גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העלאת מסים וגיוס חרדים: בנק ישראל מצביע על הצעדים שיסייעו לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

דוח בנק ישראל ממסנה להסביר את תמונת הכלכלה המורכבת אחרי שנתיים וחצי של מלחמה: לצד התחזקות השקל ומיתון האינפלציה, יחד עם נתוני בורסה מרשימים, יחס החוב-תוצר עלה משמעותית והצמיחה דעכה ● נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, מציין כי יידרשו צעדים רבים להחזרת כריות הביטחון של המשק, ביניהם העלאת מסים, וגם עוקץ את הממשלה: "הכרח להשיב על כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: תמר מצפי
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: תמר מצפי

אחרי שנתיים וחצי של מלחמה, תמונת הכלכלה הישראלית מורכבת. מדוח שמפרסם היום (ב') בנק ישראל עולה כי עד תחילת המערכה הנוכחית מול איראן עלות המלחמה לתקציב המדינה עמד על 350 מיליארד שקל. עם זאת, מאז מבצע הביפרים בלבנון הכלכלה הישראלית הצביעה על התאוששות משמעותית כשהשקל התחזק ומיתן את האינפלציה, בד בבד עם ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. גם הבורסה הראתה נתונים מרשימים שליוו את השנה שעברה.

800 אלף עובדים יקבלו שכר גם אם לא הלכו לעבודה. ומה עם היתר?
ועדת הכספים אישרה את תקציב המדינה לשנת 2026 לקריאה שנייה ושלישית

ואולם, בבנק מדגישים כי ההצלחות בבורסה לא חושפות את התמונה כולה: הפגיעה במשק היא ארוכת טווח ועמוקה, והממשלה עלולה ליפול לתוך סחרור של תשלומי ריבית על חובות העתק שלה לנוכח הגדלת הגירעון. בכך, קיים חשש לפגיעה בשירותיים האזרחים שגם בשגרה מצויים בתחתית ההשקעה בעולם המערבי. כל אלו מתווספים לבעיות היסוד של המשק בהון האנושי והתשתיות הפיזיות.

בינתיים, בנק ישראל ממליץ להעלות את המסים. זאת, לנוכח העובדה שתקציב הביטחון מאמיר, הריבית על חובות הממשלה תופחת וההוצאות האזרחיות נמוכות גם כך בהשוואה למדינות ה-OECD.

השקל, האינפלציה והריבית

בשנת 2025 הצמיחה בישראל החלה להתאושש ועמדה על 2.9%, אך עדיין מדובר בשיעור שנמוך אפילו מתקופת הקורונה. מלחמת עם כלביא, בחודש יוני האחרון, הובילה לפגיעה בתוצר ולתקופת ריבאונד אחריה.

את ההפסד המצטבר של התוצר בתקופת המלחמה כולה לא ניתן יהיה להשיב אלא במקרה שהתוצר יעלה מעל קו המגמה תקופה ממושכת - "דבר שאינו צפוי בתחזיות המקובלות לעת הזו".

במקביל, בתחום הייצוא נרשם גידול במחצית השנייה של השנה בזכות זינוק בהייטק. ובכל זאת, מדגישים בבנק כי "ייתכן שסנטימנט שלילי כלפי ישראל שנוצר בעקבות המלחמה בחלק משווקי הייצוא שלה השפיע לרעה על הביקוש למוצרים ושירותים ישראליים". ואולם, היצוא הביטחוני הכפיל את עצמו מאז שנת 2019 בעוד שההשפעה של מדיניות המכסים של ארה"ב על הייצוא הישראלי נותרה נמוכה בשל ההחרגות שבוצעו בה.

בכל הקשור לאינפלציה - השנה היא ירדה ל-2.6% בתוך טווח היעד, כשהתחזקות השקל היא שסייעה למתנה. מנגד, שוק העבודה ההדוק האט את קצב ירידתה. המלחמה חידדה אף היא את האינפלציה בעקבות מחסור עובדים במשק שנגרם בשל גיוס המילואים, ההגירה השלילית ואיסור העסקת עובדים פלסטינים לצד עלייה מהירה בשכר בסקטור העסקי. עם התמתנות פרמיית הסיכון של ישראל לאחר המבצע בלבנון ועם כלביא ולצד התחזקות האינפלציה חלה ירידה אל תחום היעד.

כאמור, גם התחזקות השקל ב-8% סייע בכ-1.3% להתמתנות האינפלציה. התחזקות זו יוחסה לא רק לתנאים גלובליים (כמו היחלשות הדולר) אלא גם לתנאים מקומיים "והשפעה ככל הנראה של שיפור כללי בסנטימנט כלפי ישראל", נכתב בדוח.

אך למרות ההתמתנות באינפלציה, בבנק ישראל בחרו להוריד את הריבית רק בסוף השנה בצעד שגרר ביקורת פוליטית חריגה. ההסבר לכך הוא שבמצב של רגיעה בטחונית הביקוש עשוי היה להתאושש מהר יותר מההיצע ובכך לחדש את עליית האינפלציה. "השארת הריבית ללא שינוי במרבית השנה תרמה במידה ניכרת לכך שהאינפלציה חזרה לתוך תחום היעד", נכתב.

עבודה של עשרות שנים

נוסף על כך, דוח בנק ישראל מנסה לענות על השאלה - כיצד הצליחה הכלכלה הישראלית להתגבר על שנתיים וחצי של מלחמה? למעשה, מסבירים בבנק, לא מדובר בצירוף מקרים אלא בעבודה של עשרות שנים - יחס חוב-תוצר מתון של 60% בתחילת המלחמה, תעסוקה מלאה, יתרות מטבע חוץ גבוהות, קצב אינפלציה בהתכנסות וחוסן פיננסי אפשרו למשק לעמוד עם האתגר. בבנק ישראל מחמיאים גם לצעדים שביצעה הממשלה בתקציב 2024 והגזירות שהטילה על הציבור שריסנו את הגרעון.

אלא שמאז תחילת המלחמה, יחס החוב לתוצר עלה ל-68.5% (גבוה מהחציון במדינות ה-OECD) והגירעון המשיך לנסוק. במהלך שנות המלחמה איבד המשק 8.6% תוצר שנתי בהשוואה לקו המגמה שלפניה. כלומר, אובדן של 175 מיליארד שקל. בתוצר העסקי מדובר בנתון גבוהה יותר של 11%. בבנק ישראל ניסו לכמת עד כמה הפגיעה הכלכלית ניכרה מבחינת נקודת המבט של האזרחים ולכן ניכו מהחישוב תשלומים לגורמי ייצור זרים ואת הצריכה הציבורית הביטחונית - אז הפגיעה גדלה ל-375 מיליארד שקל.

כלומר, עד סוף השנה שעברה סך אובדן הרווחה לנפש כתוצאה מהמלחמה הסתכם בכ-35 אלף שקל. כותבי הדוח חידדו שלא מדובר בכסף שהאזרחים הוציאו מכיסם - את חלקו הרב שילמה הממשלה באמצעות הגדלת החוב הציבורי שאותו יצטרך הציבור להחזיר בעתיד בתוספת ריבית.

למעשה, ישראל גם נושאת בנטל גבוה של תשלומי ריבית על החוב בשיעור של 3.1 אחוזי תוצר, בהשוואה ל-1.9% במדינות המתקדמות. הריבית הגבוהה דוחקת השקעה במשק ומקטינה את האפשרות להתמודד עם אירועים מפתיעים. לצד תשלומים אלו, ישראל גם נקשרה לעלויות ביטחון גבוהות מאז פרוץ המלחמה ועוד לפני תכניתו של ראש הממשלה נתניהו להגדיל את התקציב בעוד 350 מיליארד שקל לעשור.

לאור זאת, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, מציין שידרשו צעדים רבים להחזרת כריות הביטחון של המשק, לצד עידוד צמיחתו. בנוסף, הוא גם עוקץ את הממשלה ומדגיש את ההכרח "להשיב על־כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב, לשפר מן היסוד את השקיפות בתהליך הכנתו ולהגדיר יעדים פיסקליים המלווים בצעדים אמינים להשגתם". במקביל, החוקרים בדוח מדגישים שתכנון משרד האוצר לשנים הבאות חורג מהתוואי להקטנתו - בהצעת התקציב הנוכחית הגירעון עומד על 4.9%, בעוד שכדי להוביל לתוואי ירידה, הממשלה נדרשת לגירעון של פחות מ-3.2%.

המשק פחות אפקטיבי

מלבד הריבית ויחס החוב-תוצר, בבנק ישראל מציינים כי המשק בישראל אפקטיבי פחות מבמדינות המפותחות כשבוחנים את התוצר לשעת עבודה. הדבר מיוחס למלאי ההון הציבורי ואיכות התשתיות הציבוריות שנמוכות מהרמה במדינות אלו ושיעור העוני כפול מהממוצע בהן. המחסור בתשתיות צפוי להתחזק לנוכח קצב גידול האוכלוסייה המהיר.

גם בתחום ההון האנושי ישראל נמצאת בפיגור, כשהישגי התלמידים נמוכים בהשוואה בינלאומית, וצורכי החינוך בה גבוהים יותר מבמדינות אחרות (בעקבות שיעורי תעסוקה נמוכים של גברים חרדים ונשים ערביות).

ומה עם גיוס החרדים?

האתגר המרכזי של המדינה יהיה, כאמור, לא לפגוע בשירותי האזרחים בזמן שצריך להגדיל את תקציבי הביטחון והריבית. עד לפרוץ המלחמה ההשקעה כאחוזי תוצר בביטחון ירדה, לצד שמירה על רמה זהה של השקעה בהוצאות האזרחיות. מניתוח של בנק ישראל עלה שההוצאה בישראל ללא ריבית לנפש עומדת על 18 אלף דולר והיא השלישית מהסוף בקרב מדינות ה-OECD כשאחריה קוריאה ולטביה.

בבנק ישראל קוראים לממשלה לגבש תוואי הוצאות והכנסות שיבטיח את החזרת יחס החוב לתוצר למתווה יורד החל משנת 2027 כדי לייצר מחדש "כריות פיסקליות", לאמץ תוואי ברור ואמין של ההוצאה הביטחונית ולשנות את הרכב ההוצאות הממשלתיות לתומכות צמיחה כמו כניסתם של נשים ערביות וגברים חרדים לשוק התעסוקה.

עוד קורא הבנק לקדם השקעה רחבת היקף בתשתיות בהסעת המונים, תקשורת, בינה מלאכותית ואנרגיה ולהתנות בלימודי ליבה מימון ציבורי למערכות החינוך השונות ולקדם תכנית חומש חדשה לחברה הערבית.

בבנק ישראל גם לא מתעלמים מסוגיית גיוס החרדים לצה"ל. "הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500- גברים חרדים למשל - שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית ב-9 מיליארדי ש"ח לפחות, המהווים 0.4% תוצר".

עוד כתבות

דורון כהן / צילום: תמר מצפי

בתום סאגה של שנה וחצי: נתניהו בחר את דורון כהן לנציב שירות המדינה

ראש הממשלה הודיע כי בחר למנות את דורון כהן, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, לתפקיד נציב שירות המדינה ● ההודעה מגיעה לאחר סאגה ממושכת שהחלה עוד בסוף 2024, עם פרישתו של פרופ' דניאל הרשקוביץ, מאז עברה הנציבות ממינוי כושל אחד לאחר ● כעת, יועבר מינויו של כהן לאישור ועדת המינויים המיוחדת

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

"סגירה בפועל של שמי ישראל": ארקיע מעבירה את רוב הפעילות לחו"ל

בעקבות המתווה החדש שעליו הוחלט במשרד התחבורה, לאור התגברות האיומים על נתב"ג - ארקיע נערכת להעביר את עיקר פעילותה לנמלי התעופה בטאבה ובעקבה ● טיסות ארוכות-טווח יופעלו במתווה של תפוסה מלאה ● מנכ"ל ארקיע: "משמעות המתווה הנוכחי בפועל היא סגירת שמי ישראל"

שוק הדיור / אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

בנק ישראל מתריע: עלייה במספר הזוגות הצעירים שנוטלים משכנתאות מסוכנות וממונפות

מדוח בנק ישראל עולה כי שיעור הזוגות הצעירים מקרב נוטלי משכנתאות לדיור למטרת רכישת דירה ראשונה ירד ● עוד צוין, כי יחס ההחזר להכנסה ותקופת ההלוואה, עם רמות גבוהות מצויה יותר עבור זוגות צעירים שזו עבורם דירה ראשונה

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

הפעם זה יצליח: ההבטחה של משרד התחבורה לטסים שנתקעו בחו"ל

מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן בראיון מיוחד על המצב: "הנוסעים לא נשארים קירחים, החזרים על שירותי סיוע לוקחים זמן, כי חברות התעופה עושות שרירים" ● וגם: איך התכוננו בענף למבצע באיראן והבשורה על הבאת אובר לישראל

שלט בכניסה למקלט. חובה להכניס על פי חוק / צילום: Shutterstock

סירבו להכניס למקלט וישלמו קנס של 7,000 שקל

בית המשפט לתביעות קטנות פיצה זוג שסולק ממקלט עם שני כלבי פומרניאן במהלך מבצע "עם כלביא" ● הנתבעים טענו כי הכלבים הפחידו את אביהם בן ה-90

בצלאל סמוטריץ'. המגזר הפרטי נשאר מאחור / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

800 אלף עובדים יקבלו שכר גם אם לא הלכו לעבודה. ומה עם היתר?

במשרד האוצר פרסמו את מתווה החל"ת במשק, כשלמגזר הציבורי ולסקטור הפרטי שתי נוסחאות שונות ● בעוד שכ-800 אלף עובדי משרדי ממשלה, רשויות וכדומה יזכו להחזרים של עד 100% מהשכר - בשוק הפרטי טרם נפתרה המחלוקת המרכזית: האם לשלם גם לעובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שצפויות לרדת היום במסחר, והאם השווקים בדרך לירידות חדות?

סיום המלחמה נגד איראן לא נראה באופק, ובעולם כבר מתמחרים אפשרות של העלאות ריבית השנה ● הבורסה המקומית סיכמה שבוע ירוק - אך בוול סטריט המדדים ירדו בחדות ומתגברים החששות מפני תיקון בשוק המניות האמריקאי ● כמה זמן השווקים יוכלו לעמוד במחירי הנפט הגבוהים? ● וגם: בגולדמן זאקס מעריכים כי ייתכן שיהיה קשה להתגונן מפני הירידות בשווקים ● כל מה שכדאי לדעת על שבוע המסחר 

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד נפט וגז נפל במעל 4%, קבוצת דלק ב-8%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.1%, מדד ת"א 90 נפל בכ-2.6% ● טראמפ הודיע על הארכת האולטימטום לאיראן בחמישה ימים ועל מגעים לסיום המלחמה ● קבוצת פוקס: ההכנסות בשיא, ירידה ברווח ● ירידות חדות הבוקר בכל העולם, מחירי הנפט מטפסים, ירידה חדה במתכות היקרות ● בלומברג על הניתוק בין ענקיות הטכנולוגיה למדד S&P 500: סיבה לאופטימיות

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ ציפה כי איראן תיכנע ללא תנאים. היא הצליחה להפתיע אותו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נתיב הנפט הסעודי שמנסה להחליף את מצר הורמוז, טראמפ ציפה שהמערכה נגד איראן תיראה אחרת, והתעשייה באירופה נפגעת קשה מעליית מחירי הנפט • כותרות העיתונים בעולם

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

ישראל כבר הייתה אמורה להיפרד מהנפט - אולי השנה זה יקרה?

חסימת מצר הורמוז והמלחמה עם איראן חושפות את התלות העמוקה של הכלכלה העולמית בנפט, אך מומחים מעריכים כי המשבר הנוכחי עשוי להפוך לנקודת מפנה היסטורית ● ישראל מצידה נדרשת להכריע: האם להסתפק בגז המקומי, להסתער על תחבורה חשמלית או להמר על הקמת כורים גרעיניים אזרחיים ראשונים

שליח של אובר איטס / צילום: Shutterstock

תחרות לוולט: אובר איטס מחפשת שליחים ומאיצה כניסה לארץ

שירות המשלוחים האמריקאי מתכנן להתחיל את פעילותו בישראל זמן קצר לאחר שתסתיים המלחמה - כך נודע לגלובס ● המודל העסקי, שנועד לתת "קונטרה" למתחרה החזקה וולט, מבוסס על פחות עמלות למסעדות - וגם פחות דמי משלוח ועלויות תפעול ללקוחות

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

עליות חדות בוול סטריט בעקבות הודעת טראמפ; מחירי הנפט צונחים

ה-S&P 500 עולה במעל 2% ● טראמפ הודיע על הארכת האולטימטום לאיראן בחמישה ימים ועל מגעים לסיום המלחמה ● הבורסה בסיאול צנחה הבוקר במעל 5%, וטוקיו ביותר מ-3% ● מחיר נפט מסוג ברנט ירד מתחת לרף ה-100 דולר לחבית ● הזהב בדרך לחודש הגרוע ביותר שלו מאז 2008 ● ראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית: המצב חמור יותר ממשבר שנות ה-70 ומלחמת רוסיה-אוקראינה גם יחד

מזרחי טפחות והפועלים / צילום: איל יצהר, איל הצפון

שני בנקים מציעים לילדים שלכם מענק. איפה ההטבה העדיפה?

בחודשים האחרונים הבנקים הפועלים ומזרחי טפחות הציעו ללקוחות מענק כספי עבור ילדים ● הפועלים הציע 500 שקל, לעומת 1,000 שקל בבנק מזרחי, אך ההטבה של בנק הפועלים מוצעת להיקף גדול יותר של לקוחות ● וגם: האותיות הקטנות מאחורי ההצעות המפתות

עו''ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יועמ"שית הכנסת נגד האוצר: העבירו כספים שלא כחוק והסתירו מידע

לטענת הכנסת, תקציבים למשרד החינוך הועברו עוד לפני אישור ועדת הכספים, מבלי שהדבר נחשף לחברי הכנסת ● באוצר טענו כי מדובר בפרקטיקה מקובלת, אך הכנסת דוחה זאת ודורשת לקבוע כי מדובר בהתנהלות לא חוקית

עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה / צילום: Shutterstock

העליון: עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה

עובדים שקיבלו מניות דרך נאמן נהנו גם מחלוקת דיבידנדים, אך העליון קבע כי בניגוד לחברה, שזכאית למס מופחת, הם ישלמו מס כרגיל ● לפי ביהמ"ש, המס החל על הקצאת מניות לעובדים באמצעות נאמן הוא מס רווחי הון, ללא הטבות המס של חוקי העידוד

מערכת חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

יורט טיל איראני ששוגר לדרום; חיזבאללה ממשיך לירות לגליל

8 שיגורים מאיראן מאז שעות הבוקר הביאו לפציעתם של עשרות, בהם גם גבר בן 53 במצב קשה, בלמעלה מ-20 זירות נפילה בגוש דן • צה"ל השלים גל תקיפות בטהרן; במקביל – חיל האוויר תקף תשתיות בלבנון • באיראן השיבו לאולטימטום של טראמפ • בצבא נבדקת האפשרות שעופר מושקוביץ' נהרג במשגב עם מירי פגז צה"לי • הוחלט על צמצום נוסף בפעילות בנתב"ג • עדכונים שוטפים

גמל ופנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock

העברות של 2.7 מיליארד שקל בחודש אחד: בית ההשקעות ששבר שיא בפברואר

בית ההשקעות מיטב ממשיך במומנטום חיובי, רושם את החודש השני הכי טוב בהיסטוריה של הענף ומשלים חודשיים חזקים במיוחד ● מנגד, אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לפדות כסף בהיקפים גבוהים ● בשוק מסבירים: מדוע הכסף עובר דווקא למיטב?

מקס סטוק / צילום: מירו ממן

שיא כל הזמנים: האם מקס סטוק הופכת למניה דפנסיבית לשעת מלחמה?

מקס סטוק הפכה משם נרדף לחנות זולה של מוצרים לבית ופנאי - לאימפריית קמעונאות ● מגוון המוצרים הייחודי ויעילות תפעולית מסייעים לה לצמוח בתקופה המתוחה, אבל היא לא משחקת במגרש ריק: המתחרים כבר נערכים על הקווים ● האם המניה תמשיך להוות "נכס הגנתי" בתיק? ● ניתוח חברה, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ חשף מו"מ עם איראן: "מסכימה שלא להעשיר אורניום"

נשיא ארה"ב הודיע על מו"מ עם איראן להפסקת המלחמה והשהה את האולטימטום לתקיפת תשתיות אנרגיה ● הצהיר כי איראן הסכימה להעביר לארה"ב את האורניום המועשר שברשותה ולא להעשיר עוד אורניום, וציין כי "יש 15 נקודות הסכמה" וכי "ישראל תהיה מרוצה" ● בכיר ישראלי: מגעים לקיום פסגה בין איראן לארה"ב בהמשך השבוע בפקיסטן ● איראן: "אין מו"מ; טראמפ נכנע" ● חיזבאללה ממשיך בירי לצפון; פצוע קשה בפגיעה ישירה באוטובוס בקריית שמונה ● עדכונים שוטפים

גן ילדים / צילום: Shutterstock

אחד מכל ארבעה: ההורים שיקבלו בקרוב החזר על הגנים הסגורים

הצדדים הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה, במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך ● הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים