בודקים את המיתוס. מתי באמת ייגמר הנפט, ומה מקפיץ את המחיר? / צילום: Shutterstock
מבחינת שוק האנרגיה העולמי, הכותרות של מרץ 2026 נראות כאילו נשלפו משנות ה-70: מתיחות במצר הורמוז, איומים על נתיבי השיט, ונהגי רכבי בנזין וסולר בכל העולם בוהים באימה בלוח המחירים בתחנות הדלק. ואז כמו היום, רבים תוהים כמה עוד האנושות תהיה תלויה כך ב"זהב השחור". אך האמונה לפיה הנפט עומד להיגמר "ממש עוד רגע" היא אחד המיתוסים העקביים ביותר במאה האחרונה. בפועל, הסיכוי שהאנושות תשאב את "טיפת הנפט האחרונה" הוא אפסי, שכן למרות השימוש הנרחב, כמות העתודות הזמינות לא יורדת באופן משמעותי בעשורים האחרונים, ולעיתים אף עולה.
● לקראת אישור התקציב: מהו חוק ההסדרים, ובשביל מה צריך אותו?
● המומחית שטוענת - אפשר לוותר על ההתרעה המוקדמת ומסבירה מה זה פוליגון
בשנת 1956 הגיאולוג מ' קינג האברט ניבא שהפקת הנפט בארה"ב תגיע לשיא ב-1970 ואז תחל בדעיכה בלתי נמנעת. בשנת 1972, דו"ח "מועדון רומא" היוקרתי, ארגון ללא מטרות רווח המורכב מאינטלקטואלים ומנהיגים עסקיים מכל העולם, קבע בנחרצות שהנפט יגיע למחסור קריטי עד סוף המאה ה-20.
שנים ארוכות שהיה נראה שהאברט צדק, אך בעשורים האחרונים המציאות הייתה הפוכה. לצד שיאי הביקוש, ההיצע לא קטן אלא גדל גם הוא, עם עוד ועוד מאגרי נפט. כיצד? ה"עתודות המוכחות" עליהן התבססו הנבואות הן מושג כלכלי, לא פיזיקלי, שמשמעותו הנפט שיודעים להפיק בהינתן המחירים של היום. בהתאם לחוקי הביקוש וההיצע, כשהמחיר עלה מספיק, טכנולוגיות כמו פצלי שמן (Fracking) וקידוחים בלב ים הפכו מאגרים שנחשבו למדע בדיוני למציאות יומיומית, לצד השפעה סביבתית לא מבוטלת שיש להזכיר.
כיום, בתחילת הרבע השני של המאה ה-21, ועם ביקוש והיקפי שימוש גדולים פי כמה מתקופת התחזיות הנ"ל, העתודות המוכחות בעולם עומדות על כ-1.73 טריליון חביות, כמות שעתידה להספיק ליותר מ-50 שנה בקצב הצריכה הנוכחי. זאת, מבלי להחשיב בכלל עוד עשרות טריליוני חביות באתרים שעוד לא כלכליים מספיק להפקה, למשל בקוטב הצפוני סביבו התחרות המעצמתית הולכת וגדלה.
אז למה המחיר קופץ סביב משברים נקודתיים? כי הנפט מרוכז בנקודות הפקה ושינוע בודדות, כשדרך מיצרי הורמוז למשל עוברת כ-20% מצריכת הנפט העולמית. שיבוש של אפילו 1% בהיצע העולמי גורם למדינות וסוחרים ספוקלטיביים לאגור נפט בצורה שמשפיעה על המחיר בעשרות אחוזים. לכן, בטווח הארוך מחיר הנפט הוא יותר משחק של גיאופוליטיקה והון-סיכון, לא של מחסור גלובלי ממשי.
ובכל זאת, הצפי הוא שהביקוש לנפט ירד בעשורים הקרובים. מדוע? במילותיו של אחמד יאמני, שר הנפט הסעודי המיתולוגי: "עידן האבן לא הסתיים כי נגמרו האבנים, ועידן הנפט לא יסתיים כי ייגמר הנפט". כלומר, האנושות תעזוב את הנפט לא כי לא יהיה עוד, אלא כי נמצא טכנולוגיה טובה, זולה ונקייה יותר. אלו תהליכים שכבר מתרחשים, דוגמת הרכב החשמלי, ומועצמים נוכח הקפיצות במחיר הנוזל השחור. אירונית, ייתכן שהמלחמה הנוכחית, בה הדלקים המאובנים במרכז תשומת הלב העולמית, תהיה זרז לגמילת העולם מהתלות בהם.