ארבעה שבועות לתוך המלחמה, ומאות אלפי עובדים בסקטור הפרטי עדיין לא יודעים איך ייראה תלוש השכר שלהם בסוף החודש. במגזר הציבורי המציאות שונה: ביום שישי הודיעו במשרד האוצר על מתווה חל"ת ייעודי, שמעניק רשת ביטחון חזקה יחסית, שיכולה להגיע אף לתשלום של 100% מהשכר כבר מהיום הראשון להיעדרות. לעומתם, עובדי המגזר העסקי נאלצים להיאבק על פיצוי חלקי ומאוחר, שיגיע רק עד 70% מהשכר במסגרת חל"ת. בינתיים ארגוני המעסיקים והאוצר נאבקים סביב השאלה אם לפצות את העובדים כבר מהשבוע הראשון.
● בלעדי | ארנון בר-דוד לסמוטריץ': מתווה החל"ת מפקיר את העובדים
● בתנאים משופרים: באוצר פרסמו מתווה חל"ת למגזר הציבורי, והמעסיקים זועמים
פער זה, שיו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי כינה "אי-שוויון מהותי ואבסורדי", ממחיש כיצד על אף הניסיון המצטבר מאירועים דומים, אין מנגנון אוטומטי שיעניק פתרון וודאות גם לסקטור הפרטי. באוצר מצידם מתגוננים, ובטוחים שהמתווה הייעודי למגזר הציבורי נחוץ לשמירה על רציפות תפקודית של הממשלה, וטוענים ש"המתווה מאוזן".
הפערים בין המגזר הציבורי לפרטי
בין האוצר להסתדרות כאמור אין הסכמות, אך תזכיר החקיקה שמסדיר את המצב במגזר הפרטי פורסם לקראת סוף השבוע האחרון. עיקריו: נקבע כי תקופת החל"ת המינימלית המזכה קוצרה מ-30 יום ל-14 ימים רצופים, תקופת האכשרה הנדרשת קוצרה לשישה חודשים מתוך 18, במקום 12, ימי ההמתנה הקבועים בחוק בוטלו, וימי חופשה צבורים לא ינוכו מתקופת הזכאות. במהלך תקופת החל"ת, התשלום הוא עד 70% מהשכר. סלע המחלוקת העיקרי נוגע למועד תחילת התשלום על ידי המדינה.
לעומת זאת, המתווה במגזר הציבורי נדיב בהרבה, וכולל תשלום של עד 100% מהשכר החל מהיום הראשון. כך, במקרים שבהם מקום העבודה נסגר או צומצם עקב הנחיות פיקוד העורף, ולא התאפשרה עבודה מרחוק, תינתן השתתפות מעסיק בגובה 100% בשבועיים הראשונים (28.02-14.03), ובגובה 80% בשבועיים שלאחר מכן (15.03-28.03).
הבנקים יכולים להיות מרוצים מהדיל עם סמוטריץ'
שבוע הכרעה בנוגע לתקציב המדינה יוצא לדרך כשהדד־ליין מעבר לפינה. על פי החוק, אי־עמידה בלוח הזמנים לאישור התקציב עד סוף החודש תוביל לפיזור אוטומטי של הכנסת. בעוד שוועדת הכספים צפויה להשלים את הכנותיה כבר ביום שני, רגע האמת במליאה נקבע ליום חמישי הקרוב.
בדרך ליעד, נאלץ שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבצע ויתורים משמעותיים ברפורמות הדגל שלו כדי להבטיח את תמיכת הקואליציה. בין היתר, נגנזו רפורמת החלב, שעליה הצהיר בעבר כי לא יוותר, והטלת מס הרכוש על קרקעות פנויות. בנוסף, בהתאם להמלצות הייעוץ המשפטי, פוצלו מחוק ההסדרים כשני שליש מהרפורמות המתוכננות בתחומי הפיננסים והתשתיות. גם המיסוי על רווחי הבנקים קוצץ בחצי לעומת התכנון המקורי, צעד שנועד רשמית לסייע במימון הוצאות המלחמה וצמצום הגירעון.
בהיבט זה, הודיעו ביום חמישי האחרון הצדדים על פשרה. סמוטריץ' מצדו ניסה לשווק זאת כניצחון, אבל בפועל כנראה שהמציאות הפוכה. הבנקים שהסכימו לשלם בשנתיים הקרובות 3.25 מיליארד שקל הסירו בכך מעל ראשם איום גדול משמעותית - מס פרמננטי גבוה על רווחי יתר, שיתקשו להיפטר ממנו בעתיד.
מי ישלם יותר
מי שהוביל את המהלך מטעם הבנקים הוא האיגוד, שיכול על פניו להיות מרוצה. הסכום לא יתחלק באופן שווה אלא לפי החלק היחסי בהכנסה חייבת לפני מס. כך, שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, ישלמו יותר מאשר מזרחי־טפחות, דיסקונט והבינלאומי. כדי לקבל את האישור הסופי למהלך, יצטרך סמוטריץ' לקבל את אישור ועדת הכספים, ושם כבר מתכננים להציב תנאים נוספים.
במקום אחר סמוטריץ' יכול לסמן וי: רפורמה משמעותית אחת שכן צלחה את המשוכות היא הקמת בנקים קטנים לחיזוק תחרות בענף. בנוסף, גם המהלך לריווח מדרגות המס, שיעלה את הנטו של בעלי שכר של 16 אלף ברוטו בחודש, נותר בפנים.
במישור הפוליטי, המפלגות החרדיות נסוגו מהצבת "חוק הגיוס" כתנאי להצבעה, זאת לאחר שנתניהו וסמוטריץ' הבהירו כי הדיונים בנושא יידחו בשל הלחימה. מנגד, התקציב מעגן הקצאה של למעלה מ־5 מיליארד שקל עבור כספים קואליציוניים, המיועדים ברובם למוסדות תורניים.
בנוסף, הורים לילדים מתחת לגיל 14, שנעדרו לצורך השגחה עקב סגירת מוסדות חינוך, וכן אנשים עם מוגבלות או קרוביהם ואוכלוסיות נוספות שיסוכמו, יהיו זכאים להשתתפות בגובה 90% בשבועיים הראשונים ו-75% בשבועיים שלאחר מכן. עובדים שפונו ממגוריהם בהוראת גורם מוסמך עקב נזק לבתיהם, יהיו זכאים ל-100% השתתפות מעסיק למשך שמונה ימים מיום הפינוי.
כמו כן, גם עובד שחזרתו לארץ התעכבה בגלל ביטול טיסות בשל המצב הביטחוני, יהיה זכאי להשתתפות בגובה 80% בשבועיים הראשונים ו-50% בשבועיים שלאחר מכן. עם זאת, במסגרת המתווה, למגזר הציבורי ניתנה סנקציה למעסיק, שלפיה עובד שלא יתייצב לעבודה לדרישת מעסיקו - לא תהיה השתתפות כלל בשכרו.
לפערים בין המתווה הציבורי לזה הפרטי נלוותה ביקורת נוקבת מצד ארגוני המעסיקים. בעוד שבמשרד האוצר קבעו שרק מי שלא עובד 14 יום ויותר יוכל לקבל תשלום, העובדים והמעסיקים דורשים לצמצם את משך הזמן. הטענה המרכזית - עובדים שלא עבדו בשבוע הראשון בלבד למלחמה, כתוצאה מהנחיות פיקוד העורף, לא יקבלו כלום.
המעסיקים זועמים: "אי-שוויון אבסורדי"
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר לגלובס שהפערים אינם סבירים: "עובד במגזר הציבורי שלא מגיע לעבודה מאותן סיבות שבגינן גם עובד במגזר הפרטי נעדר, יקבל שכר מלא על ששת ימי ההיעדרות הראשונים, בעוד שבמגזר הפרטי העובד כלל לא זכאי לשכר. המדינה יכולה לבחור לממן את עובדיה, וכנראה שהכנסותיה לא נפגעו מהמלחמה, אך במגזר הפרטי המציאות שונה לחלוטין. ההכנסות נפגעות, עסקים סגורים לגמרי וההוצאות ממשיכות כרגיל".
לדבריו, גם אם המחלוקת הגדולה סביב השבוע הראשון תיפתר, המגזר הפרטי עדיין יופלה לרעה. זאת, מאחר ששיעור הפיצוי המקסימלי יעמוד על 70%, לעומת עד 100% בציבורי. "מדובר באי-שוויון מהותי ואבסורדי. המדינה קיבלה החלטה שלמעשה מציבה את עובדיה בעדיפות גבוהה יותר מהמגזר הפרטי. הציפייה שלי היא שהמדינה תספק מענה הולם גם למעסיקים, כדי לאפשר שיפוי מקסימלי לעובדים במגזר הפרטי", הוסיף.
נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, השמיע מסר דומה: "המדיניות הנוכחית כלפי עובדי המגזר הפרטי היא עיוות קשה ובלתי מתקבל על הדעת. בזמן שעובדי המגזר הציבורי נהנים מביטחון כלכלי מלא ומהגנה על כל הזכויות שלהם, העובדים בתעשייה, אלה שמחזיקים את הכלכלה באמת, נדחקים למסלול של חוסר ודאות ונדרשים לממן מכיסם את משבר המדינה".
האוצר: "הרציפות התפקודית קריטית"
באוצר עומדים מאחורי המתווה והודפים את הביקורת. ענבל רואי, סגנית הממונה על השכר, ציינה בפני גלובס כי המטרה היא לשמר רציפות תפקודית של המערכים הציבוריים. "לא מדובר בעסק שאולי יפסיד או שיכול להעביר עובדים לחל"ת, אנחנו צריכים את העובדים בעבודה - בקופות ובבתי החולים, במערכת הרווחה, ברשות המסים, בשלטון המקומי ובכל מקום אחר", היא אמרה. "הרציפות התפקודית היא קריטית והיא הייתה המוטיבציה הראשונה שלנו למתווה הזה והוא גם נותן רשת ביטחון למי שלא יכול לעבוד באופן מלא".
היא הזכירה את המגנון שנקבע במטרה למנוע עיוותים, כמו תשלום מלא לעובד שיכול להגיע לעבודה ובוחר שלא לעשות כן. "נכון שבחלק מהמקרים עובדי המדינה יקבלו שיעורי שכר גבוהים יותר, אבל מצד שני המגזר הפרטי מאוד הטרוגני ויש מגוון פתרונות שמעסיקים יודעים לייצר. אצלנו, עם 800 אלף העובדים, שאנחנו חייבים את המשך עבודתם, המצב מורכב יותר, ולעובד שלא יגיע לא תהיה רשת ביטחון כלכלית", הוסיפה.
אגף הממונה על השכר הוא שהוביל את ההסכם ביחס לעובדי המגזר הציבורי, בעוד ששר האוצר מוביל את המתווה יחד עם אגף תקציבים ביחס למגזר העסקי. רואי הסבירה מדוע בסקטור הפרטי המשימה מורכבת יותר ויקרה יותר: "הנוהג במגזר הציבורי הוא שהפחתת שכר מגיעה כמוצא אחרון ורק לאחר הורדת ימי חופשה".
זאת, בניגוד למגזר הפרטי, שם תיאלץ המדינה להכניס את היד עמוק לכיס. על פי הערכות שונות, העלות של חודש חל"ת עבור כל 100 אלף עובדים היא כ-400 מיליון שקל, שיגיעו מקופת הביטוח הלאומי. לכך יש להוסיף את הפיצוי לעסקים, שמוערך בעד 6.5 מיליארד שקל שייצאו מקרן הפיצויים.
רואי הוסיפה כי תקופת המתווה נקבעה עד לחג הפסח, ולאחריו, ככל שתימשך המלחמה, "נצטרך למצוא פתרונות מתאימים כי מספר ימי החופשה יצומצמו משמעותית".
600 ימי הגבלות, ואין מתווה אוטומטי
מאז תחילת העשור, המשק היה תחת הגבלות 600 יום לפחות. למרות זאת, בכל משבר נפתח מחדש איך יעבוד מודל החל"ת. אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, ציין שכבר ב־2020 הם חיברו יחד עם נשיאות המגזר העסקי מתווה אוטומטי. "רצינו שיהיה מודל שמאפשר ורסטיליות בין היעדרות לתשלום שכר, כשמשתתפים בעול המדינה, המעסיק והעובד כדי לייצר רציפות תפקודית במשק", אמר בלומנברג.
אדם בלומנברג, סמנכ''ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות / צילום: עודד קרני
"הסיבה המרכזית שזה לא מתקבל כבר שש שנים היא כסף. השבתת המשק כאן היא אירוע חסר תקדים ברמה עולמית, אבל באוצר לא רוצים נוהל קבוע כדי לא לתקצב אותו, ולכן צריך לדון כל פעם במתווה ספציפי".
"הלחץ שלנו מול האוצר הוא לתת מענה לעובדים", אומר בלומנברג, "שם אומרים שהיה באמצע את פורים, אבל זה בכלל לא יום שבתון. הם חושבים שהמעסיק צריך לשאת בנטל ואנחנו לא חושבים שהמעסיק צריך לשאת בהחלטת הממשלה לצאת למלחמה ולהגביל את הפעילות".
עם זאת, הוא דוחה את הביקורת על המתווה לעובדי המגזר הציבורי: "הוא היה הראשון להיכנס מתחת לאלונקה כמו בהקפאות השכר. מצד שני, כשיש רשתות ביטחון לרוב המגזר הציבורי נהנה מרשת רחבה, אבל זה לא אומר שאנחנו לא דואגים למגזר הפרטי. היינו בכמה ישיבות מול השר, אבל זו הפעם הראשונה שמגיעים לא מסוכמים לכנסת ואנחנו ונשיאות המגזר העסקי חלוקים מול משרד האוצר על המתווה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
