ח''כ דוד ביטן בדיון בוועדת הכלכלה / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב, נועם מושקוביץ
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ב') תיקונים לתקנות שירותי התשלום, המסדירות את השימוש בתווי קנייה וכרטיסי מתנה. התיקון המרכזי קובע כי ההגנות הצרכניות שנקבעו בתקנות יחולו רק על שוברים שהונפקו החל מ־14 באפריל 2022 - מועד כניסת התקנות המקוריות לתוקף.
ההחלטה מגיעה לאחר חודשים של דיונים בין משרד המשפטים, גורמי רגולציה ונציגי הענף, שביקשו להקל על הקשיים התפעוליים שהתעוררו עם כניסת התקנות החדשות.
● המספרים של ענף הפרסום: יותר מ־100 מיליון שקל בפחות משבועיים
● רשת הנופש שמציעה שהות חינם לישראלים שמחכים לחילוץ
התקנות שנכנסו לתוקף בשנה שעברה נועדו להסדיר תחום שבו נעשה שימוש נרחב בישראל, תווי קנייה ושוברי מתנה, אך במשך שנים פעל כמעט ללא רגולציה. כפי שפורסם בעבר בגלובס, התקנות הרחיבו את ההגנות לצרכנים וקבעו בין היתר כי תווי קנייה בסכום של עד 1,500 שקל יזכו להסדרה ברורה, כולל חובת שקיפות והודעות על יתרות לא מנוצלות. בנוסף נקבע כי ניתן יהיה להאריך את תוקפם של שוברים בשווי של מעל 150 שקל לתקופה מצטברת של עד 15 שנה.
קשיים ביישום הדרישות
עם זאת, לאחר כניסת התקנות התברר כי חלק מהחברות מתקשות ליישם את הדרישות מבחינה תפעולית וטכנולוגית. בעקבות זאת קיימה ועדת הכלכלה סדרת דיונים, ובסיומם הוגש התיקון שאושר היום.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, ציין בדיון כי התיקון אושר בהתאם להסכמות שהושגו בוועדה לפני כחודשיים. לדבריו, המטרה היא לאזן בין הגנה על הצרכנים לבין מניעת רגולציה עודפת על אמצעי תשלום נפוץ. גם במשרד המשפטים הדגישו כי התקנות נועדו למצוא את "נקודת האיזון" בין שני השיקולים הללו.
בנוסף אושרו מספר התאמות נוספות: בין היתר נקבע כי חובת שליחת הודעות לצרכנים על יתרה בכרטיס מתנה תחול רק כאשר הסכום שנותר בכרטיס עומד על יותר מ־50 שקל, במקום 20 שקל שנקבעו בתחילה. לגבי שוברים שהונפקו בין אפריל 2022 לבין כניסת התיקון החדש לתוקף, הודעות יישלחו רק כאשר היתרה עולה על 100 שקל.
התקנות גם מבהירות כי שוברים למוצר או שירות ספציפי - למשל שובר לרכישת מוצר מסוים או שירות מוגדר - לא יחויבו בהארכת תוקף מעבר לשנתיים. כלומר, בניגוד לתווי קנייה עם סכום נקוב, שלא פעם ניתנים לשימוש לאורך שנים רבות, שוברים כאלה יוכלו להישאר בתוקף לפרק זמן קצר יותר.
החזרים כספיים במקרה של ביטול עסקה
סוגיה נוספת שנדונה בוועדה נגעה להחזר כספי במקרה של ביטול עסקה ששולמה באמצעות כרטיס מתנה. בעבר, כאשר לקוח החזיר מוצר שנרכש באמצעות שובר, החנויות נהגו להעניק זיכוי לרכישה חוזרת בחנות בלבד. התקנות החדשות קובעות כי ההחזר צריך להתבצע לאמצעי התשלום עצמו, כלומר חזרה לכרטיס המתנה, בדומה לאופן שבו מבוצע החזר בכרטיס אשראי. עם זאת, בשל קשיים טכנולוגיים שהעלו החברות, הוחלט לדחות את כניסת ההוראה הזו לתוקף עד 27 במאי השנה.
במהלך הדיון עלו גם טענות מצד נציגי העסקים. נציגת איגוד לשכות המסחר, יערה ברקול, ביקשה הבהרות לגבי מקרים של "מערכת סגורה" - למשל כאשר חנות מנפיקה שובר שניתן למימוש רק אצלה. במשרד המשפטים השיבו כי במקרים כאלה, שבהם נותן שירות התשלום הוא גם בית העסק עצמו, החוק והתקנות אינם חלים.
מנגד, בארגוני הצרכנים בירכו על ההתקדמות. אלה תמיר־שלמה, מנהלת תחום רגולציה פיננסית בארגון לובי 99, הודתה לוועדה על מה שכינתה "עמידה איתנה על הזכויות של הציבור". לדבריה, השינויים שנקבעו בתקנות כבר משפיעים בפועל על הצרכנים. היא סיפרה כי בעת שהחזירה מוצר שרכשה באמצעות שובר קנייה, קיבלה את הזיכוי בחזרה לשובר עצמו - שינוי שלדבריה משקף את רוח התקנות החדשות.
"תקנות מסובכות"
במשרד המשפטים הודו כי ההסדרים אינם פשוטים להבנה. "החוק מסובך, וגם התקנות מסובכות", אמר נציג המשרד, עו"ד איגי פז, אך ציין כי בכוונת המשרד לפרסם מסמך הסבר שיפרט לציבור מהן הזכויות ומהן החובות שנקבעו בתקנות.
לדברי עו"ד נועה וילינגר, שותפה במחלקת הליטיגציה והרגולציה המונעת במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, אישור התיקונים מהווה שלב חשוב ביישום ההסדרה החדשה. "הדיוקים החדשים - כמו שליחת הודעות רק על יתרות מעל 50 שקל והדחייה ביישום חובת ההשבה לאמצעי התשלום - מאפשרים לחברות לעמוד בדרישות החוק בלי לגרוע מהזכויות של הצרכנים", אמרה.
עם זאת, היא הדגישה כי "חובת השקיפות והצורך לעדכן את הלקוחות נשארים בעינם. חברות שלא נערכו טכנולוגית ומשפטית למציאות החדשה, עלולות להיחשף לסיכונים משמעותיים".