גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האינפלציה הנסתרת מן העין: מה השווקים מפספסים ביחס להשלכות מלחמת איראן

השווקים מעריכים שמשבר האנרגיה כתוצאה מחסימת מצרי הורמוז יסתיים בקרוב ● אולם, גל אינפלציה מסוכן ודביק נמצא מעבר לפינה, מהסוג שגם העלאות ריבית הכרחיות לא יוכלו להדביר ● אם כך, במה כדאי להשקיע בשוקי האג"ח והמניות, ואילו סיכונים יהפכו נפיצים יותר

מיכלית גז נוזלי עושה את דרכה מערב הסעודית דרך מצר הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool
מיכלית גז נוזלי עושה את דרכה מערב הסעודית דרך מצר הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

השווקים מגיבים למלחמה באיראן בתנודתיות, אך רחוקים מפאניקה. ירידות חד-ספרתיות במדדי המניות המובילים ותמחור יציב יחסית בשוקי האג"ח, משקפים ציפיות לסיום קרוב של המערכה וחזרה לשגרה.

להערכתנו, השווקים אופטימיים מדי. בפרט, נוצר עיוות משמעותי בציפיות אינפלציה נמוכות ביחס להשלכות הצפויות של המלחמה.

שוק האג"ח מאותת על סכנה. האם זה יוביל לקיצור המלחמה באיראן?
קריסת המשטר באיראן עשויה להיות האירוע הכלכלי הגדול של העשור
איראן גילתה את נקודת התורפה של העולם. האם אירופה תשים לזה סוף?

השווקים רואים בחסימה של מצרי הורמוז - דרכם עברו טרם המלחמה כ-20 מיליון חביות נפט ביום, המהוות כ-25% מהסחר הגלובלי, וכ-20% מהסחר בגז טבעי נוזלי - כמגבלה זמנית. הציפייה היא שבסיום המלחמה ייפתחו המצרים, היצע האנרגיה יתאושש ולחצי המחירים יפחתו. האומנם?

אנרגיה במגבלת היצע

להערכתנו, גם בשוך הלחימה, כל עוד המשטר באיראן אינו מתחלף בשלטון יציב ואמין, עלול להימשך סיכון משמעותי למעבר במצרי הורמוז. בתרחיש בו איראן קורסת מבחינה ריבונית וכלכלית, או נקלעת למלחמת אזרחים בין המיעוטים הרבים, הסיכון להורמוז עלול להפוך לאובדן שליטה רציפה וריבון ברור לאורך החוף.

המשמעות היא אירוע מתמשך שיוביל להפחתת סחר באזור, לצד עלייה בעלויות ביטוח וצורך במלאים גבוהים יותר להבטחת רציפות אספקה.

במקביל, הדרישה האיראנית האחרונה לגביית "דמי מעבר" במצר, שלפי פרסומים הובילה לגביית 2 מיליון דולר מכל ספינה שעברה בהורמוז, עלולה להפוך לפרקטיקת 'פרוטקשן' שתייקר את הסחר.

בנוסף, יכולות מעקף המצר מוגבלות מאוד. להמחשה, קווי הולכה חלופיים בסעודיה ובאיחוד האמירויות מסוגלים להעביר כיום כרבע מהכמות שעברה בהורמוז טרם המלחמה.

שנית, הירי המסיבי של איראן על תשתיות האנרגיה של מדינות המפרץ, הוביל לפגיעה עצומה וארוכת-טווח בכושר הזיקוק והייצור. כך למשל קטאר, ספקית גז ה-LNG (נוזלי) השנייה בגודלה בעולם, הודיעה על אובדן 17% מכושר היצוא שלו והעריכה שיידרשו 5 שנים לשיקום התשתיות. במקביל, הושבת באזור ייצור של למעלה מ-3 מיליון חביות נפט ביום.

המשמעות היא פגיעה אנושה ומתמשכת בהיצע האנרגיה הגלובלי. כאשר עלויות האנרגיה עולות באופן משמעותי ומתמשך, ההשפעה אינה מוגבלת לתחנות הדלק. משקל האנרגיה הישיר במדדי המחירים בעולם הינו 8%-10%, אך ההשפעה העקיפה רחבה מאוד ונוגעת בעלויות הובלה, ייצור, קירור וחשמל.

מחקרים שביצעו בשנים האחרונות הפדרל ריזרב וקרן המטבע העולמית מלמדים שעלייה של 10% במחיר הנפט - מעלה בדרך כלל את האינפלציה ב-0.4%. ואילו הבנק המרכזי האירופי מעריך שבאירופה, הרגישה יותר למחירי האנרגיה, עלייה של 10% במחיר הגז תעלה את האינפלציה ב-0.6%.

השפעה חמורה צפויה גם על מחירי המזון, שכן מצרי הורמוז מהווים נתיב מרכזי גם לאספקת דשנים קריטיים לחקלאות העולמית. בין היתר מדינות המפרץ אחראיות לכ-50% ו-30% מהסחר העולמי באוריאה ואמוניה, בהתאמה. כך שחסימת המצרים עלולה להתגלגל במהירות למחסור ולזינוק במחירי מזון.

גם בישראל, ההשלכות יורגשו מאחר שכ-36% ממדד המחירים מורכב מרכיבים סחירים, המושפעים במהירות ממחירי יבוא, סחר חוץ ועלויות הובלה, שכן ישראל מייבאת היקפים גדולים של חומרי גלם, מוצרי צריכה, ציוד וחומרי אנרגיה.

העלאות ריבית יפתרו?

הבנקים המרכזיים בעולם כבר מאותתים על עלייה באינפלציה. הבנק האירופי עדכן את תחזית האינפלציה ל-2026 לשיעור של 2.6% מ-1.9%, ואת תחזית 2027 ל-2% לעומת 1.8%. בארה"ב, עדכן הפד את תחזיות האינפלציה ל-2.7% השנה מ-2.4% בדצמבר. אנחנו אף רואים את התחזיות הללו עולות בחדות בעתיד הקרוב.

אולם בניגוד לאינפלציה שמקורה בביקוש גבוה, שניתנת להדברה אפקטיבית באמצעות ריבית גבוהה, הפעם מדובר על חוסר היצע מבני ומתמשך. העלאת ריבית אינה יכולה לייצר אנרגיה, לתקן תשתיות או לפתוח נתיבי שיט.

האתגר של הבנקים המרכזיים גדול במיוחד, מכיוון שהמחירים עולים לצד היחלשות הפעילות הכלכלית, בהשפעתם השלילית של מחירי האנרגיה הגבוהים על עלויות הייצור, מה שמגביר את הסיכון לסטגפלציה. להמחשה, האיחוד האירופי מעריך כי העלייה במחירי האנרגיה תוריד את הצמיחה בשנה זו ב-0.4%.

לכן, העלאות ריבית עלולות להוריד את האינפלציה באופן מתון בלבד, אבל גם לדרדר את הכלכלה למיתון חריף.

למרות זאת, באופן פרדוקסלי העלאות ריבית הכרחיות כדי להילחם באינפלציה גם בסביבת סטגפלציה. זאת, מכיוון שהסיכון המרכזי הינו התבססות ציפיות אינפלציוניות. כלומר, אם עסקים ועובדים מפנימים שמחירים עולים באופן עקבי ומתמשך, הם דוחפים מעלה את המחירים והשכר, ויוצרים ספירלה הרסנית של ציפיות אינפלציוניות המגשימות את עצמן.

המשמעות היא שהאינפלציה הופכת "דביקה" וקשה לריסון. גם כשמחירי האנרגיה מתייצבים, העלייה במחירים בשאר המשק אינה מתהפכת במהירות.

לכן, הבנקים המרכזיים ייאלצו להעלות ריבית כדי לשדר למשק שעליית המחירים בטיפול ולא תתפתח לאינפלציה כרונית, וזאת גם במחיר פגיעה קשה בצמיחה.

יש הזדמנויות השקעה

להערכתנו, תמחור האג"ח בבורסות בעולם אינו משקף התפתחויות אינפלציוניות חמורות. בת"א למשל מתומחרת עדיין אינפלציה נמוכה יחסית ויציבה של כ-2% לאורך העקום. לטעמנו זו הערכה נמוכה מדי, שעלולה לגרור בשבועות הקרובים עליות מחירים באג"ח הצמודות, בעיקר בחלק הקצר והבינוני. לכן, בעת הנוכחית עדיפה החזקת אג"ח צמודות על פני שקליות.

השינויים הצפויים באינפלציה מחלחלים בינתיים בעיקר לציפיות הריבית. בארה"ב, השוק עבר מציפייה לשתי הורדות ריבית ב-2026, להערכה שכלל לא תהיה הורדה.

באירופה, הציפיות כעת הן לשתי העלאות ריבית ב-2026, בהיפוך מגמה חד.
בישראל, תשואות המק"מ עדיין מגלמות ציפייה להורדת ריבית אחת השנה, אך להערכתנו הן אינן ריאליות וייעלמו בקרוב, וייתכן שאף יהפכו לצפי להעלאות ריבית. כתוצאה, אג"ח בריבית משתנה ייהנו מעלייה בתשואות בשל ציפיות לריבית גבוהה יותר לאורך זמן.

בשוק המניות, עלייה באינפלציה צפויה לתת בטווח הקצר דחיפה לביצועי החברות, ובפרט קמעונאיות של מוצרי צריכה הכרחיים, חברות אנרגיה הנהנות מעליית מחיריה ואף לבנקים, שמגדילים מסורתית את מרווחי הריבית בסביבת אינפלציה גבוהה וריבית עולה.

מנגד, אינפלציה המלווה בסביבת ריבית גבוהה עלולה לפגוע בחברות נדל"ן ובבעלות מינוף גבוה, ולהוביל ללחץ תזרימי מוגבר. כתוצאה, עלול להחמיר המשבר המתהווה בסקטור האשראי הפרטי הגלובלי.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

מנכ''ל פלאפון, אילן סגל / צילום: רמי זרנגר

יש תאריך: מודל הפרסום של yes בסטרימינג יושק ב-10 במאי

הפרסום המתוכנן בסטרימינג יהיה מוגבל ונקודתי, כאשר בשלב ראשון הוא ישולב רק לפני תכני VOD

מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

כשהתעשייה השוקעת של גרמניה פוגשת את ענקיות הנשק של ישראל

באירופה מדווחים בימים האחרונים שהחברות הביטחוניות מעמיקות את הייצור ושיתופי הפעולה בגרמניה ● בין השאר: רפאל בדרך לייצר במפעלים של פולקסווגן, אלביט במו"מ על עסקת מיליארדים לייצור רקטות והתעשייה האווירית כבר מפתחת צוללות עם תיסנקרופ

סניף קרפור סיטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: בר לביא

למרות ירידה במכירות: קרפור עברה לרווח של 15.5 מיליון שקל בשנה החולפת

רשת חנויות המזון מדווחת על ירידה במכירות בחנויות זהות, כשברבעון הרביעי מדובר בנפילה של 9.3% ● השיפור ברווחיות של קרפור – בעיקר בזכות התייעלות שכללה מימוש סניפים וצמצום מספר העובדים

תיעוד נזק לממ''ד בבני ברק בשל הירי מאיראן / צילום: כבאות והצלה

עד כמה הממ"ד שלנו עמיד באמת מפני פגיעת טילים?

פגיעת פצצת מצרר בממ"ד בפתח תקווה הסתיימה הפעם ללא נפגעים - בניגוד לאסון שהתרחש בעיר בשנה שעברה אשר גבה את חייהם של ארבעה תושבים ● המקרה מציף מחדש את גבולות ההגנה של הממ"ד ואת השאלה עד כמה הוא עמיד בפני פגיעה ישירה?

רועי כחלון, מנהל רשות החברות; יובל שטייניץ, יו''ר רפאל / צילום: רשות החברות, רפאל

רפאל לרשות החברות: הנפקה של עד 30% בלבד - ורוב הכסף יישאר בחברה

בנייר עמדה שנשלח השבוע לרשות החברות הממשלתיות, מפרטת רפאל את עמדתה ביחס לטיוטת הצעה שגיבשה הרשות למכירת מניותיה למשקיעים מוסדיים, בהליך פרטי מחוץ לבורסה ● התנאים שמציבה החברה משקפים פערים מול רשות החברות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מה עומד מאחורי השיפור של שטראוס ואפריקה מגורים מוכרת פחות דירות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● העלאות המחירים שביצעה שטראוס עזרו לשפר את הרווחיות ● ירידה בהיקף הדירות שאפריקה מגורים מכרה ב-2025● בזא הצליחה לעבור לרווח למרות שנה מאתגרת ● ואפולו פאוור מציגה גידול בהכנסות לצד הפסד

מוחמד אל עריאן / צילום: Reuters, REUTERS

הכלכלן המוערך שמזהיר: 6 מדינות נפגעות מהמלחמה, וכל העולם יסבול

הכלכלן המוערך מוחמד אל עריאן מזהיר מהלם כלכלי עולמי שלא יפגע רק בתחום האנרגיה כתוצאה מפגיעת המלחמה במדינות המפרץ ● לדבריו, ההשקעות הגלובליות של המדינות, שהפכו בשנים האחרונות למשמעותיות ביותר, עומדות כעת בסכנה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: ap, STR

שדה התעופה בטאבה הפך למוקד היציאה המרכזי מהארץ במלחמה

על רקע צמצום הטיסות מנתב"ג והגבלות טיסה מעל ירדן, שדה התעופה בטאבה הופך לחלופה המרכזית ליציאה מישראל - אך הפעילות בו מוגבלת והעלויות מזנקות ● וגם: למה לא מפעילים את שדה התעופה רמון?

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

מזרחי טפחות ייקנס ב-6.8 מיליון שקל בגין הפרת חוק איסור הלבנת הון

הסנקציות הוטלו על מזרחי טפחות בשל הפרות הנוגעות בעיקר לדיווח וניטור של חובות לפי חוק איסור הלבנת הון ● לבנק עומדת זכות ערעור לבית המשפט תוך 30 ימים

נתב''ג בזמן המלחמה / צילום: מיכל אלוני

הטיסה בוטלה? ייתכן שמגיע לכם פיצוי מחברת התעופה

בשגרה, לפי החוק, אם מתבטלת טיסה, אדם זכאי להחזר על כרטיס הטיסה או לטיסה חלופית לפי בחירתו, לפיצוי סטטוטורי ולפיצוי עבור שירותי סיוע שהם הוצאות השהות היומיות בחו"ל ● במצבי חירום החוק מאפשר לפטור את חברות התעופה מתשלום פיצוי, ושרת התחבורה רשאית להוציא צו ולהגביל את עלויות הלינה בחו"ל לשני לילות ● שאלת השעה

רונן אגסי, מנכ''ל מגדל ביטוח / צילום: ניקולה וסטהפל

מנכ"ל מגדל ביטוח: "מאוד רוצים לחזור לחלק דיבידנד כבר השנה"

מניית מגדל ביטוח מזנקת אחרי שהציגה זינוק ברווח הכולל ל-1.8 מיליארד שקל ומקדימה את התחזיות שלה לשנת 2027 ● מנכ"ל מגדל, רונן אגסי, שוחח עם גלובס על השינוי בתחום הביטוח הכללי: "לפני כמה שנים עוד היינו בהפסדים, היום אנחנו עם רווח של 400 מיליון שקל"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות אלפי עובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא פיצוי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג "מתווה פשרה" בנוגע לשאלה מי זכאי לקבל דמי חל"ת בגלל המלחמה - ללא הסכמות המעסיקים ● בשורה התחתונה, אלו שנעדרו מהעבודה בשבוע הראשון, כשהמשק היה תחת מגבלות כבדות, לא יקבלו פיצוי ישיר מהמדינה ● לאותם עובדים נותר רק לקנא במגזר הציבורי

אהוד דנוך, מנכ''ל אינרום / צילום: תמר מצפי

אינרום מקימה מפעל חדש של נירלט בניר עוז בהשקעה של כ-400 מיליון שקל

המהלך מגיע לאחר שהמפעל המרכזי של נירלט נפגע בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", ומהווה חלק מתהליך שיקום והרחבת פעילות החברה ● הקמת המפעל צפויה להימשך כשלוש שנים

תל אביב. היצע הדירות להשכרה ירד ב־11% / צילום: נוי מאיה

שכר הדירה עלה בחדות מאז אוקטובר 2023, וצפוי להמשיך במגמת עלייה

בעוד מחירי הדירות למכירה מראים סימני בלימה, שוכרים חדשים משלמים מאות שקלים יותר בחודש, ובתל אביב ובירושלים נרשמת ירידה בהיצע של מאות דירות ● נתוני הלמ"ס ו־WeCheck חושפים: בדירות הגדולות והממוגנות נרשמות עליות המחירים החדות ביותר

פרויקט מחיר למשתכן של חברת שתית בירוחם / צילום: חב' שתית

החזר מס רכישה ליזמים שרכשו קרקע ב"מחיר למשתכן": רק עד ארבע שנים

לאחר פסק דין דרמטי של ועדת הערר, שאיפשר לחברת אשדר לקבל החזר מס רכישה על רכישת קרקעות לפרויקטי מחיר למשתכן, הגישה גם חברת שתית בקשה לתיקון השומה - אולם הוועדה קבעה כי לא ניתן להגיש בקשה לאחר תקופת ההתיישנות של השומה, העומדת על 4 שנים

מוחמד אל עריאן / צילום: Reuters, Lucy Nicholson

בשווקים מעריכים: השלכות המערכה באיראן לא יסתכמו במשבר נפט

הכלכלן מוחמד אל עריאן טוען כי "השלכות המלחמה חורגות מתחום האנרגיה" ● בלקרוק מגדירים את המצב כ"זעזוע נזילות מערכתי", ובקרן המטבע מסבירים כי הוא עלול להוביל לעליית ריביות

כותרות העיתונים בעולם

היום שבו ישראל וארה"ב הבינו שהצבא האיראני הוא לא מה שחשבו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ישראל תקפה מוצב בים הכספי על מנת לפגוע בנתיב הברחת הנשק של רוסיה לאיראן, איך איראן איבדה את כוח ההרתעה שלה, והנזק שהמלחמה גורמת לצפון אפריקה • כותרות העיתונים בעולם

דירה בהנחה

יותר מ-7,000 דירות: הגרלת "דירה בהנחה" תיפתח אחרי פסח

אף עפ"י שבאוצר התנגדו להגרלות של דירות בתוך אזורי הביקוש, גם הפעם יוגרלו דירות ביישובים מבוקשים ● משרד העבודה מאפשר הפעלת עגורני צריח בשלט רחוק באתרי בנייה בשל מצב החירום ● וקריית אונו יוצאת למכרז להקמת מתחם דיור מוגן עם כ-250 יחידות ● חדשות השבוע בנדל"ן

אילן רביב, מנכ''ל מיטב; יוסי לוי, מנכ''ל משותף של מור / צילום: רמי זרנגר, יח''צ

בית ההשקעות שמפגר בתשואות יכול להיות דווקא השקעה מעניינת

מניותיהם של רוב בתי ההשקעות המובילים בישראל זינקו בשנים האחרונות במאות אחוזים והפכו ל"יקרות" באופן היסטורי ביחס לרווחיהם ולהיקף הנכסים שהם מנהלים ● האם לאחר גל האופוריה בשוק ההון של ת"א, טמונה הזדמנות דווקא במניה הכי חבוטה של הסקטור הפיננסי?

עידן וולס / צילום: יח''צ

עוד לפני הכניסה לבנקאות: שנה חזקה לקבוצת דלק ששווה 20 מיליארד שקל

למרות ירידה בתוצאות הרבעון הרביעי, חברת האנרגיה והפיננסים של יצחק תשובה סיימה את 2025 עם רווח נקי של 3.3 מיליארד שקל וחילקה דיבידנדים נדיבים ● שכר של 9 מיליון שקל למנכ"ל קבוצת דלק עידן וולס ושל 10 מיליון למנכ"ל זרוע האנרגיה ניו-מד יוסי אבו