גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העלאת מסים וגיוס חרדים: בנק ישראל מצביע על הצעדים שיסייעו לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

דוח בנק ישראל ממסנה להסביר את תמונת הכלכלה המורכבת אחרי שנתיים וחצי של מלחמה: לצד התחזקות השקל ומיתון האינפלציה, יחד עם נתוני בורסה מרשימים, יחס החוב-תוצר עלה משמעותית והצמיחה דעכה ● נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, מציין כי יידרשו צעדים רבים להחזרת כריות הביטחון של המשק, ביניהם העלאת מסים, וגם עוקץ את הממשלה: "הכרח להשיב על כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: תמר מצפי
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: תמר מצפי

אחרי שנתיים וחצי של מלחמה, תמונת הכלכלה הישראלית מורכבת. מדוח שמפרסם היום (ב') בנק ישראל עולה כי עד תחילת המערכה הנוכחית מול איראן עלות המלחמה לתקציב המדינה עמד על 350 מיליארד שקל. עם זאת, מאז מבצע הביפרים בלבנון הכלכלה הישראלית הצביעה על התאוששות משמעותית כשהשקל התחזק ומיתן את האינפלציה, בד בבד עם ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. גם הבורסה הראתה נתונים מרשימים שליוו את השנה שעברה.

800 אלף עובדים יקבלו שכר גם אם לא הלכו לעבודה. ומה עם היתר?
ועדת הכספים אישרה את תקציב המדינה לשנת 2026 לקריאה שנייה ושלישית

ואולם, בבנק מדגישים כי ההצלחות בבורסה לא חושפות את התמונה כולה: הפגיעה במשק היא ארוכת טווח ועמוקה, והממשלה עלולה ליפול לתוך סחרור של תשלומי ריבית על חובות העתק שלה לנוכח הגדלת הגירעון. בכך, קיים חשש לפגיעה בשירותיים האזרחים שגם בשגרה מצויים בתחתית ההשקעה בעולם המערבי. כל אלו מתווספים לבעיות היסוד של המשק בהון האנושי והתשתיות הפיזיות.

בינתיים, בנק ישראל ממליץ להעלות את המסים. זאת, לנוכח העובדה שתקציב הביטחון מאמיר, הריבית על חובות הממשלה תופחת וההוצאות האזרחיות נמוכות גם כך בהשוואה למדינות ה-OECD.

השקל, האינפלציה והריבית

בשנת 2025 הצמיחה בישראל החלה להתאושש ועמדה על 2.9%, אך עדיין מדובר בשיעור שנמוך אפילו מתקופת הקורונה. מלחמת עם כלביא, בחודש יוני האחרון, הובילה לפגיעה בתוצר ולתקופת ריבאונד אחריה.

את ההפסד המצטבר של התוצר בתקופת המלחמה כולה לא ניתן יהיה להשיב אלא במקרה שהתוצר יעלה מעל קו המגמה תקופה ממושכת - "דבר שאינו צפוי בתחזיות המקובלות לעת הזו".

במקביל, בתחום הייצוא נרשם גידול במחצית השנייה של השנה בזכות זינוק בהייטק. ובכל זאת, מדגישים בבנק כי "ייתכן שסנטימנט שלילי כלפי ישראל שנוצר בעקבות המלחמה בחלק משווקי הייצוא שלה השפיע לרעה על הביקוש למוצרים ושירותים ישראליים". ואולם, היצוא הביטחוני הכפיל את עצמו מאז שנת 2019 בעוד שההשפעה של מדיניות המכסים של ארה"ב על הייצוא הישראלי נותרה נמוכה בשל ההחרגות שבוצעו בה.

בכל הקשור לאינפלציה - השנה היא ירדה ל-2.6% בתוך טווח היעד, כשהתחזקות השקל היא שסייעה למתנה. מנגד, שוק העבודה ההדוק האט את קצב ירידתה. המלחמה חידדה אף היא את האינפלציה בעקבות מחסור עובדים במשק שנגרם בשל גיוס המילואים, ההגירה השלילית ואיסור העסקת עובדים פלסטינים לצד עלייה מהירה בשכר בסקטור העסקי. עם התמתנות פרמיית הסיכון של ישראל לאחר המבצע בלבנון ועם כלביא ולצד התחזקות האינפלציה חלה ירידה אל תחום היעד.

כאמור, גם התחזקות השקל ב-8% סייע בכ-1.3% להתמתנות האינפלציה. התחזקות זו יוחסה לא רק לתנאים גלובליים (כמו היחלשות הדולר) אלא גם לתנאים מקומיים "והשפעה ככל הנראה של שיפור כללי בסנטימנט כלפי ישראל", נכתב בדוח.

אך למרות ההתמתנות באינפלציה, בבנק ישראל בחרו להוריד את הריבית רק בסוף השנה בצעד שגרר ביקורת פוליטית חריגה. ההסבר לכך הוא שבמצב של רגיעה בטחונית הביקוש עשוי היה להתאושש מהר יותר מההיצע ובכך לחדש את עליית האינפלציה. "השארת הריבית ללא שינוי במרבית השנה תרמה במידה ניכרת לכך שהאינפלציה חזרה לתוך תחום היעד", נכתב.

עבודה של עשרות שנים

נוסף על כך, דוח בנק ישראל מנסה לענות על השאלה - כיצד הצליחה הכלכלה הישראלית להתגבר על שנתיים וחצי של מלחמה? למעשה, מסבירים בבנק, לא מדובר בצירוף מקרים אלא בעבודה של עשרות שנים - יחס חוב-תוצר מתון של 60% בתחילת המלחמה, תעסוקה מלאה, יתרות מטבע חוץ גבוהות, קצב אינפלציה בהתכנסות וחוסן פיננסי אפשרו למשק לעמוד עם האתגר. בבנק ישראל מחמיאים גם לצעדים שביצעה הממשלה בתקציב 2024 והגזירות שהטילה על הציבור שריסנו את הגרעון.

אלא שמאז תחילת המלחמה, יחס החוב לתוצר עלה ל-68.5% (גבוה מהחציון במדינות ה-OECD) והגירעון המשיך לנסוק. במהלך שנות המלחמה איבד המשק 8.6% תוצר שנתי בהשוואה לקו המגמה שלפניה. כלומר, אובדן של 175 מיליארד שקל. בתוצר העסקי מדובר בנתון גבוהה יותר של 11%. בבנק ישראל ניסו לכמת עד כמה הפגיעה הכלכלית ניכרה מבחינת נקודת המבט של האזרחים ולכן ניכו מהחישוב תשלומים לגורמי ייצור זרים ואת הצריכה הציבורית הביטחונית - אז הפגיעה גדלה ל-375 מיליארד שקל.

כלומר, עד סוף השנה שעברה סך אובדן הרווחה לנפש כתוצאה מהמלחמה הסתכם בכ-35 אלף שקל. כותבי הדוח חידדו שלא מדובר בכסף שהאזרחים הוציאו מכיסם - את חלקו הרב שילמה הממשלה באמצעות הגדלת החוב הציבורי שאותו יצטרך הציבור להחזיר בעתיד בתוספת ריבית.

למעשה, ישראל גם נושאת בנטל גבוה של תשלומי ריבית על החוב בשיעור של 3.1 אחוזי תוצר, בהשוואה ל-1.9% במדינות המתקדמות. הריבית הגבוהה דוחקת השקעה במשק ומקטינה את האפשרות להתמודד עם אירועים מפתיעים. לצד תשלומים אלו, ישראל גם נקשרה לעלויות ביטחון גבוהות מאז פרוץ המלחמה ועוד לפני תכניתו של ראש הממשלה נתניהו להגדיל את התקציב בעוד 350 מיליארד שקל לעשור.

לאור זאת, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, מציין שידרשו צעדים רבים להחזרת כריות הביטחון של המשק, לצד עידוד צמיחתו. בנוסף, הוא גם עוקץ את הממשלה ומדגיש את ההכרח "להשיב על־כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב, לשפר מן היסוד את השקיפות בתהליך הכנתו ולהגדיר יעדים פיסקליים המלווים בצעדים אמינים להשגתם". במקביל, החוקרים בדוח מדגישים שתכנון משרד האוצר לשנים הבאות חורג מהתוואי להקטנתו - בהצעת התקציב הנוכחית הגירעון עומד על 4.9%, בעוד שכדי להוביל לתוואי ירידה, הממשלה נדרשת לגירעון של פחות מ-3.2%.

המשק פחות אפקטיבי

מלבד הריבית ויחס החוב-תוצר, בבנק ישראל מציינים כי המשק בישראל אפקטיבי פחות מבמדינות המפותחות כשבוחנים את התוצר לשעת עבודה. הדבר מיוחס למלאי ההון הציבורי ואיכות התשתיות הציבוריות שנמוכות מהרמה במדינות אלו ושיעור העוני כפול מהממוצע בהן. המחסור בתשתיות צפוי להתחזק לנוכח קצב גידול האוכלוסייה המהיר.

גם בתחום ההון האנושי ישראל נמצאת בפיגור, כשהישגי התלמידים נמוכים בהשוואה בינלאומית, וצורכי החינוך בה גבוהים יותר מבמדינות אחרות (בעקבות שיעורי תעסוקה נמוכים של גברים חרדים ונשים ערביות).

ומה עם גיוס החרדים?

האתגר המרכזי של המדינה יהיה, כאמור, לא לפגוע בשירותי האזרחים בזמן שצריך להגדיל את תקציבי הביטחון והריבית. עד לפרוץ המלחמה ההשקעה כאחוזי תוצר בביטחון ירדה, לצד שמירה על רמה זהה של השקעה בהוצאות האזרחיות. מניתוח של בנק ישראל עלה שההוצאה בישראל ללא ריבית לנפש עומדת על 18 אלף דולר והיא השלישית מהסוף בקרב מדינות ה-OECD כשאחריה קוריאה ולטביה.

בבנק ישראל קוראים לממשלה לגבש תוואי הוצאות והכנסות שיבטיח את החזרת יחס החוב לתוצר למתווה יורד החל משנת 2027 כדי לייצר מחדש "כריות פיסקליות", לאמץ תוואי ברור ואמין של ההוצאה הביטחונית ולשנות את הרכב ההוצאות הממשלתיות לתומכות צמיחה כמו כניסתם של נשים ערביות וגברים חרדים לשוק התעסוקה.

עוד קורא הבנק לקדם השקעה רחבת היקף בתשתיות בהסעת המונים, תקשורת, בינה מלאכותית ואנרגיה ולהתנות בלימודי ליבה מימון ציבורי למערכות החינוך השונות ולקדם תכנית חומש חדשה לחברה הערבית.

בבנק ישראל גם לא מתעלמים מסוגיית גיוס החרדים לצה"ל. "הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500- גברים חרדים למשל - שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית ב-9 מיליארדי ש"ח לפחות, המהווים 0.4% תוצר".

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

מבצע "דירה בביטחון" של אאורה עזר למכירות, אך הרוכשים העדיפו הטבות אחרות

אאורה הציגה שיא ברווח הגולמי, אך הרווח הנקי ירד בכ-14% "לאור אירועים חד-פעמיים שחלו ב-2024" ● מבצע "דירה בביטחון": "נרכשו מספר לא מהותי של דירות הכוללות אפשרות ביטול חוזה ללא קנס"

מדורו בארה''ב, לאחר תפיסתו בתחילת ינואר / צילום: ap, Adam Gray

משתק טילים וגורם לדימום פנימי: מה עומד מאחורי "נשק יום הדין" של טראמפ

המערכת הסודית שבזכותה נתפס רודן ונצואלה שורפת מעגלים אלקטרוניים בין רגע וגורמת לאויב כוויות, בעיות ראייה ואפילו שיתוק ● האם זה הג'וקר שיסייע לארה"ב במערכה הקרקעית באיראן?

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את תקציב המדינה לשנת 2026 לקריאה שנייה ושלישית

הבוקר אושרה הצעת חוק תקציב המדינה לשנת 2026 אשר יעמוד על כ-850 מיליארד שקל ● לתקציב משרד הביטחון התווספו במסגרת עדכון התקציב יותר מ-30 מיליארד שקל והוא יעמוד על למעלה מ-142 מיליארד שקל, תקציב משרד החינוך יעמוד על קרוב ל-97 מיליארד שקל

מערכת חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

יורט טיל איראני ששוגר לדרום; חיזבאללה ממשיך לירות לגליל

8 שיגורים מאיראן מאז שעות הבוקר הביאו לפציעתם של עשרות, בהם גם גבר בן 53 במצב קשה, בלמעלה מ-20 זירות נפילה בגוש דן • צה"ל השלים גל תקיפות בטהרן; במקביל – חיל האוויר תקף תשתיות בלבנון • באיראן השיבו לאולטימטום של טראמפ • בצבא נבדקת האפשרות שעופר מושקוביץ' נהרג במשגב עם מירי פגז צה"לי • הוחלט על צמצום נוסף בפעילות בנתב"ג • עדכונים שוטפים

פנקייקים / צילום: Shutterstock

מייפל אמיתי? בתי המשפט צריכים להתמודד עם "הטרמפיסטים" של הייצוגיות

יומיים לפני פרוץ מבצע "שאגת הארי" נחתה על שולחנה של רשת "בית הפנקייק" תביעת ענק: האם המייפל שלה הוא אכן מייפל? ● הצצה לתעשיית התביעות הייצוגיות שהפכה סכסוכי שוקולד ו"אובדן נוחות" בשל נוזל שמשות למרדף אחר הון - והשופטים שמחזירים את השכל הישר למדף

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

"סגירה בפועל של שמי ישראל": ארקיע מעבירה את רוב הפעילות לחו"ל

בעקבות המתווה החדש שעליו הוחלט במשרד התחבורה, לאור התגברות האיומים על נתב"ג - ארקיע נערכת להעביר את עיקר פעילותה לנמלי התעופה בטאבה ובעקבה ● טיסות ארוכות-טווח יופעלו במתווה של תפוסה מלאה ● מנכ"ל ארקיע: "משמעות המתווה הנוכחי בפועל היא סגירת שמי ישראל"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

3 תרחישים לפתיחת מצר הורמוז, והאם איראן שחקה את הקלף הכי חזק שלה

מהצפת השוק בנפט איראני ועד לאיומים בהחרבת תשתיות החשמל וכיבוש מסופי היצוא - אלו האפשרויות של נשיא ארה"ב לפתיחת מצר הורמוז ● והאם בסגירת מעבר הנפט איראן הלכה צעד רחוק מדי

בצלאל סמוטריץ' וארנון בר דוד / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת, דוברות ההסתדרות

ארנון בר-דוד לסמוטריץ': מתווה החל"ת מפקיר את העובדים

בעקבות פרסום המתווה של האוצר בנוגע לחל"ת, יו"ר ההסתדרות פנה לשר האוצר ודרש לבצע שינויים שיעזרו לציבור העובדים ● "לא נשלים עם מתווה המפקיר עובדים", ציין בדבריו

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

המתווה החדש של משרד התחבורה: צמצום חד במספר הטיסות בנתב"ג

לפי המתווה החדש, הטיסות היוצאות הוגבלו ל-50 נוסעים לכל היותר, בעוד הטיסות הנכנסות ימשיכו לפעול בתפוסה מלאה ● בנוסף, נקבע כי תתאפשר נחיתה או המראה אחת בלבד בכל שעה - מגבלות שמצמצמות באופן משמעותי את היקף הפעילות בנתב"ג

צבי זיו / צילום: מכלול

"נכנסנו לקריפטו מוקדם מדי": צבי זיו על הכישלון של סילבר קסטל

צבי זיו, בעבר מנכ"ל בנק הפועלים וכיום יו"ר חברת האשראי החוץ־בנקאי מכלול מימון, סבור כי יוזמת האוצר למסות את רווחי הבנקים מיותרת ומהווה "מס עקיף על הציבור" ● מי שבעבר היה שיאן השכר במשק, טוען היום כי הגבלת שכר הבנקאים גרמה לכך ש"בתור מנכ"ל בנק הידיים שלך כבולות" ● וגם: כיצד הוא מציע להגביר את התחרות על כספי הציבור, ומדוע הוא לא מודאג מהמצב בשוק הנדל"ן שבו פועלת מכלול?

דלת של ממ''ד בדירה מושכרת / צילום: פרטי

שוק השכירות קפא, חוץ מקטגוריה אחת

בדיקת גלובס מעלה כי דירות עם ממ"ד לשכירות קצרת-טווח הפכו מבוקשות, בעיקר בימי המלחמה הראשונים ● מחירי השכירות עם ממ"ד בתקופה זו לא השתנו ● ומה קרה לביקושים בדרום ובמרכז?

האי דייגו גרסיה / צילום: ap, US Navy

לאחר הירי האיראני על דייגו גרסיה: האם אירופה היא הבאה בתור?

איראן הפתיעה רבים כשירתה שני טילים בליסטיים לבסיס האמריקאי שנמצא במחרק של 4,000 ק"מ ● איזה טילים שוגרו, והאם מדינות אירופה יכולות להגן על עצמן? ● שאלת השעה

חלקות ניסוי לדו שימוש בקרקע חקלאית / צילום: הדמיות דוראל

פטור מהיטל השבחה: המתווה שיאפשר לחקלאים לנצל את שדותיהם להקמת פאנלים סולאריים

הקמת מתקנים סולאריים מעל שדות חקלאיים נחשבת לפתרון למחסור בקרקע, אך דרישת היטל השבחה על עליית שווי הקרקע איימה לפגוע בכדאיות הכלכלית ● כעת הוסכם על פטור מלא לחקלאים, כאשר רשות מקרקעי ישראל תפצה את הרשויות המקומיות בכעשירית מגובה המס ● ההסדר יוחל לשנה בלבד, ויעלה לאישור בכנסת במושב הבא

הדירה ברחוב מעלה חסון במעלות תרשיחא / צילום: פרטי

"חתכו הפסדים" ומכרו דירה בפחות מ-600 אלף שקל

דירת 2.5 חדרים במעלות תרשיחא, בשטח של 50 מ"ר ללא ממ"ד, נמכרה תמורת 560 אלף שקל ● הדירה נרכשה ע"י משקיע שבונה על פינוי־בינוי עתידי, במחיר נמוך ב־10% ממחיר השוק

טראמפ מציג את תוכנית המכסים באפריל 2025 / צילום: ap, Mark Schiefelbein

שוק האג"ח בארה"ב מאותת על סכנה. האם זה יוביל לקיצור המלחמה באיראן?

תשואות האג"ח בארה"ב מזנקות ומשקפות סיכון גובר למשבר אינפלציה ואולי אף העלאות ריבית • בפעם הקודמת שתשואות האג"ח אותתו סכנה, טראמפ נסוג מרוב תוכנית המכסים שלו • האם גם הפעם שוק החוב יסמן לטראמפ את גבולות הגזרה וידחוף לסיום מהיר של המלחמה באיראן?

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן. הצפיפות מובילה לריבוי מחלות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם "שפעת המקלטים" היא אמיתית, ומה אפשר לעשות עם זה?

"שפעת המקלטים" היא השם הלא רשמי שניתן לתופעה של עלייה בתחלואה הנשימתית בשל השהות במקלט הציבורי ● אבל מה זה בכלל אומר, למה אנשים חולים בתקופה הזו, ואיך אפשר לשמור על עצמנו? ● שאלת השעה

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ ציפה כי איראן תיכנע ללא תנאים. היא הצליחה להפתיע אותו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נתיב הנפט הסעודי שמנסה להחליף את מצר הורמוז, טראמפ ציפה שהמערכה נגד איראן תיראה אחרת, והתעשייה באירופה נפגעת קשה מעליית מחירי הנפט • כותרות העיתונים בעולם

מזרחי טפחות והפועלים / צילום: איל יצהר, איל הצפון

שני בנקים מציעים לילדים שלכם מענק. איפה ההטבה העדיפה?

בחודשים האחרונים הבנקים הפועלים ומזרחי טפחות הציעו ללקוחות מענק כספי עבור ילדים ● הפועלים הציע 500 שקל, לעומת 1,000 שקל בבנק מזרחי, אך ההטבה של בנק הפועלים מוצעת להיקף גדול יותר של לקוחות ● וגם: האותיות הקטנות מאחורי ההצעות המפתות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות חדות בוול סטריט; מחירי הנפט צונחים

ה-S&P 500 עולה בכ-1.5% ● הבורסה בסיאול צנחה הבוקר במעל 5%, וטוקיו ביותר מ-3% ● מחיר נפט מסוג ברנט ירד מתחת לרף ה-100 דולר לחבית ● הזהב בדרך לחודש הגרוע ביותר שלו מאז 2008 ● ראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית: המצב חמור יותר ממשבר שנות ה-70 ומלחמת רוסיה-אוקראינה גם יחד

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הירידות בת"א התמתנו; מדד נפט וגז נופל בכ-4%, קבוצת דלק ב-7%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● טראמפ האריך את האולטימטום לאיראן בחמישה ימים ● קבוצת פוקס: ההכנסות בשיא, ירידה ברווח ● ירידות חדות הבוקר בכל העולם, מחירי הנפט מטפסים, ירידה חדה במתכות היקרות ● בלומברג על הניתוק בין ענקיות הטכנולוגיה למדד S&P 500: סיבה לאופטימיות