נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן
דוח בנק ישראל שהתפרסם השבוע מלא בדרכי פעולה והמלצות לבניית תקציב המדינה, כדי להתאושש משנות המלחמה באופן שיזניק את המשק. ואולם, בד בבד עם פרסום הדוח, אישרה ועדת הכספים לקריאות שנייה ושלישית תקציב שמכיל צעדים הפוכים וסותרים לאלו שהומלצו - ולא רק בגלל המלחמה באיראן.
● לקראת אישור התקציב: מהו חוק ההסדרים, ובשביל מה צריך אותו?
● בנק ישראל מגלה: העשירים שילמו את רוב העלאת המסים במלחמה
עלות המלחמה לתקציב המדינה עמדה על 350 מיליארד שקל עד שהתחילה המלחמה הנוכחית באיראן. מאז מבצע הביפרים בלבנון ותחילת המערכה נגד חיזבאללה, הכלכלה הישראלית הצביעה על התאוששות משמעותית; השקל התחזק ומיתן את האינפלציה, ובמקביל ירדה פרמיית הסיכון של ישראל, באופן שגרם לסנטימנט חיובי יותר כלפי השקעות בה, וגם הבורסה הראתה נתונים מרשימים שליוו את השנה שעברה.
ואולם, ההצלחות בבורסה אינן חושפות את התמונה כולה: הפגיעה במשק כתוצאה משנתיים וחצי של מלחמה היא ארוכת-טווח ועמוקה, והממשלה עלולה ליפול לתוך סחרור של תשלומי ריבית על חובות העתק שלה, לנוכח הגדלת הגירעון בעקבות ההוצאות הביטחוניות, ולפגוע בשירותים האזרחיים, שגם כך מצויים בתחתית ההשקעה בעולם המערבי. כל אלו מתווספים לבעיות היסוד של המשק בהון האנושי והתשתיות הפיזיות. בבנק ישראל ממליצים על שורה של רפורמות שבאמצעותן נוכל להתאושש, אך התקציב שמוגש לאישור הכנסת כולל צעדים שונים, ולעתים, כאמור, גם הפוכים.
עבודה של עשרות שנים
כיצד הצליחה הכלכלה הישראלית להתגבר על שנתיים וחצי של מלחמה? בבנק ישראל מסבירים שלא מדובר בצירוף מקרים, אלא בעבודה של עשרות שנים. יחס חוב-תוצר מתון של 60% בתחילת המלחמה, תעסוקה מלאה, יתרות מטבע חוץ גבוהות וקצב אינפלציה בהתכנסות וחוסן פיננסי אפשרו למשק לעמוד באתגר. אבל יחס החוב לתוצר עלה בינתיים ל-68.5% והגירעון המשיך לנסוק.
בבנק ישראל קראו לממשלה לצמצם את יחס החוב-תוצר, אבל לשם כך הגירעון הממשלתי צריך לעמוד על פחות מ-3.2% תוצר. אלא שבתקציב המוצע השנה הוא יישאר שנה שלישית ברציפות גבוה בהרבה, ויעמוד על 4.9%.
העלייה לא נגרמה רק כתוצאה מהמלחמה באיראן. הבטחותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם הצגת התקציב היו שיעד הגירעון יעמוד על 3.2%, כדי שהממשלה תרד ביחס החוב-תוצר או לכל הפחות תהיה מוכנה להפתעות גאו-פוליטיות (כמו מלחמה למשל). אך במסגרת הדיונים בממשלה והדרישות השונות, הוא קפץ ל-3.9% עוד לפני המלחמה.
דרישות מערכת הביטחון הקפיצו את הגירעון, אבל בממשלה לא נקטו את כל הפעולות כדי לצמצמו - וכך אושרו יותר מ-5 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים, ובשנת בחירות הממשלה שמרה על רפורמת ריווח מדרגות המס שתגדיל את הנטו במאות שקלים למי שמשתכר מעל 16 אלף שקל בחודש. הסוכרייה הזו שניתנה לציבור תעלה לקופת המדינה לא פחות מכ-5 מיליארד שקל נוספים. שני אלו יחד, למשל, מהווים כמחצית אחוז תוצר.
תקציב הביטחון השנה גדל לכ-144 מיליארד שקל, אולם בשעה שהתקציב הזה עדיין לא אושר, במערכת הביטחון כבר מעריכים שייפרץ, ויגיע לכ-177 מיליארד שקל בסופו של דבר. כדי לאפשר את הרחבתו, הממשלה הטילה קיצוץ רוחבי של 3%. בכך, צמצמה את התקציבים האזרחיים. אלא שלפי הדוח, אלו מצויים כבר בתחתית ההשקעה בעולם המערבי.
אז איך מתמודדים עם תקציב ביטחון שמזנק, עלויות ריבית שתופחות וחוסר יכולת לקצץ בשירותים האזרחיים המדוללים ממילא? בבנק ישראל המליצו על שורת צעדים, ביניהם הגברת הפריון והתוצר, באמצעות השקעה בהון האנושי ובתשתיות. ואולם, בינתיים הישגי מערכת החינוך בישראל נמוכים מאוד בהשוואות בינלאומיות, והחוסר בהון אנושי מורגש לנוכח הצורך בהגברת התעסוקה של גברים חרדים ונשים ערביות.
בטיוטת התקציב עמדה רפורמה שנועדה לקבוע יעדים לתעסוקת ערבים, אך היא הוסרה ממנה בשלבי החקיקה. ביחס לגברים חרדים מדגישים בבנק ישראל שכדי להקטין את עלויות הביטחון והעול על הציבור יש לגייס גברים חרדים וגם לשלבם בתעסוקה.
הממשלה נמנעה ממסים
ולבסוף בנק ישראל המליץ על הגדלת העוגה באמצעות הטלת מסים. הממשלה נהגה כך בתקציבי המלחמה הקודמים, אך נמנעה מלעשות כן גם הפעם, ולהיפך, כאמור - היא תשלם על הטבת מס לאזרחים על חשבון הגירעון. במקור, הטלת מס רכוש על קרקעות פנויות אמורה היתה להוות המקור התקציבי שלה - אבל הטלת מס הרכוש נפלה, ונותרה רק ההטבה.
הממשלה התגאתה בשנה שעברה בגירעון של 4.7%, שהיה מעט נמוך מהתחזית המקורית. הסיבה לכך: הפתעה בהכנסות המסים. ואולם בבנק הזהירו את הממשלה ש"ההפתעה החיובית במסים אינה תחליף לפתרון פיסקאלי מבני". אלא שבאוצר מעדיפים לנהוג הפוך. שם, בלחץ השר הממונה, דווקא הרחיבו את תחזית ההכנסות, בעקבות נתונים טובים יחסית בינואר-פברואר השנה, וכאמור, נוקטים הורדת מסים באמצעות ריווח מדרגות המס ופטור מיבוא אישי עד 130 דולר.
ההמלצה הקריטית של בנק ישראל היא להכין ולהעביר תקציב על פי כללי הפרוצדורה, משום שלפי גופים בינלאומיים היא זו שמייצרת מנגנון מוסדי לחיזוק המשמעת התקציבית, להגברת השקיפות ולשיפור אמינות המדיניות הפיסקאלית ויעילות השימוש במשאבי התקציב. אלא שהממשלות העבירו בשנים האחרונות תקציבים באיחור ניכר, וכך גם השנה, עם שקיפות חלקית ופתיחתו מחדש.