גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל ארית על נפילה של 34% במניה הביטחונית החמה

החברה הביטחונית מסכמת שנת שיא עם זינוק של מאות אחוזים בהכנסות ברווחים, אך המניה מאבדת לאחרונה גובה — ירידה של 2.5 מיליארד שקל מהשווי בשיא ● המנכ"ל חיים שטפלר בונה על צמיחה בחו"ל: "המרעומים שלנו הפכו לרכיב חיוני ומבוקש במערך ההתחמשות העולמי"

חיים שטפלר, מנכ''ל ארית / צילום: מירי פייבר
חיים שטפלר, מנכ''ל ארית / צילום: מירי פייבר

ארית תעשיות , הסנסציה הביטחונית הגדולה של הבורסה בת"א בשנים האחרונות, כבר לא מפחדת לחלום ולדבר בגדול. אחרי שנת שיא ב-2025 היא מכוונת גבוה לשנים הבאות, ומודעת לכך ש"חובת ההוכחה עלינו", כפי שמצהיר המנכ"ל חיים שטפלר בשיחה עם גלובס.

שבע שנים וורן באפט לא חווה הפסדים כאלו
הישראלית שזינקה במעל 40% ביום אחד, וזו שבנאסד"ק מאיימים למחוק מהמסחר

ארית פועלת בייצור מרעומים אלקטרוניים לשוק הצבאי, באמצעות החברה הבת רשף טכנולוגיות שלה מפעל בשדרות. המרעומים מיועדים לפגזי ארטילריה, מרגמות וטנקים, כשבנוסף נכנסה החברה בשנים האחרונות לתחום של מרעומים לחימושים משוטטים, דוגמת רחפנים וכטב"מים.

החברה הביטחונית מסכמת שנה חלומית מבחינתה, כשהיא "רוכבת" על המלחמות של השנים האחרונות, והצורך של ישראל ומדינות בעולם להתחדש במלאי חימושים. בשנת 2025 ארית הציגה זינוק חסר תקדים של יותר מ-300% בהכנסות לשיא של 524 מיליון שקל, רשמה שיעור רווח גולמי של חברת הייטק, 69%, ורווח נקי של 345 מיליון שקל, קפיצה של 480%. ביחס לשנת 2022 מדובר בזינוק של פי 13 בהכנסות ופי 42 ברווח הנקי.

"שנת 2026 היא שנת מעבר", מצהיר שטפלר, "אנחנו רוצים השנה לרשום שוב הכנסות של 500 מיליון שקל". עם זאת לדבריו הפוטנציאל הגדול בחברה יצוף החל מהשנה הבאה: "אנחנו נכנסים לשוק המרעומים העולמי - זה שוק של 1.6-1.7 מיליארד דולר, שיגיע תוך מספר שנים ל-2 מיליארד דולר, כשהוא גדל בקצב של 5% בשנה.

"בשנת 2027 אנחנו רוצים להיות 15% מהשוק הזה, זה שוק שאנחנו צריכים לנגוס בו. כשהמכירות בחו"ל יהיו 70%-80% מהכנסות החברה, הצבר שלנו יהיה בינלאומי, וזה ייראה אחרת לגמרי". יצוין כי בשנה האחרונה כ-60% מהכנסות החברה הגיעו מחו"ל (ארה"ב והודו).

בתרגום של התחזית הזו למספרים, ארית צופה למעשה שב-2027 היא כבר תרשום בחו"ל הכנסות של כ-800 מיליון שקל. אם אכן תעמוד בכך, וגם תשמור על השוק בישראל, הרי שהיא תגיע למחזור הכנסות שנתי של מיליארד שקל.

בדרך ל"צבר בינלאומי"

האם ארית מסוגלת לכך? אין ספק שזה יהיה מאתגר, אבל ארית הוכיחה בשנים האחרונות שההכנסות שלה בהחלט יכולות לזנק. בשנה האחרונה היו לחברה בעיקר שלושה לקוחות, שהיו אחראים כמעט לכל תוצאותיה. לקפיצה בהכנסות וברווח היו אחראים בעיקר שניים: לקוח בינלאומי חדש מצפון אמריקה שרכש מהחברה בשנה האחרונה מרעומים בסכום של 271 מיליון שקל. לשם השוואה - מדובר ביותר מכל הכנסות החברה בשנה שלפני; ומדינת ישראל שהקפיצה את ההזמנות מהחברה פי 2.5 לסכום של 203.5 מיליון שקל.

שטפלר מספר שארית עשתה "שמיניות באוויר" כדי לספק את ההזמנה הגדולה הזו מצפון אמריקה: "המהלך הושלם ב-2025 תוך עמידה בלוחות זמנים קצרים ובסטנדרטים גבוהים ביותר". את הבהילות ניתן לשמוע עדיין בקולו כשהוא מתאר כי "לא דחינו הכנסות לשנה הבאה אלא סיפקנו הכול השנה, השמשנו קווי ייצור בצורה מטורפת. אנחנו מעסיקים 260 עובדים כדי לעמוד בקצב הייצור המטורף. הוצאנו סחורה בקצב גבוה יותר ממה שחשבנו".

אולם צבר ההזמנות של ארית נחתך ל-729 מיליון שקל נכון למועד פרסום הדוח ל-2025 (סוף חודש מרץ), חצי מהיקפו בסוף שנת 2024. לדברי שטפלר, החברה "צופה קבלת הזמנות נוספות שחלקן מיועד לביצוע במהלך 2026".

הוא מסביר כי בנוסף לכך שהחברה דאגה לספק חלק משמעותי מהצבר בשנה האחרונה, "היו גם הפרשי שער, ולכן זה נראה כאילו הצבר ירד. בהסתכלות רחבה יותר הצבר בכלל עלה. אנחנו נקבל הזמנות לשנה הזאת, וגם לשנים הבאות, זה הכיוון, עד לצבר בינלאומי".

מרעום וסוללה חדשים

כאמור, בארית מעוניינים להמשיך לנצל את המלחמות של השנים האחרונות להתרחבות, ועדיין מאמינים שזו רק תחילת הדרך של החברה. לכן היא מקימה חברות בנות בארה"ב, אירופה והודו.

לצד זאת, לפי דוחות החברה ארית נמצאת ב"שלבים מתקדמים" לפיתוח מרעום חכם בתחום החימושים המשוטטים, וצופה שפיתוחו יסתיים תוך שלושה חודשים.

לטובת ייצור המרעום החדש היא מתכננת להקים מפעל בטבריה, ולצורך כך גייסה את תא"ל צביקה חיימוביץ', לשעבר ראש מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר, כאחראי התחום בחברה. בנוסף, החברה הבת רשף פיתחה סוללה בטוחה שאותה היא מגדירה כ"רכיב קריטי המצוי במחסור עולמי", ולדבריה זו השלימה בהצלחה ניסויי ירי. בחברה מעריכים שלסוללה יש "פוטנציאל מכירות נפרד, שעשוי להגדיל את נתח השוק שלה ולהשתלב במכרזים רב-שנתיים".

"כל הסקטור סבל"

באשר למניית ארית, לאחר זינוק של אלפי אחוזים בשנים האחרונות, היא איבדה 20% מתחילת המלחמה עם איראן ונסחרת בשווי נוכחי של 4.8 מיליארד שקל. בסך הכול איבדה החברה כ-34% משווייה מהשיא של סוף ינואר (כ-2.5 מיליארד שקל).

המנכ"ל שטפלר לא מתרגש מכך: "לא מדובר בירידה נקודתית במניה אלא תיקון רוחבי, כחלק מהסנטימנט השלילי שמאפיין את השוק בזמן האחרון. אין כאן תמחור של שינוי בפעילות העסקית או ב'פונדמנטלס' - הדוחות משקפים את המשך התנופה העסקית והצפי החזק קדימה. מדובר בתיקון הגיוני ובריא בשוק, לרבות החברות הסקטור הביטחוני, שכולל גם את מניית ארית, שכזכור הציגה את התשואה הגבוהה ביותר בבורסה המקומית בשנה האחרונה".

במבט קדימה, שטפלר מציין כי "הביקוש הגובר למוצרינו מתחבר לקונפליקטים הגלובליים ונתמך במגמות ארוכות-טווח של הגדלת תקציבי ביטחון ושינוי התפיסה המבצעית, לפיה מלחמות מתארכות מחייבות מלאי הולך וגדל של תחמושת זמינה. בתוך המציאות הזו, המרעומים האלקטרוניים שלנו הפכו לרכיב חיוני ומבוקש במערך ההתחמשות העולמי, והחברה מבססת את מעמדה כחוליה מרכזית בשרשרת אספקת החימוש".

ארית נמצאת בשליטת צבי לוי, איש עסקים חרדי מטבריה שהשתלט על החברה לפני כ־20 שנה. כיום הוא מחזיק מניות בשווי של כ-1.9 מיליארד שקל, אחרי שמכר בשנה האחרונה ממניות החברה ב-450 מיליון שקל (בשתי מנות), בין היתר למשקיעים זרים גדולים, חברות הביטוח מנורה והפניקס ובית ההשקעות מור.

עוד כתבות

מעבר הגבול עם ירדן, מסוף יצחק רבין / צילום: ויקיפדיה

שערי היציאה הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?

מאות ישראלים תקועים בעקבה בשל שינוי במדיניות בירדן, שבין היתר משפיעה על פעילות מטוסים אירופאים שארקיע חוכרת ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך תקראו את אחד המסמכים הכי חשובים לעתיד שלכם - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מה משקלו של בנק ישראל בהשפעה על המסחר במט"ח, ומה כדאי לעשות למי שנמצא בחשיפת יתר לדולר? ● הדוח השנתי של קרן הפנסיה הוא לא עוד מסמך בירוקרטי, אלא אחד הכלים הפרקטיים ביותר לוודא שהחיסכון הגדול בחייכם עובד בשבילכם היטב ● וגם: האם לאחר גל האופוריה בשוק ההון של ת"א, טמונה הזדמנות דווקא במניה הכי חבוטה של הסקטור הפיננסי?

ירוטי טילים איראנים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

רצף שיגורים לדרום תוך שעות; במקביל: ירי גם לצפון מלבנון

פיקוד העורף: אין שינוי בהנחיות עד יום שני ● מוקדם יותר - הירי מאיראן התחדש: 19 פצועים במצב קל מפגיעה באשתאול ונזק כבד לרכוש, נפילה בנגב ● נשיא איראן פזשכיאן איים: נגיב בעוצמה לפגיעה במפעלי הפלדה ● דובר צה"ל הודיע כי בשתי תקריות אתמול והלילה בדרום לבנון שני קצינים נפצעו קשה ושבעה נפצעו בינוני ● השיגור שבוצע מתימן יורט מחוץ לגבולות הארץ, ולא דווח על נפגעים • דיווח: 10 חיילים אמריקנים נפצעו במתקפה איראנית בסעודיה ● מרקו רוביו לשרי החוץ של מדינות ה-G7: המלחמה תימשך שניים עד ארבעה שבועות נוספים ● עדכונים שוטפים

בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת, שלומי יוסף

הנקודה שמטרידה את בנק ישראל בתקציב והסעיף שקפץ בחדות בגלל המלחמה

תקציב 2026 עלה להצבעה כשבתוכו גירעון תופח, כספים קואליציוניים והוצאות ביטחון ענקיות, אך ללא בשורת צמיחה ● במקביל, בנק ישראל יפרסם תחזיות מעודכנות וצפוי להותיר את הריבית בלי שינוי ● האם השמרנות של הנגיד תצליח לאזן את כלכלת הבחירות של האוצר?

המפולת בוול סטריט והשאלה שמטרידה את השוק ביחס לטראמפ

וול סטריט סגרה אמש שבוע חלש נוסף ובשוק תוהים - האם טראמפ איבד את האפשרות לומר למשקיעים את מה שהם רוצים לשמוע? ● אנליסטים בברקליס מזהים: המסרים הסותרים שמגיעים מהבית הלבן מתחילים "לערער באופן משמעותי" את יעילות ההתבטאויות של טראמפ

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jose Luis Magana

כך עשויה המלחמה להוביל לרעידת אדמה שכמותה לא ראינו מאז קריסת ברית המועצות

בין אם טראמפ פתח במלחמה בגלל הגרעין או לא, זו כבר התפתחה למערכה על מעמד ארה"ב ועתיד הדולר ● אם איראן תצליח לסלק את האמריקאים מהמזרח התיכון כולו, יהיו לכך משמעויות מרחיקות לכת בעיצוב המערכות הגאו-פוליטיות, הכלכליות והפיננסיות העולמיות למשך עשורים רבים, והמכה צפויה להגיע למטבע, לשוק החוב האמריקאי ולאובדן שוקי ייצוא

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

"מחטף": כאל מאיימת בצעדים משפטיים נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד

במכתב שהגיע לידי גלובס, כאל מעלה טענות נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד ומאשימה את הצדדים בהפרת הסכם הבלעדיות ● החברה דורשת לעצור מיידית כל פנייה ללקוחות ושימוש במידע שנאסף עד כה ע"י מועדון הלקוחות, ומזהירה מפני פנייה לביהמ"ש לצו מניעה ותביעת נזקים במקרה של "מחטף"

פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Fred Prouser

"שווה את הסיכון": הכלכלן הנודע בטוח - זה מה שטראמפ עומד לעשות עכשיו

הכלכלן פרופ' נוריאל רוביני, סבור שטראמפ יגדיל את ההימור וימשיך את המלחמה בעוצמה, ולא יסכים להפסקת אש בתנאים שיגרמו לו להיראות כמו "לוזר" ● איך תיראה לדעתו המשך המלחמה ומה הסיכון?

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: באדיבות מגדל

"עמדו מנגד": המנהל המורשה בפרשת סלייס תובע כמיליארד שקל מדלויט

לפי התביעה, שותפים ועובדים במשרד ראיית החשבון המוביל התרשלו בתפקידם כמבקרי הפנים של חברת הגמל בה אבדו 850 מיליון שקל בכספי חוסכים: "לא עמדו בסטנדרטים מינימליים" ● לפי הנטען, הם לא ביצעו בדיקות מהותיות ובסיסיות, פספסו או התעלמו משורת תמרורי אזהרה בוהקים - ואפשרו במשך שנים ניהול פרוץ של כספי הציבור

החנות החדשה של פקטורי 54 בקניון רמת אביב / צילום: עמית גורן

רוני אירני: "מכבד את המאבק מול הקניונים, אבל לא מצטרף אליו"

בהשקעה של כ־30 מיליון שקל, הקבוצה של משפחת אירני השיקה מתחם חדש של פקטורי 54 הכולל מותגי יוקרה בינלאומיים ובהמשך גם שירותים כמו סטיילינג אישי והתאמות ותיקונים - לצד בר יין ● המהלך מגיע בתקופה מאתגרת עבור ענף האופנה, שמתמודד עם השלכות המלחמה לצד מחלוקות מול הקניונים על שכר דירה

מתקן של מקורות / צילום: בר - אל

מקורות נגד רשות המים בבג"ץ: טוענת לירידת ערך של 1.3 מיליארד שקלים

מקורות עתרה לבג"ץ בתגובה לשינוי במנגנון התגמול של רשות המים, שיפחית משמעותית את התגמול שהם מקבלים על השקעות בהון קבוע כמו צנרת, ויגביר תגמול על תחזוקה, התייעלות והשקעות מניבות ● ברשות המים, מנגד, מתעקשים שהשיטה החדשה רק תיטיב עם מקורות

כותרות העיתונים בעולם

בין יומיים לשבועיים: כך צפוי להיראות מבצע קרקעי באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן אולי נפגעה אבל עדיין מסוגלת להסב נזק, האיים שעוזרים לאיראן לשלוט במצר הורמוז, והסכנה הגדולה מהצטרפות החות'ים למערכה • כותרות העיתונים בעולם

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הפיץ חשבוניות פיקטיביות ב-700 מיליון שקל. כמה מס ישלם?

התובעים פנו לבית המשפט בבקשה להצהיר כי סירובם של בני זוג לחתום על חוזה פינוי־בינוי - אינו סביר • אח ואחיינית נאבקו על ירושתה של קשישה, שכתבה שתי צוואות שונות • ומורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות לא הצליח להתכחש לרווחיו • 3 פסקי דין בשבוע

רונן אלעד / צילום: יח''צ

תורם למטולה ומשקיע סדרתי: הבעלים החדש של החברה הביטחונית הלוהטת

בשבוע שעבר התברר כי רונן אלעד, לשעבר קצין בשייטת ובעלי קבוצת כדורגל, צפוי להפוך למשקיע מרכזי בחברה הביטחונית אירודרום, שמנייתה זינקה פי 10 בשלושה חודשים ● בעבר רכש אלעד חברות בתחומים מגוונים, בהן רשת שילב וסינרג'י כבלים ● "רונן לומד חברה לפרטים ולא מנהל בשלט רחוק", מספר עליו שותפו בסינרג'י

המשרוקית. על הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים / צילום: Shutterstock

הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים חריגה ביחס למערב. איך זה נראה שם?

העברת החוק להרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים והשרעיים בישראל יצרה סערה, אז בדקנו אם יש הסדרים דומים במדינות אחרות ● הבדל משמעותי אחד הוא שבמערב לא מדובר במוסדות של המדינה ● ולמרות זאת, גם שם לא בהכרח מרוצים מההסדר ● המשרוקית של גלובס

ספינת קרב איראנית סמוך למצר הורמוז בעת ''מלחמת המכליות'', אוגוסט 1987 / צילום: Reuters, Ulli Michel

איראן שלפה טריק ישן: אימפריות נלחמות על מצר הורמוז כבר מאות שנים

היוונים, העות'מאנים והפורטוגלים ניסו בעבר לשלוט בנתיב המים הפרסי ● הצצה להיסטוריה של המקום שהיה רוביקון שנשיאים אמריקאים ניסו לחצות

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

מאז אישור מתווה החל”ת: כ־10 אלף נרשמו כדורשי עבודה בתוך שבוע

שירות התעסוקה מדווח על זינוק במספר הנרשמים מאז פרוץ המלחמה - יותר מ־50 אלף דורשי עבודה חדשים, כשמרביתם הוצאו לחל"ת ולא פוטרו ● כ־10 אלף הצטרפו לאחר אישור מתווה החל"ת המקוצר בוועדת העבודה והרווחה, שמאפשר זכאות כבר לאחר 10 ימי היעדרות

המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל: המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות

על אף ששיעורם בשוק פוחת, משקיעים שרוכשים דירות לוקחים משכנתאות גבוהות במיוחד ● ככל הנראה הם משתמשים במבצעי המימון שמציעים היזמים ומעריכים שמחירי הדירות ישובו לעלות

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

משבר הנפט הצית רעיון ישן: רכבים חשמליים ישמשו כרשת גיבוי בחירום

הסיכוי הממשי לפגיעה במערכת ייצור והולכת החשמל בישראל מעלה לסדר היום את האפשרות להשתמש בסוללות כלי הרכב החשמליים כמקור כוח בחירום - בתמורה לתמריצים ● הטכנולוגיה קיימת, אבל בינתיים, הרגולציה בנושא מתקדמת בעצלתיים

אריאל כהן, עומר כילף / צילום: נאבן, דיויד גארב

הישראלית שזינקה במעל 40% ביום אחד, וזו שבנאסד"ק מאיימים למחוק מהמסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● נאבן זינקה במעל 40% לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות, והאנליסטים חיוביים לגביה ● פרייטוס קפצה לאחר שהודיעה על תוכנית התייעלות וקיצוץ של עד 15% ממצבת העובדים שלה ● ואינוויז קיבלה אזהרה מהנהלת הנאסד"ק, לאחר שנסחרה למעלה מ-30 ימי מסחר רצופים מתחת למחיר של דולר אחד