על-פי נתוני משרד התחבורה, מכלל הישראלים השוהים בחו"ל נכון ליום א', כ-20 אלף מבקשים לשוב לישראל. מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" כ-100 אלף ישראלים כבר הספיקו לשוב לארץ. רובם המוחלט של הנותרים שוהים ביעדים רחוקים, בעיקר בדרום-מזרח אסיה ובארה"ב, כך לפי נתוני משרד התחבורה. החזרתם מיעדים כאלה מחייבת שימוש במטוסים רחבי-גוף, המסוגלים לשאת בין 270 ל-320 נוסעים בכל טיסה.
● רשת הנופש שמציעה שהות חינם לישראלים שמחכים לחילוץ
● חברות התעופה קוראות להן טיסות חילוץ, אז למה הן כל-כך יקרות?
● מנכ"ל ישראייר מגלה: כך חילצה החברה מאות ישראלים תחת אש
● 320 דולר לכל דקה נוספת באוויר: כך שיבשה המלחמה את ענף התעופה בכל העולם
החברה הישראלית שיכולה לבצע את המשימה בהיקף משמעותי היא אל על, המחזיקה בצי המטוסים רחבי-הגוף הגדול בישראל, הכולל מטוסי דרימליינר ובואינג 777 המיועדים לטיסות ארוכות-טווח. זאת, בשונה מהחברות הישראליות האחרות, שמפעילות בעיקר מטוסים צרי-גוף המתאימים לטיסות קצרות ובינוניות.
בשעה שכמעט את כל המבצע יכולה לנהל אל על בלבד, הדרך חזרה לישראל אינה פשוטה. לפי המתווה הנוכחי להפעלת נתב"ג בתקופת המלחמה, מספר הטיסות מוגבל הן בכניסה והן ביציאה. לנחיתה בישראל מותר להכניס מטוס רחב-גוף אחד בלבד בשעה, או לחלופין שני מטוסים צרי-גוף.
במקביל קיימות גם מגבלות על הטיסות היוצאות, בין היתר בשל הרצון לצמצם את זמן השהות של מטוסים ונוסעים על הקרקע. עבור הנוסעים שממתינים לטיסה חזרה, נוצר צוואר בקבוק מכמה סיבות. אם כל מטוס רחב-גוף מחזיר בממוצע כ-300 נוסעים, החזרת כ-20 אלף ישראלים דורשת כ-65-70 טיסות.
אולם בפועל, הנוסעים אינם מפוזרים באופן אחיד בין היעדים, ולעתים מספר הנוסעים בכל יעד אינו תואם את קיבולת המטוסים הזמינים או את מספר הסלוטים שניתן להפעיל ממנו. וגם כאשר נמצא סלוט פנוי להמראה בישראל או לנחיתה בנתב"ג, הדבר אינו מבטיח בהכרח שקיים סלוט פנוי בצד השני של הטיסה.
רצף אילוצים תפעוליים
כל טיסה דורשת תיאום בין שדות תעופה שונים בעולם, חברות תעופה ורשויות תעופה אזרחית, ולכן מגבלה באחד הצדדים עלולה לעכב את הטיסה כולה. כך נוצרת שרשרת אילוצים תפעוליים שמאיטה את קצב הפעלת טיסות החילוץ.
לכך מצטרפת גם מגבלה נוספת: לפי הנחיות פיקוד העורף קיימת הגבלה על מספר הנוסעים שיכולים לשהות בו-זמנית בנתב"ג. המגבלה נועדה לצמצם סיכונים ביטחוניים ולמנוע מצב שבו מספר גדול של נוסעים נמצא בשדה בזמן אזעקות או אירועים ביטחוניים.
בתוך המציאות הזו מנסים להאיץ את קצב החזרת הישראלים, כאשר המאמצים מתמקדים בעיקר בשני המוקדים מרכזיים שבהם מרוכזים הנוסעים. במקרה של דרום-מזרח אסיה הכריז משרד התחבורה בשבוע שעבר על מבצע, שבמסגרתו יתוגברו הטיסות המסחריות ליעדים באזור.
לפי הנתונים שהציג המשרד, כ-8,000 צפויים לשוב לישראל במסגרת המבצע. החזרת הנוסעים תתבצע באמצעות תגבור טיסות ליעדים מרכזיים כמו בנגקוק ופוקט, תוך מתן עדיפות לטיסות ארוכות-טווח שמביאות מספר גדול של נוסעים בכל טיסה. המשמעות היא שיינתנו יותר סלוטים למטוסים רחבי-גוף.
במקביל מתבצע מהלך נוסף הנוגע לנוסעים בארה"ב, אך הפעם בכיוון ההפוך. אלפי אזרחים אמריקאים שטיסותיהם מישראל בוטלו בעקבות המלחמה נותרו בארץ ללא דרך לשוב לביתם. כדי להתמודד עם המצב אורגן הסדר מיוחד בין משרד התחבורה, משרד החוץ האמריקאי ושגרירות ארה"ב בירושלים.
במסגרת ההסדר תפעיל אל על טיסות מיוחדות מתל אביב לניו יורק עבור אזרחים אמריקאים. המטוסים צפויים להמריא כשהם מלאים בנוסעים אמריקאים, ובטיסות החזור ישמשו אותם מטוסים להחזרת ישראלים מחו"ל לישראל.
חילוץ אזרחי ארה"ב
המהלך לחילוץ האזרחים האמריקאים שנתקעו בישראל עורר ביקורת חריפה. לפי המתווה הנוכחי של הפעילות בנתב"ג, טיסות יוצאות מישראל אינן מורשות להמריא עם יותר מ-100 נוסעים.
הסיבה לכך היא שיקולי ביטחון: הרשויות מבקשות לצמצם ככל האפשר את זמן השהות של מטוסים על הקרקע. בעוד שנחיתה וירידת נוסעים מהמטוס הן תהליכים מהירים יחסית, תהליך הבידוק הביטחוני והעלאת הנוסעים לטיסה ארוך בהרבה, ולכן מאריך את זמן השהייה של המטוס והנוסעים בשדה. זמן השהות של מטוס על הקרקע נחשב לזמן המסוכן ביותר, שבו אין אפשרות להתמגן במקרה של אזעקות.
בפועל נוצר מצב שבו מטוסים יכולים לנחות בישראל כשהם מלאים במאות נוסעים, אך אינם יכולים להמריא עם אותה קיבולת. ואולם בעקבות ההתערבות האמריקאית הותר למלא את מטוסי אל על בנוסעים אמריקאים בטיסות היוצאות.
ברשות שדות התעופה הסבירו כי בעקבות בקשת ארה"ב, הוחרגו חמש טיסות מההגבלות הרגילות. לדבריהם, מדובר בהחלטה נקודתית שנועדה לאפשר את פינוי האזרחים האמריקאים.
במטה האזרחי לשמיים פתוחים פנו לממשלה וטענו כי ההגבלות על הטיסות היוצאות פוגעות בזכות אזרחי ישראל לצאת, במיוחד כאשר במקביל ניתנת החרגה לטיסות מלאות עבור אזרחים אמריקאים.
