מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן, ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP
כמו שרק הוא יודע לעשות, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחולל תפנית דרמטית ברגע האחרון. כשנותרו שעות בודדות לפקיעת האולטימטום שהציב לאיראן רק במוצ"ש האחרון, לפיו עליה לפתוח את מצר הורמוז או שמתקני האנרגיה שלה ייפגעו, הפתיע הנשיא בציוץ המבשר על ערוץ הידברות פתוח.
"אני שמח לדווח כי ארה"ב ואיראן קיימו במהלך היומיים האחרונים שיחות טובות ופרודוקטיביות מאוד בנוגע לפתרון מלא ומוחלט של העוינות בינינו", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. הוא הוסיף כי "בהתבסס על האופי והטון של השיחות המעמיקות הללו, הוריתי לדחות כל פעולה צבאית נגד תשתיות האנרגיה האיראניות לתקופה של חמישה ימים".
● שגיאות הכתיב, שינויי הגרסה והתגובה האיראנית: מאחורי ההודעה הדרמטית של טראמפ
● המדינות המפתיעות שבלב המגעים בין ארה"ב ואיראן
● טראמפ ציפה כי איראן תיכנע ללא תנאים. היא הצליחה להפתיע אותו
התגובה בשווקים הייתה חדה ומיידית: החוזים על וול סטריט עברו לעליות חדות, מחיר הנפט צלל בשיעור דו־ספרתי, ומפלס החששות ירד אחרי ארבעה שבועות רצופים של חוסר ודאות. גם הבורסה בתל אביב, שנפתחה בירידות שערים, שינתה כיוון דקות לאחר פרסום הציוץ.
אלא שהתגובה האיראנית שפכה מים צוננים על התקווה לסיום מהיר של המתיחות. "הצהרות נשיא ארה"ב הן מאמץ להורדת מחירי האנרגיה וקניית זמן לתוכניותיו הצבאיות", נכתב בהודעת משרד החוץ בטהרן. "אנחנו לא הצד שהתחיל את המערכה, וכל הבקשות להרגעה צריכות להיות מופנות לוושינגטון".
הסכם תוך חמישה ימים?
אבל טראמפ בשלו. בראיון ל־CNBC הדגיש הנשיא כי הדיונים היו אינטנסיביים, וכי הוא נותר מלא תקווה לשינוי מהותי. לפוקס ניוז הוא אף הוסיף כי בשיחות האחרונות היו מעורבים סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר מול מקביליהם. עוד אמר טראמפ כי "ניתן יהיה להגיע לעסקה עם איראן תוך חמישה ימים ואף מוקדם יותר". באקסיוס דווח כי במגעים מעורבות גם מצרים, טורקיה ואף פקיסטן.
ואיפה ישראל בתמונה? ברויטרס ציטטו גורם המעורה בתוכניות המלחמה הישראליות שמסר כי וושינגטון עדכנה את ירושלים בפרטי השיחות, וכי סביר שישראל תפעל בדומה לארה"ב ותשהה כל פגיעה מתוכננת בתשתית האיראנית.
בבלומברג, לעומת זאת, הקולות נשמעו מעט אחרת. שם נכתב כי "בישראל לא רואים סיום קרוב למלחמה ומתכננים להמשיך בפעולות תוך הימנעות מפגיעה בנכסי אנרגיה, כך לפי גורם ישראלי שביקש להישאר בעילום־שם בשל רגישות הנושא".
בשלב זה השווקים נותרו מבולבלים בין הגרסאות הסותרות, והעליות החדות התמתנו מעט. הנשיא טראמפ כבר הוכיח בעבר רגישות גבוהה למחיר הנפט ולצרכן האמריקאי, אך עד כה השפעת המלחמה הייתה הרסנית: חודש רצוף של ירידות בוול סטריט, תשואות אג"ח בשיא של שמונה חודשים וסימני שאלה גוברים סביב מתווה הורדת הריבית. עד כמה הלחץ הכלכלי הכריע את טראמפ? בעוד שהוא אותת עד כה שאינו מתרגש מהטלטלה, ההיסטוריה מראה כי למסכים האדומים יש השפעה מכרעת על החלטותיו.
בבלומברג ציטטו גורמים המציינים כי החלטתו של טראמפ נועדה בין היתר להרגיע את שוקי האנרגיה והפיננסים, בעקבות אזהרות שקיבל מבעלות ברית של ארה"ב לפיהן המלחמה מתדרדרת לאסון. "מדינות המפרץ קראו לטראמפ לא להרוס את התשתית האיראנית שתהיה חיונית למניעתה מלהפוך למדינה כושלת לאחר סיום הסכסוך", ציינו אותם מקורות.
הסברים לנקודת היציאה
פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב באוניברסיטאות בר־אילן ורייכמן, מסביר כי "המלחמה התפתחה למשבר אנרגיה, וטראמפ הסתבך במצר הורמוז. הממשל האמריקאי לא נערך, אולי מתוך מחשבה שאיראן לא תעז לעשות את זה, או שהמלחמה תהיה קצרה יחסית ותסתיים לפני שזה יקרה".
לאחר שהאפשרות "הקונבנציונלית" של פתיחת מצר הורמוז בעזרת קואליציה בינלאומית מרובת ספינות נכשלה בשל חוסר שיתוף־פעולה מצד בנות בריתה של ארה"ב, טראמפ נאלץ לנקוט איום חריף בהרבה: הפצצת תחנות הכוח באיראן. טהרן איימה בתגובה להחשיך את מדינות המפרץ כדי ליצור לחץ על טראמפ, ונראה כי האיום נשא פרי, פרופ' טוען גלבוע.
"טראמפ הכניס את עצמו למלכודת מבחינת האולטימטום. הוא איים שאם איראן לא תאפשר מעבר חופשי של מיכליות, הוא יפגע בתחנות כוח ואיים על התחנה הכי גדולה, שהיא בכלל גרעינית. אם טראמפ לא יעשה כלום בתגובה לאיומי הנגד מצד איראן, הוא ייצא 'פראייר'. ואם לא - התגובה תהיה מאוד קשה, וזו תהיה הסלמה רצינית. הוא בעיקר רוצה לרדת מהעץ", מעריך גלבוע.
ד"ר תמר עילם־גינדין, מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, מדגישה סיבה נוספת למהלך של טראמפ: "יורש העצר האיראני רזא שאה פהלווי ביקש למתן את האיומים על תחנות הכוח וכל דבר שיוכל לשמש את איראן העתידית", היא אומרת. לדבריה, יש משמעות גדולה לכך שטראמפ "יורד מהעץ" זמן קצר לאחר הודעתו של פהלווי בנושא.
פרופ' גלבוע מתאר את "הפער האדיר בין הדרישות": בעוד טראמפ דורש לפחות את מה שהוא דרש לפני המלחמה, איראן רק הוסיפה דרישות עוד יותר רדיקליות כמו פיצוי מלא על הנזקים, פינוי כל כוחות ארה"ב מהמפרץ הפרסי וזכות להעשיר אורניום. לכן, להערכתו, התוצאה הסופית של המהלך הנוכחי לא תהיה סיום המלחמה אלא "הוצאת תחנות הכוח מהמשוואה, כדי להוציא את עצמו מהפלונטר שהוא נכנס אליו. אבל המלחמה תימשך על דברים אחרים. לשם המפרציות דחפו אותו".
ומה יעלה בגורל הורמוז? "המצר עדיין סגור, אבל לפחות לא יהיה הרס של מתקני אנרגיה. ינסו לפתוח אותו בדרך אחרת".
מי מדבר בשם איראן?
רק ביום שישי האחרון צייץ טראמפ ש"אין עם מי לדבר" באיראן, מכיוון שכל ההנהגה הבכירה חוסלה. ואכן, מאז חיסול המנהיג העליון עלי חמינאי ורבים מההנהגה הבכירה במשטר האיתוללות, לא ברור איך נראית "שרשרת הפיקוד" באיראן. גם המנהיג העליון הנבחר, מוג'תבא חמינאי, טרם נראה בפומבי, וכל הודעתיו היו בטקסט בלבד. "המנהיג מוג'תבא חמינאי נעלם, ועל־פי החוקה האיראנית הוא היחיד שיכול לחתום על הסכם שלום", מסבירה ד"ר עילם־גינדין. "מועצת המדינה הזמנית שפעלה עד בחירתו יכולה לנהל את המדינה בכל דבר ועניין - חוץ מזה".
ומי כן כרגע מקבל את ההחלטות? עילם־גינדין מודה שקשה מאוד לדעת: "אפילו לא ברור מי שולט במשמרות המהפכה. המפקד הנוכחי הוא אחמד וחידי, אבל לא ברור מאיפה הוא מקבל הוראות, אם בכלל, והאם ההוראות שלו מגיעות עד למטה. כרגע הם מתנהלים כמו מיליציות". כך שגם אם מישהו בצמרת המשטר רוצה להגיע להסכם עם ארה"ב, "מי ערב לכך שמשמרות המהפכה יפעלו בהתאם?". ואכן, זמן קצר לאחר השיחה עם גלובס, משמרות המהפכה הוציאו הודעת הכחשה לשיחות עם ארה"ב.
אפשרויות נוספות הן עבאס עראקצ'י, שר החוץ של איראן, וחברי "מועצת ההנהגה הזמנית", שלכאורה סמכותה הייתה אמורה לפוג ברגע שהמנהיג העליון נבחר. במועצה חברים גם הנשיא מסעוד פזשכיאן, שמשמרות המהפכה כבר דרסו את מילתו לאחר שהבטיח שייפסקו ההתקפות על מדינות המפרץ, יחד עם ראש הרשות השופטת מוחסני אז'אי והאייתוללה הבכיר עלי־רזא אעראפי.
דיווחים אחרים מציינים דמות מפתח נוספת בשיחות - יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קליבאף. "קשה לדעת מי כרגע מקבל את ההחלטות באיראן, אם בכלל. יש הרבה תרחישים, טובים ורעים, וקשה מאוד כעת לדעת לאן פנינו", היא מוסיפה.