בתקופת המלחמה, מדור המשרוקית של גלובס יתמקד בביאור סוגיות אקטואליות ובמתן הסברים עובדתיים על ענייני השעה, בצד בדיקות של אמירות אקטואליות
אחד המונחים שאנחנו שומעים הרבה במלחמה הזאת הוא "פוליגון", שמכסה את הארץ ומראה כיצד עלינו להתמגן. אבל מה המשמעות שלו, איך הוא מתעדכן, ולמה חלק מהאזורים בארץ מקבלים אזעקה מאוחרת במיוחד?
● איך קבוצות הטלגרם יודעות לפני כולם שמגיע טיל?
● איך בנוי המרחב המוגן, וממה הוא חסין?
"פוליגון, בפשטות, זה מצולע. וכאן זו חלוקה גאוגרפית של אזורים מאוימים", אומר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "המטרה היא לא להלאות את כל אוכלוסיית ישראל בכל טיל שמשוגר. במלחמת המפרץ הראשונה חילקו את ישראל ל־6 אזורים בלבד, וירי לחיפה היה מכניס חצי מדינה לחדרים מוגנים. היום המדינה מחלוקת למעל 1,000 אזורים. גם ערים גדולות מחולקות, כך שגם סכנה בדרום תל אביב לא בהכרח תדליק אזעקות בצפון. המטרה היא לאפשר חיים נורמליים, כאשר חלק מהמטרות של הירי עלינו זה ליצור פגיעה כלכלית בנו".
הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot שעוסקת בשיגור טילים בהנעה חשמלית ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל, מסבירה כי "הפוליגון, המייצג את המידע בנוגע לאזור הנפילות המשוער, מתעדכן לאורך זמן. כשהמכ"מ או החיישנים מזהים את הטיל בתחילת הדרך, ניתן לתת הערכה איפה הוא צפוי לפגוע, מכיוון שהוא טיל בליסטי שעושה מסלול פחות או יותר ידוע מראש. אלא שבשלב הראשון, רוב הנתונים עדיין לא מאוד מדויקים, ויש הרבה משתנים לא ידועים, ולכן השטח שמופעל הוא יחסית גדול".
ד"ר קליסקי מדגיש כי "אנחנו מזהים את הטיל כבר כשהוא משוגר, וזה מה שמאפשר לנו לקבל כמה דקות להתמקם. וכשמגיעה האזעקה - זה כבר לאזור מצומצם יותר שרק הוא צריך להיכנס לאזור המוגן".
חדד־חמלניק מזהירה כי "כשיש יירוטים, יש אי־ודאות נוספות לגבי איזו מערכת תיירט ובאיזה גובה, כמו גם המקום אליהם ייפלו שברי היירוט". ובכל זאת, "ככל שמתקדמים בזמן, אי־הוודאות יורדת והשטח בו צפויה הפגיעה מצטמצם".
זה מה שמאפשר את ההתרעה הראשונית עם שטח גדול, ולאחר מכן אזעקה רק על חלק קטן מהשטח. "במערכה מול איראן, הטילים טסים דקות רבות מצד אחד, ונדרש מרחב מוגן כמו מקלט או ממ"ד, ולא רק חדר מדרגות", מסבירה חדד־חמלניק, "ולכן, פיקוד העורף בוחר נכון לתת התרעה מוקדמת למרות חוסר הדיוק. כשמגיע עוד מידע, זה מאפשר לשחרר פוליגון חדש, קטן ומדויק יותר".
אך יש לה גם הצעת שיפור: "הייתי רוצה אפשרות לבחור אם לקבל את ההתרעה המוקדמת או לא. אם למשל מישהו נמצא בבית עם ממ"ד, או שהוא בוחר לישון במקלט, ההתרעה המוקדמת לא עוזרת. מצד אחד, זה יחסית בשוליים. מצד שני, שחיקה של העורף זו סכנה אמיתית. יש כאן איזון בין השיקולים".
"אולי מחר תגיע רקטה מעזה"
אלא שלפעמים, למרות שכבר המידע קיים, פיקוד העורף בוחר שלא להפעיל אזעקה אלא בשלב מאוחר יחסית. כך למשל, "בעוטף עזה נותנים אזעקה של 15 שניות בלבד, למרות שבפועל אפשר לתת יותר. הסיבה לזה היא שהתושבים שם כבר רגילים להגיע למרחב מוגן תוך 15 שניות, ולא רוצים שאנשים יתחילו להתלבט האם ללכת למקלט מהר או לא. כי אולי מחר תגיע רקטה מעזה, ואנשים לא יבינו שעכשיו זה דחוף. יש פה איזון בין הפשטות של המדיניות לבין הדיוק שלה. אולי עכשיו, בגלל שהירי מעזה פחת, אפשר לתת גם לעוטף יותר זמן. אבל זה לא רוע, אלא יש פה היגיון".
וכמובן, כשמגיעות רקטות וטילים מטווח קצר, כמו למשל בגבול לבנון, האזעקה מופעלת מיד ללא התרעה מוקדמת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
