גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מזרח תיכון חדש? קריסת המשטר באיראן עשויה לתת תנופה דווקא לכלכלת אירופה

השווקים מתמחרים כעת את חסימת מצרי הורמוז עם זינוק במחירי הנפט והאינפלציה ● אבל נפילה או שינוי המשטר באיראן עשויים לפתוח את אחת הכלכלות הגדולות והמבודדות בעולם להשקעות עתק ● מי עוד במעגל המושפעים בחדות משינוי כזה במאזן האנרגיה והצמיחה הגלובלי?

מכליות במצרי הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool
מכליות במצרי הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

השווקים מתמחרים כיום את המלחמה באיראן כסיכון משמעותי לצמיחה העולמית: זינוק במחירי אנרגיה בשל שיבוש האספקה וסיכון להתפתחות סטגפלציה, כלומר צמיחה נמוכה ואף מיתון, משולב עם אינפלציה דוהרת.

אירופה מנסה לטפל במשבר הנפט עם סבסוד דלק, פיקוח מחירים ומענקים
ההיסטוריה מלמדת: ייתכן שהשווקים בדרך לראלי. זו הסיבה

להמחשה, עימות ממושך שיכלול המשך סגירה של מצרי הורמוז, דרכם עוברת חמישית מאספקת האנרגיה הגלובלית, עלול לגרום לפגיעה של כ־300 מיליארד דולר בשנה לתוצר העולמי, ולהזניק את האינפלציה הגלובלית, למשל ב־1% בגוש האירו.

לפסימיות 'תורמת' גם הערכת המודיעין האמריקאי העדכנית, שלפיה המשטר באיראן אינו בסכנת קריסה מיידית, ואין כרגע סימן למחאה מאורגנת תחת אש.

אנו מסכימים עם כך, אך סבורים שההזדמנות לקריסת המשטר, או שינוי משמעותי בו, עשויה להגיע בקרוב בדרך אחרת. לא סביר, לטעמנו, לצפות מהעם האיראני לצאת למחאה בעת הפצצות מסיביות. אך דווקא ביום שאחרי המלחמה עשוי להתפרץ זעם ציבורי על הכישלון הצבאי, הרס התשתיות, הדיכוי האלים והמשבר הכלכלי המעמיק בצל הסנקציות, הריאל האיראני שקורס לערך אפסי ומשבר המים שצפוי להחריף.

הידרדרות נוספת במצב עלולה לפגוע גם ביכולת המשטר לממן את מנגנוני הדיכוי, מה שיאפשר למחאות להתחדש תחת איום מופחת.

ענקית אנרגיה רדומה

תהליך קריסת המשטר והחלפתו במשטר פרו־מערבי עלול לקחת עוד זמן ולהתקדם בהדרגה, אך אם אכן יתרחש, הוא עשוי להפוך לנקודת מפנה כלכלית אזורית ואף גלובלית, שאינה מתומחרת כיום.

כלומר, אירוע שנראה כיום כאיום אינפלציוני ומדכא צמיחה, עשוי להפוך למנוע צמיחה עולמי ולגורם שיוביל לירידה חדה במחירי האנרגיה. להערכתנו, זהו החזון עליו מדבר נשיא ארה"ב טראמפ באומרו שהמלחמה תשתלם כלכלית ושההשפעות על מחירי האנרגיה הינן קצרות טווח.

נקודת המפתח היא שלאיראן יש משאבי טבע עצומים שאינם מנוצלים כראוי; ברשותה כ־157 מיליארד חביות של עתודות נפט מוכחות וכ־1.2 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי מוכח - כ־10% מעתודות הנפט ו־17% מעתודות הגז בעולם. בתחום הנפט, תחת סנקציות איראן מפיקה כ־3.3 מיליון חביות נפט גולמי ביום, שרובן נמכרות בהנחה לסין. הגדלת השקעות בפיתוח יכולת ההפקה והשילוח, תוכל להכפיל את הכמות המופקת ולהגדיל את ההיצע לעולם המערבי.

גם בתחום הגז, איראן יכולה להפוך ליצואנית ענק. לפי רויטרס, ב־2024 הפיקה איראן כ־276 מיליארד מטר מעוקב של גז, אך 94% מהכמות נצרכה בתוך המדינה, זאת בשל הסנקציות ומחסור בתשתיות יצוא, בטכנולוגיה ובגישה למימון.

איראן חולקת עם קטאר את מאגר הגז הגדול בעולם, אך בעוד שקטאר בנתה בעשורים האחרונים תעשיית LNG (גז טבעי נוזלי) והפכה אותה למקור לעושר ריבוני ולכוח גאו־פוליטי, איראן מחוץ למשחק. אם משק הגז האיראני ייפתח להשקעות ופיתוח, היא יכולה להפוך בתוך עשור לגורם מרכזי בהעלאת היצע הגז והורדת מחירו בעולם. לפי הערכות, הגברת הפקה ויצוא של נפט וגז באמצעות השקעות מתאימות, עשויה להוריד את מחירי האנרגיה בעולם בעד 15%.

הצמיחה האדירה שגלומה

מעבר לאנרגיה, פתיחת כלכלת ענק של 91 מיליון איש שסובלת מבידוד עצום, סנקציות כבדות ומחסור כרוני בהשקעות, עשויה להפוך לסיפור הכלכלי של העשור.

כיום איראן פוגעת בצמיחה העולמית במקום לתרום לה, כמדינה שמשקיעה משאבים עצומים בפיתוח טרור אזורי ומאלצת את שכנותיה להשקיע בהתגוננות במקום בפיתוח אזורי. שינוי משטרי ופתיחות כלכלית גלובלית תיצור פוטנציאל השקעות של מאות מיליארדי דולרים, וייתכן אף מעבר, למימון שיקום, פיתוח תשתיות ותעשיות חדשות וקשרי מסחר.

הנתון שממחיש יותר מכל את גודל הפוטנציאל הלא ממומש הוא התמ"ג של איראן, שלפי הבנק העולמי עמד ב־2024 על כ־475 מיליארד דולר. לשם השוואה, טורקיה, עם אוכלוסייה דומה, יצרה תמ"ג גבוה פי שלושה, של כ־1.36 טריליון דולר.

המחשה נוספת נוגעת להשקעות הזרות הישירות באיראן שב־2024 עמדו על 1.5 מיליארד דולר בלבד. זאת בשעה שטורקיה משכה כ־13 מיליארד דולר, איחוד האמירויות יותר מ־30 מיליארד דולר, ווייטנאם יותר מ־36 מיליארד דולר.

להערכתנו, פתיחת הכלכלה האיראנית תשנה, בטווח הבינוני־ארוך, מהיסוד את תמונת המנצחים והמפסידים הנוכחית במלחמה.

ההזדמנויות והאיומים

כך, מפיקות האנרגיה, שנהנות כיום מאפקט קצר־טווח של עליות מחירים, עלולות לספוג ירידה חדה ברווחיות עקב ירידת מחירי הנפט והגז.

מנגד, חברות יצוא תעשייתי, הנדסה ותשתיות, שחקני לוגיסטיקה אזוריים, חברות ביטוח שיבטחו סחר מוגבר ומרכזים פיננסיים, ייהנו מגל ההשקעות והשיקום.

מרוויחה משמעותית עשויה להיות אירופה, שנמצאת בעמדת זינוק מצוינת להרחבת קשרי המסחר עם איראן, שכיום הוא בהיקף שנתי זעום של 4.5 מיליארד דולר, כתוצאה משנים של סנקציות. אירופה זקוקה נואשות למנועי צמיחה חדשים, לכן כל מהלך כזה יכול לייצר אפקט משמעותי. להמחשה, גרמניה שסובלת מצמיחה אפסית בשנים האחרונות, תוכל לפי הערכות להוסיף לתמ"ג שלה כ־0.4% בשנה, כלומר כ־15 מיליארד אירו, בעיקר דרך יצוא בתחומי נייר, פלסטיק, מתכות וכימיקלים.

במקביל, טורקיה עשויה להרוויח כשער לוגיסטי ופיננסי לאיראן, ואפילו מדינות המפרץ, שסובלות כעת מפגיעה קשה במעמדן האזורי עקב הפגיעות הרקטיות מאיראן, עשויות ליהנות מפריחה כלכלית מחודשת ממסחר ופיתוח באיראן.

המשמעות לישראל

עבור ישראל, ההשלכה הברורה הינה ירידה חדה בפרמיית הסיכון ועידוד השקעות שיתבטאו בייסוף חד של השקל, בירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, בכניסה משמעותית של השקעות זרות ובשיפור בתמחור נכסי סיכון. מנגד, אם איראן תשתלב מחדש בשוק האנרגיה ותתרום לירידה במחירי נפט וגז, יצוא הגז האזורי מישראל ורווחיות החברות יישחקו.

בעתיד הרחוק יותר, הופעתו המחודשת של שוק ענק אזורי, עם צורך אקוטי במים, חקלאות מתקדמת, ציוד רפואי, תשתיות חכמות, תוכנה, תחבורה ופתרונות אנרגיה, משנה את מפת ההזדמנויות הכלכלית במזה"ת - בתחומים שבהם לישראל יתרון עצום.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, בכנס GTC / צילום: Reuters

שרתים, שבבים חדשים ומחשוב בחלל: אנבידיה חושפת את הדור הבא של תשתיות ה-AI

מנכ״ל אנבידיה ג׳נסן הואנג חשף בכנס GTC דור חדש של תשתיות AI - מארונות שרתים ענקיים ושבבים ייעודיים לסוכני בינה מלאכותית, דרך שיתוף הפעולה עם גרוק ומודלים בקוד פתוח, ועד מחשוב לחלל ● חלק מרכזי מהטכנולוגיות פותח במרכזי הפיתוח של החברה בישראל

חסכונות בבנק / צילום: Shutterstock, Artem Postoev

החודש החלש באלטשולר שחם וההמלצה החריגה של הגוף המוביל: "תחזיקו מזומן"

חודש פברואר ננעל רגע לפני פרוץ המלחמה מול איראן, לאחר עליות בשוק המקומי שהובילו לחודש חיובי נוסף עבור החוסכים בגמל ובפנסיה לטווח הארוך ● כלל ביטוח ממשיכה להוביל בתשואות, בעוד שאלטשולר שחם הוא היחיד עם ביצועים שליליים ● וגם: מסלולי S&P 500 כבר בפיגור של 30% מול המסלולים המנייתיים בטווח של 3 שנים

כותרות העיתונים בעולם

זה אולי התסריט הגרוע ביותר להמשך המלחמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במודרן דיפלומסי מזהרים מאפשרות של מלחמה התשה בין ישראל ואיראן, האם אזרבייג'ן תיגרר למלחמה עם איראן וסרטוני הבינה המזוייפים שבעזרתם איראן מנסה לשכנע שהיא מנצחת • כותרות העיתונים בעולם

שבר יירוט של טיל איראני / צילום: כבאות והצלה

נתונים חדשים: איראן שיגרה 700 טילים לישראל. רק מחציתם הגיעו

קצב ירי הטילים מאיראן ירד בימים הראשונים של המלחמה מ־80 ביום ל־10 ● ד"ר יהושע קליסקי מסביר כי אפילו בקצב של שני שיגורים ליום, הטילים ייגמרו רק עוד חצי שנה

שוק המשכנתאות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הנתון שזינק במלחמה ומקפיץ את הריבית על המשכנתא

העלייה המחודשת ברמות אי־הוודאות באה לידי ביטוי בקפיצה בפרמיית הסיכון בתשואות האג"ח הממשלתיות ולהתרחקות מתווה הפחתת הריבית ● שילוב זה מחלחל ישירות לעלויות המימון של הציבור, ובראשן ריבית המשכנתאות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הבת קיבלה שקל אחד בלבד בירושה וערערה. מה קבע ביהמ"ש?

למה בית המשפט לא ביטל עבירת תנועה למרות שעברו ארבעה חודשים? ● מה נפסק לגבי צוואת אם שנתנה לבתה רק שקל אחד? ● והאם אפשר לסרב לתמ"א 38 בגלל פחד ממעליות? ● 3 פסקי דין בשבוע

בורסת תל אביב. שינויים במדד ת''א 35 / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בנעילה בת"א; מדד הביטוח נפל, טאואר זינקה בכ-14%

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● מניית הביטחונית החדשה DSIT יותר מהכפילה את ערכה בשני ימי מסחר ● בעקבות עליית האינפלציה בישראל, הפועלים צופה שבנק ישראל יותיר את הריבית על כנה החודש ● מיטב: "האג"ח הארוכות בישראל מעניקות הערכת חסר לסיכון לגידול הצפוי בגירעון" ● מחירי הנפט התייצבו הבוקר על כ-100 דולר לחבית ● ריי דליו: החוב העצום של ארה"ב יגרום לפיחות הדולר

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Kyodo

"הסופרבול של תעשיית הטכנולוגיה": מה צפוי הערב בכנס של אנבידיה

באירוע השנתי של אנבידיה ינאם המנכ"ל ג'נסן הואנג, יכריז על הכיוונים האסטרטגיים של החברה ויחשוף את הטכנולוגיות הצפויות להניע את תחום הבינה המלאכותית בשנים הקרובות ● אחת הציפיות המרכזיות נוגעת לעדכונים על הדורות הבאים של מערכות הבינה המלאכותית של חברת השבבים, תחום שבו החברה הפכה לשחקנית הדומיננטית ביותר בתעשייה

סניף הדגל של מקס סטוק בראשל''צ / צילום: מירו ממן

מקס סטוק סוגרת שנה שלישית ללא גידול בסניפים

רשת הסטוקים הגדולה בישראל מסיימת את שנת 2025 עם סטגנציה במספר הסניפים, שעומד על 63, אך עם פרסום הדוחות השנתיים מודיעה על פתיחת ארבעה חדשים ● הגידור על הדולר, המטבע שבו היא רוכשת מוצרים מסין, הוביל להפסד של 28 מיליון שקל

ניר אורגד וירון פרידמן בפודקאסט השקעות בתקופת אי־ודאות / צילום: גלובס

המניות שהפכו לאי של יציבות בתוך הטלטלה הגלובלית

גלובס משיק שבוע שידורים מיוחד בשיתוף בנק לאומי, "השקעות בתקופת אי ודאות" ● סדרת פרקים המעניקה כלים להבנת הכוחות המניעים את הבורסות בצל המלחמה ומתמקדת בשורה התחתונה למשקיעים ולחוסכים ● והפעם: בין תל אביב לוול סטריט - לאן הולכים השווקים?

מכליות נפט מחכות מחוץ למצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

לאן ילכו 412 מיליון חביות נפט? הפרטים על התוכנית ההיסטורית נחשפים

סוכנות האנרגיה הבינלאומית מסרה פרטים על התוכנית חסרת התקדים שלה לשחרר לשוק מאות מיליוני חביות נפט מהעתודות האסטרטגיות ● מתי יתחילו החביות לזרום, ומי יקבלו אותן ראשונות?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: ניהלו צ'יינג' לא חוקי והימורים והלבינו הון תוך שימוש בעסק לסלון כלות

במעצרים ובחיפושים שנערכו בביתו ובעסקיו של החשוד המרכזי נתפסו נכסים ורכב יוקרה, והוקפאו 6 חשבונות על סך כולל של כ-16 מיליון שקל

גדי אייזנקוט / צילום: תמר מצפי

זה הסכום שגדי איזנקוט גייס למפלגתו

עפ"י דיווחי מפלגת "ישר", הגיוס שהחל בסוף ינואר הניב כ-11.6 מיליון שקל מתרומות, הלוואות וערבויות ● כמה המספרים האלה גבוהים היסטורית, אילו שמות נוצצים העמידו כסף, ולמה בכלל מפלגות חדשות צריכות לגייס תרומות?

ערן פסטרנק, מנכ''ל ומייסד  שותף של פסטרנק שהם / צילום: יובל חי

"תשכחו מהורדות ריבית": תרחיש האימים של יו"ר בית ההשקעות

ערן פסטרנק, יו"ר בית ההשקעות פסטרנק שהם שמנהל 8 מיליארד שקל, מזהיר מהתמחורים הגבוהים בבורסה המקומית ● הוא מציג שני תרחישים הפוכים להשפעות המלחמה, ומציע להכניס כסף חדש להשקעות בזהירות: "יכול להיות שהשוק בת"א ימשיך לעלות, אבל רוב הטוב מאחורינו"

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בזמן שהטילים מגיעים מאיראן וחיזבאללה: הכנסת ממשיכה בחקיקה הנוגעת לתקשורת הישראלית

ועדת הכנסת קבעה השבוע כי הצעת חוק העוסקת בתקציב תאגיד השידור הציבורי תועבר מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים ● ועדת התקשורת המיוחדת של ח"כ דיסטל-אטבריאן חזרה לדיונים בהצעת החוק של השר קרעי, המבקשת לאסדר מחדש את שוק ערוצי הטלוויזיה ● שני המהלכים בוצעו למרות שיו"ר הכנסת קבע כי לרגל המצב יידונו חוקים דחופים בלבד ורק בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה

ח''כ דוד ביטן בדיון בוועדת הכלכלה / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב/נועם מושקוביץ

ועדת הכלכלה אישרה את התיקונים בתקנות שוברי המתנה

ההחלטה מגיעה לאחר חודשים של דיונים בין משרד המשפטים, גורמי רגולציה ונציגי הענף, שביקשו להקל על הקשיים התפעוליים שהתעוררו עם כניסת התקנות החדשות ● יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, ציין כי המטרה היא לאזן בין הגנה על הצרכנים לבין מניעת רגולציה עודפת על אמצעי תשלום נפוץ

כטב''ם של חברת אירודרום / צילום: מצגת החברה

כמעט פי 10 ב-3 חודשים: הזינוק המפתיע של מניית הכטב"מים בת"א

סדרה של עסקאות השקעה באירודרום, שידעה תלאות אשתקד, הפיחו רוח חיים במניה החבוטה ● אי.בי.אי: "בחברה יש פוטנציאל צמיחה גדול. האתגר של הביטחוניות יהיה לעמוד בביקושים"

אילוסטרציה: Shutterstock

האם מותר לנהוג במהירות מופרזת בזמן אזעקה? זה מה שקבע ביהמ"ש

בית המשפט לתעבורה ציין כי נסיעה במהירות גבוהה "לא רק שאינה מקטינה את הסכנה, אלא אף עלולה להגדיל אותה" ● לגישת בית המשפט, ככל שמתרחש אירוע חירום באזור הנהיגה, הרי שכאשר נהג נוהג במהירות גבוהה, הסיכוי לתוצאה קטלנית גדל ביחס ישיר למהירות שבה הוא נוהג

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בעקבות חיסול הבכירים באיראן: הבורסה בתל אביב עברה לעליות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● מניות הבנקים מובילות את העליות ● וול סטריט התאוששה אמש, במקביל להקלה במחירי הנפט - אך הבוקר אלו שבים לטפס, והחוזים העתידיים אדומים ● הפדרל ריזרב יפרסם מחר את החלטת הריבית בארה"ב לחודש מרץ ● וגם: מניות הסייבר שצפויות להרוויח ממיזוג גוגל-וויז

נתב''ג / צילום: ap, Ariel Schalit

מטוס אחד בשעה, 20 אלף ממתינים: צוואר הבקבוק של טיסות החילוץ

רוב הישראלים שממתינים בחו"ל לחילוץ שוהים ביעדים רחוקים שמחייבים מטוסים רחבי-גוף, שעליהם חלות מגבלות כניסה מחמירות לנתב"ג ● לכך יש להוסיף שרשרת אילוצים נוספים שביחד יוצרים תור בלתי נגמר ● ומה קורה בטיסות היוצאות?