אסף רפפורט, ממייסדי WIZ, אלון טל, מייסד קרן Merit, לן בלווטניק, מבעלי רשת 13 / צילום: עמר הכהן, תמונה פרטית, יח''צ
שוק התקשורת סער בימים האחרונים סביב המרוץ לרכישת רשת 13. לאחר שבחודש שעבר הודיעו בחברת אקסס שמחזיקה ברשת 13 כי בחרו בהצעתו של בעלי HOT ו-i24NEWS פטריק דרהי, קשיים רגולטוריים משמעותיים הובילו את בעלי רשת 13 לן בלווטניק לשנות כיוון - ולחתום על מזכר הבנות עם קבוצת ההייטקיסטים, בראשות אסף רפפורט ממייסדי WIZ.
● השמות החדשים שמצטרפים לאסף רפפורט ברכישת רשת 13
● בלעדי | רשות התחרות מקשה על דרהי: לא מאשרת את מימון הביניים לרשת 13
מיד לאחר הפרסום על כך בגלובס, ברשת 13 הודיעו באופן רשמי כי חתמו על מזכר הבנות עם הקרן הפילנטרופית Merit - חברה לתועלת הציבור, המגובה על ידי הקבוצה של רפפורט. קבוצה זו תשלם כ-25 מיליון דולר על מניות הרוב לחברת אקסס, והתחייבה להזרים לערוץ בשנה הראשונה 45 מיליון דולר, כך שבסך הכול יוזרמו לערוץ בשלוש השנים הראשונות כ-100 מיליון דולר. המטרה של הקבוצה היא לייצר איזון תפעולי עד סוף השנה השלישית, כדי שלא יהיה צורך בתקציבים נוספים לערוץ.
איך זה יעבוד
ככל הידוע, רשימת המשקיעים כוללת את ארבעת מייסדי וויז: רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק. אליהם יצטרפו אנשי הייטק נוספים, בהם יו"ר וויקס ניר זוהר; רועי מן ממייסדי מאנדיי; עידו גל, ממייסדי ריסקיפייד; עמית סטיבה, יזם אימפקט ובנו של האסטרונאוט הפרטי הישראלי הראשון בחלל איתן סטיבה; קובי ריכטר, ממייסדי מדינול; מירב בהט, מייסדת חברת דאזז שנרכשה בידי וויז, וידידתו הקרובה של רפפורט מימיהם המשותפים במיקרוסופט; והתנועה הקיבוצית.
איך בדיוק זה יעבוד? עם השלמת העסקה, קרן Merit תהפוך לבעלת השליטה בערוץ עם כ-74% מהמניות בחברה, ואקסס ו-WBD יישארו בעלי מניות מיעוט בערוץ, עם כ-26%. קרן Merit שייסד אלון טל (ראו מסגרת) תנהל את הערוץ, ותהיה בעלת השליטה.
מרבית הכסף הקיים כיום בקרן מגיע מיזמי וויז, שתרמו לה 1% משווי החברה בזמנו, כמיליארד שקל. המשקיעים הנוספים יעבירו אף הם כסף לקרן. ככל שהעסקה תושלם, הקרן תמנה דירקטורים ומנכ"ל שינהלו את הערוץ בהתאם להשקפת העולם של המשקיעים.
בסביבת הקבוצה מסבירים כי הסיבה שבחרו בדרך של הקרן נובעת מהרצון לעשות "השקעה לשם השפעה". המודל הזה מוכר בגרמניה, למשל - שם משפחת מוהן מחזיקה ב-75% מחברת המדיה RTL באמצעות קרן שמנהלת את ההשקעה.
סיבה נוספת לאופן ההשקעה הזה קשורה לכך שהערוץ כיום הפסדי, וחלק מהיזמים שנמצאים ברשימה אינם מעוניינים כעת ב"מוצר" כזה בפורטפוליו האישי שלהם. בסביבת ההייטקיסטים מסבירים כי הבחירה בקרן מריט נובעת מכך שכבר שיתפו איתה פעולה בעבר, למשל בהשקעות בפריפריה ובחינוך. הקשר עם רפפורט נוצר בתחילת המלחמה, בצל המאבק להשבת החטופים.
הצורך באישור רגולטורי
לגלובס נודע כי השבוע תחל הקרן בדיקת נאותות עם פירמת הייעוץ EY, ובפעם הראשונה ייחשפו למסמכים הפיננסיים של רשת 13. לנקודה הזו הגיעו כמה משקיעים נוספים, בהם ניר צוק ועופר ינאי, שהחליטו לוותר על המהלך. עם זאת, בקבוצת ההייטקיסטים מחדדים שגם אם יתגלה בור תקציבי משמעותי, לאור המסירות שהוצגה והאמונה בהשקעה, הם אינם מתכוונים לסגת.
יתרה מכך, נודע לגלובס כי בקרן צפויים להגיש השבוע בקשה לרשות השנייה לאישור העברת הרישיון אליה. אם האישור יתקבל, תוגש בקשה לרשות התחרות. בקבוצה מאותתים שהם אינם מזהים בעיות תחרותיות שיכולות לעלות.
ברשות השנייה אמרו לגלובס כי "כל עסקת העברת מניות אצל בעל רישיון לשידורים מחייבת אישור של הרשות, וגם עסקה זו תיבחן בהתאם".
מרגע אישור שני הרגולטורים, ניתן יהיה להזרים כספים לערוץ, ואז יתחילו במינוי דירקטורים, ולבסוף גם מנכ"ל. הדירקטוריון צפוי לגדול משלושה חברים (המצב כיום), ולעמוד בדרישות הרשות השנייה. נזכיר כי רשות התחרות סירבה פעמיים לספק אישור להזרמת מימון ביניים לערוץ על ידי דרהי והמשקיעים, מחשש לזיקות תחרותיות בעייתיות.
חשוב לציין כי הרשות השנייה צריכה לתת תשובות גם ביחס למצב דירקטוריון רשת 13 שאישר את העסקה הזו - בדירקטוריון חסר דירקטור עצמאי, כפי שדורשות הנחיות רשות השנייה. נזכיר כי סביב סוגיית מינוי יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית התפטר עו"ד צביקה חוברס, ועד כה לא דווח על מינוי מחליפו.
האתגרים שעל הפרק
אם העסקה תאושר, העבודה רק מתחילה עבור קרן מריט וההייטקיסטים. בקבוצה מבינים שיש שלוש סוגיות קריטיות שדורשות טיפול: סדר ניהולי, היעדר תכנים וידע טלוויזיוני קריטי לצד טיפול בשפל הרייטינג, וטיפול בנכסים הטכנולוגיים והדיגיטליים בחברה.
ערוץ רשת 13, כולל חברת החדשות שלו, נמצא באי יציבות כלכלית וניהולית חמורה. בשנים האחרונות התחלפו מנכ"לים רבים הן בחברת האם והן בחברת החדשות - בסך הכול מעל ל-10 מנכ"לים. כל מנכ"ל דחף לכיוון שהוא חשב שנכון, מה שיצר טלטלה משמעותית בערוץ.
אבל זה לא האתגר היחיד שמחכה לרפפורט: לרשת 13 אין מספיק תכני מדף חזקים שמצליחים להחזיק את הרייטינג. "האח הגדול" הוא מכרה הזהב של הערוץ, והתוכן שמהווה חבל הצלה קריטי, כאשר גם תוכניות כמו "אהבה חדשה" ו"ווארט" מצליחות לייצר עניין ורייטינג. ועדיין, הערוץ מתמודד עם צורך לעבות את פרוטפוליו התכנים.
לכל זה מצטרפים נתוני הרייטינג של מהדורות החדשות. ברבעונים האחרונים מדובר בנתונים לא מעודדים, בלשון המעטה, כאשר המהדורה המרכזית לרוב מדורגת כשלישית הנצפית, אחרי המהדורות של 12 ו-14. ההערכה היא שרפפורט וחבריו נכנסים לערוץ כדי לחזק את התקשורת הישראלית, ולשמור על ערוץ ליברלי - מה שצפוי להשפיע גם על שידורי החדשות.
כיוון משמעותי נוסף שרוצים לחזק ברשת 13 קשור למשאבים הדיגיטליים. המטרה היא לטפל בכשלים הטכנולוגיים של החברה, המצויה בפיגור ביחס למתחרות - הנוכחות הדיגיטלית דלה, האפליקציות לא התרוממו, ואין תמיכה מספקת בטלוויזיות חכמות.
בהשוואה למתחרה קשת, שמציעה פלטפורמות כמו V1 ו-12+, ההשקעה בדיגיטל ברשת היא נמוכה. עם זאת, יש לערוץ תשתית תוכן טובה עם תכנים האהובים על צעירים, מה שיאפשר לה למשוך צרכנים. לדוגמה, באפליקציית 13 פלוס יש כ-650 אלף משתמשים פעילים בכל חודש, ומשך הצפייה בדיגיטל עומד על 90 דקות להתחלת צפייה, נתון שנחשב גבוה.