גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"סמוטריץ' מחריב את הכלכלה ונתניהו לא באירוע": ראיון עם האיש שמכיר יותר מכולם איך נעים גלגלי המשק

מאז כניסתו לתפקיד ערב הקורונה חזה ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים היוצא, באופן שבו המדינה מתמודדת עם העסקים הקורסים ● אלא שלדבריו הסיבה שהמשק מצליח להתאושש היא התנהלות הסקטור העסקי ● פרויקט החל"ת "עיוור למגזר הפרטי", מתווה הפיצוי "הגיע באיחור ניכר" והנפגעות העיקריות הן נשים ● ראיון פרישה סוער

ד''ר רון תומר / צילום: מנחם ואיתי רייס
ד''ר רון תומר / צילום: מנחם ואיתי רייס

נשיא התאחדות התעשיינים היוצא, ד"ר רון תומר, סיים כהונה בת שש שנים ויש לו בטן מלאה. אחרי שעבר שלושה ראשי ממשלה, חמש כנסות, ארבעה שרי תעשייה וארבעה שרי אוצר יש לו פרספקטיבה מעניינת וגם לא מעט ביקורת.

הסיפורים המפתיעים מאחורי ההחלטות שהפכו את ישראל למובילת הגנה אווירית
האדמירל שהפנה את הרחפנים של איראן נגד עצמה
הצוללת | "אתרים כמו פולימרקט יוצרים תמריץ כלכלי לריגול. זה מסוכן"
פורטפוליו | בצבא הוא גייס והפעיל סוכנים. היום הוא מוביל קרן דיפנס־טק עם משקיעים מכל העולם

משה כחלון היה "קשוב ואכפתי", אביגדור ליברמן "מקצוען אמיתי" וישראל כ"ץ "יודע להזיז דברים אבל לא ידע לעבוד בסינרגיה עם הצוותים המקצועיים". כשמגיעים לסמוטריץ' הוא כבר מסיר את הכפפות: "זה שר שמגלם שילוב קטלני של משיחיות לצד אולטרה־ליברטריאניזם כלכלי שמביא לפגיעה אנושה במשק הישראלי ובביטחון הלאומי. אתה לא יכול גם לפעול נגד העולם בהתרסה מתוך עמדה משיחית וגם לסמוך על העולם שיספק לך צורכי ביטחון בשעת חירום. זה לא לאומי ולא ציוני. במילה אחת - אכזבה. בשתי מילים - אכזבה ונזק.

"הוא חושב שהוא יודע הכול ועושה את כל השגיאות הקיימות בספר תוך כדי שהוא מסביר ברטוריקה מעולה למה הוא חושב שהוא צודק, למרות שכולם מבינים שזו שגיאה. בזמן שהוא עסוק בהחרבת הכלכלה הוא קורא להצלחתה הפנומנלית 'נס כלכלי'. לא מדובר בנס, אלא בעבודה קשה של המגזר העסקי. אבל זה לא יוכל להימשך בלי ממשלה שתומכת בכלכלה".

תומר השמיע את הביקורת שלו גם כשהיה בתפקיד, אך זו רק הולכת ומתעצמת בראיון פרישה לגלובס בזמן מבצע שאגת הארי, אחרי שכבר פינה את כיסאו. כאמור יש לו גם דברים חיוביים לומר, אבל בשורה התחתונה הדרג המקצועי והממשלה מכשילים לדעתו את כלכלת ישראל בימים הכי קשים שחוותה המדינה.

"שר האוצר והדרג המקצועי עושים צחוק. כשהם מציגים את מתווה הפיצוי שהם גיבשו לשאגת הארי, הם אומרים: לקחנו את מה שעובד, את מה שהיה בעם כלביא. אז אם לקחתם את מה שעובד - למרות שבעיניי המנגנון לא היה טוב ודרש תיקון - למה שלא תלחצו על הכפתור ותפעילו את הפיצוי אוטומטית? בסוף הם עשו את אותו הדבר אבל באיחור ניכר".

נתניהו וסמוטריץ', בשבוע שעבר. ''פרט לשרים בודדים אין שותפות אמת'' / צילום: צילום מסך יוטיוב

"לא מבינים את האירוע"

מתווי הסיוע, שמחוקקים בימים אלה ודורשים את אישור הכנסת, אכן מבוססים על מנגנונים שכבר הופעלו בעבר, בתחילת חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא. האחד הוא אפשרות לחל"ת בהסכמת העובד, שיהיה זכאי לדמי אבטלה, בכפוף לתנאים ובהם לפחות 14 ימי חל"ת רצופים. השני הוא מענק המשכיות לעסקים עם מחזור פעילות עד 400 מיליון שקל, שחוו ירידה של יותר מ־25%.

מה דעתך על המתווה?
"לפחות בנוגע לפיצויים על כוח אדם, משכורות וחל"ת נראה שלא כל כך מבינים את האירוע. החליטו לפתוח את המשק אחרי שישה ימים, זו לכאורה החלטה נכונה, מדינה לא יכולה לקפוא למשך זמן ארוך מדי. אבל צריך להבין שההחלטה היא לפתוח תחת אש, ולזה יש מחירים. העובדה שנפתחה חנות או מסעדה לא אומרת כלום. השאלה היא מי מגיע אליהן וכמה מגיעים. הפגיעה עדיין קיימת אצל רבים.

"פרויקט החל"ת עיוור למגזר הפרטי. הוא נתפר על המגזר הציבורי, כי הוא בדרך כלל דיכוטומי - או שהוא עובד או שהוא לא עובד. שם אין בעיה לקחת 14 יום מלאים לפחות כדי לקבל חל"ת. בעסקים זה לא ככה. חמישה־שישה ימים ראשונים הם לא עבדו בכלל ואז חזרו. במודל שנתפר, מה אתה אומר לעובד - לא כדאי לך לבוא לעבודה כי תאבד את הזכות לחל"ת על השישה ימים שבהם לא עבדת?

"בסוף יש פה שתי לקונות גדולות במתווה. הראשונה היא שהמנגנון פוגע יותר בנשים, כי הרבה פעמים הן נשארות עם הילדים בבית ולא הגברים. לא שאני חושב שזה צריך להיות ככה. השנייה היא שיש איזו החלטה לא ברורה מאז הקורונה שעסקים עם מחזור של יותר מ־400 מיליון שקל לא מקבלים פיצוי. כולם אומרים שמדובר ברשתות האולטרה־ענקיות, אבל זה לא נכון. יש המון רשתות בינוניות שעוברות את הסכום הזה ולא מקבלות כלום. לאחרונה בעלים של רשת אופנה קפץ אל מותו בגלל משבר כלכלי. זה מראה שהמצב במשק לא טוב, אבל אומרים: לא, אתם מחוץ לתוכנית. תסתדרו. ומה עם העובדים? איך ישלמו להם?".

ביקורת נוספת של תומר מתייחסת כאמור להיעדר הסדרה בחוק למרות המשברים החוזרים ונשנים. "הפיצוי מגיע מאוד מאוד מאוחר לעסקים כי צריך להכין מתווה כל פעם מחדש ולאשר אותו בחקיקה, והממשלה הזאת אטומה לפתרון מאז 2023. בקורונה יצרו מנגנון והוא הסתיים, ולא נקבע בחקיקה. אמרתי לממשלה: צריך לייצר כפתור שכל פעם כשיש בעיה והמשק נסגר לוחצים עליו וכולם מבינים מה המודל של הפיצוי על פגיעה כלכלית. אבל עד היום, למרות כל המלחמות, אין כפתור".

תומר בביקור במפעל עשת אילון בגבול הצפון, במהלך חרבות ברזל. ''התעשייה עובדת כל הזמן'' / צילום: פרטי

גם מבקר המדינה התייחס לנושא בדוח שפרסם בראשית השנה. משנת 2006 ועד פרוץ המלחמה ב־2023 נקבעו 12 הוראות שעה לסבבי לחימה, ומאז חרבות ברזל נקבעו 22 חיקוקים בהוראות שעה בעניין מסלולי פיצוי שונים. "אומרים לנו שכל מלחמה צריכה להיבחן לגופה", אומר תומר.

עד כמה התעשייה האזרחית היא חלק מהמאמץ המלחמתי?
"היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ. תעשיית המזון למשל מספקת אוכל ל־300 אלף אנשי מילואים בן רגע. לצבא אין מחסני חירום לדברים האלה".

תומר מדגיש כי בישראל, חרף המשברים, המדפים בחנויות מלאים. "אולי בערב שבו פרצה המלחמה אנשים רוקנו את המדפים, אבל למחרת מילאו אותם. התעשייה עובדת כל הזמן, גם כש־10% מהעובדים שלה במילואים. עובדים מסכימים לעבוד 14 שעות ביום כדי לכפר על אלה שאינם".

"שעות של מזעור נזקים"

בדצמבר סיים תומר כהונה שהתחילה רגע לפני הקורונה. לאורך מרבית שנותיו בתפקיד הוא מתאר שיתוף פעולה ענייני, מקצועי ופורה מול הממשלות. כשנכנס לתפקיד, במשרד האוצר ישב משה כחלון. "כמו כל ההנהגה הוא היה קצת אובד עצות כשפרצה המגפה, אבל לאחר זמן קצר נרתם למאבק למען המשך תפקוד התעשייה וההייטק".

אחריו הגיע ישראל כ"ץ. "אמרו לי: אסור להתעמת עם כ"ץ כי הוא מוחק אותך, אבל מצאתי את הדרך לבקר היכן שצריך, ועדיין לשמור על קשרי עבודה מכובדים יחד". אביגדור ליברמן מבחינתו היה "שר שיודע מצד אחד לחתוך, לקבל החלטת נחושות ולקדמן מהר, ומצד שני לעבוד בסינרגיה מוחלטת מול כל הגורמים במשרד גם כשהוא פועל בניגוד לדעתם".

אבל אז הגיע סמוטריץ'. "הוא יותר שר במשרד הביטחון משר האוצר. הוא לא מקבל החלטות כלכליות מהותיות ולא משפיע על הניהול הכלכלי של המדינה. הוא פועל באופן סקטוריאלי ומשיקולים פוליטיים ופעמים רבות באופן מובהק נגד תפיסות הכלכלה החופשית".

עד כדי כך?
"ביליתי לא מעט שעות בניסיונות למזער את נזקיו, בין היתר בשיחות רבעוניות עם סוכנויות הדירוג העולמיות במטרה לשקף להן תמונת מציאות אמיתית, מפגשים תכופים עם שגרירים ונספחים כלכליים בישראל והמון משלחות עסקיות למדינות שונות במטרה להציג את ישראל האמיתית.

"לצערי היום המגזר הציבורי חושב בטעות שהוא מבין ויודע להתמודד עם הכול, ופרט לשרים בודדים בממשלה אין שותפות אמת".

ראש הממשלה שינה את המדיניות שלו בעניין?
"היום הוא לא באירוע. הוא לא מתערב, כי זה לא שר האוצר שלו. אין לי ספק שכלכלית הוא מבין יותר משר האוצר, אבל הוא לא מגלה עניין בכלכלה. כשפרצה מלחמת חרבות ברזל זה היה בוטה. היה מצופה שהם ישבו לדבר עם המגזר העסקי, והם לא ישבו איתנו בכלל. לשמחתי משרד הביטחון ומשרד הכלכלה עבדו איתנו, ועבדנו מול צה"ל על מה שהיה צריך בשביל לפתוח מפעלים ודרכים ולהביא מיגוניות, אבל האם למעלה היה קשב? לא.

"שר האוצר מתגאה בנתוני המשק, אומר 'תראו איזה יופי, כלכלת ישראל כל פעם מתאוששת אחרי משבר'. אבל זה לא בזכותו, לא בגלל התוכניות היפות של המשרד שלו. יכול להיות שהוא עוזר לאלה שכמעט קורסים להחזיק את הראש מעל המים, אבל הכלכלה מתאוששת בגלל התעשייה ועוד עסקים אחרים שעובדים פה בצורה נפלאה למרות המצב. זה בזכות המגזר העסקי - ההייטק, התעשייה והסחר, שבאמת עובדים בצורה לא נורמלית למרות גיבוי ממשלתי נמוך ביותר.

"יש חוסר קשב למגזר העסקי וחוסר קשב לאדם אחד שמצטיין בניהול הכלכלה בישראל - נגיד בנק ישראל. כשרואים את הביקורת שלו על הממשלה, לאורך כל הדרך, על התקציב והגירעון, ושבעקבות זאת הוא גם נזהר ונרתע מלהוריד ריבית, ומזה כולנו סובלים, מבינים שהממשלה הזאת גם גורמת נזק בעוד זירות".

העסק המשפחתי משנת 1975

התעשייה היא חלק בלתי נפרד מהדנ"א של תומר. ב־1975 הקימו הוריו את חברת התרופות הגנריות הישראלית אוניפארם (Unipharm) בדירת המשפחה הקטנה בתל אביב. "כל החברה הייתה אבא, אמא ועובד שכיר אחד. המשרדים היו בבית והיה קבלן משנה שייצר תרופות. ככה גדלתי, אבא שמנהל את העסק ועושה פגישות בבית ואמא שעוזרת בהנהלת חשבונות, מזכירות, כל מה שצריך. היו לנו שטיח, מתלה מעילים ותמונות בכניסה לבית, לצד ארון תצוגה ודברים של העסק".

תומר הילד אהב את עולם המדע, אבל במקביל התעניין בעולם המשפט ואף חשב להיות עורך דין. "התלבטתי עד הדקה התשעים ובסוף החלטתי ללמוד רוקחות", הוא נזכר. "ואני לא מצטער על זה -גם כי זה מקצוע מדהים וגם כי פגשתי את אשתי בשנה הראשונה של התואר".

אשתו, אסתי, היא כיום רוקחת קהילתית. "היה חשוב לי שלא נעבוד באותו המקום. ההורים שלי היו אנשים מדהימים ומקסימים, אבל הפנאי והעבודה התערבבו להם כל הזמן וזה הקיף אותם".

לאחר שהשלים תואר ראשון נסע לעשות דוקטורט ברוקחות בלונדון, וכשחזר לארץ העסק עדיין התנהל מבית הוריו, "אז שכרתי משרדים והגדלתי את העסק".

כשנכנס לחברה ב־1995 הוא היה העובד החמישי בה, והייצור עדיין נעשה אצל קבלן משנה. היום החברה בעלת מפעל ייצור משלה, אותו הקימו תומר ואחיו גיל ב־2017 באזור התעשייה מבוא כרמל (מדרום ליוקנעם). גיל, שלמד אף הוא רוקחות, הצטרף לחברה כמה שנים אחריו, ומאז השניים מנהלים אותה יחד.

"אנחנו מעסיקים 270 עובדים, אבל צריכים 300. הבעיה הכי קשה של התעשייה היא המחסור בכוח אדם. בכל רגע נתון יש לנו 30-20 משרות פנויות שקשה מאוד לאייש, כמו לשאר התעשייה בישראל. בחודש הבא אנחנו אמורים בפעם הראשונה לקבל עובדים מהודו. אנחנו מביאים עשרה עו בדים, ואם זה יהיה בסדר נביא עוד עובדים זרים".

"ישראל היא ספק יציב"

התחנה הבאה של תומר הייתה התאחדות התעשיינים. "גדלתי כבן לאבא אידיאולוג ורוויזיוניסט, שרצה לחזק את הארץ. אצלנו בבית אם היית מנסה לקנות קטשופ של היינץ ולא של אסם היו מרימים לך גבה. כחול־לבן היה ערך. לכן אבי היה פעיל בהתאחדות התעשיינים, ובעקבותיו נכנסתי לשם".

ב־2009 נבחר לראש מטה "מיוצר בישראל" בהתאחדות (לשעבר מטה כחול לבן), בהמשך ליו"ר ועדת רגולציה וליו"ר ועדת כלכלה - עד שנבחר לנשיא. "לא תכננתי. הנשיא שהיה לפניי, שרגא ברוש, הקדים את הפרישה בשנה בגלל עניינים אישיים (נגד ברוש נפתח אז הליך משפטי - אל"ו), וכמה תעשיינים פנו אליי וביקשו שאתמודד. החלטתי ללכת על זה.

"לא ידעתי ולא ניחשתי אז מה המשמעות של התפקיד, שקיבל תפנית רצינית לנוכח משברי כל התקופה. זה דרש ממני פול טיים במקביל להיותי מנכ"ל משותף של אחת מחברות התרופות הגדולות במשק הישראלי. הייתה לי אסטרטגיה ורציתי להתחיל לבנות תוכנית לפיה, אבל שבוע אחרי פתאום הגיעה הקורונה והן לא היו רלוונטיות".

בתקופת הקורונה תבע תומר את המונח we deliver - התעשייה הישראלית לא מפסיקה לעבוד ולספק את הסחורה גם בעיתות משבר. "זה הוכיח את עצמו והמשיך במלחמה", הוא אומר. "בחו"ל זה לא טריוויאלי בכלל, וזה היופי של התעשייה כאן. המדינה מופגזת יום־יום, וברור שזה לא קיום רגיל, אבל הכול עובד כרגיל, לפחות מהבחינה של הייצור והיצוא".

בין לבין פרצה גם מלחמת רוסיה־אוקראינה. "זה יצר שיבוש עצום בשרשראות האספקה ובעלויות, אבל התעשייה התמודדה עם האתגר. גם כשעלו המחירים הם היו משמעותית נמוכים יותר מההתייקרות של חומרי הגלם, בטח ביחס לעולם".

המלחמה באוקראינה רק הדגישה בעיניו את הייחוד של ישראל. "אנחנו למרות האש עובדים. לקוח בחו"ל אומר: מה אני צריך לעבוד עם מדינה שכל הזמן יש בה מלחמות? אני מעדיף ספק יציב. אבל הצלחנו עד היום להוכיח שישראל היא ספק יציב".

יציבות התעשייה התערערה שוב על רקע החרמות נגד ישראל, ותומר מדגיש את חשיבות הייצור המקומי. "הגלובליזציה חשובה, בטח למדינה קטנה כמו ישראל שרוצה לייצא לכל העולם, אבל צריך להיזהר לא להשתעבד אליה יותר מדי.

"האוצר מוביל גישה של אנטי־שוק מקומי כשלנגד עיני הפקידים והשר עומד רק הטווח הקצר, החיסכון הרגעי, על חשבון תכנון אסטרטגי ארוך טווח . לאחרונה אנו רואים עוד צעדים פופוליסטיים שגויים, מהרצון לוותר על העדפת תוצרת הארץ במכרזי תשתית, דרך העלאת הפטור ממכס ביבוא אישי (ל־150 דולר - אל"ו) ועד עידוד סחר לא הוגן".

איך מתייחסים אלינו בעולם כעת?
"עדיין קיים חרם. הסנטימנט כלפי ישראל נפגע מאוד והתעשיינים והיצואנים חווים את זה בכל יום - מסירוב מנומס למכור או לקנות, דרך מדיניות אזורי עימות ועד אמברגו".

"פוליטיקה? רק עם אימפקט"

במהלך הקדנציה שלו תומר היה מוטרד מעוד דבר. "ריבוי מערכות הבחירות ורידוד השיח הביאו לקיטוב מסוכן בחברה הישראלית, שהגיע לשיא במחאה עקב הרפורמה המשפטית. יש דברים שצריך לתקן בבתי המשפט. אבל ככה לא עושים רפורמות. זה יצר פה קיטוב קיצוני בעם".

החשש שלו היה שהקיטוב הזה ירד לפסי הייצור, אותם הוא מתאר כ"מיקרוקוסמוס לאיך שישראל צריכה להיות. עובדים שם אנשים עם דעות שונות, עמדות שונות, מעמדות סוציו־אקונומיים שונים ודתות שונות. לכן שמנו את רוב האנרגיות שלנו במאמצים להביא את הצדדים לפשרה. אני מקווה שהפוליטיקאים למדו לקח מכל מה שקרה במדינה בשנים האחרונות, אבל אני לא בטוח".

למרות כל המשברים הללו המספרים שנרשמו בשנותיו כנשיא - בין דצמבר 2019 לדצמבר 2025 - מרשימים. התוצר התעשייתי עלה ב־30.6% (נתונים מנוכים, מדד), היצוא עלה ב־31.7% (תעשייה כרייה וחציבה, בלי יהלומים, נתונים מקוריים מחירים שוטפים), פריון התעשייה עלה ב־40.1% (נתונים מנוכים, תעשייה כרייה וחציבה) והתאחדות התעשיינים צמחה מ־1,600 חברים ל־2,000.

לאן אתה הולך עכשיו? יש שאיפות לכיוון הפוליטי?
"זו שאלה שכולם שואלים אותי. קודם כול אני לא בפנסיה, אני ממשיך לנהל את החברה שלי וזה מעניין ומספק מאוד. כן, כשנכנס החיידק הציבורי הוא לא עוזב וכפטריוט ישראלי אני נחוש לעזור בכל מקום שאוכל.

"לפוליטיקה יש מחיר אישי גבוה שאם אחליט לשלם אותו זה יהיה רק בשביל להשפיע בתפקיד ביצועי שיכול לתת אימפקט במדינה. פניות יש לא מעט, אם תהיה הצעה מהותית שבה אראה את הדרך ליעד אשקול בכובד ראש. כמי שצריך להחזיק כמה כדורים באוויר בטוח שלא אסתפק רק בעיסוק אחד".

ממשרד האוצר לא התקבלה תגובה.

עוד כתבות

טראמפ, סטארמר ומרץ / צילומים: AP-Mark Schiefelbein, Ariel Schalit

באירופה מסרבים לסייע לטראמפ באיראן. חוץ ממדינה מפתיעה אחת

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בזה אחר זה דחו מנהיגי אירופה את בקשת טראמפ לסיע באבטחת השיט במצרי הורמוז ● אבל מחיר הסירוב עלול לעלות ביוקר ליבשת: מהתפרקות ברית נאט"ו והפקרת חזית האנרגיה ועד נטישת המחויבות האמריקאית להגנת אירופה ● ורק נשיא פינלנד קרא לחבריו "לקחת ברצינות את הבקשה האמריקאית"

פרויקט בנייה בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

יזמי הנדל"ן לא מוטרדים מביטולים: "באוצר מנסים לשדר שיש ירידת מחירים"

ניתוח שנעשה בתחילת החודש באגף הכלכלן הראשי באוצר הצביע על עלייה של יותר מ-100% בקצב ביטולי עסקאות בענף הנדל"ן בשנים 2024-2025 ● מנגד, יזמי נדל"ן טוענים שמדובר בתופעה שולית: "את הביטולים אפשר לספור על כף יד אחת"

גלולת ההרזיה של אפיטומי / צילום: אתר החברה

גלולת ההרזיה הישראלית מקבלת אור ירוק באירופה - ומתחילה למכור

לאחר שהסירה את החסם האחרון לשיווק באירופה, חברת אפיטומי חותמת על הסכם הפצה ראשון בגרמניה בהיקף של 5.3 מיליון דולר • הגלולה מציעה ירידה מתונה במשקל למי שמחפש חלופה לזריקות ● המניה מגיבה בעליות אך עדיין רחוקה ממחיר ההנפקה

אירוע ציון תחילת נסיעות המבחן בקו האדום של הרכבת הקלה / צילום: איל יצהר

הרכבת הקלה חוזרת: אלו המקטעים שיפעלו ומה עושים בזמן אזעקה

ביום שני הקרוב הרכבת הקלה בגוש דן צפויה לשוב לפעילות באופן חלקי ● אלו שני המקטעים הנפרדים שיופעלו בקו האדום, מה קורה אם יש אזעקה בזמן נסיעה ומה עם התחנות התת-קרקעיות? ● שאלת השעה

עשן מיתמר מעל בית הזיקוק בבחריין, לאחר תקיפה / צילום: Reuters

בענף הרכב נערכים לזינוק דרמטי במחיר הבנזין

התייקרות חדה במחירי הבנזין בעולם צפויה להתבטא בעלייה של עד כ־20% בישראל בתחילת אפריל, כך לפי הערכות היבואנים ● כתוצאה, בענף צופים עלייה בביקוש לכלי רכב חשמליים ונערכים לצמצום הנחות על מלאי קיים ● במקביל, אלפי כלי רכב תקועים בנמלי אירופה על רקע מגבלות פריקה בישראל, ויצרניות הרכב מאיצות השקות - מדגמים עד רשתות טעינה חדשות ● השבוע בענף הרכב

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו / צילום: רמי זרנגר

אחרי מאבקים של שנים: השותפות שתתחיל לחפש גז בישראל

רציו עדכנה את הבורסה כי חברת ENI האיטלית פרשה משותפות חיפוש הגז שהשתיים זכו בו בהליך התחרותי באוקטובר 2023 ● כעת, רציו נשארה עם השותפה השנייה דנה פטרוליום ועל אף שמדובר במכה עבורה, הדבר יסיר את אי הוודאות מעל חיפוש הגז שהתעכב במשך שנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; הזינוק במחירי הנפט התמתן

נאסד"ק ירד ב-0.3% ● טאואר עקפה את צ'ק פוינט בשווי והיא הישראלית השלישית בגודלה בוול סטריט ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 105 דולר לחבית לאחר שנסק ל-119 דולר בבוקר ● מימושים במניית מיקרון לאחר הדוח הטוב שלה אתמול ● ירידות חדות במחירי הזהב והכסף ● הבנק האירופי ובנק אנגליה הותירו את הריבית היום ללא שינוי ● בורסות אירופה ננעלו בירידות חדות

נציגי הפג לויד, צים וקרן פימי באירוע החתימה על העסקה / צילום: שוקה כהן

צים מתקדמת לאישור המכירה: אסיפת בעלי המניות תתכנס בסוף אפריל

חברת התובלה הימית פרסמה אתמול (ה') זימון לאסיפת בעלי המניות שנועדה לאשר את מכירתה לידי הפג-לויד וקרן פימי ● האסיפה אף תאשר בונוסי שימור בסך עד 5.4 מיליון דולר לבכירי צים, בהם המנכ"ל אלי גליקמן

תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

הברק מכה פעמיים: הפנטהאוז היוקרתי של תמיר מנדובסקי נפגע מטיל

אחרי שדירתו השכורה נפגעה בעם כלביא, תמיר מנדובסקי החליט לרכוש פנטהאוז יוקרתי בת"א תמורת כ-21 מיליון שקל ● כעת, בזמן שהוא ממתין לסיום השיפוצים, דירתו החדשה ספגה אמש פגיעה קלה מטיל איראני ● למרות זאת, מחבר רב המכר "השקעות לעצלנים" רחוק מלהיות מוטרד: "אני רואה את עצמי בר מזל – הרבה אנשים היו רוצים להיות במצב שלי"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

אילו חברות תעופה פועלות בנתב"ג כיום, ומה מגיע לי אם בוטלה הטיסה?

עבור ישראלים שמבקשים לצאת מהארץ או לשוב אליה, המציאות הפכה מורכבת ובלתי צפויה ● איך חברות התעופה הישראליות קובעות מי יעלה על טיסת חילוץ, ולאילו יעדים היא תצא? ● איך אפשר להגיע לישראל, ומה צפוי בפסח? גלובס עושה סדר

ילדים בבית הספר / צילום: Shutterstock, Monkey Business Images

רשויות נוספות יוכלו לפתוח את מערכת החינוך ביום ראשון

פתיחת מוסדות החינוך תתבצע בכפוף למיגון מתאים במקום • באזורים הללו ישנו מעבר ממדרג פעילות מצומצמת למדרג פעילות חלקית • בשטח פתוח יוכלו להתקהל עד 50 איש ובמבנה סגור עד 100 איש • כל ראש רשות יחליט אילו שכבות גיל יחזרו למוסדות החינוך

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

תמורת 8,000 שקל בחודש: המתווכים בין החברות בת"א למשקיעים הגדולים

קשרי המשקיעים (IR) הם כלי מרכזי בהתנהלות החברות הגדולות בבורסה מול המשקיעים ● בשנים האחרונות חווה הענף שינויים מפליגים, עם פתיחת משרדים חדשים והשפעת הרשתות החברתיות: "חברה שלא מנטרת את הרשת, מגיבה באיחור כשמתפתח משבר" ● מי הם השחקנים הבולטים ומדוע, למרות חשיבותם, "כל משרדי ה־IR ביחד לא עושים את המחזור שעושה חברת חיתום אחת בשנה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל חוסר הוודאות לסיום המלחמה: מודל החל"ת במשק ישאר בתוקף עד מאי

לפי תזכיר חוק מתווה הסיוע הכלכלי "שאגת הארי" שפרסם האוצר, מעסיקים יוכלו להוציא עובדים לחל"ת גם בסוף אפריל, ועדיין להיכנס בתוך חלון הזכאות ● מודל החל"ת צפוי לעבור חקיקה מהירה בשלוש קריאות בכנסת עוד לפני חג הפסח

משמאל: דני בריקמן, מנכ''ל אואזיס, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: אוהד קב

הסטארט-אפ שמחפש פתרון לאחד מאתגרי האבטחה של ה-AI גייס 120 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית אואזיס סקיורטי מודיעה על גיוס סבב B ● החברה מפתחת פלטפורמה לניהול זהויות לא אנושיות שלדבריה נועדה להפוך לתשתית של עידן סוכני ה-AI

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אף צד לא קיבל כל מה שהוא רצה במיסוי הבנקים. חוץ מאגף התקציבים

באגף התקציבים התנגדו מלכתחילה להטלת מס קבוע על הבנקים, והעדיפו היטל חד-פעמי ● בדיעבד, זה בדיוק מה שנקבע ואף יותר טוב מכפי שחשבו ● מה הרוויח האוצר, איך הגיבו בבנקים, ולמה המהלך עדיין לא הושלם סופית?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' והבנקים הגיעו להסכמות, אבל לקואליציה יש תנאי חדש

שר האוצר והבנקים הגיעו ביניהם להסכמה על קיצוץ במס המתוכנן ● אלא שבינתיים חברי הכנסת מהקואליציה מציבים תנאי חדש -  קרן בסך 300-400 מיליון שקל שתשמש להחזרת הכספים לציבור

הונדה ZR-V / צילום: יח''צ

עד לפני 15 שנים הוא היה מותג מוביל בשוק הרכב הישראלי. עכשיו הוא חוזר

הונדה ZR-V, הקרוס־אובר ההיברידי של הונדה, הוא לא הזול, המרווח והחדשני ביותר בפלח שלו ● אבל יש לו מערכת הנעה נמרצת וחסכונית, התנהגות כביש רהוטה ומוניטין שמירת ערך סולידי ● האם הוא מבשר את הקאמבק של המותג בישראל?

יירוטים של טילים מאיראן בשבוע שעבר / צילום: ap, Leo Correa

ירי בלתי פוסק: בית ברחובות עלה באש מנפילת שברי יירוט

שיגורים מאיראן בפעם ה-9 היום: זירת נפילה אותרה בירושלים ● לוחם מילואים בכיפת ברזל מואשם בריגול עבור איראן • דובר משמרות המהפכה חוסל; צה"ל תקף הלילה תשתיות המשטר האיראני בלב טהרן ● מדינות באירופה הודיעו: נסייע במצר הורמוז, אחרי שתושג הפסקת אש ● נתניהו: "טראמפ ביקש להימנע ממתקפות על מאגרי אנרגיה" ● עדכונים שוטפים

ישראלים יורדים למקלט בזמן אזעקה / צילום: Reuters, Paulina Patimer

בסוף מתרגלים להכל? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

מחקרי כלכלה התנהגותית מתחילת המאה הראו שאחרי שינויים גדולים בחיים, טובים ורעים, רובנו נחזור ונתייצב פחות או יותר על רמת האושר הבסיסית שלנו ● אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים שמציירים תמונה מורכבת יותר ● מהם האירועים שהאבולוציה השאירה לנו "זנב של חוסר התרגלות"?

פגיעה בבתי הזיקוק באזור חיפה / צילום: לפי סעיף 27 א'

בזן מתייחסת לראשונה לפגיעה בבתי הזיקוק. המניה מזנקת

בזן מדווחת כי התרחשו פגיעות נקודתיות וכי במהלך הלילה התברר שנפגעה תשתית חיצונית שחיונית לפעילות ● החברה בוחנת כעת את ההשפעה על פעילותה ותוצאותיה הכספיות ואף מעדכנת כי יש לה פוליסת ביטוח שמעניקה "כיסוי מסוים כנגד נזק תוצאתי הנובע מפעולות טרור ומלחמה" ● לאחר הדיווח, מניית החברה זינקה בפתיחת המסחר בכ-7%