הנשק החדש של טראמפ: כך ארה"ב עיוורה את איראן עוד לפני התקיפות

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● 15 פיצוצים הרעידו את ״האי האסור״ של איראן: מה טראמפ מנסה להשיג
● שבת אצל הרמטכ"ל זמיר, כדורסל עם מנהיג סוריה: הגנרל שמנהל את המלחמה

1הוול סטריט ג'ורנל: "מתקפת הגרילה של איראן על הכלכלה העולמית"

למרות שישראל וארה"ב שולטות בשדה הקרב באיראן, "טהרן חונקת את משלוחי הנפט דרך מצר הורמוז" ומנהלת "מלחמת גרילה שמטרתה לערער את הכלכלה העולמית", פורסם בוול סטריט ג'ורנל האמריקאי.

"המאה האחרונה הראתה שגם הצבאות הגדולים והמודרניים ביותר בעולם יכולים להיות מושפלים כאשר הם תוקפים יריבים עקשנים המוכנים לשאת כאב רב יותר כדי להגן על שטחם", נכתב.

טהרן "השתלטה על מצר הורמוז באמצעות כלי נשק מתוחכמים הרבה פחות מאלו שארה"ב הפעילה, וכעת היא יכולה לחנוק את אספקת האנרגיה ואת הסחר הימי דרך נתיב המים החיוני הזה. המטרה: לגרור את ארה"ב למלחמת התשה כלכלית ולהסב כאב לאמריקה ולבעלות בריתה ברחבי העולם".

השאלה כעת היא "האם הכוחות האמריקאיים יצליחו להגן על הסחר הבינלאומי, והאם הנשיא דונלד טראמפ וצוותו יצליחו לנקוט צעדים נוספים כדי לרכך את הפגיעה בכלכלה העולמית, והתשובה עשויה לעצב את דעת הקהל על כהונתו ועל המלחמה".

עבור איראן, "מדובר במאבק קיומי שהיא מתכוננת אליו במשך עשרות שנים. היא אינה מראה סימנים של נסיגה". זאת למרות דבריו האחרונים של טראמפ כי "התקיפות מתקדמות היטב וכי ארה"ב בדרך לניצחון".

אדמירל הצי האמריקאי בדימוס ג'יימס סטברידיס אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "עצם העובדה שצד אחד מכריז שהמלחמה הסתיימה אינה מבטלת את האמת הלא נוחה שלפיה לאויב תמיד יש השפעה על מועד סיומה של מלחמה". לדבריו, האמריקאים "מאבדים עניין במלחמה, אך המלחמה עשויה להמשיך להתעניין בנו".

בינתיים ארה"ב נתקלת בבעיות מוכרות בזירה האיראנית ."מאז שנות ה־80 הפך המפרץ הפרסי שוב ושוב לזירת ירי על מכליות, ושודדי ים כמעט שיתקו לפני דור את התעבורה הימית באוקיינוס ההודי".

בעוד שהאיראנים מאיימים בתקיפת רחפנים על הכוחות האמריקאיים ובעלות בריתם, עדיין "האיום של איראן על מכליות נפט נותר מנוף הלחץ הגדול ביותר שלה, תחום שבו טראמפ עשוי להידרש לוויתורים נוספים".

על טראמפ להבין כי "הגנה על ספינות במצר הורמוז הצר תדרוש שיתוף פעולה עם מדינות אחרות, משום שלארה"ב אין די ספינות או את הסוג הנדרש כדי לנקות מוקשים וללוות מכליות".

מי שכן מחזיקות בעשרות ספינות לנטרול מוקשים הן "בעלות הברית האירופיות", כך אמר לוול סטריט ג'ורנל מארק קימיט, גנרל בדימוס בצבא ארה"ב. אולם לדבריו, "האירופים עשויים להסס לסייע לוושינגטון במאבק שרבים מהם תומכים בו רק באופן חלקי, אך ייתכן שהדבר עדיין משרת את האינטרסים שלהם".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת דניאל מייקלס. לקריאת הכתבה המלאה.

2למה בנו של חמינאי נבחר כיורש?

לאחר חיסולו של חמינאי בידי ישראל וארה"ב, נבחר בנו, מוג'תבא, בתהליך חירום. בכתב עת האמריקאי היוקרתי פורן אפיירס נכתב כי המועצה האיראנית בחרה בחמינאי הבן על מנת "לשמר רציפות בצמרת המשטר האיראנית".

לפי הפורן אפיירס, "הגורם המשמעותי ביותר בבחירתו היה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ". וזאת משום שהנשיא רצה לסייע בבחירת המנהיג החדש. הבחירה במוג'תבא הייתה "לאפשרות היחידה שיכולה להבטיח את הישרדות המשטר. כאשר ריבונותה נפגעה והנהגתה הושפלה, איראן בחרה להעלות לשלטון דמות המייצגת התנגדות ללחץ זר, גם אם בחירה זו סתרה את עקרונותיו האידאולוגיים של המשטר ואת הנורמות החוקתיות שלו", נכתב.

בזמן שגרה מינוי הבן לא היה מספק את האיראנים מהשורה, "הרואים בו המשך ישיר לאביו האכזרי". בנוסף, אין לו הסמכה דתית עמוקה והוא איש דת בדרג בינוני. אולם כעת בזמן מלחמה "רבים מן האיראנים עשויים לקבל אותו בלית ברירה כסמל של התרסה לאומית ושל עמידות המשטר, ולהעדיף סדר פגום על פני כאוס, ביטחון על פני חוסר ביטחון, וכל דבר על פני מלחמה ושליטה זרה".

בינתיים האליטות האיראנית "שניצחו במאבקן להשפיע על מועצת המומחים, יקבלו בברכה את הטוהר האידיאולוגי והביטחון של מוג'תבא ואת נחישותו לחזק את כוחן של משמרות המהפכה". באיראן מקווים כי חמינאי הבן "יחריף את הדיכוי הפנימי וידכא התנגדות, ישמור על קו תוקפני כלפי ישראל וארצות הברית, ויעדיף את הישרדות המשטר על פני רפורמות כלכליות או חברתיות".

המינוי של מוג'תבא שינה את כללי המשחק של בחירת המנהיג באיראן. כעת בזמן מלחמה, "העדיפות הפוליטית העליונה הפכה לשימור שלמותה הטריטוריאלית של איראן והמשך קיומה הלאומי. כל שאר הסוגיות נדחקו לשוליים".

מתוך הפורן אפיירס מאת אכבר גאנג'י. לקריאת הכתבה המלאה.

3הנשק החדש של הנשיא האמריקאי: מתקפות סייבר מטהרן ועד ונצואלה

התקיפות באיראן לא התחילו בפצצות, אלא "הן החלו בסייבר" כך פורסם במגזין האמריקאי הפורן פוליסי בכתבה שסוקרת כיצד הנשיא טראמפ אימץ את לוחמת הסייבר.

"לדברי יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגנרל דן קיין, עוד לפני שהפצצות האמריקאיות הראשונות החלו ליפול על איראן ב־28 בפברואר, מפעילים בפיקוד הסייבר ובפיקוד החלל של ארה"ב כבר הפעילו מה שכינה 'השפעות לא קינטיות' - פעולות ששיבשו, החלישו ועיוורו את יכולתה של איראן לראות, לתקשר ולהגיב", נכתב.

בפורן פוליסי מבהירים כי "זו אינה הפעם הראשונה שהממשל הזה משתמש במבצעי סייבר התקפיים". לאחרונה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ רמז כי נעשה בהם שימוש בינואר האחרון "כדי ליצור הפסקות חשמל בוונצואלה, זמן קצר לפני שהצבא האמריקאי השתלט על מנהיג המדינה ניקולס מדורו". גם הגנרל קיין הודה כי "פיקוד הסייבר ופיקוד החלל יצרו 'השפעות שונות' לתמיכה במבצע בוונצואלה".

בפורן פוליסי מציינים שגם במלחמת 12 הימים ביוני שעבר נעשה שימוש ב"סייבר אמריקאי" בתקיפות שלושה מתקני גרעין. לפי הדיווחים, "הדבר כלל שימוש בכלי סייבר ששיבשו את מערכות ההגנה מפני טילים של איראן (הפנטגון סירב לפרט על השימוש בסייבר)".

אסטרטגיית הסייבר של טראמפ "מציגה דוקטרינה בת שישה עמודי תווך, שהראשון בהם הוא לעצב את התנהגות היריב באמצעות שימוש במלוא היכולות ההגנתיות וההתקפיות של ממשלת ארה"ב בתחום הסייבר".

לורין וויליאמס, ששימשה מנהלת האסטרטגיה במשרד מנהל הסייבר הלאומי בבית הלבן והובילה יוזמה אסטרטגית להגנת מערכות חלל בממשל ביידן, אמרה לפורן פוליסי כי "עצם ההכרה הפומבית במבצעי סייבר התקפיים ועוד יותר מכך ההתפארות בהם היא התפתחות חדשה".

וויליאמס מציינת כי "השמדת יכולות הסייבר של איראן קשה יותר מהשמדת הפצצות והטילים שלה". לדבריה, "ככל שהיכולות הצבאיות הקונבנציונליות של איראן ייפגעו יותר, כך יגדל הסיכוי שתסלים את פעילותה במרחב הסייבר".

אלכסנדר לסלי, מחברת הסייבר האמריקאית Recorded Future, אמר לפורן פוליסי כי "המלחמה הזו מחזקת את הרעיון שסייבר הוא חלק מובנה מהמלחמה המודרנית לא משהו שמתרחש לצידה".

מתוך הפורן פוליסי מאת רישי איינגר. לקריאת הכתבה המלאה.