BYD ATTO2 פלאג-אין / צילום: יח''צ
המסלול הימי, שדרכו מגיעים כלי רכב חדשים לישראל, הוא לרוב החלק הפחות מעניין בהשקה של דגמי רכב חדשים. אבל המשלוח הראשון של ה-ATTO2 פלאג-אין של BYD, שנחת בישראל באמצע מרץ, עבר מסלול יוצא דופן, שמשקף את המציאות הגיאו-פוליטית המורכבת.
כלי הרכב נשלחו לישראל באמצעות ספינה סינית, שהיעד הסופי והרשום שלה היה נמל עקבה בירדן. הם אכן נפרקו בעקבה, אך משם הובלו בספינת גישור אל נמל אילת, והפכו בכך למשלוח הרכב הראשון שנפרק בנמל הדרומי בשלוש השנים האחרונות.
● התייקרות של אלפי שקלים לרכב: סין מגיבה למשבר באספקת השבבים
● עד לפני 15 שנה הוא היה מותג מוביל בשוק הרכב הישראלי. כעת הוא חוזר
המסלול הזה נועד מצד אחד לעקוף את האיום החות'י בים האדום על משלוחים לישראל, ומצד שני לקצר את זמן המשלוח בשבועות שלמים, בהשוואה למסלול "הבטוח" והארוך של הקפת אפריקה, שדרכו מגיעים אלינו כיום רוב כלי רכב מהמזרח.
על הדרך נחסך גם "הסגר" ממושך בנמלי יוון, שאותו חווים כיום הרבה משלוחי רכב אחרים, בשל האיסור על אחסון כלי רכב נוספים בנמלי חיפה ואשדוד. ולאחר המשלוח ההרפתקני הזה, נשלחו כלי הרכב הללו להגיע במוביליות ההכנה למסירה במרכז הארץ, תחת איום הטילים, ונמסרו ללקוחות בין האזעקות.
ענייני גיאו-פוליטיקה לחוד, ה-ATTO2 DM-i מעורר כיום עניין רב מאוד בשוק המקומי, בשל היותו רכב הפלאג-אין הזול ביותר, עם תג מחיר של 150 אלף שקל לפני הנחות והטבות ומפרט מעניין.
עיצוב חיצוני
חיצונית הרכב כמעט זהה לגרסה החשמלית של ה-ATTO2, שנחתה כאן לפני כמה חודשים והתארחה גם אצלנו. זהו רכב קצר, אבל גבוה ורחב יותר מהממוצע, עם נוכחות של רכב גדול מכפי שהוא באמת. ההבדלים החיצוניים בינו לאח החשמלי מזעריים, ומתמקדים בעיקר בגריל מעט גדול יותר ובגלגלים שונים. הוא עדיין שומר על מראה של קרוס-אובר קלאסי, מהסוג שהישראלים אוהבים.
פנים הרכב
גובה סף הכניסה נוח, והשילוב של גג אופקי וחלוקה טובה של האורך מאפשר כניסה ויציאה כמעט מבלי להתכופף. עוד בונוס הוא תנוחת ישיבה גבוהה יחסית לפלח, עם ראות מצוינת לכל הכיוונים. מרחב הראש טוב מהמקובל בפלח, הן מלפנים והם מאחור, והמושב האחורי מאפשר ישיבה נוחה לשני מבוגרים בגובה 1.8 מ' פלוס ולנוסע רזה ביניהם.
הרצפה שטוחה, ולמרות שבסיס הגלגלים קצר ב-10-15 סנטימטרים מהמתחרים הגדולים יותר, יש מספיק מקום לפשוט רגליים. נפח תא המטען עומד על 425 ליטר, כ-25 ליטר יותר מאשר בגרסה החשמלית.
הנדסת האנוש מקבילה לזו של הגרסה החשמלית, כאשר עיקר התפעול והצגת המידע מתבצעים באמצעות מסך לוח מחוונים די גדול, שממוקם מול הנהג, ומסך מולטימדיה שטוח בגודל 12.8 אינץ', שנמצא במרחק הושטת אצבע מההגה.
יש מסכים גדולים יותר במחיר הזה, אבל הוא חד, מגיב בזריזות ומציג ממשק אנוש די קל להסתגלות, כולל תפריט לקיצורי דרך שימושיים בתחתיתו. עדיין יש כמה "באגים" מטרידים בתרגום לעברית, בתפעול הרדיו ובמערכת הפיקוד הקולי, שמתקשה לזהות מבטא ישראלי. אבל לרוב הבעיות הללו נפתרות אחרי כמה עדכוני תוכנה.
יש גם כמה מתגים פיזיים חיוניים במרכז הקונסול המרכזי הגבוה, שחוצץ בין המושבים הקדמיים, אבל לא עבור מערכת האקלים. מנגד, BYD לפחות ויתרה על גימיקים טורדניים, כמו כוונון באמצעות תפריט מגע של פתחי האוורור והמראות.
עיצוב הפנים די מאופק, אבל איכות החומרים וההרכבה גבוהה, עם שימוש במשטחי דיפון רכים ותחושה סולידית של המתגים. בידוד הרעשים מוצלח, ומצליח לנטרל לרוב את הרעש שמייצר מנוע הבנזין בעת האצה חזקה. במהירויות בין-עירוניות יש לא מעט רעש רוח, בעיקר מכיוון מראות הצד.
רמת האבזור נדיבה יותר מזו של אירופיות, יפניות וקוריאניות מקבילות בפלח המחיר הזה. עם זאת, יש סיניות עם חבילה קצת יותר נדיבה, כולל ה-ATTO2 החשמלית המלאה. ב-DM-i מקבלים בין השאר ריפוד עור מלאכותי, מושב נהג חשמלי, מצלמות היקפיות - שדי חיוניות לאור הראות המוגבלת לאחור - משטח טעינה אלחוטי ועוד. אבל אין מושב נוסע חשמלי או חלון גג.
מנוע וצריכת דלק
האטרקציה המרכזית של הרכב היא מערכת הנעת פלאג-אין מלאה, עם נתונים שבעבר היו טיפוסיים רק לכלי רכב גדולים ויקרים יותר משמעותית. היא משלבת מנוע 1.5 ליטר בנזין ללא טורבו עם מנוע חשמלי חזק וסוללה של 18 קילוואט-שעה, עם טווח חשמלי מוצהר של עד 90 ק"מ.
זו חומרה די מורכבת עבור רכב באורך 4.31 מ', והיא דורשת לא מעט תוכנה מחוכמת, אבל ל-BYD יש הרבה ניסיון בתחום, והמערכת פועלת כאן בהצטיינות יתרה. כצפוי, במצב ברירת המחדל העדיפות המרכזית היא להנעה חשמלית חלקה וחרישית וזריזה, שאפקטיבית גם במהירויות בין-עירוניות. אומנם מיחזור אנרגיית הבלימה לצורך טעינה די חלק, אבל מהתרשמות ראשונית נראה, שטווח חשמלי "נטו" של כ-70-80 ק"מ הוא בר-השגה למי שמתנהל במתינות.
כשהסוללה יורדת מסף טעינה מסוים, או תחת עומס, בהאצה בעלייה למשל, מנוע הבנזין מתעורר, וצלילו קצת מחוספס, אך לא פולשני. המעבר בין הבנזין לחשמל רהוט, יש הרבה מומנט זמין והמהירות נצברת בקצב מפתיע למכונית שייעודה משפחתי-חסכוני. לא אחת מצאנו עצמנו משייטים על הכביש הפתוח במהירויות גבוהות משמעותית משסברנו, ומומלץ להיצמד למצב התכנות החסכוני עד שמתרגלים לקצב.
מי שיטען את הסוללה לעיתים תכופות משקע חשמל יפקוד את תחנת הדלק לעיתים רחוקות. מנגד, מי שיסמוך בעיקר על הטעינה העצמית של מנוע הבנזין, ירשום צריכת דלק ריאלית של כ-17 ק"מ לליטר בלבד, ויתקשה להשיג את הטווח המוצהר חשמל-בנזין של עד 1,000 ק"מ.
על הכביש
על הכביש ה-ATTO2 מרגיש מעט יותר "אירופי" ומהודק מלא מעט חשמליות סיניות, אבל עדיין קשה לקרוא להתנהגות "מלוטשת". להיגוי יש משקל מאוזן, אבל הוא לא חד או מתקשר במיוחד, ובפניות הדוקות יש לא מעט נטיית גוף. היציבות הכיוונית על הכביש המהיר טובה בדרך כלל, אם כי רוחות צד עזות נוטות להוציא את הרכב משלוותו. המתלים מנטרלים בהצלחה מהמורות עירוניות, אבל נוטים להיות קופצניים על פסי האטה ומהמורות גדולות במהירות איטית. חבילת מערכות הבטיחות האקטיביות מיישרת קו עם המקובל בקרב הסיניות, כלומר טורדנית.
מחיר
ב-150 אלף שקל ATTO2 פלאג-אין עושה הרבה רעש בשוק הישראלי, ובצדק. כרגע היא אחת היחידות בישראל בפלח מחיר זה, שמצליחה לשלב שימושיות משפחתית, ממדים פרקטיים בעיר, אבזור סביר, "חיסון" אפקטיבי מאוד ממחירי הדלק - לפחות למי שטוען לפי הספר - ביחד עם יכולת שיוט למרחקים, ללא תלות בתשתית הטעינה. מ־0 ל־100 קמ"ש
חלק מהמתחרות
MG ZS הייבריד
155 אלף שקל לגרסה ההיברידית. מעט גדול מה-ATTO, אך בסיס הגלגלים דומה ותא הנוסעים די מרווח.
במערכת ההנעה מנוע 1.5 ליטר, מנוע חשמלי וסוללה קטנה, שאינה נטענת חיצונית, עם הספק משולב של 194 כ"ס וצריכת דלק של כ-19 ק"מ לליטר.
צ'רי טיגו פרו 4 הייבריד
136-138 אלף שקל עולה הג'יפון הקומפקטי מבית צ'רי עם מערכת הנעה היברידית. ממדיו דומים ל-ATTO אך הוא אינו חסכוני ומעודן כמו הפלאג-אין.
תא הנוסעים מרווח, בנוי היטב ומאובזר, ותא המטען מסתפק ב-320 ליטר.