כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● הנשק החדש של טראמפ: כך ארה"ב עיוורה את איראן עוד לפני התקיפות
● "לא איום קיומי": חצי מהטילים האיראניים כלל לא מגיעים לארץ
1קרב התשה בשמים: האם ישראל תעמוד בקצב המטח האיראני?
"בעוד המלחמה בין ארה"ב וישראל לבין איראן נכנסת לשבוע השלישי שלה, עולות שאלות האם מערכות ההגנה האווירית המתקדמות של ישראל מסוגלות לעמוד בקצב היירוטים הדרוש כדי להדוף את מתקפות הטילים והרחפנים המתגברות של טהרן", נכתב במודרן דיפלומסי, מגזין בולגרי לענייני יחסים בינלאומיים.
לפי המודרן דיפלומסי, בישראל הכחישו דיווחים על מחסור במיירטים. עם זאת הממשלה "אישרה בסוף השבוע כ־826 מיליון דולר לרכש ביטחוני חירום, מה שמרמז כי הרשויות פועלות במהירות כדי לחדש מלאים צבאיים קריטיים".
"מלאי ההגנה מפני טילים של ישראל כבר היה תחת לחץ", מאז מלחמת 12 הימים ביוני אשתקד. במודרן דיפלומסי כותבים כי "מספר המיירטים הגדול שנעשה בו שימוש במהלך אותה מערכה פירושו שייתכן כי המלאים לא חודשו במלואם לפני שהמלחמה הנוכחית החלה".
"אחד הסימנים ללחץ על המערכות הוא הדיווח על העברת מערכת THAAD (מערכת ההגנה האמריקאית ליירוט בגובה רב) מדרום קוריאה למזרח התיכון. העברת המערכת מרמזת כי ארצות הברית עשויה להידרש לשאת בחלק גדול יותר מעול ההגנה האווירית באזור", נכתב.
כעת נראה כי האיראנים מנצלים את החולשה הישראלית "ומותחים את מערכות ההגנה האווירית של ישראל עד לקצה גבול היכולת שלהן". טילים בליסטיים איראנים "נעים במהירויות ובגבהים גבוהים במיוחד, מה שמקשה על יירוטם. חלק מהטילים האיראניים מצוידים לפי הדיווחים בתחמושת מצרר, המשחררת מספר תתי־חימושים ומקשה עוד יותר על ניסיונות היירוט".
במקביל, "איראן מפעילה כמויות גדולות של רחפנים זולים יחסית, המשוגרים מאתרים מבוזרים, מה שמקשה להשמידם לפני השיגור. מטוסי קרב ישראליים הצליחו ליירט רבים מהם, אך גם הטילים האוויר־אוויר המשמשים למשימות אלה הם יקרים".
במודרן דיפלומסי נכתב "האסטרטגיה האיראנית נועדה לנצל חוסר איזון זה באמצעות שילוב של רחפנים זולים יחסית עם טילים בליסטיים מתוחכמים יותר, וכך לאלץ את ישראל ואת ארצות הברית להשתמש במיירטים יקרים בקצב קבוע".
"לא ברור כמה זמן יוכלו שני הצדדים לשמור על עצימות התקיפות הנוכחית. ישראל וארצות הברית מחזיקות ללא ספק מלאים גדולים אך מוגבלים של מיירטים. גם איראן ניצבת מול מגבלות במלאי הטילים והרחפנים שלה".
אנליסטים משערים כי "איראן עשויה לשמור טכנולוגיות טילים מתקדמות יותר לשלבים מאוחרים של המלחמה". עם זאת, "אין ראיות מוצקות לכך, ודחיית השימוש בהן טומנת בחובה סיכון אם הארסנל הקיים של איראן יאזל קודם לכן".
אם הדינמיקה הזו תימשך, "המלחמה עלולה להתפתח לקרב התשה ממושך כזה שבו מלאי הטילים, החוסן הכלכלי והנחישות הפוליטית יהיו מכריעים לא פחות מן הניצחונות בשדה הקרב".
מתוך המודרן דיפלומסי מאת סאנה חאן. לקריאת הכתבה המלאה.
2הדילמה של באקו: האם אזרבייג'ן תיגרר למלחמה עם איראן?
שני רחפנים תקפו בשבוע שעבר במובלעת נחצ'יבאן של אזרבייג'ן, הסמוכה לגבול עם איראן, פצעו ארבעה בני אדם וגרמו נזק לשדה תעופה מקומי. כעת, "בעוד המזרח התיכון שקוע במלחמה, התקרית מאיימת לגרור את באקו לעימות עם איראן ולסבך עוד יותר את הסכסוך האזורי", פורסם בניו ערב, אתר חדשות קטארי שממוקם בלונדון.
בתגובה, נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב כינס מועצת חירום וכינה את התקיפה "מעשה טרור", וטען כי הכוחות האיראניים שעומדים מאחורי האירוע הם "מכוערים, פחדנים ומעוררי סלידה".
"זעמו של אלייב לא הסתכם בגינוי בלבד". הוא הצהיר כי "אזרבייג'ן העצמאית היא מקום של תקווה עבור אזרים החיים באיראן", בהתייחס לכ-20 מיליון אזרים איראניים ("המיעוט הגדול ביותר באיראן").
דבריו של אלייב מרמזים כי באקו רואה בנושא "מנוף אפשרי בכל עימות עתידי עם איראן, בשל השלכותיו על יציבותה הפנימית של המדינה". האיראניים הכחישו בתגובה כל מעורבות בתקרית, אך גם התנצלו על פגיעות "בפני מדינות שכנות על נזקים לא מכוונים שנגרמו בתקיפות איראניות".
ליחסים הרעועים בין אזרבייג'ן לאיראן יש היסטוריה שעוצבה מאז שנות ה-90. במשך השנים "טהרן האשימה שוב ושוב את באקו, שותפה קרובה של ישראל, בכך שהיא מאפשרת להשתמש בשטחה כבסיס לפעולות חשאיות ישראליות". אולם, בשנים האחרונות היחסים התקרבו דרך פרויקטים לשיתוף פעולה כלכלי וביקורים דיפלומטיים על מנת לחזק את הקרבה בין המדינות.
בתיאוריה, במידה ועימות צבאי בין אזרבייג'ן לאיראן יקרה גם "טורקיה עלולה להגרר לעימות ישיר עם טהרן". זאת משום שבמקרה של עימות אפשרי, באקו תסתמך על בעלת בריתה הקרובה - טורקיה. "אולם נראה כי לטורקיה חישובים משלה והיא אינה מגלה תיאבון רב למעורבות במלחמה עם איראן", נכתב. גם אם טורקיה תתמוך בבאקו, "אזרבייג'ן מודעת לכך שיכולות ההגנה האווירית שלה צנועות בהשוואה לאלו של מדינות המפרץ".
"עם זאת, בלי קשר לשאלה אם התקיפות היו מכוונות, מקריות או חלק ממבצע דגל כוזב, נראה כי לא באקו ולא טהרן מעוניינות בהסלמה בשלב זה. אזרבייג'ן אינה צפויה להסתכן בגרירת המדינה למלחמה הרסנית, ואילו לאיראן אין עניין לפתוח חזית חדשה בגבולה הצפוני", נכתב. במקום זאת, שני הצדדים שולחים אחד לשני מסרים מחושבים.
מתוך הניו ערב מאת רובשאן ממדלי. לקריאת הכתבה המלאה.
3הניו יורק טיימס: איראן מנצלת סרטוני AI כדי להשפיע על דעת הקהל
"שטף של סרטונים ותמונות מזויפים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית הציף את הרשתות החברתיות בשבועות הראשונים של המלחמה באיראן", פורסם בכתבה בניו יורק טיימס, שסוקרת יותר מ-110 תמונות וסרטונים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית.
"הזיופים כיסו כמעט כל היבט של הלחימה: הם תיארו באופן שקרי ישראלים צורחים ומסתתרים מפיצוצים בתל אביב, איראנים המתאבלים על מתיהם, וספינות מלחמה אמריקאיות המופגזות בטילים ובטורפדות", נכתב.
הסרטונים שנצפו מיליוני פעמים ברשתות חברתיות כמו טיקטוק, X ופייסבוק "מציגים פיצוצים עצומים שמעולם לא התרחשו, רחובות ערים הרוסים שמעולם לא הותקפו, או חיילים המפגינים נגד המלחמה שאינם קיימים".
"הטיימס זיהה את התוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית על ידי בדיקה של סימנים ברורים כמו מבנים שאינם קיימים, טקסט משובש והתנהגויות או תנועות שאינן תואמות למציאות וכן באמצעות סימני מים בלתי נראים שהוטמעו בתוך הקבצים. הפוסטים נבדקו גם באמצעות כמה כלי זיהוי של בינה מלאכותית והושוו לדיווחים של כלי תקשורת", נכתב.
מארק אוון ג'ונס, פרופסור חבר לניתוח מדיה באוניברסיטת נורת'ווסטרן בקטאר, אמר לניו יורק טיימס כי "אפילו בהשוואה לתחילת המלחמה באוקראינה, הדברים היום שונים מאוד. כנראה שאנחנו רואים הרבה יותר תוכן הקשור לבינה מלאכותית מאי פעם".
"התוכן המזויף הפך לנשק מידע יעיל עבור טהרן, המבקשת לערער את סבלנות הציבור למלחמה באמצעות הצגת סצנות של הרס וחורבן ברחבי האזור. רוב סרטוני הבינה המלאכותית על המלחמה מקדמים עמדות פרו־איראניות ולעיתים מציגים באופן שקרי עליונות צבאית ותחכום טכנולוגי של איראן, לפי מחקר של פעילות ברשת שערכה חברת מודיעין הרשתות החברתיות Cyabra", נכתב.
ג'ונס אמר כי הבינה המלאכותית הפכה "חשובה יותר בספר הכלים של איראן" כאשר הסרטונים מאפשרים לטהרן "ליצור תחושה שהמלחמה הזו הרסנית ויקרה הרבה יותר עבור בעלות הברית של אמריקה מכפי שהיא באמת".
באחד הסרטונים המזויפים הנפוצים ביותר שנמצאו ברשת, "צילום רועד כביכול ממרפסת דירה בתל אביב מציג את קו הרקיע של העיר מופגז בטילים, בעוד דגל ישראל מתנופף בחזית התמונה. הסרטון נצפה מיליוני פעמים בפלטפורמות שונות והופץ גם על ידי משפיעני רשת ואתרי חדשות שוליים", לפי ניתוח שערך הטיימס.
מה שהיווה את ההוכחה לכך שמדובר בבינה מלאכותית היה לפי מומחים "דגל ישראל בקדמת התמונה". כדי ליצור סרטונים כאלה, "משתמשים בכלי AI בדרך כלל כותבים הוראות טקסט פשוטות למשל תיאור של צילום רועד ביד של מתקפת טילים על ישראל. כלי הבינה המלאכותית מוסיפים לעיתים קרובות דגל ישראל או מגן דוד כדי למלא את הבקשה. גם בכמה סרטונים אחרים הופיע הדגל".
"חלק מהסרטונים והתמונות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית מציגים את המלחמה כמו סרט אקשן הוליוודי מוגזם עם פיצוצים אדירים היוצרים ענני פטרייה, גלי הדף קוליים המתפשטים מעל ערים לא מזוהות וטילים היפרסוניים המשאירים שובל אור זוהר בשמיים", נכתב.
לעיתים גם סרטונים אמיתיים עוברים שיפור באמצעות כלי AI "כדי לגרום לפיצוצים להיראות גדולים והרסניים יותר, מה שמטשטש עוד יותר את הגבול בין מציאות לזיוף".
ואלרי וירטשאפטור, חוקרת במכון ברוקינגס העוסקת במדיניות חוץ ובינה מלאכותית, אמרה לניו יורק טיימס, כי הבינה המלאכותית היא "חזית טבעית שאיראן תנצל". עבורם "זה פשוט כלי מלחמה".
מתוך הניו יורק טיימס מאת סטיוארט א. תומפסון ואלכסנדר קרדיה. לקריאת הכתבה המלאה.