אירופה מנסה לטפל במשבר הנפט עם סבסוד דלק, פיקוח מחירים ומענקים

מחירי הדיזל בגרמניה כבר חצו את רף ה־2 אירו, ובעלי מכוניות רבים במדינה משביתים את רכביהם בשל עלויות הנסיעה הגבוהות. כך, בבריטניה, נרשמו בשבוע האחרון תורים ארוכים בתחנות הדלק, כאשר נהגים ניסו להקדים את מילוי המכלים ולחסוך את גל ההתייקרויות האחרון. במקביל, מחירי הטיסות להמשך השנה זינקו עקב האמירה במחירי דלק הסילוני, ואיומים להתייקרות מוצרי מזון כבר בשבועות הקרובים מרחפים מעל אירופה. בעוד המלחמה באיראן נכנסת לשבוע השלישי, היבשת מגלה כי היא שוב בעיצומו של משבר אנרגיה - כשהיא תלויה ביבוא מהמזרח התיכון ובפתיחה האפשרית של מצרי הורמוז כדי לנסות ולחזור לשגרה.

● זה אולי התסריט הגרוע ביותר להמשך המלחמה עם איראן
● לאן ילכו 412 מיליון חביות נפט? הפרטים על התוכנית ההיסטורית נחשפים

כפי שקרה לאחר הפלישה לאוקראינה, אך בעוצמה רבה יותר, ממשלות באירופה כבר נוקטות צעדים להגנה על התושבים מפני התייקרויות המחירים, בניסיון למתן את הפגיעה במשק. ההיגיון המנחה הוא שמדובר בזעזוע זמני הניתן למיתון באמצעות צעדים פיסקליים; אך ככל שהמערכה מתארכת ומחירי האנרגיה נותרים גבוהים, גובר החשש מגל אינפלציה נוסף ומעליית מחירים כללית. מחיר הגז המונזל, הקריטי לחימום ולתעשייה, כבר זינק ב־80%, בעוד מחיר חבית נפט מסוג ברנט נסק ביותר מ־60%. אם המחירים לא ישובו לרמתם הקודמת בקרוב, המשמעות הכלכלית והחברתית עבור אירופה תהיה הרת־גורל.

הונגריה מסבסדת

​בהונגריה, העומדת בפני בחירות גורליות בעוד כחודש, החליט ראש הממשלה המכהן ויקטור אורבן - שנאבק בסקרים - להציב חסם עליון למחירי הדלק. המחיר המקסימלי יעמוד על 595 פורינט (1.52 אירו) לליטר בנזין, ו־615 פורינט (1.57 אירו), כאשר הממשלה תסבסד את ההפרש מתקציבה. ההטבה מוגבלת למכוניות בעלות לוחית רישוי הונגרית או לעסקים מקומיים, והיא כבר נכנסה לתוקף בתחנות הדלק.

כשני שלישים מהתושבים תומכים בצעד, לפי סקר שהתקיים במדינה. "המטרה היא לנטרל אי-ודאות ולהמשיך בעסקים כרגיל", כתב מומחה כלכלי הונגרי בתקשורת המקומית. אורבן מנסה לצייר את האופוזיציה כמי שמתנגדת לרכש נפט מרוסיה ובכך אחראית להתייקרויות. מחוץ לאירופה, דרום־קוריאה החליטה לאמץ מודל דומה: לראשונה מזה שלושה עשורים נקבע מחיר גג למכירה סיטונאית של דלק בתחנות, בגובה של 1.01 אירו.

חוקי בזק בגרמניה

בגרמניה, המתהדרת במחירי אנרגיה מהגבוהים ביבשת, מדובר על רמות אחרות לגמרי של משבר. מחירי הדלק חצו השבוע את רף ה־2.2 אירו לליטר והדיזל נסק ל־2.1 אירו. בניסיון להיאבק בקצב עליות המחירים, הציגה הממשלה חוק־בזק המאפשר לעדכן את המחירים בתחנות הדלק פעם אחת ביום בלבד, בשעות הצהריים - מודל שאומץ מאוסטריה השכנה (שבינתיים כבר החמירה את המגבלה לשלוש פעמים בשבוע בלבד).

בברלין הבהירו כי תחנה שתפר את התקנה או תתאם מחירים עם מתחרותיה, תיקנס ב־‏100 אלף אירו. צעדים דרסטיים יותר, כמו הקלות במע"מ או הפחתת היטלים "ירוקים", נשקלים בשלב זה באופן תיאורטי בלבד.

ביוון מגבילים את הרווח

ביוון הוחלט על הכנסת 61 מוצרים ל"סל בסיס" שיהיה מוגן מפני העלאות מחירים ספקולטיביות למשך חצי שנה לפחות. הממשלה תקבע את שיעור ההתייקרות המותר לפי המחירים הממוצעים ב־2025 והרווח של הסופרמרקטים על מוצרים אלו. במקביל, הוחלט כי תחנות דלק לא יוכלו לגבות יותר מ־12 סנט לליטר מעל מחיר הרכישה של הדלק (ועד 17 סנט באיים מרוחקים). למעשה, מדובר במנגנון המציב חסם עליון לרווחי חברות המזון והדלק במטרה למנוע ניצול של המצב, כאשר יתרונו המרכזי הוא שאין צורך לעדכנו באופן שוטף בהתאם לתנודות השוק.

בספרד, הממשלה הסוציאל־דמוקרטית שוקלת "לשלוף מהארון" את שלל הצעדים שבהם נקטה במשבר האחרון, אחרי המלחמה באוקראינה. אלו כללו איסור על פיטורים בשל עלויות אנרגיה, כמו גם איסור על פינוי מדירות שכורות ומענקים לתושבים לטובת חימום או הוצאות חשמל גדלות.

בריטניה חוזרת למענקים

בבריטניה, ראש הממשלה קיר סטארמר הבטיח לתושבים "להיאבק למענם" כדי למנוע עליית מחירים. ראש הממשלה הבריטי עלה לשלטון על רקע חוסר שביעות הרצון הכלכלית מהממשלה השמרנית. כעת, הדלפות מדאונינג 10 מדברות על חזרה ל"מענקי החימום" של 150 ליש"ט לכשישה מיליון בריטים במעמד סוציו־אקונומי נמוך, על המשך הפיקוח על מחירי הגז גם אחרי שהמנגנון היה אמור להתבטל ביוני.

גם הדלק לצרכנים זוכה עדיין לסבסוד ממשלתי עוד מסיבוב האינפלציה הקודם. הממשלה הבריטית הודיעה לחברות האנרגיה כי תמשיך לגבות מסים על רווחים עודפים שלהן בגלל העלייה הנוכחית במחירי הנפט והגז. בפולין, חברת הנפט הלאומית הודיעה כי תנהל מדיניות של "אפס רווחים" במטרה להוזיל את עלויות הדלק והדיזל בעבור הנהגים. המשמעות היא תשלום של כמה אירו-סנט פחות על כל ליטר, לפי הערכות.

גם בחזית המוניטרית שוררת אווירה של שידור חוזר, אך מלווה ברצון להקדים תרופה למכה. כפי שאמרה נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד: "אנחנו לא ניתפס לא מוכנים". לפי הערכות, בעקבות הזינוק במחירי האנרגיה ואם המלחמה לא תסתיים בקרוב, הבנק יפסיק את הורדות הריבית העקביות שביצע בשנה האחרונה, ואולי אף יעלה אותה בניסיון לדכא ניצנים של אינפלציה "דביקה".

נכון לעכשיו, התוכנית האירופית נסמכת בעיקר על שוך הקרבות וחזרה לשגרה, בעוד התלות האנרגטית שבה לאיים על רמת החיים של התושבים ועל הצמיחה הכלכלית ביבשת.