כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● טראמפ ציפה כי איראן תיכנע ללא תנאים. היא הצליחה להפתיע אותו
● רבע שעה לפני ההודעה הדרמטית של טראמפ קרה דבר חריג במיוחד
1השיחות החשאיות מאחורי שינוי הכיוון של טראמפ בנושא איראן
העיתון האמריקאי וול סטריט ג'ורנל פרסם את מאחורי הקלעים של המו"מ המפתיע בין ארה"ב ואיראן, עליו הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אתמול. בסוף השבוע האחרון, "שרי החוץ של מצרים, טורקיה, ערב הסעודית ופקיסטן התכנסו לפני עלות השחר בריאד לשיחות שנועדו למצוא מוצא דיפלומטי למלחמה באיראן. הייתה רק בעיה אחת - למצוא גורם מקביל באיראן שאפשר לנהל איתו משא ומתן. זאת לאחר שעלי לאריג'אני, "שנחשב שותף אפשרי למשא ומתן, חוסל", נכתב.
בשבת בלילה, הנשיא טראמפ, "הציב אולטימטום לאיראן: לפתוח מחדש את מצר הורמוז בתוך 48 שעות אחרת צבא ארה"ב 'ימחק' את תחנות הכוח של המדינה". אולם, אתמול, "טראמפ שינה כיוון, אימץ את המסלול הדיפלומטי מול טהרן והקפיא את התקיפות שאיים לבצע".
בוול סטריט ג'ורנל כותבים כי מה שעומד מאחורי השינוי בעמדתו הוא "סדרת דיונים סגורים באמצעות מתווכים אזוריים, שלדברי גורמים אמריקאים, העניקו תקווה לכך שניתן להגיע להסכם שיסיים את העימות". עם זאת, "מתווכים ערביים הביעו ספקות לגבי האפשרות שארה"ב ואיראן יגיעו להסכם במהירות, והדגישו כי הפערים בין הצדדים נותרו גדולים. גם טענתו של טראמפ כי השיחות מתקדמות נתקלה בהתנגדות מצד גורמים איראניים, שהכחישו כי מתקיימים מגעים כאלה".
לפי הג'ורנל, "גורמי מודיעין מצריים הצליחו לפתוח ערוץ תקשורת עם משמרות המהפכה האסלאמית של איראן והציעו הפסקת לחימה של חמישה ימים לצורך בניית אמון לקראת הפסקת אש, כך אמרו חלק מהגורמים". שיחות חשאיות אלה "הניחו את היסודות לשינוי חד שהתרחש יותר מ־11 אלף קילומטרים משם, בפלורידה".
מה שהונח על שולחן השיחות החשאיות של המנהיגים הערביים בשבוע שעבר הוא "פתיחה מחדש של מצר הורמוז". בנוסף, "הם הציעו להעמיד את המצר תחת פיקוח של ועדה ניטרלית שתאפשר מעבר בטוח לכל הספינות, כך לפי גורמים המעורים בדיונים". משמרות המהפכה בתגובה אמרו כי "איראן צריכה לגבות אגרות מכלי שיט העוברים במצר, בדומה לאופן שבו מצרים גובה תשלום על מעבר בתעלת סואץ".
אולם, גורמים במדינות המפרץ התנגדו לרעיון "כאשר ערב הסעודית הבהירה כי לא תאפשר לאיראן להשיג יתרון תפעולי במצר".
בג'ורנל נכתב כי המסרים המשיכו לעבור עד שהגיעו לבית הלבן. "כאשר קטאר, עומאן, צרפת ובריטניה הפעילו גם הן ערוצים חשאיים, כך לפי גורמים אירופיים וערביים. בין ההצעות שעלו הייתה האפשרות שפקיסטן תארח פגישה בין מנהיגים בכירים מארה"ב ואיראן, רעיון שארה"ב אימצה במהירות".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת סאמר סעיד, אלכסנדר וורד, בנואה פוקון ולורנס נורמן. לקריאת הכתבה המלאה.
2למה פקיסטן מתווכת בין ארה"ב ואיראן?
אחת המדינות שנמצאות כעת בין הפטיש לסדן ברקע המלחמה עם איראן היא פקיסטן. בת ברית של ערב הסעודית, שסופגת תקיפות מטהרן, ושכנה של איראן שחולקת איתה גבול משותף. בנוסף, פקיסטן מצטרפת כעת "לרשימת מדינות הולכת וגדלה שפועלות כמתווכות בין ארה"ב לאיראן", פורסם ברשת האמריקאית ה-NBC.
גורם דיפלומטי אמר כי "פקיסטן מקיימת שיחות הן עם ארה"ב והן עם איראן והיא 'תמלא תפקיד פעיל' בדיונים לסיום המלחמה", נכתב ברשת האמריקאית. בנוסף, לאור המצב האזורי משרד החוץ הפקיסטני פרסם הצהרה לפיה "ראש הממשלה הדגיש את הצורך הדחוף לפעול יחד להפחתת ההסלמה ולחזרה לדיאלוג ודיפלומטיה בין כל המדינות השכנות".
במקביל לתפקידה כמתווכת אזורית פקיסטן נקרעת בין בריתות אזוריות. "לאור הסכם ההגנה ההדדית האסטרטגי שלה עם ערב הסעודית (SMDA), המחייב תגובה צבאית לכל מעשה תוקפנות נגד אחד מהצדדים, חישובי מדיניות החוץ של פקיסטן דורשים התאמה מחודשת משמעותית", נכתב באירו-אסיה, אתר חדשות וניתוחים גיאו־פוליטיים עצמאי.
למרות היחסים הקרובים בין ערב הסעודית לפקיסטן, גם לטהרן ופקיסטן יש היסטוריה ארוכה. "היקף הסחר בין שתי המדינות עומד על כ־3 מיליארד דולר, כאשר שני הצדדים שואפים להגדילו ל־10 מיליארד דולר". רק לפני המלחמה, "היחסים בין איראן ופקיסטן השתפרו בהדרגה".
במצב הנוכחי, כאשר ערב הסעודית סופגת תקיפות חוזרות מאיראן, "קיימת אפשרות כי ריאד תפנה לפקיסטן בבקשה לסיוע צבאי". כעת, השאלה המרכזית מה פקיסטן תהיה מוכנה לעשות על מנת להגן על בת בריתה?
"עבור איסלאמאבאד, קיימות מספר מגבלות המורכבות מכל החלטה להיכנס ישירות לעימות. ראשית, אף שייתכן כי פקיסטן מחויבת לתמוך בערב הסעודית במסגרת הסכם ה־SMDA, היא כבר מעורבת בעימותים מתמשכים עם אפגניסטן, הגובים ממנה עלויות צבאיות ומבצעיות משמעותיות, ודורשים ממנה להקצות משאבי ביטחון רבים לזירה זו. כניסה לעימות נוסף מול מדינה אחרת תכביד מאוד על יכולותיה הצבאיות והמשאבים העומדים לרשותה", נכתב.
שנית, "פקיסטן אינה יכולה להתעלם מהמיקום הגיאוגרפי שלה ולפתוח חזית מלחמה ממושכת מול איראן. איראן הוכיחה את יכולותיה הצבאיות, ואתגרה מערכות הגנה אמריקאיות, ישראליות ומדינות המפרץ כאחד. בנוסף, טהרן הפגינה נכונות גבוהה לפגוע ביריבותיה בעוצמה. עבור פקיסטן, הסיכון למתיחות ממושכת עם שכנה כמו איראן אינו אטרקטיבי, במיוחד נוכח האתגרים הביטחוניים המקבילים מול אפגניסטן והודו", נכתב באירו-אסיה.
בנוסף, פקיסטן תצטרך לקחת בחשבון מתיחות פוליטית פנימית כאשר "פלח משמעותי באוכלוסייה מגלה סימפתיה לאיראן. האוכלוסייה השיעית בפקיסטן מהווה כ־20% מהמדינה, כ־35 מיליון בני אדם עם קשרים דתיים וחברתיים ארוכי שנים לאיראן".
"עבור פקיסטן, כמו מדינות רבות אחרות כולל הודו ומדינות מפרץ נוספות, אין תשובות פשוטות במלחמה זו. למרות המגבלות שתוארו, פקיסטן תלויה במידה רבה בערב הסעודית לסיוע ולתמיכה כלכלית, במיוחד בתקופה שבה מצבה הכלכלי הפנימי נותר שברירי. בנוסף, פקיסטן אינה יכולה להרשות לעצמה שיבושים ביבוא הדלק ממדינות המפרץ, המספקות חלק משמעותי מצריכת האנרגיה שלה", נכתב.
באירו-אסיה מבהירים כי פקיסטן מחשבת את צעדיה בזהירות וממשיכה לפעול "באופן פרגמטי מול טהרן כדי לשמור על ביטחון האנרגיה שלה". לאחרונה "פקיסטן ניהלה מגעים עם איראן כדי להבטיח מעבר בטוח למשלוחי דלק דרך מצר הורמוז".
כעת, "סביר כי איסלאמאבאד תימנע מהסלמה, במיוחד לאור צעדים שננקטו לשימור משאבי האנרגיה. מעורבות צבאית ישירה היא אפוא תרחיש שפקיסטן תעדיף להימנע ממנו, תוך העדפת מעורבות דיפלומטית שמטרתה הפחתת המתיחות".
מתוך ה-NBC מאת אביגיל ויליאמס, נטשה לבדבה ומוניקה אלבה. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך האירו-אסיה מאת מוחמד סינאן סיאך. לקריאת הכתבה המלאה.
3כך ההימור של ישראל על מרד פנימי באיראן נכשל
הנשיא טראמפ קיווה כי ישראל תצליח להצית התקוממות פנימית נגד משטר האייתוללות. אולם כעת, "ישראל וארה"ב מתבדות", כך פורסם בניו יורק טיימס.
"כאשר ארה"ב וישראל נערכו למלחמה עם איראן, ראש המוסד, הגיע לראש הממשלה בנימין נתניהו עם תוכנית", נכתב. דוד ברנע הניח כי ישראל תצליח לגייס את האופוזיציה האיראנית "להצית מהומות ומעשי מרד אחרים, שאולי אף יובילו לקריסת הממשלה באיראן. ברנע הציג את התוכנית גם לבכירים בממשל טראמפ במהלך ביקור בוושינגטון באמצע ינואר".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אימץ את התוכנית של ברנע והניח כי התקוממות איראנית עומדת על הפרק ושהיא "יעד ריאלי". אולם, "שלושה שבועות לתוך המלחמה, מרד איראני עדיין לא התממש. הערכות מודיעין אמריקאיות וישראליות קובעות כי המשטר האיראני נחלש אך נותר על כנו, וכי פחד נרחב מכוחות הביטחון והמשטרה באיראן דיכא את הסיכוי למרד פנימי וכן את האפשרות שמיליציות אתניות מחוץ לאיראן יפתחו בפעולות חוצות גבול", נכתב.
בניו יורק טיימס כותבים בחריפות כי ההנחה שישראל וארה"ב יצליחו לעודד מרד "הייתה פגם יסודי בהכנות למלחמה". בפועל מה שקרה המשטר האיראני לא קרס אלא "התבצר והסלים את העימות, כשהוא מחליף מהלומות עם בסיסים צבאיים, ערים וספינות במפרץ הפרסי, וכן עם מתקני נפט וגז פגיעים".
בניו יורק טיימס נכתב כי היו מי שהתריעו על היתכנותו של מרד אזרחי. בכירים אמריקאים רבים, וכן אנליסטים באמ"ן, ראו בתוכנית הישראלית למרד המוני בזמן המלחמה "תרחיש מפוקפק".
נייט סוונסון, לשעבר בכיר במחלקת המדינה ובבית הלבן, אמר לניו יורק טיימס כי "מעולם לא ראה תוכנית רצינית לעידוד מרד באיראן במסגרת הממשל האמריקאי. הרבה מפגינים לא יוצאים לרחוב כי יירו בהם. הם ייטבחו. ויש גם רבים שרק רוצים חיים טובים יותר אבל לא מוכנים למות בשביל זה. בערך 60% יישארו בבית. יש עדיין מתנגדי משטר נלהבים, אבל הם לא חמושים, והם לא מצליחים להביא את רוב הציבור לרחובות".
כעת לפי הניו יורק טיימס, "התרחיש הסביר ביותר, לפי ההערכות, הוא שהגורמים הקיצוניים במשטר ימשיכו להחזיק בשלטון".
מידע מודיעני נוסף שעבר לארה"ב מידי ישראל לפני התקיפה נחשף ברויטרס. לפי חשיפת סוכנות הידיעות, מה שהשפיע על הנשיא טראמפ לבחור את המועד למלחמה נגד איראן הוא מידע מודיעיני לפיו האייתוללה חמינאי יתכנס עם בכירים איראנים נוספים במתחם שלו בטהרן. "מודיעין חדש הצביע על כך שהפגישה של הבכירים האיראנים הוקדמה לשבת בבוקר במקום שבת בלילה", נכתב.
"נתניהו, שהיה נחוש לקדם מבצע שבו תמך במשך עשורים, טען כי ייתכן שלא תהיה הזדמנות טובה יותר לחסל את חמינאי, וגם לנקום בניסיונות איראניים קודמים להתנקש בטראמפ", כך לפי מקורות ששוחחו עם רויטרס בעילום שם. "עד למועד השיחה, טראמפ כבר אישר את הרעיון שארה"ב תבצע פעולה צבאית נגד איראן, אך טרם החליט מתי ובאילו תנאים תתערב בפועל".
רויטרס לא הצליחה לקבוע עד כמה טיעוניו של נתניהו השפיעו על טראמפ, אך שלושה מקורבים לנושא סבורים כי שיחת הטלפון היא זו שהיוותה את יריית הפתיחה לצאת מלחמה.
מתוך הניו יורק טיימס מאת מארק מצטי, ג'וליאן א. בארנס, אדוארד וונג ורונן ברגמן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך רויטרס מאת ארין באנקו, גראם סלאטרי ומעיין לובל. לקריאת הכתבה המלאה.