שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון
החברות הביטחוניות שמפרסמות בימים אלו דוחות אחת אחרי השנייה מציגות קפיצה גדולה בצבר ההזמנות שלהן לשנים הקרובות. מבדיקת גלובס עולה כי החברות הציבוריות בתחום, לצד רפאל והתעשייה האווירית הממשלתיות, מחזיקות בצבר אדיר - מעל 80 מיליארד דולר. לשם השוואה, מדובר בסכום הגבוה משמעותית מתקציב הבריאות של ישראל או מסך תשלומי הריבית השנתיים של המדינה.
● רווח של 150% בשלושה ימים: האם במניות הביטחוניות מתפתחת בועה?
● באירופה מסרבים לסייע לטראמפ באיראן. חוץ ממדינה מפתיעה אחת
● ניהל בפועל את איראן, פיקח על הגרעין: מי היה עלי לאריג'אני שחוסל?
● פרשנות | קריסת המשטר באיראן עשויה להיות האירוע הכלכלי הגדול של העשור
האחרונה שפרסמה את דוחותיה הכספיים שהצביעו על גידול בצבר ההזמנות היא אלביט מערכות , החברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר בבורסה. אלביט סיימה את 2025 עם צבר הזמנות ברמת שיא של 28.1 מיליארד דולר - גידול של 2.9 מיליארד דולר במהלך הרבעון הרביעי לבדו ועלייה של 5.5 מיליארד דולר לעומת שנה קודמת.
בחלוקה לפי אזורים גאוגרפיים, ישראל היוותה 32.2% מהמכירות ב־2025, עם מעל 2.5 מיליארד דולר - צמיחה של 28.6%. אירופה, שהמכירות בה צמחו ב־17.5% ל־2.1 מיליארד דולר היוותה 27% מהמכירות, וצפון אמריקה עם נתח של 20.9% וגידול שנתי של 9.1%.
השיא בצבר ההזמנות של אלביט משקף את הביקושים הגדלים והולכים למערכות ביטחוניות. בשנים האחרונות, על רקע המלחמה במזרח התיכון ועוד קודם לכן מלחמת רוסיה־אוקראינה, חל שינוי בתפיסה של מדינות והן מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן.
אלביט לא לבד
לא רק אלביט נהנית מהביקושים הגדולים, אלא גם חברות ביטחוניות אחרות מישראל. חלקן כבר פרסמו את הדוחות הכספיים שלהן הכוללים את נתוני צבר ההזמנות לסוף 2025, שמצביעים על גידול בנתון זה, ואלו שלא שעדיין לא - סביר להניח שגם אצלן יוצג גידול בצבר.
כך למשל, התעשייה האווירית דיווחה על צבר הזמנות של 29 מיליארד דולר בסוף 2025, בהשוואה ל־25 מיליארד דולר שנה קודם לכן; בנקסט ויז'ן עמד הצבר בסוף 2025 על 218 מיליון דולר ועד למועד פרסום הדוחות בשבוע שעבר הוא כבר טיפס ל־288 מיליון דולר; ברפאל יציגו את המספרים המעודכנים בימים הקרובים, כשרק לפני מספר חודשים המספר עמד על 22 מיליארד דולר. ברפאל, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט שמוטות חו"ל, צבר ההזמנות מתחלק בערך 50־50.
בין הצבר למזומנים
הצבר של החברות הביטחוניות הישראליות צפוי להיתרגם בשנים הבאות למכירות ומספק נראות קדימה עבור החברות ועבור המשקיעים בהן. בכנס שערכה אלביט בבורסה בתל אביב, אמר סמנכ"ל הכספים ד"ר קובי כגן, כי "התוצאות חזקות מאוד. חצינו את החצי מיליארד דולר בתזרים חופשי, והצגנו לראשונה מכירות רבעוניות של מעל 2 מיליארד דולר - רבעון שיא".
לדבריו, אלביט הקדימה בשנה את ההגעה ליעדים ארוכי־הטווח שהציבה לעצמה. "הצבר צמח ב־24% ביחס לשנה קודמת, והמכירות צמחו ב־16%, ומכאן שברור שהצבר תומך בהמשך צמיחת המכירות", אמר כגן. בהתייחסות לחטיבות של החברה, אמר כי "החלוקה היא כמעט מאוזנת בין החטיבות, וזה משמעותי. אלביט לא נשענת על חטיבה אחת או על אזור גאוגרפי אחד".
למרות המספרים המרשימים, האנליסטים מזכירים כי צבר הזמנות אינו מתורגם מיידית למזומנים. דוד לוינסון, אנליסט ביחידת המחקר של בנק הפועלים, מסביר כי לתעשיות הביטחוניות יש "מהירות שיא" מוגבלת. לדבריו, החברות יכולות לצמוח בקצב דו־ספרתי של 15% עד 20% במכירות בשנה לכל היותר, וזאת בשל מגבלות תשתיתיות של מפעלים וזמן הכשרה ארוך של כוח אדם מיומן.
"השקעה במפעלים ובהבאת עובדים לוקחת זמן", אומר לוינסון. הוא מוסיף כי קיים צוואר בקבוק עולמי בתחום התחמושת והחברות נזהרות שלא לחתום על חוזים שלא יוכלו לספק: "הן פשוט לא יחתמו על חוזה אם הן לא יכולות לספק את התחמושת. הן לא יעשו זאת על חשבון התחייבות קיימת למדינה אחרת".
עם זאת, עידן סרי, מנהל השקעות ואנליסט ב-ANEK Capital ישראל, טוען כי הצבר המדווח עדיין לא משקף את מלוא הביקושים. "יש הבדל בין צבר חתום לבין צבר הזדמנויות", אומר סרי. "תקציב הביטחון האמריקאי צומח לממדים היסטוריים, ואת ההשפעה שלו אנחנו עדיין לא רואים במספרים". לדבריו, פרויקטים אסטרטגיים שנמצאים כעת בשלבי פיתוח, כמו הגולדן דום (מערכת הלייזר), צפויים להזרים מיליארדים נוספים לצבר בשנים הקרובות ברגע שיבשילו לשלב ההצטיידות.
לו"ז צפוף
האם הן יוכלו לעמוד בצבר האדיר הזה כלפי חו"ל, גם אם הביקוש הגבוה בישראל יימשך לאור האתגרים הביטחוניים? לוינסון מבהיר כי המודל העסקי של החברות הגדולות, ובעיקר אלביט, בנוי כדי למנוע התנגשויות כאלה. "התעשיות הביטחוניות הן מקומיות במהותן", הוא מסביר. "אלביט ישראל מייצרת עבור ישראל, ואלביט אנגליה מייצרת עבור אנגליה. כל חברת בת היא 'לוקאל פטריוטית' ומתועדפת מול המדינה המקומית שבה היא פועלת. במידה ויש מחסור, הייצור הישראלי יופנה קודם כל לצה"ל, אבל זה לא בא על חשבון השוק הבינלאומי שנסמך על חברות הבנות בחו"ל".
הנתון המפתיע ביותר, לדבריו של אלעד קראוס, מנהל מחקר במיטב ברוקראז, אינו רק גודל הצבר אלא המהירות שבה הלקוחות מצפים לקבל את הסחורה. בניגוד לעבר, שבו צבר הזמנות התפרס על פני שנים רבות, כיום הלקוחות בעולם נמצאים במרוץ חימוש לחוץ. "העניין המרכזי הוא שמדובר בהזמנות לכאן ועכשיו", מסביר קראוס. "באלביט למשל, מעל מחצית מהצבר הענק הזה - כ־54% - מיועד לאספקה כבר בשנתיים הקרובות. זה נתון שממחיש לא רק את הביקוש הגבוה, אלא גם את הלחץ האדיר שמונח על כתפי התעשיות לספק את המערכות בלוחות זמנים צפופים במיוחד".
קראוס מוסיף כי הצבר הנוכחי מעניק לשחקניות הגדולות יציבות תפעולית יוצאת דופן. "אפשר לומר שאלביט סגורה פחות או יותר לשלוש השנים הקרובות", הוא אומר. "זו עוצמה תפעולית גבוהה מאוד שעוברת כחוט השני גם בתעשייה האווירית, שם אנו רואים זינוקים לרמות צבר שלא הכרנו בעבר. הפריחה הזו מחלחלת גם לחברות הבינוניות, כמו נקסט ויז'ן, שמציגות עלייה משמעותית בהזמנות, בעיקר מהשוק הבינלאומי".
יותר עובדים ומפעלים
נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל (בוצי) מכליס, הציג את האסטרטגיה של אלביט שבנויה על כמה יסודות, ובהם שותפות אסטרטגית עם הלקוחות, נוכחות בינלאומית עם חברות בנות, השקעה בחדשנות ובמו"פ, והאנשים בחברה. מכליס ציין שמספר העובדים גדל בשנה החולפת בכ־2,000 ל־24 אלף, מתוכם 14 אלף בישראל.
דברים אלו עולים בקנה אחד עם מה שקורה בתעשייה כולה. לפי קראוס ממיטב, היכולת לעמוד בהתחייבויות היא האתגר המרכזי של השנה הקרובה. "כדי לעמוד בביקושים, החברות יצטרכו לבצע שינויים מבניים, לפתוח קווי ייצור ומפעלים חדשים, ואולי אף לרכוש פעילויות נוספות. זה דורש מחשבה מחדש על כל שרשרת האספקה כדי לספק את הסחורה בזמן".
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות מציין כי "העולם נכנס לעידן של הסלמה ביטחונית, שמוביל מדינות רבות להגדיל תקציבי ביטחון ולהצטייד באמצעי לחימה מתקדמים". לדבריו, מאז המלחמה באוקראינה הביקוש הפך לאקוטי והזמנות לחברות ביטחוניות ישראליות זינקו כשצבר ההזמנות של אלביט מערכות הוכפל מ־11 מיליארד דולר ב-2020 ליותר מ־28 מיליארד דולר בסוף 2025. "מדובר בגידול חד שממחיש עד כמה הביקוש העולמי לציוד ביטחוני התעצם בשנים האחרונות".
מנחם מוסיף כי גם מדינות המפרץ, שנמצאות תחת איום מתמשך מצד איראן, "מבינות את המציאות החדשה", וכי שיפור אפשרי ביחסים המדיניים עשוי אף להיטיב עם התעשייה הישראלית. לדבריו, במקביל נרשם שיפור ביכולת החברות לגייס כוח אדם איכותי, על רקע חולשה בענפי ההייטק והרכב, מה שמאפשר להן להתרחב ולהגדיל את הייצור.
גם לדברי מכליס, "השוק עובר שינויים מאוד גדולים. במזרח התיכון יש מלחמה מתמשכת, והאירוע באיראן משליך מאוד על הפעילות של החברה". לדבריו, בלחימה מול איראן מערכת הביטחון משתמשת בהרבה מאוד חימושים של אלביט, בין היתר חימושים וראשי ביותר שחיל האוויר מטיל מעל איראן ומערכי מל"טים שמשמשים להשמדת סוללות טילים ומשגרים. "המעורבות של אלביט בלחימה מהותית, והיא משפיעה על מדינות נוספות באזור שבחלקן אנחנו פעילים", אמר מכליס, והזכיר שהחברה פועלת גם באמצעות חברה בת באמירויות.
"זה מתחבר לקונפליקטים אחרים בעולם: מלחמת רוסיה־אוקראינה שמייצרת מוקד הצטיידות משמעותי באירופה, עליית המתח בין ארה"ב וסין, ולאחרונה מתיחות גוברת בין הודו ופקיסטן", הוסיף מכליס. כל אלה מובילים לעלייה בתקציבי הביטחון, ולרצון של מדינות להצטייד "כאן ועכשיו" ולקבל פתרונות מבצעיים מוכחים הכי מוקדם שאפשר. מגמה נוספת היא שמדינות מבקשות להקטין תלות בגורמים חיצוניים בשרשרת האספקה ולייצר אצלן בבית, ואלביט נערכה לכך באמצעות החברות הבנות ברחבי העולם.