רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: באדיבות מגדל
המנהל המורשה של חברת הגמל שקרסה סלייס, רו"ח אפי סנדרוב, ממשיך לתבוע את האחראים לפרשה בה אבדו 850 מיליון שקל בכספי חוסכים, שנוידו ל"קרנות אדומות" בחו"ל. סנדרוב הגיש היום (א') תביעה בגובה 987 מיליון שקל נגד משרד רואי החשבון דלויט, ונגד שותפים ועובדים במשרד אשר שימשו כמבקרי הפנים ויועצי בחינת אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדוחות הכספיים (SOX) של סלייס גמל, החברה לניהול קופות גמל בניהול אישי שבמרכז הפרשה.
סנדרוב טוען בתביעה כי פרשת סלייס לא הייתה מתרחשת מלכתחילה, או שהייתה נקטעת באיבה, לו דלויט ועובדיה - ששימשו כמבקרי הפנים של סלייס, ותיפקדו על כן לפי החוק כנאמנים של העמיתים ושל החברה עצמה - היו מבצעים את עבודתם. בתביעה נטען כי הנתבעים הזניחו את עבודתם ולא ביצעו כלל ביקורת פנים על הנושאים המרכזיים של פעילות סלייס גמל.
● הפיץ חשבוניות פיקטיביות ב-700 מיליון שקל. כמה מס ישלם?
● אחד הנאשמים בפרשת הפולימרקט הוא רב-סרן במיל' בחיל האוויר
הנתבעים הם דלויט ישראל ושות', פירמת ייעוץ וראיית חשבון, מהגדולות והמובילות בישראל, שהעניקה לחברה שירותי ביקורת פנים, החל משנת 2013; רוה"ח שלמה בן שימול, שמעון זבולוני, וניר זאוברר, שותפים בדלויט, שפעלו לאורך שנים כמבקרי הפנים של סלייס ו/או מטעמם, בתקופות שונות ו/או חופפות, ומר אורי נורי, עובד בדלויט, שכיהן כחבר בצוות הביקורת הפנימית, בחלק מהתקופה. דלויט ורוה"ח בן שימול וזבולוני גם העניקו לחברה, במקביל, שירותים מקצועיים נוספים ובהם שירותי ייעוץ ובחינה של אפקטיביות הבקרה הפנימית של החברה על דוחותיה הכספיים (SOX).
מפירמת דלויט נמסר בתגובה: "התביעה, ככל שהוגשה, טרם הגיעה לידנו. אנו דוחים מכל וכל טענות כאלה או אחרות כפי שפורסמו בתקשורת. חשוב לציין כי במקרה זה הפירמה שימשה כמבקרי הפנים ולא כרואי החשבון. התייחסותנו לנטען תימסר כמקובל במסגרת ההליך המשפטי"
העברות כספים נעשו באמצעות סוכנים בעלי עבר פלילי
בתביעה מתואר כיצד במהלך תקופה של כשלוש שנים, מקיץ 2020 ועד סוף שנת 2023, הפכו קופות הגמל בניהול אישי (IRA) להיות המוצר הצומח והמשמעותי ביותר של סלייס. במהלך תקופה זו הועברו כספי החיסכון והפנסיה של כ-7,500 חוסכים, בהיקף של כ-850 מיליון שקל, מקופות הגמל בניהול אישי שבניהולה של סלייס, לגופים שאסור היה להעבירם אליהם - גופים זרים, מפוקפקים או פיקטיביים; והעברות הכספים נעשו באמצעות סוכנים עלומים, חסרי ניסיון ומוניטין (חלקם בעלי מוניטין שלילי - עבריינים מורשעים).
סנדרוב טוען כי כל זאת אירע בשעה שהנתבעים, אשר אמורים היו להיות בעלי מקצוע מהשורה הראשונה, העניקו לסלייס שירותים מקצועיים של ביקורת פנים וייעוץ SOX, מבלי שעמדו בסטנדרטים מינימליים של מקצועיות, נאמנות וזהירות, המתחייבים על פי דין.
על פי התביעה, הנתבעים נמנעו מלבצע את המשימות הבסיסיות והמרכזיות בעבודת הביקורת, ובמיוחד באשר לפעילות המרכזית של החברה בתחום קופות הגמל בניהול אישי, תוך שהם מתעלמים ועוצמים עיניים מהסיכונים המרכזיים אשר נבעו ממנה לכספי העמיתים; ואת המעט אשר ביצעו הנתבעים, הם ביצעו באופן רשלני מאין כמותו, תוך שהם פועלים בניגוד לחובות הנאמנות והזהירות המוטלות עליהם, בניגוד לדין ותוך הפרת הפרקטיקה הנוהגת, באדישות גמורה לזכויות העמיתים ותוך התעלמות מסיכונים מהותיים לחסכונותיהם.
עוד נטען בתביעה כי אנשי דלויט היו צריכים למקד חלק משמעותי מביקורת הפנים בתחום קופות הגמל בניהול אישי שהיוו את עיקר נכסי סלייס, ובכלל זה ב"קרנות" הזרות בהן הושקעו כספי העמיתים, והם לא עשו כן.
התעלמו מהסיכונים
התנהלותם הרשלנית מתחדדת עוד לנוכח שורה של תמרורי אזהרה שחייבו כשלעצמם כי יפנו מבטם ויבצעו מלאכת ביקורת כנדרש, ולמשל: כספי החיסכון והפנסיה של ציבור של אלפי עמיתים ב-IRA הושקעו בגופים זרים ובנכסים לא סחירים; חלק ניכר מכספי העמיתים ב-IRA נותר בחשבון מעבר והכספים בו לא שויכו כנדרש לעמיתים; חשבון המעבר האמור והעמוס בבעיות, נוהל באמצעות גיליונות אקסל שערך אדם אחד, מנכ"ל החברה ובנו של בעל השליטה, אסף גולדברג, כאילו אין מדובר בקופת גמל אלא בדוכנו של רוכל; החברה התנהלה בהיעדר ממשל תאגידי נאות, בקרות ופיקוח, שתוצאתה שהחברה הייתה מצויה משך שנים ברמת חשיפה גבוהה לסיכוני מעילות והונאות בכספי העמיתים; וכן העובדה שבסלייס גם לא היה די כוח אדם (לא כל שכן מקצועי ומיומן) ולא היו בידה מערכות מחשוב ותפעול מתאימות, לניהול האופרציה המורכבת והמתחייבת בדין, בקליטת כל כספיהם של אלפי העמיתים שהצטרפו לקופות הגמל בניהול אישי של סלייס, בשיוך הכספים לחשבונותיהם האישיים (שעבור מרביתם כלל לא נפתחו) ובזקיפת תשואה עיתית, מדויקת ונאותה לכספיהם.
אנשי דלויט, ממשיכה התביעה לתאר, התעלמו מנושאים אלה בסקר הסיכונים שערכו וכפועל יוצא ערכו תוכנית עבודה לביקורת פנים, שלא כללו התייחסות נאותה לנושאים במוקד העשייה של החברה ולהיבטי הסיכון המרכזיים שבתחום ה-IRA; ולא ביצעו ביקורת פנים בנושאים מרכזיים.
הם עמדו מנגד ולא עשו דבר, אף שהחברה, לה העניקו שירותי ביקורת פנים וייעוץ SOX, פעלה בניגוד לדין ולניהול תקין של כספי ציבור. אף שהנתבעים היו ערים לכך שהמערכת התאגידית של החברה הייתה מקולקלת, עד כדי סכנה לשחיתות או רשלנות רבתי או מעילות והונאות, הם לא ביצעו פעולות ביקורת מינימליות ולא התריעו על דבר. הם אפשרו לפעול בכספי העמיתים, משך שנים ארוכות, בכאוס אדיר, ללא בקרה ופיקוח מינימליים.
עוד טוענת התביעה כי הנתבעים הפרו את חובתם ולא התריעו על כך שהחברה מפרה הוראות דין ופועלת בניגוד למותר מבחינה רגולטרית. הנתבעים הפרו את חובתם לפעול בלא תלות ובלא ניגודי עניינים, זלזלו בחובות המוטלות עליהם בדין והפרו אותן באופן שיטתי, ואף הציגו מצגי שווא לחברה, בעניינים מהותיים. לפי התביעה, היעדר ביקורת פנימית אפקטיבית כאמור בתביעה מצביע על התפרקות מוחלטת של הנתבעים מתפקידם ומאחריותם וחובותיהם לחברה ולציבור העמיתים.
סנדרוב טוען בהקשר זה כי בהתנהלותם אפשרו הנתבעים את הנזק האדיר שנגרם לעמיתים, שכן לו היו מתבצעות, במועדן, ביקורות פנימיות נדרשות, שמבקר פנים סביר היה מבצען אילו היה בנעלי הנתבעים, היו הכשלים המרכזיים והחמורים בהתנהלות בחברה ובכספי העמיתים נחשפים בשלב מוקדם, טרם קרות הנזקים הנתבעים בתביעה, והם היו נמנעים (ולמצער, היו קטנים משמעותית).
התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין אופיר צברי ושירה מרקוביץ בוקעי ממשרד צברי פרקש.
עוד עדכן היום סנדרוב כי הוא מנהל משא-ומתן תקדם עם חברת הביטוח של הדירקטורים ונושאי המשרה בסלייס במטרה להגיע להסכמות סביב התביעה שהגיש באחרונה נגד אחריותם למחדל בחברה.