מדד הפחד מזנק? ההיסטוריה מלמדת שזה יכול להיות דווקא סימן לראלי מתקרב

שבועיים אחרי פרוץ המלחמה עם איראן ונראה שהמשקיעים גם בישראל וגם ברחבי העולם עוד מנסים לנווט בטריטוריה של אי־ודאות. המדדים המרכזיים בארה"ב ירדו בשבועיים האחרונים כשמדד S&P 500 איבד 3.6% מערכו, ואת הסנטימנט השלילי אפשר לראות בעיקר במדד הפחד האמריקאי, ה־VIX. ביום שני בשבוע שעבר הוא חצה את רף ה־35 נקודות - שיא שלא נראה מאז סאגת המכסים באפריל - וגם את השבוע האחרון הוא סיים ברמות גבוהות של 27 נקודות. כלל האצבע בשוק הוא שחציית רף ה־30 נקודות של מדד הפחד מלמדת על סביבת סיכון גבוהה.

● המניה בשפל של כל הזמנים. אבל האנליסטים בטוחים שהיא תזנק בכ-100%
● 3 עננים שחורים שמרחפים על הכלכלה וטיפ מנצח אחד לניהול התיק

"היסטורית, זה זמן טוב לקנות מניות"

"מפחיד? החדשות הטובות הן שמאז 1992 מדד S&P 500 הניב בממוצע תשואה של 20% שנה אחרי אירועים שבהם מדד הפחד עלה מעל לרמה של 30". כתבו השבוע בחברת הביטוח הראל. הם ציטטו נתונים שהביא ריאן דטריק, אסטרטג השווקים הראשי של חברת הפיננסים Carson (קרסון). על פי הנתונים שלו, חודש אחרי שמדד הפחד קופץ מעל 30 נקודות, השוק האמריקאי מצליח לרשום עליות של 2.3%, אחרי שלושה חודשים מדובר כבר בעלייה של 5.1%, בתוך חצי שנה 10.5% וכאמור בתוך שנה לא פחות מ־20%. אז האם זינוק חד במדד הפחד בעצם מאותת על ראלי מתקרב?

מדד הפחד, ה־VIX, אמנם זכה לשם של נביא זעם, אך בפועל הוא אמור לנבא תנודתיות בשווקים, ולא ירידות. המדד משקף את סטיות התקן על האופציות במדד S&P 500. כך, כשמחירי האופציות נסחרים בפערים גדולים ממחיר המדד (למעלה או למטה), או כשיש תנודות חדות בשוק שמובילות לתנודות חדות בשוק האופציות - מדד הפחד קופץ. את הכינוי "מדד הפחד" קיבל המכשיר מעצם העובדה שתנודות יומיות חדות קורות לעיתים קרובות סביב אירועים שליליים, ופחות סביב אירועים חיוביים.

בדרך כלל מדד הפחד עולה בחדות כשהשוק חושש מפני אירוע מסוים, אבל דווקא כשאותו אירוע קורה - המדד מתמתן. כך למשל, מייקל טומי מבנק ההשקעות ג'פריס, השתמש בזינוק במדד הפחד דווקא כדי להסביר מדוע הוא מעריך התאוששות קרובה בשוק המניות האמריקאי: "היסטורית, היפוכים כאלה מהווים זמן טוב לקנות מניות". לא מדובר בגישת השקעות חדשה. המשקיע האגדי וורן באפט הבין זאת לפני עשרות שנים כשהמליץ למשקיעים "להיות תאבי בצע כשאחרים פוחדים, ולחשוש בשעה שאחרים חמדנים".

מלחמות לא תמיד מביאות ירידות

ואכן, גם מבט על אירועים גיאו־פוליטיים מהשנים האחרונות יכולה לספק אופטימיות למשקיעים בזמן מבצע "שאגת הארי". בקרסון אספו נתונים על תגובת מדד S&P 500 ל־40 אירועים גיאו־פוליטיים גדולים - מהמתקפה היפנית על פרל הארבור במלחמת העולם השנייה, דרך מלחמת יום כיפור, פיגועי 11 בספטמבר, מלחמת רוסיה אוקראינה וכמובן 7 באוקטובר. כולם הביאו לצניחה דרמטית במדד הדגל האמריקאי ביום המסחר הראשון אחרי התרחשותם, אך אחרי פחות מ־50 ימים, מדד הדגל האמריקאי מתאושש לחלוטין. במקרים קיצוניים כמו אמברגו הנפט של שנות ה־70 או פיגועי 11 בספטמבר ההתאוששות לא הגיעה ומדד S&P 500 התרסק בעשרות אחוזים גם שנה אחרי האירוע, אך בממוצע ב־26 מתוך 40 המקרים שנבדקו (65) - השנה שלאחר המשבר הייתה חיובית.

"השוק נוטה להתאושש ככל שחולף הזמן", כתבו בהראל. "הנתונים ממחישים כי למרות התנודתיות הראשונית, השוק לרוב מצליח להתבגר על השפעות המשברים ולהניב רווחים למשקיעים בטווח הבינוני והארוך".