גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים, למעלה מ־300 אלף עסקים נסגרו בישראל

בשש שנים האחרונות, בהן ישראל התמודדה עם שורת משברים - מהקורונה ועד המלחמה באיראן - כרבע מהזמן המשק התנהל תחת הגבלות ● הנתונים חושפים את מחיר הקיפאון: יותר עסקים נסגרו מאשר נפתחו ● גלובס בוחן את הנזק שנצבר

590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock
590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock

במרץ 2020 נכנסה מדינת ישראל לסגר הראשון שלה. אז עוד חשבנו שמדובר בכמה שבועות בודדים. שש שנים לאחר מכן, מסתבר שאותו סגר היה רק הפתיח לעשור שבו השגרה הפכה למותרות. משבר הקורונה, שומר חומות, עלות השחר, מגן וחץ, חרבות ברזל, שתי מתקפות איראניות, עם כלביא, שאגת הארי - הרשימה ארוכה, וכל אירוע בה מייצג ימים שבהם בעלי עסקים, עובדים ומשפחות שילמו מחיר כלכלי כבד.

רק השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר לפיו במהלך מבצע שאגת הארי כרבע מהעסקים במשק נמצאים בסגירה זמנית או בתעסוקה מינימלית. זאת, בעוד כ־24 אלף עסקים עדיין ממתינים לפיצוי על נזקי המערכה הקודמת מול איראן, עם כלביא, כפי שחשפנו השבוע בגלובס.

"אמרתי לממשלה: צריך כפתור פיצוי שכל פעם שהמשק נסגר לוחצים עליו. אבל שש שנים אין כזה"
לפחות עד מאי: החקיקה מתעכבת, ובעלי העסקים יחכו למתווה הפיצויים

כשמסתכלים על התמונה הכוללת של השנים האחרונות, המספרים מדברים בעד עצמם: מבדיקה מיוחדת שערך גלובס עולה שמאז 1 בינואר 2020 ועד היום עברו 2,269 ימים. ב־590 מהם - כרבע מהזמן, כשנה וחצי במצטבר - היו מגבלות כלשהן על המשק. לא מדובר בנתון מופשט: כל יום הגבלה פירושו עסק שסגור, עובד שיושב בבית, הכנסה שלא תחזור. בשנות המלחמה בלבד נסגרו אלפי עסקים ברחבי הארץ, כשהצפון - שספג את מרבית הלחימה מול חיזבאללה - מהווה 35% מהסגירות, כמעט כמו המרכז שבו מרוכזת הפעילות הכלכלית של המדינה.

עסקים סגורים בימי הקורונה / צילום: איל יצהר

המשק תחת הגבלות: כך בדקנו

בחינת הנתונים התבססה על מספר מקורות עיקריים: ראשית, ההגבלות בקורונה התבססו על נתוני מבקר המדינה, שערך דוח מיוחד על התמודדות מדינת ישראל עם המשבר וסיפק ציר זמן סדור של ההגבלות והסגרים השונים. במהלך כל התקופה היו מגבלות כלשהן, כמו סגרים, ריחוק חברתי, חובת חבישת מסכות ותו סגול לעסקים. במהלך תקופה זו, שהחלה בתחילת 2020 והסתיימה עם חזרה הדרגתית של מערכת החינוך אחרי 17 באפריל 2021, נרשמו 104 ימי סגר ו־229 ימי הגבלות חלקיות - סך הכול 333 ימי מגבלות על הכלכלה.

יש לציין כי חלק ממגבלות הסגרים הוטלו והוסרו באמצע היום, מה שעלול להביא לפערים של ימים ספורים בהתאם להגדרות שונות. בנוסף, המגבלות החלקיות השתנו בין תקופה לתקופה, ככל שהתעמקה ההבנה של אופני ההדבקה וההשפעה הכלכלית, כך השתנתה גם מדיניות ההגבלות. גם האכיפה והשחרור מהן היו פעמים רבות הדרגתיים. כל אלה חייבו קבלת מספר החלטות נקודתיות, כשמצב מערכת החינוך שימש כאמת המידה המרכזית לקביעת הגבול בין התקופות.

המקור השני הוא הנחיות פיקוד העורף לגבי המבצעים הצבאיים שפרצו לאחר הקורונה - שומר החומות, עלות השחר ומגן וחץ - וכמובן השלבים השונים של מלחמת חרבות ברזל שהחלה ב־7 באוקטובר 2023 ונמשכת עד היום, כולל הסבבים השונים מול איראן. בניגוד לדוח מבקר המדינה, וכנראה בשל הימשכות המלחמה, פיקוד העורף מעולם לא פרסם ציר זמן סדור של ההנחיות שהוציא לציבור במהלך הלחימה - הנחיות שקבעו אילו עסקים רשאים לפעול, האם מערכת החינוך פועלת ובאילו תנאים ועוד.​

לפיכך, ספרנו באופן ידני את המגבלות השונות על פי פרסומי פיקוד העורף. בשל המנעד הרחב של ההנחיות, מגבלות ירוקות וצהובות סווגו כ"פתוח", ומגבלות כתומות ואדומות סווגו כ"סגור". גם כאן, מצב מערכת החינוך שימש כאמת מידה מרכזית בקביעת הגבול בין תקופה "פתוחה" לתקופה "סגורה" - אם כי יש לציין כי לא כל האזורים בארץ הושפעו בצורה שווה.

עם זאת, יש לציין כי במהלך תקופות נרחבות היישובים הצמודים לגבול בצפון ובדרום פונו, כך שלעיתים המצב סווג כ"פתוח", אך לא כל התושבים יכלו ליהנות מכך. סך הכול, במהלך המבצעים הצבאיים שבין הקורונה לחרבות ברזל נרשמו 21 ימי מגבלות משמעותיות. מאז 7 באוקטובר 2023 ועד היום - 236 ימים נוספים.

60 אלף עסקים נסגרו - רק ב־2025

במבט כולל, במעט יותר משש השנים האחרונות ישראל חוותה לא פחות מ־590 ימים של מגבלות בעצימות כלשהי - מתוכם כ־150 ימים עם מגבלות דרמטיות במיוחד על רוב הארץ. רק בתקופות מלחמה, נגרם נזק נוסף של מיליארדי שקלים בשל ההרס הישיר, מעבר להשבתת המשק. במשרד האוצר מעריכים כי שבוע במצב "כתום" (השבתה חלקית) עולה למשק כ־4.5 מיליארד שקל, ושבוע במצב "אדום" (השבתה מלאה) - כ־9 מיליארד שקל. לאורך כל התקופה, תקופות ההשבתה כנראה עלו למשק עשרות מיליארדי שקלים - אם לא יותר. אך כמובן, מדובר על עלויות לכלל הארץ, כאשר הגבלות חלקיות ברמה הגאוגרפית כמובן עולות פחות.

ומי שילם את המחיר הכבד ביותר? לפי נתוני חברת המידע העסקי CofaceBDi, מאז משבר הקורונה נסגרו בישראל יותר מ־300 אלף עסקים. המגמה לא השתפרה עם השנים - להפך: מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב־2023, נסגרו מדי שנה יותר עסקים מאשר נפתחו, עם גירעון נטו גדל והולך - כ־19 אלף עסקים ב־2023, כ־21.6 אלף ב־2024, וכ־23.5 אלף בשנה החולפת.

לשם השוואה, בשנים שקדמו למשבר הקורונה נפתחו מדי שנה יותר עסקים מאשר נסגרו - בין 2010 ל־2018 נע הגירעון הנטו בין 3.7 אלף ל־12.5 אלף עסקים לטובת הפתיחות. המלחמה היא גורם מרכזי לשחיקה, אך לא היחיד: סביבת ריבית גבוהה ולחצי אינפלציה שהשפיעו על פעילות המשק הוסיפו לקושי עוד בטרם פרצה הלחימה.

"בעשור הקודם היינו בפלוס 5,000 עסקים בשנה של עודף פתיחות על סגירות", אומר רועי מינקוב, מנכ"ל CofaceBDi. "מ־2009 ועד 2019, העודף היה קבוע. 2019 הייתה השנה הנורמלית האחרונה, ולצערי אני כבר לא איש בשורות. רק ב־2025 נסגרו כ־60 אלף עסקים, עדות כואבת למחיר הכלכלי הכבד שגבתה הלחימה". כלומר, על כל עסק שנפתח - שניים נסגרו.

מניתוח CofaceBDi עולה כי ברבעון הראשון של 2026 נרשמה עלייה של כ־6% בקצב סגירת עסקים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר ההערכה היא שברבעון הראשון של השנה צפויים להיסגר כ־16.2 אלף עסקים. אל המורכבות הקיימת מתווסף אתגר אחר - 2026 הינה שנת בחירות, עובדה המכניסה רובד של חוסר ודאות פוליטית וכלכלית.

רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, לא מתפלא שכמות כה גדולה של עסקים נסגרה בשנים האחרונות, מכיוון שלדבריו, המדינה לא מעניקה את הפיצויים בזמן אמת. "מבקר המדינה קבע שהפיצוי מגיע אחרי 92 יום", הוא אומר, "מצב זה גורם לסגירת עסקים. לפני כן, היה היה מאזן חיובי והפכנו למאזן שלילי שיש יותר סגירות מפתיחות של עסקים. זה חמור מאוד לעומת המצב בעולם. מאחורי כל עסק כזה יש עולם ומלואו".

רועי מינקוב, מנכ''ל CofaceBDi / צילום: BDI

"כל פעם זה נקרא 'מבצע' כדי לא לשלם"

בעלי עסקים שכן החזיקו מעמד בשנים הללו, מגיעים כעת לנקודת שבירה. אחד מהם הוא עודד בבאי, בעל חנות בגדי נשים בדרום תל אביב, שסגר לאחרונה את אופנת קומו אחרי יותר מ־30 שנות פעילות. הוא מתאר תחושת ייאוש הולכת וגוברת בקרב העצמאים: "מה שעושים לנו בשנים האחרונות זה נורא, ואנחנו שותקים - כי אנחנו הכי חלשים במשק".

לדבריו, הקשיים התעצמו לאורך רצף משברים מהקורונה ועד המלחמה הנוכחית. "כל פעם זה נקרא 'מבצע' כדי לא לשלם פיצויים. המלחמה היא חשובה והכרחית, אבל הטיימינג שלה, אחרי שנות הקורונה והסגרים, הוא הכי גרוע בשבילנו". הוא מספר כי נאלץ לסגור את החנות למשך שבועות בשל היעדר מיגון. "שבועיים וחצי לא פתחתי בכלל כי אין לי ממ"ד והבניין שבו החנות שלי נמצאת הוא מאוד ישן, אין בו אפילו מקלט. כל הסחורה נשארה בפנים".

גם כשהוא פתח לסירוגין, הביקושים היו לדבריו אפסיים: "אני מוכר בכל מחיר - תגיד מחיר ואני נותן. הוא מוסיף כי גם במבצע הקודם באיראן, עם כלביא, הוא חווה תופעה דומה: "גם ביוני הקודם קיבלתי סחורה בזמן המלחמה ולא מכרתי כלום".

"רשמתי ירידה של כ־75% ברווחים"

אוהד אלמקייס, זכיין של בית הקפה פרש בסינימה סיטי בראשון לציון וקפה קפה בביג אשדוד, מתאר מציאות דומה. "אומרים לנו לפתוח כי מותר, אבל בפועל אנשים לא מגיעים כי הם חוששים. מצד שני, אם נסגור, לא נקבל פיצויים - כי 'יכולנו לפתוח'. זה מצב בלתי אפשרי", הוא אומר. לדבריו, הפגיעה בהכנסות חדה במיוחד: "מאז שהתחילה המלחמה יש ירידה של כ־75% ברווחים, הקופות בסוף היום ברמה של קיוסק".

מצוקת כוח האדם שגם ככה קיימת בתחום המסעדות מחריפה את הקושי. המעטים שמגויסים לעבוד בעסקי המזון נאלצים להיפגע כלכלית בגלל המצב. "זה לא כלכלי לפתוח מסעדה שתעמוד ריקה, כי אני צריך לשלם משכורות לצוותים שלי", אומר אלמקייס. "אבל עדיין אני משלם להם משכורות - לא מגיע להם להיפגע בגלל המצב. לעצמי אני יודע שלא אמשוך משכורת במרץ".

לדבריו, בניגוד למלחמה הנוכחית מול איראן, במשברים הקודמים מנגנוני הפיצוי היו מהירים יותר. "בקורונה זה עבד מהר, אז החסמים הוסרו מהר. גם לאחר 7 באוקטובר המדינה לא היססה לפתוח את הכיס ולפצות. כאן אנחנו כבר ביום ה־20, ועוד לא קיבלתי 40% השלמה ממה שהובטח לנו בעם כלביא".

בשורה התחתונה, שש שנים אחרי הסגר הראשון, ישראל עדיין לא מצאה את דרכה חזרה לשגרה. השאלה שתלויה באוויר היא כמה סבבי שרידות עוד יכול המשק הישראלי לספוג - לפני שהמספרים, שכבר עכשיו מדאיגים, יתחילו לספר סיפור אחר.

עוד כתבות

זירת שברי יירוט ברחובות / צילום: מד''א

שני גלי ירי למרכז ולדרום; פגיעה של שבר יירוט ברחובות

בפעם השלישית מהבוקר שיגורים למרכז, ללא נפגעים; במקביל הירי מלבנון נמשך ● לוחם מילואים בכיפת ברזל מואשם בריגול עבור איראן • דובר משמרות המהפכה חוסל; צה"ל תקף הלילה תשתיות המשטר האיראני בלב טהרן ● מדינות באירופה הודיעו: נסייע במצר הורמוז, אחרי שתושג הפסקת אש ● נתניהו: "טראמפ ביקש להימנע ממתקפות על מאגרי אנרגיה" ● עדכונים שוטפים

שלט בכניסה למקלט. חובה להכניס על פי חוק / צילום: Shutterstock

סכסוכי מקלטים: כל מה שמותר ואסור לכם לעשות בזמן אזעקה

לאחר שנחסמה כניסתו למקלט בזמן אזעקה, שובל פוקס לא ויתר והגיש תלונה למשטרה ● גם המדינה הגישה תביעה נגד אישה שחסמה בפניו את הכניסה לממ"ד ● מה אומר החוק, ומה קורה כשהמקלט מלא אופניים וגרוטאות? ● שאלת השעה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א, אינרום מזנקת לאחר פרסום הדוחות

מגמה חיובית בת"א - מדד ת"א 35 עולה בכ-0.9%, מדד ת"א 90 מוסיף לערכו כ-0.5% ● את העליות מובילות אינרום, לאחר פרסום דוחות מוצלחים, ובזן, לאחר שדיווחה על הנזק שנגרם בבתי הזיקוק ולעדכן על ההשלכות ● גם המסחר באירופה מתנהל במגמה חיובית - הדאקס עולה בכ-0.8% ● בוול סטריט החוזים העתידיים נסחרים ביציבות ● מחירי הנפט עומדים על כ-107 לחבית ברנט ● ג'יי.פי.מורגן חותך את התחזית: "השוק שאנן מדי לגבי המלחמה" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

תמורת 8,000 שקל בחודש: המתווכים בין החברות בת"א למשקיעים הגדולים

קשרי המשקיעים (IR) הם כלי מרכזי בהתנהלות החברות הגדולות בבורסה מול המשקיעים ● בשנים האחרונות חווה הענף שינויים מפליגים, עם פתיחת משרדים חדשים והשפעת הרשתות החברתיות: "חברה שלא מנטרת את הרשת, מגיבה באיחור כשמתפתח משבר" ● מי הם השחקנים הבולטים ומדוע, למרות חשיבותם, "כל משרדי ה־IR ביחד לא עושים את המחזור שעושה חברת חיתום אחת בשנה"

בנק ONE ZERO / צילום: טלי בוגדנובסקי

סוכני הביטוח שוב ניצחו את האוצר: וואן זירו ואש לא יוכלו בינתיים להחזיק בסוכנות ביטוח

ניסיון של הוועדה למיזמים ציבורים להגביר תחרות מול סוכני הביטוח במסגרת רפורמת הבנקים הקטנים נכשל, בעקבות לחץ שהפעילו סוכני הביטוח על חברי הכנסת ● ח"כ טל: "נקדם את החוק בהליך חקיקה נפרד, אם לא נספיק בקדנציה הזו, בכנסת הבאה" ● לשכת סוכני הביטוח חגגה את הניצחון: "משרד האוצר ניסה לבצע מחטף ולפגוע באלפי סוכני ביטוח"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; הזינוק במחירי הנפט התמתן

נאסד"ק ירד ב-0.3% ● טאואר עקפה את צ'ק פוינט בשווי והיא הישראלית השלישית בגודלה בוול סטריט ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 105 דולר לחבית לאחר שנסק ל-119 דולר בבוקר ● מימושים במניית מיקרון לאחר הדוח הטוב שלה אתמול ● ירידות חדות במחירי הזהב והכסף ● הבנק האירופי ובנק אנגליה הותירו את הריבית היום ללא שינוי ● בורסות אירופה ננעלו בירידות חדות

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אף צד לא קיבל כל מה שהוא רצה במיסוי הבנקים. חוץ מאגף התקציבים

באגף התקציבים התנגדו מלכתחילה להטלת מס קבוע על הבנקים, והעדיפו היטל חד-פעמי ● בדיעבד, זה בדיוק מה שנקבע ואף יותר טוב מכפי שחשבו ● מה הרוויח האוצר, איך הגיבו בבנקים, ולמה המהלך עדיין לא הושלם סופית?

צילומים: AP-ChiangYing-ying, Vahid Salemi

בארה"ב מעריכים: זה התאריך בו סין תפלוש לטייוואן

בארה"ב מעריכים שסין תפלוש לטייוואן לא לפני 2028, ומציתים סכסוך עם יפן • האו"ם מזהיר משיא ברעב העולמי בעקבות המשבר בהורמוז • ובסין דורשים מהסטודנטים: תתאהבו

רקטה של חברת נורת'רופ גרומן / צילום: ap, Steve Helber

דווקא כעת המניות הביטחוניות בארה"ב נכנסות למקלט. כמה הסברים לתופעה

המלחמה המתמשכת באיראן אמורה על פניה להוביל להוצאות צבאיות וביטחוניות גבוהות יותר, אבל במניות הנשק וההגנה האמריקאיות המובילות ניכר דווקא דשדוש ● ייתכן כי הרוח הגבית מהממשל פנתה כעת נגדן, בשל התנהגות כספית בזבזנית ופיגור טכנולוגי

תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

הברק מכה פעמיים: הפנטהאוז היוקרתי של תמיר מנדובסקי נפגע מטיל

אחרי שדירתו השכורה נפגעה בעם כלביא, תמיר מנדובסקי החליט לרכוש פנטהאוז יוקרתי בת"א תמורת כ-21 מיליון שקל ● כעת, בזמן שהוא ממתין לסיום השיפוצים, דירתו החדשה ספגה אמש פגיעה קלה מטיל איראני ● למרות זאת, מחבר רב המכר "השקעות לעצלנים" רחוק מלהיות מוטרד: "אני רואה את עצמי בר מזל – הרבה אנשים היו רוצים להיות במצב שלי"

פגיעה בבתי הזיקוק באזור חיפה / צילום: לפי סעיף 27 א'

הירי מאיראן: בתי הזיקוק בחיפה נפגעו משברי יירוט

שברי יירוט נפלו במתחם בזן במפרץ חיפה בירי האחרון מאיראן, עשן נראה באזור ורסיסים שפגעו בקו מתח עליון גרמו להפסקות חשמל זמניות • לא דווח על נפגעים, אך היקף הפגיעה במתקן והשלכותיה למשק הדלק עוד לא התבררו ● מניית בזן נפלה היום ב-8% בת"א

שוק המניות האמריקאי בנקודה קריטית / אילוסטרציה: Shutterstock

התחזית הפסימית של האנליסט: מדד הדגל של וול סטריט בדרך לירידות

יונתן קרינסקי, אסטרטג שווקים ראשי בבנק ההשקעות BTIG, אמר למרקטווץ' כי אם מדד ה-S&P 500 ישבור מתחת לרף ה-6,600 נקודות, ייתכן שתהיה צפויה לו בהמשך ירידה של עוד 10% ● "יש לנו מעט ביטחון בכך שרמת ה-6,600 נקודות תחזיק כתמיכה", כתב קרינסקי

סניף של מקס סטוק בראשל''צ / צילום: מירו ממן

מקס סטוק לא דיווחה מדוע התפטר הדירקטור של קרן אייפקס, ורשות ני"ע התערבה

בעקבות דרישת רשות ני"ע, מקס סטוק פרסמה דיווח מתוקן המתייחס לטענות שהעלה ארז נחום, לשעבר מספר 2 בקרן אייפקס, נגד מנכ"לית הקרן ויו"ר מקס סטוק, זהבית כהן ● מקס סטוק: "החברה איננה צד לסכסוך, לא הופרו כללי הממשל התאגידי"

הילה קורח וליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

אירנה מביאה את הדאבל: בנק הפועלים מתברג במקום הראשון בזכירות ובאהדה

במקום השני הן בזכירות והן באהדה מתברג בנק לאומי עם הצעת הערך החדשה לבני 80 פלוס - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● המתחרים מזרחי טפחות ודיסקונט מתברגים במקומות השלישי והרביעי בהתאמה

אשל ארמוני ז''ל / צילום: איל יצהר

אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, הלך לעולמו

אשל ארמוני, לשעבר יו"ר דירקטוריון נמל חיפה ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, היה ממנסחי תוכנית "מחיר למשתכן", נפטר היום בגיל 66 לאחר מחלה קשה ● ארמוני היה אחת הדמויות המוכרות במינהל הציבורי בישראל ועסק רבות בפעילות חברתית

בן חמד אל תאני, נתניהו, חמינאי הבן וטראמפ / צילום: AP-Matt Dunham, נעם ריבקין פנטון-הארץ, reuters-Rouzbeh Fouladi/ZUMA Wire

המפרציות הפסיקו לייצר נפט - מלבד מדינה אחת. איך היא עושה את זה?

עשרות מתקני גז ונפט הושבתו בשל תקיפות מאיראן ומישראל ויחד עם חסימת מצרי הורמוז, והובילו לזינוק חד במחירי האנרגיה ● מה הקפיץ את מחירי הגז ב־25% בבוקר אחד? כיצד השיבושים ביצוא משפיעים על הנפט? ואילו מדינות מצליחות לעקוף את החסימות? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פשרה של מעל 3 מיליארד שקל: המתווה המסתמן בין סמוטריץ' לבנקים

שר האוצר הציע לראשי הבנקים הגדולים פשרה: העברה של כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה כבר השנה, ועוד 250 מיליון שקל ב-2027 ● בתמורה, המדינה תוותר על חקיקת מס רווחי היתר הקבוע, ותתחייב שלא להעלות דרישות נוספות ● בכיר במערכת הבנקאית הביע תסכול מהמתווה שהושג: "אני בתחושה קשה"

לאיזו חברה ביטחונית ישראלית יש את צבר ההזמנות הגדול ביותר?

מי העיר שמובילה בשיעור הדירות לשכירות, וגם: איראן שיגרה לישראל כ-700 טילים בשבועיים הראשונים של המלחמה. כמה מהם הגיעו? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

לעצור מס סמוי שכבר שולם: הבשורה בהגדלת הנטו שלכם

מה באמת יגדיל את הנטו ● באירופה זנחו חלופה אנרגטית ● ועוד משהו שהמלחמה דחקה הצידה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תחנת כוח / צילום: באדיבות החברה

בשל העלייה בשימוש במלחמה: האוצר מציע פטור כמעט מלא ממס על סולר לחשמל

עם השבתת חלק ממאגרי הגז והעמקת השימוש בדלקי חירום לייצור חשמל, תחנות הכוח נאלצות לשרוף סולר יקר ● כדי להקל עליהן, באוצר מציעים להפחית כמעט לחלוטין את מס הבלו על הסולר ולהשוותו לגז טבעי - הנחה שתיכנס לתוקף בדיעבד מתחילת המערכה