גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר הנפט הצית רעיון ישן: רכבים חשמליים ישמשו כרשת גיבוי בחירום

הסיכוי הממשי לפגיעה במערכת ייצור והולכת החשמל בישראל מעלה לסדר היום את האפשרות להשתמש בסוללות כלי הרכב החשמליים כמקור כוח בחירום - בתמורה לתמריצים ● הטכנולוגיה קיימת, אבל בינתיים, הרגולציה בנושא מתקדמת בעצלתיים

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock
טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

משבר האנרגיה עומד כיום במרכז השיח של הרגולטורים והצרכנים בכל רחבי העולם. בחו"ל הכוונה היא בעיקר למחירי האנרגיה הגואים בשל המלחמה המפרץ, אבל בישראל לביטוי הזה יש משמעות מעשית וחמורה יותר.

מאז תחילת "מלחמת הרמדאן", כפי שמכנים אותה האיראנים, תחנות ייצור הכוח בישראל הפכו למטרות בעדיפות גבוהה, הן כהצהרות גלויות במדיה האיראנית והן בירי עליהן בפועל.

מהרו לתחנות: מחיר הדלק צפוי לקפוץ ביותר מ-12% בשבוע הבא
התייקרות של אלפי שקלים לרכב: סין מגיבה למשבר באספקת השבבים

סביר להניח, שהתרחיש הזה מדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות הרלוונטיים, ששואפים לנצל ולנהל כיום כל מקור אנרגיה חלופי בישראל לצורך גיבוי בעת חירום. אחד מהמקורות האלה, שבינתיים נמצא על הנייר בלבד בישראל, הוא הסוללות הגדולות שנמצאות בכ-250 אלף כלי רכב חשמליים פרטיים בישראל. מתוכם כ-220 אלף כלי רכב על הכבישים, ועוד כ-30 אלף לערך שנמצאים במתקני האחסון והמסירה של היבואנים (נתון מקורב), כמו גם מאות אוטובוסים עם סוללות מסיביות.

תיאורטית, לצי החשמלי יש יכולת אגירת חשמל רצינית, שניתן להזרים אותה "החוצה" מכלי הרכב. הטכנולוגיה הזו, שמכונה V2X, קיימת וזמינה בעולם, עלותה סבירה אפילו ברמת משק הבית, ויש לה יתרונות לא מבוטלים גם בשגרה, ובוודאי בעיתות חירום, בכמה רבדים.

גיבוי לרשת הארצית

הרובד הראשון והחשוב ביותר, שבו יכולה הטכנולוגיה הזו לתרום בעת חירום, הוא הזרמת חשמל מהסוללות בכלי הרכב לרשת החשמל הארצית, מה שמכונה V2G, או Vehicle To Grid. הפוטנציאל גדול במיוחד בישראל, בשל העדפות הצרכנים המקומיים לדגמים חשמליים עם טווחי נסיעה ארוכים, מעל 400 ק"מ, שמצוידים בסוללות גדולות יחסית בקיבולת ממוצעת של כ-65 קילוואט-שעה. זאת, להבדיל מאירופה ומסין, שבהן חלק משמעותי מהדגמים הפופולריים מצוידים בסוללות קטנות יחסית.

בהינתן קיבולת ממוצעת כזו בניצולת מלאה, תיאורטית קיבולת האגירה המצרפית של כ-250 אלף הכלים החשמליים שנמצאים בישראל היא בסביבות 16 ג'יגוואט-שעה.

לשם המחשה, מדובר בתפוקה גדולה פי ארבעה מזו של תחנת הכוח בחדרה, והיא יכולה להספיק לצריכת חשמל "נורמטיבית" של כ-540 אלף משקי בית בישראל במשך יממה שלמה.

זה בתיאוריה כאמור. בפועל, כלי רכב חשמליים טיפוסיים יכולים להזרים "החוצה" לרשת, באמצעות מטען דו-כיווני, בסביבות 7 עד 11 קילוואט-שעה בלבד. אבל עדיין מדובר בתפוקת חשמל מיידית מצרפית של כ-2.5 ג'יגוואט, שמקבילה לתפוקת הכוח המיידית המרבית של כור גרעיני מסחרי.

אפילו אם רק 20% מכלי הרכב החשמליים בארץ יזרימו כוח לרשת, עדיין מדובר בכ-400-450 מגוואט, די והותר לייצב רשת אזורית טיפוסית.

נציין, שהרעיון של שימוש בכלי רכב חשמליים בתור "סוללות גיבוי ניידות" לרשת החשמל אינו חדש בעולם, וגם לא בישראל. אפילו "בטר פלייס" כבר שילבה אותו במודל העסקי שלה, לפני שני עשורים כמעט.

הרעיון מיושם כיום בפועל במספר מדינות וערים ברחבי העולם, בעיקר כדי להפחית את הפליטות ולסייע בייצוב רשתות בהיקף אזורי או ארצי בזמן עומס חריג על יחידות הפקת האנרגיה, כמו למשל במזג אוויר קיצוני. נוסף על כך הוא מיושם לצורך אחסון אנרגיה עודפת וזולה בשעות השיא, כמו למשל עודף ייצור חשמלי המופק מתאים סולאריים בצוהרי יום קיץ.

התמריץ לבעלי כלי הרכב "לרתום" את רכבם לטובת הרשת הוא כלכלי, בדומה לתמריץ שניתן למפיקים של חשמל סולארי. בארצות הברית למשל הוא עשוי לייצר לבעל הרכב הכנסה שנתית של עד כ-1,500 דולר. זהו בונוס לא רע אם מביאים בחשבון שממילא רוב כלי הרכב בבעלות פרטית נייחים במשך רוב שעות היום. זהו גם תמריץ שיכול להצטבר לסכומים מכובדים בציים, שברשותם מאות כלי רכב חשמליים.

להאיר את הבית

הרובד השני של ניצולת הסוללות ברכב חשמלי, שגם הוא רלוונטי לתרחישים של פגיעה בתחנות כוח או ברשתות הולכה, מכונה הזרמה "מהרכב לרשת הביתית" או V2H. הטכנולוגיה שמאפשרת אותו כוללת מטען ביתי דו-כיווני, בדומה לחיבור של ה-V2G, אלא שכאן המטען מזרים את הכוח לרשת הביתית ולא הארצית.

במצב הפעולה הזה הרכב יכול להזרים כ-5 עד 11 קילוואט-שעה מהסוללה, וכשהיא טעונה במלואה, די בכך כדי לספק חלק נכבד מתצרוכת החשמל של דירה מודרנית שניים עד ארבעה ימים. אולי ללא הפעלה של מערכת המיזוג המרכזית, או של מכשירים זוללי חשמל אחרים, אבל בהחלט די והותר עבור תפקוד בחירום.

מטבע הדברים, הפוטנציאל גדול יותר ככל שהסוללה של הרכב גדולה ביותר. כך, למשל, בישראל נמכרו בשנתיים האחרונות אלפי טנדרים חשמליים מתוצרת ארה"ב, שמצוידים בסוללות ענק בקיבולת של 150 עד 200 קילוואט-שעה. אלה יכולים לתת גיבוי אפילו לרשתות של עסקים חיוניים כמו סדנאות ייצור, מוסכים וכדומה, או לרשת של בתים גדולים במיוחד.

הרובד השלישי והזמין ביותר מבחינת העלויות ומבחינת מספר דגמי הרכב החשמליים שתומכים בו, מכונה V2L, או בעברית פשוטה "טעינה ישירה". הרבה כלי רכב חשמליים מודרניים ודגמי פלאג-אין, שהושקו בישראל בשנתיים האחרונות, מצוידים בשקע AC חשמלי ביתי, שאליו ניתן לחבר ישירות מכשירי חשמל ביתיים טיפוסיים. הקיבולת של שקע כזה מוגבלת לרוב לעד כ-3.6 קילוואט, אבל גם בכך די כדי להפעיל מקרר קומפקטי, מחשבים ניידים, רשת WIFI או מטענים למכשירים שונים. היתרון הגדול הוא זמינות, ללא צורך במתאמים מיוחדים.

המגבלה: כסף ורגולציה

כאמור, מדובר בטכנולוגיה בשלה תיאורטית, אולם עדיין יש לה כמה מגבלות טכניות, כספיות ורגולטוריות. המגבלה הטכנית המרכזית היא, שהרכב צריך לתמוך בטעינה כזו.

הרובד הבסיסי, של חיבור מכשירי חשמל ישירות לרכב, הוא אפוא הזמין ביותר בשוק, והרבה מאוד דגמים חדישים תומכים בו, ביניהם דגמים חשמליים שונים של יונדאי וקיה, דגמים חדשים של BYD ושל יצרנים סינים נוספים, ועוד רבים אחרים.

לא תמיד הפונקציה הזו פעילה, גם אם יש שקע מתאים, אולם היבואן יכול לעדכן אתכם האם עדכון תוכנה עתידי "יפתח" אותה לשימוש. לחלופין, בכמה מאות שקלים אפשר לרכוש מתאם חיצוני, שמתאים לרכבים רבים ומאפשר טעינה ישירה מהסוללה.

חיבור הסוללה לרשת חשמל חיצונית, ביתית או ארצית, מורכב יותר, ודורש תמיכה של הרכב בטעינה דו-צדדית באמצעות מטען ביתי דו-כיווני. המחיר של מתאם הקיר הדו-כיווני יכול לנוע סביב 10,000 שקל בממוצע, ויש עוד צורך בערכה לשילוב ברשת הביתית או החיצונית.

אבל המגבלה המהותית היא דווקא הרגולציה, שאמורה לאפשר את החיבור של כלי רכב חשמליים לרשת, ונמצאת כבר זמן רב בשלב הפיילוט.

ממשרד האנרגיה נמסר כי הוא "פועל ליצירת הסביבה הרגולטורית התומכת בטכנולוגיות אלו. שילוב שלהן גם ישפר את החוסן באנרגיה של משקי הבית, גם יגדיל את התמריץ לעבור לרכב חשמלי".

עוד כתבות

ירוטי טילים איראנים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

רצף שיגורים לדרום תוך שעות; במקביל: ירי גם לצפון מלבנון

פיקוד העורף: אין שינוי בהנחיות עד יום שני ● מוקדם יותר - הירי מאיראן התחדש: 19 פצועים במצב קל מפגיעה באשתאול ונזק כבד לרכוש, נפילה בנגב ● נשיא איראן פזשכיאן איים: נגיב בעוצמה לפגיעה במפעלי הפלדה ● דובר צה"ל הודיע כי בשתי תקריות אתמול והלילה בדרום לבנון שני קצינים נפצעו קשה ושבעה נפצעו בינוני ● השיגור שבוצע מתימן יורט מחוץ לגבולות הארץ, ולא דווח על נפגעים • דיווח: 10 חיילים אמריקנים נפצעו במתקפה איראנית בסעודיה ● מרקו רוביו לשרי החוץ של מדינות ה-G7: המלחמה תימשך שניים עד ארבעה שבועות נוספים ● עדכונים שוטפים

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

החות'ים מאותתים לאיראנים: רק אנחנו מחליטים

החות'ים הצטרפו בסוף השבוע למעגל הלחימה, ונשאלה השאלה למה דווקא עכשיו ● ענבל נסים לוטון, מומחית לתימן, סבורה כי הדבר עשוי להיות קשור לאולטימטום האמריקאי לאיראנים, ואף לתחושה שהמלחמה קרובה לסיומה והחות'ים מנסים לשדר שלקחו חלק בה ● כך או כך, העיתוי ואופן התגובה המדוד מאותתים לאיראנים: רק אנחנו מחליטים

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jose Luis Magana

כך עשויה המלחמה להוביל לרעידת אדמה שכמותה לא ראינו מאז קריסת ברית המועצות

בין אם טראמפ פתח במלחמה בגלל הגרעין או לא, זו כבר התפתחה למערכה על מעמד ארה"ב ועתיד הדולר ● אם איראן תצליח לסלק את האמריקאים מהמזרח התיכון כולו, יהיו לכך משמעויות מרחיקות לכת בעיצוב המערכות הגאו-פוליטיות, הכלכליות והפיננסיות העולמיות למשך עשורים רבים, והמכה צפויה להגיע למטבע, לשוק החוב האמריקאי ולאובדן שוקי ייצוא

בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת, שלומי יוסף

הנקודה שמטרידה את בנק ישראל בתקציב והסעיף שקפץ בחדות בגלל המלחמה

תקציב 2026 עלה להצבעה כשבתוכו גירעון תופח, כספים קואליציוניים והוצאות ביטחון ענקיות, אך ללא בשורת צמיחה ● במקביל, בנק ישראל יפרסם תחזיות מעודכנות וצפוי להותיר את הריבית בלי שינוי ● האם השמרנות של הנגיד תצליח לאזן את כלכלת הבחירות של האוצר?

אריאל כהן, עומר כילף / צילום: נאבן, דיויד גארב

הישראלית שזינקה במעל 40% ביום אחד, וזו שבנאסד"ק מאיימים למחוק מהמסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● נאבן זינקה במעל 40% לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות, והאנליסטים חיוביים לגביה ● פרייטוס קפצה לאחר שהודיעה על תוכנית התייעלות וקיצוץ של עד 15% ממצבת העובדים שלה ● ואינוויז קיבלה אזהרה מהנהלת הנאסד"ק, לאחר שנסחרה למעלה מ-30 ימי מסחר רצופים מתחת למחיר של דולר אחד

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

מאז אישור מתווה החל”ת: כ־10 אלף נרשמו כדורשי עבודה בתוך שבוע

שירות התעסוקה מדווח על זינוק במספר הנרשמים מאז פרוץ המלחמה - יותר מ־50 אלף דורשי עבודה חדשים, כשמרביתם הוצאו לחל"ת ולא פוטרו ● כ־10 אלף הצטרפו לאחר אישור מתווה החל"ת המקוצר בוועדת העבודה והרווחה, שמאפשר זכאות כבר לאחר 10 ימי היעדרות

זוג מתחבק בחניון תת-קרקעי בתל אביב בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

ישראל תקפה 8,500 פעמים באיראן. כמה משגרים היא הצליחה להשמיד?

אלפי נפגעים, מאות אלפים לא הולכים לעבודה והחוב תופח - אבל דווקא שוקי ההון לא מאבדים את האמון בישראל ● איך משפיע מבצע "שאגת הארי" על כל העולם, והיכן עומדים ההישגים שלו ביחס למערכות קודמות? ● המשרוקית של גלובס עם הנתונים שמספרים את סיפורו של חודש אחד במלחמה מול איראן

הדקלים 73 במרכז פרדס חנה / צילום: שלומי יוסף

בשכונה מבוקשת: קוטג' בפרדס חנה נמכר במחיר נמוך יחסית

האזור נחשב חסין יחסית לטילים ומחיר הבית מעט נמוך מהמקובל, ככל הנראה מכיוון ששטח המגרש קטן יחסית

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

השווקים מאבדים סבלנות: האם סיום המלחמה באיראן יחזיר את הראלי?

בסוף השבוע האחרון וול סטריט סיכמה 5 שבועות של ירידות – רצף היסטורי שנראה רק פעמים בודדות ● מדדי הנאסד"ק והדאו ג'ונס, ובישראל תל אביב 90, נכנסו לטריטוריה של תיקון ● מה ההיסטוריה מלמדת על ההמשך והאם הכרזה על סיום המלחמה תציל את השווקים? ● וגם: מה שווה מילה של הנשיא החזק בעולם?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי היום במסחר, ואילו סקטורים יהיו המרוויחים הגדולים ביום שאחרי המלחמה?

הבורסה בת"א תפתח את השבוע לאחר שרשמה ביום שישי את הביצועים החלשים ביותר מזה שנה ● מדד הביטחוניות בלט לשלילה עם ירידה שבועית של כ-12% ● השווקים הגלובליים הפכו אדישים להצהרות של טראמפ, וירדו בחדות למרות הארכת האולטימטום לאיראן ● בנק ישראל צפוי להשאיר מחר את הריבית ללא שינוי ● וגם: האנליסט שמעריך: הסקטורים שירוויחו ביום שאחרי המלחמה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

"מחטף": כאל מאיימת בצעדים משפטיים נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד

במכתב שהגיע לידי גלובס, כאל מעלה טענות נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד ומאשימה את הצדדים בהפרת הסכם הבלעדיות ● החברה דורשת לעצור מיידית כל פנייה ללקוחות ושימוש במידע שנאסף עד כה ע"י מועדון הלקוחות, ומזהירה מפני פנייה לביהמ"ש לצו מניעה ותביעת נזקים במקרה של "מחטף"

מעבר הגבול עם ירדן, מסוף יצחק רבין / צילום: ויקיפדיה

שערי היציאה הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?

מאות ישראלים תקועים בעקבה בשל שינוי במדיניות בירדן, שבין היתר משפיעה על פעילות מטוסים אירופאים שארקיע חוכרת ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה

נמל פיראוס / צילום: Shutterstock

הפתרון לזינוק במחירי התובלה - מטענים שמגיעים דרך נמל פיראוס

רוב התובלה האווירית לישראל מתבצעת בבטן מטוסי נוסעים, לכן, עם עצירת רוב הטיסות האזרחיות בשבועות האחרונים, נחתכה גם קיבולת המטען ואלפי טונות של סחורות נתקעו ברחבי העולם ● הקומה השלישית של קניון רמת אביב טרם הושקה רשמית, אבל קבוצת פקטורי 54 של משפחת אירני כבר פתחה את מתחם הדגל שלה החדש שם ● אירועים ומינויים

ספינת קרב איראנית סמוך למצר הורמוז בעת ''מלחמת המכליות'', אוגוסט 1987 / צילום: Reuters, Ulli Michel

איראן שלפה טריק ישן: אימפריות נלחמות על מצר הורמוז כבר מאות שנים

היוונים, העות'מאנים והפורטוגלים ניסו בעבר לשלוט בנתיב המים הפרסי ● הצצה להיסטוריה של המקום שהיה רוביקון שנשיאים אמריקאים ניסו לחצות

הרצליה (הצילום להדמיה בלבד ואינו קשור לאירוע) / אילוסטרציה: Shutterstock

בית המלון שופץ בתוך יממה? הפוסט של עיריית הרצליה שעורר שאלות

גולשים רבים בפייסבוק תהו כיצד אפשר לתקן נזקי הדף מנפילת שברי יירוט במהירות רבה כל כך - בתוך פחות מיממה, ואף תהו אם מדובר בתמונת AI ● בעירייה מבהירים כי מדובר בתמונה אמיתית, אך גם אנשיה וגם נציגי בית המלון לא מנדבים פרטים נוספים

כותרות העיתונים בעולם

בין יומיים לשבועיים: כך צפוי להיראות מבצע קרקעי באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן אולי נפגעה אבל עדיין מסוגלת להסב נזק, האיים שעוזרים לאיראן לשלוט במצר הורמוז, והסכנה הגדולה מהצטרפות החות'ים למערכה • כותרות העיתונים בעולם

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

שבוע המסחר המקוצר יפתח על רקע האי וודאות הגאופוליטית, הירידות באסיה ועליית מחירי הנפט ● הריבית בישראל לא צפויה להשתנות היום, הזרקור יהיה על תחזיות בנק ישראל ● מיטב: תשואות האג"ח הממשלתיות משקפות הערכת חסר של הסיכון ● ג'יי.פי.מורגן: השווקים ממעיטים בהערכה שהמלחמה תגרום להאטה חדה בכלכלה ● סיגמא קלאריטי: הסקטורים שיזנקו כתוצאה מהמלחמה ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

צילומים: Shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

השקעת הבריאות החדשה של ביל אקמן וההפתעה שמנכ"ל אלי לילי לא ציפה לה

אלי לילי בוחנת יותר מ־10 חברות לרכישה או השקעה בשבוע, אך גם הצעות בפרמיה של מיליארדי דולרים נדחות ● סטארט־אפ הבינה המלאכותית Dimer Health מגייס בהובלת Team8 ובהשתתפות ביל אקמן, ומבטיח להפחית עד 67% אשפוזים חוזרים ● נובוקיור מציגה תוצאות חיוביות בניסוי קליני לטיפול בסרטן הלבלב, אך מתקשה לשכנע את השוק ● השבוע בביומד

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

החברה היוונית ש"הגניבה" 4 ספינות דרך הורמוז תחת האיום האיראני

במשדר כבוי, וללא תשלום הכופר בן 2 מיליון הדולר שדורשת איראן עבור מעבר במצר הורמוז - החברה היוונית דינאקום הצליחה להעביר כבר 4 ספינות בין המיצרים, תוך שחברי צוות הספינה חשופים לתקיפה איראנית ● על פי דיווח ב-WSJ, הצוותים שבוחרים לבצע את החציה המסוכנת מקבלים על כך "תוספת סיכון"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אלי קוק ופרופ' יעל שטרנהל / צילום: יח''צ, ענבל מרמרי

המומחה שמאמין: זה הלחץ שיכול להוביל את טראמפ לסיים את המלחמה

שיחה עם המומחים לפוליטיקה אמריקאית, פרופ' יעל שטרנהל מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אלי קוק מאוניברסיטת חיפה ● על השפעת דעת הקהל בארה"ב על הנתיב שלקח טראמפ באיראן, למה הפופולריות כבר לא חשובה לו, כיצד נפגע הדימוי של ישראל ואיך כל אלה ישפיעו על בחירות האמצע