, ההחלטה נראית הגיונית לגמרי. שורק הספיק לקבל בדלק US תגמולים בהיקף של כ-100 מיליון שקל (28.4 מיליון דולר) בארבע שנים, רובם הגדול במניות חסומות שיבשילו בעתיד. לשם השוואה, שכרו באל על עמד על 2.5 מיליון שקל לשנה - עשירית מהתגמול לו הוא זוכה כיום (7.7 מיליון דולר, או 25 מיליון שקל בשנה). בשכרו הנוכחי, הוא היה מתברג בקלות לעשרת המקומות הגבוהים בבורסה בת"א.

שורק מסרב בנימוס להתייחס לעליית המחירים בטיסות אל על במהלך השנתיים האחרונות, בזמן מלחמת חרבות ברזל ועזיבת חברות התעופה הזרות, מהלך שעורר כעס בקרב הציבור: "זה לא הוגן מבחינתי להיכנס לזה, ואני גם לא מכיר את הנתונים".

הוא כן בוחר לפרגן ל"הנהלה והדירקטוריון בתקופה שהייתי, שהצלחנו בכוחות משותפים לחלץ את העגלה מהבוץ. גם האוצר וגם הוועדים של אל על נרתמו ונעשתה תוכנית התייעלות בסיטואציה מאוד לא פשוטה. מאז שעזבתי אני שומר על קשרים חברתיים אבל לא נכנס לעסק. החברה נשארה בידיים בטוחות וטובות - גם של הדירקטוריון וגם דינה (המנכ"לית דינה בן טל-גננסיה שפרשה לאחרונה, נ"א)".

ובכל זאת, שורק מציין בחיוך ש"אני לקוח נאמן של אל על, יש לה מוצר מעולה ואני גאה לטוס אל על. אני אוהב את החברה אהבת נפש, ומאחל להם בהצלחה. הם עושים עבודה מדהימה. אני לקוח משלם ונהנה לשלם על הטיסות שלי באל על".

אתה לא מתחרט שעזבת אולי מוקדם מדי, לפני הזינוק בתוצאות החברה ובמניה?
"אני מאוד נהנה ממה שאני עושה היום. בשנים האחרונות קידמנו את דלק US בצורה מאוד טובה. יש לנו עדיין המון עבודה והמון ערך לתת למשקיעים. אני מרוכז כל כולי בעשייה ולא מתרפק על העבר, או שואל את עצמי מה היה אם".

"פעילות הלוגיסטיקה יותר יציבה"

מאז שחזר לדלק US כמנכ"ל זינקה המניה ב-90%, כולל דיבידנדים. מכניסתו לתפקיד חילקה החברה דיבידנדים וביצעה רכישה עצמית של מניות (Buy Back) בהיקף של 565 מיליון דולר. בשנים הללו שורק הוביל מהלך התייעלות דרסטי שכלל פיטורים של קרוב לחצי מעובדי ההנהלה (לכ-200 כיום), והעברה של עובדים למיקור חוץ ולהודו.

בכך הוביל שורק התייעלות של כ-200 מיליון דולר בשנה לחברה. כיום דלק US מעסיקה 1,900 עובדים, חצי ממספרם כשנכנס לתפקיד. זאת גם משום שלפני שנה וחצי מכרה החברה את תחנות הדלק וחנויות הנוחות שלה תמורת 385 מיליון דולר לחברת FEMSA ממקסיקו, שחיפשה להכניס רגל לשוק האמריקאי.

"ההגנה הכי טובה על חברה זה להיות יעילים, להיות ממוקדים במוצר, שיהיה לך מאזן חזק. וכמובן להבין במאקרו", אומר שורק. "כמנכ"ל היו לי כמה סיטואציות מורכבות בקריירה, זה משהו שאני נהנה לעשות. הרבה מאוד דברים שלמדתי ועשינו באל על לימדו אותי מה כדאי לעשות בדלק US, למרות שמדובר כמובן בשתי סיטואציות עסקיות נפרדות לגמרי. זו גאווה לקחת חברה במצב לא פשוט ולהביא אותה למצב של יציבות".

בית זיקוק דלק יו אס / צילום: Delek Us

ובכל זאת, התנודתיות בתחום בתי הזיקוק היא גדולה. בשנה האחרונה החברה רשמה רווח נקי מתואם של 400 מיליון דולר, כולל מענק מיוחד במסגרת פטור לבתי זיקוק קטנים, שקיבלה מממשלת ארה"ב בהיקף של מאות מיליוני דולרים, אך בשנה שלפניה הפסידה 339 מיליון דולר.

את רוב שוויה רושמת דלק US דווקא מהחברה הבת, דלק לוגיסטיקה, שאותה הנפיקה בתחילת העשור הקודם. שורק הוא יו"ר החברה. "היום 80% מפעילות הלוגיסטיקה, להעברת מים גז ונפט, היא לחברות אחרות ולא קשורה לבתי הזיקוק. אנחנו נותנים one stop shop. אם אתה כבר פורק סחורה אצל לקוח, הכי טוב זה לפרוק לו עוד ק רטון של משהו אחר, וזו אסטרטגיה חדשה של החברה שהיום אפילו אחרים מעתיקים מאיתנו. זו פעילות יותר יציבה ולכן השוק נותן לה תמחור גבוה יותר מאשר פעילות הזיקוק שהיא מאוד תנודתית".

איפה תהיה בעוד 10 שנים?
לאחר התלבטות מסוימת: "אני מאוד אוהב מה שאני עושה, ואעשה את זה עוד לא מעט זמן, אבל אני חושב שהחיים קצרים מדי כדי לא לעשות עוד. אפשר לעשות בחיים דברים מאוד מעניינים ובתחומים אחרים".

עוד כתבות

זיו אדלר לירן וקסברגר / צילום: אלן שיבר, תמונה פרטית

האנשים שבחרו במקצוע שבו כולם שונאים אותם: "בשנה הראשונה זה שובר 90%"

בשביל שכר רחוק מלהיות נחשק וסיכוי אפסי למילה טובה, שופטי הכדורגל עולים לדשא מדי שבת וסופגים מטחי קללות ובוז מהיציעים ● שופטי העבר ובכירי האיגוד, לירן וקסברגר וזיו אדלר, פותחים הכל בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי": האדרנלין של "בית החרושת לקבלת החלטות", הטעויות שרודפות אותם בלילה והמחיר שמשלמות המשפחות ● מה מנצח את ההיגיון? "זה חיידק, מי שלא שם לא מבין"

פטריק דרהי / צילום: איל יצהר

רשות התחרות מקשה על דרהי: לא מאשרת את מימון הביניים לערוץ 13

על פי המידע שהגיע לגלובס, רשות התחרות דחתה שנית את בקשת רשת 13 וקבוצת המשקיעים דרהי, אסבאג ופולסון להזרמת מימון ביניים ● הדחייה סוללת את המגעים בין בלווטניק לקבוצת ההייטקיסטים

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע ׳עם כלביא׳ / צילום: משרד הביטחון

"הרבה רעש וצלצולים": ההבדל בין המערכה הנוכחית מול איראן לקודמת

מנתוני ה- INSS לסיכום 12 ימי המלחמה הראשונים עולה כי במלחמת "עם כלביא" ביוני היו הרבה פחות אזעקות מאשר כעת, אבל כמות הטילים הפעם קטנה בהרבה - כמו גם הנזק ● בעם כלביא שוגרו עלינו 550 טילים בליסטיים מאיראן, פי שתיים לעומת ה-260 ששוגרו בתריסר הימים הראשונים של שאגת הארי ● אז למה אנחנו לא מרגישים את זה? כנראה כי כמות ההתרעות גדולה בהרבה הפעם

טנק ישראלי סמוך לגבול עם לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

ישראל בוחנת: ההצעה חסרת התקדים לסיום המלחמה בלבנון

ממשלת צרפת גיבשה הצעה לסיום המלחמה בלבנון שכוללת צעד חסר תקדים של הכרה לבנונית בישראל ● חבר הלשכה המדינית של החות'ים: "השתתפותה של תימן היא רק עניין של זמן" ●  מתקפת כטב"מים כוונה הלילה לעבר שגרירות ארה"ב באזור הירוק בבגדאד ● מתקפה אנטישמית באמסטרדם נגד בית ספר יהודי • עדכונים שוטפים

הפגיעה בארמון גולסתאן באיראן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אחרי הפגיעה בארמון בטהרן: איך בישראל ממגנים מבנים לשימור

המלחמה הנוכחית בין ישראל לאיראן אינה פוגעת רק בבסיסים צבאיים אלא גם בסמלי תרבות והיסטוריה ● הפגיעה בארמון גולסתאן בטהרן ממחישה עד כמה גם אתרי מורשת בני מאות שנים חשופים לאש ומעלה שאלה דומה לגבי מבני השימור בישראל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מדדי הביטוח והביטחוניות עלו ב-1.4%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.7% ● או.פי.סי השלימה גיוס הון בדרך של הקצאת מניות למשקיעים מסווגים ● אנליסטים: הטלטלה בשוק האנרגיה עלולה להימשך זמן רב יותר מהצפוי ●  גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● תסריט 1990 או קריסת 2008? ההיסטוריה רומזת מה יקרה ל-S&P 500 אחרי הזינוק במחירי הנפט

רחוב בנווה צדק. מלאי הקרקעות הפנויות מוגבל / צילום: Shutterstock

בזמן מלחמה: מגרש בנווה צדק נמכר מתחת למחיר השוק

המגרש, בשטח 178 מ"ר, נמכר ב־13 מיליון שקל בגלל בעיות תכנוניות בקרקע ובשל הקיפאון בענף ● על פי התוכניות, ניתן להקים עליו שתי יחידות דיור בשתי קומות ועליית גג, אך ישנם תנאים לכך

קים במפעל המלט, בשבוע שעבר. מכנה את הדרישה לוותר על הגרעין ''אובססיה הזויה'' / צילום: Reuters, KCNA

תעודת הביטוח של קים ג'ונג און

בשנים האחרונות הרחיבה קוריאה הצפונית את ארסנל הגרעין שלה עד ל-50 ראשי נפץ, לפי הערכות ● אם היה אפשר לחשוב שהתקיפות של ארה"ב באיראן יטלטלו את קים ג'ונג און, המנהיג העליון בטוח מתמיד כי הנשק האטומי הוא הערובה שלו להישרדות המשטר

החשש מעליה בחוב העלתה את הסיכון / צילום: Shutterstock

לא רק המניות: האופוריה התפוגגה גם בשוק החוב הממשלתי

מאז פרוץ המלחמה מול איראן שהולכת ומתמשכת התשואה הגלומה במדד תל גוב כללי חזרה לטפס ● התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב נמצאת במגמה דומה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

מידרוג מגיבה להשלמת עסקת אלומיי בנופר

הרכישות האחרונות העלו את המינוף של נופר, והובילו את חברת הדירוג מידרוג לפרסם "הערת מנפיק" ● מידרוג: "הפחתת המינוף תלויה במידה רבה בחיזוק בסיס ההון אליו מכוונת החברה" ● מניית נופר זינקה ב-100% בשנה האחרונה לשווי שוק של 6.2 מיליארד שקל

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

15 פיצוצים הרעידו את ״האי האסור״ של איראן: מה טראמפ מנסה להשיג

בתום שבועיים של מלחמה, ארה"ב העלתה הילוך ותקפה לראשונה מטרות צבאיות באי ח'ארג שבשליטת איראן ● לעת עתה, בחרו האמריקאים לא לפגוע בתשתיות האנרגיה עצמן אך הנשיא טראמפ מאיים לעשות כן אם מיצר הורמוז יישאר סגור ● מהו אותו אי קטן, ולמה הוא כה מהותי עבור משמרות המהפכה?

איזה מין דור גדל פה? / עיבוד: ג'מיני

איזה מין דור גדל פה? המחקרים שחושפים את השפעות המלחמה על ילדים

מחקרים מהארץ ומהעולם עקבו אחרי ההשלכות של מצב מלחמה מתמשך על מצב הילדים מבחינה נפשית, בריאותית וחברתית ● מפגיעה ביכולות האקדמיות ועד התפתחות הפרעות חרדה וסיכון מוגבר למחלות - הממצאים מדאיגים, אבל לחוקרות שדיברנו איתן יש גם מסרים מעודדים, וכמה המלצות שאפשר ליישם כבר עכשיו

3 עננים שחורים מעיבים על השווקים / צילום: Shutterstock

לא רק מחירי הנפט: 3 עננים שחורים מעיבים על השווקים

בשוק עוד לא התאוששו מהירידות החדות במניות התוכנה בעקבות ההשפעות של כלי AI, וכבר מתמודדים במקביל עם עוד שני זעזועים כלכליים בולטים: עליית מחירי הנפט וקשיים בשוק האשראי הפרטי ● מה מוביל לכל אחד מהזעזועים הכלכליים הללו, מאילו מניות וסקטורים כדאי להתרחק, ואיפה נמצאים המרוויחים מהם ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "להגיב למידע שהשוק מכיר זה בדרך כלל לא נכון, ומוביל למכירה בזול או קנייה ביוקר"

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

מנכ"ל צים מכר מניות שהיו ברשותו בהיקף מצטבר של 39.5 מיליון דולר

אלי גליקמן מנכ"ל צים, מכר את המניות שקיבל בעקבות מימוש אופציות שהוקצו לו בשנים קודמות ● כזכור, גליקמן הוביל מהלך לרכישת צים יחד עם איש העסקים רמי אונגר, אך הצעותיהם נדחו על ידי דירקטוריון החברה, שבחר בסופו של דבר בהצעת החברה הגרמנית הפג-לויד יחד עם קרן פימי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

החוזה נחתם בתוך שלושה ימים: בכמה נמכרה דירה עם ממ"ד בקריית ביאליק?

דירת שלושה חדרים בשטח של 75 מ"ר, עם מרפסת בשטח של 12 מ"ר בקריית ביאליק נמכרה תמורת 1.4 מיליון שקל ● הרוכשים העלו הילוך בחיפוש אחר הדירה כאשר החלו הפרסומים על ההסלמה האפשרית מול איראן ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אנשים ישנים בתחנת בן גוריון / צילום: נת''ע

בקרוב תקבלו פחות התרעות על טילים: הפיילוט שמחכה לאישור האלוף

על פי מידע שהגיע לגלובס, בפיקוד העורף עומלים על חלוקה מחודשת של מדינת ישראל לפי אזורים, על מנת לצמצם את התרעות השווא ● בפיקוד העורף שוקלים לבצע פיילוט בנושא, שמחכה לאישורו של האלוף שי קלפר, מפקד פיקוד העורף

איפה נמצא ''אי המפציצים'' שבו משתמשת ארה''ב במלחמה מולאיראן? / צילום: Shutterstock

איפה נמצא "אי המפציצים" שבו משתמשת ארה"ב במלחמה מול איראן?

על שם מי קרוי שוק לוינסקי בתל אביב,  מהי צורת חתך הרוחב של מפתח אלן ואיזה חטיף ישראלי מופיע על עטיפת האלבום "חומר מקומי" של להקת הדג נחש? ● הטריוויה השבועית

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

דריכות גדולה לאחר שארה״ב ביצעה תקיפה של פעם ב-40 שנה

בעולם מזהירים כי הפצצה האמריקאית באי ח׳ארג שממנו יוצאים כ־90% מיצוא הנפט של איראן – מעלה את הסיכון בשוקי האנרגיה ● טראמפ: "נמנענו מפגיעה בתשתיות הנפט, אך זה עשוי להשתנות"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר עילי רטיג / צילום: באדיבות אוניברסיטת בר אילן

המומחה שמעריך: נפילת המשטר באיראן? אולי בעוד 5 שנים

שיחה עם ד"ר עילי רטיג, חוקר באוניברסיטת בר־אילן ובמרכז בגין־סאדאת ● על תפקיד הנפט במלחמה והכוח שהוא נותן לאיראן, התעתוע מאחורי עליית המחירים והחשיבות המכרעת עבור טראמפ

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הדולר? מתחזק בעולם ועולה גם מול השקל

הדולר התחזק מול השקל ב-2% בשישה ימי מסחר ל-3.14 שקלים ● "המטבע הירוק" מתחזק גם מול סל המטבעות העולמי ● אידית מוסקוביץ מנהלת חדרי מסחר בבנק הבינלאומי: "הסיבה העיקרית הינה ההסלמה במלחמת איראן"