כנסת ישראל / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת תצביע הלילה (בין ראשון לשני) לאישור סופי של תקציב המדינה לשנת 2026. התקציב צפוי לעבור בקריאה שניה ושלישית במליאה עם רוב מובטח, לאחר שהקואליציה הגיעה להסכמות עם ראשי המפלגות החרדיות למרות שלא הוסדרה עדיין שאלת חוק הגיוס, שבעטיו איימו ביהדות התורה בעיקר להפיל את הממשלה באמצעות התנגדות לתקציב.
● השתיקה של שומר הסף: האם אגף התקציבים איבד את המושכות?
● מאז אישור מתווה החל"ת: כ־10 אלף נרשמו כדורשי עבודה בתוך שבוע
דיוני התקציב במליאת הכנסת נפתחו הבוקר (ראשון), כאשר ההצבעות על חוקי התקציב אמורות להתחיל סביב השעה 21:00. מניסיון העבר של האוצר, ההצבעות יארכו כ-3-4 שעות. כלומר, אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, התקציב יאושר קצת אחרי חצות, אור ליום שני. שלא כמו בעבר, נראה שהפעם הקואליציה תחמוק מ"פיליבסטר" עד השעות הקטנות של הלילה, שבו באופן מסורתי מנסה האופוזיציה להתיש ולסכל את העברת התקציב בנאומים ארוכים והגשת אין סוף ריוויזיות כמעט עד אור הבוקר.
התקציב יאושר כ-48 שעות בלבד לפני המועד הקובע שעומד לרשות הממשלה - סוף חודש מרץ - כאשר אי-עמידה בו תגרור יציאה מהירה לבחירות כבר בעוד כשלושה חודשים. אישור התקציב יאפשר לממשלה לכלות את ימיה, עד לבחירות הקבועות לסוף אוקטובר הקרוב. מתחילת 2026 התנהלה הממשלה ללא תקציב סדור, באופן שהגביל מאוד את הוצאותיה.
"משיכת יתר" של כ-103 מיליארד שקל
מסגרת ההוצאה הממשלתית בתקציב החדש עומדת על 699 מיליארד שקל. הגירעון השנתי מתוכנן סביב 4.9% תוצר, המשקפים "משיכת יתר" של כ-103 מיליארד שקל - שימומנו בעיקר מהנפקות אגרות החוב של אגף החשבת הכללי באוצר.
במקור, אושר תקציב המדינה בממשלה בדצמבר האחרון סביב גירעון מתון יותר, של 3.9% תוצר. אלא שמאז, פרוץ מבצע "שאגת הארי" באיראן, ההסלמה בגבול הצפון מול חיזבאללה, ובנוסף הסרת רפורמות מתוכננות של האוצר מרשימת חוק ההסדרים שלצד התקציב, הובילו להתבדרות הגירעון, עד לרמה של 5.1%.
הגדלת הוצאות הביטחון הביאה להגדלת מסגרת התקציב ב-37 מיליארד שקל מכפי שאושר בממשלה רק לפני שלושה חודשים. התקציב משקף גידול של כמעט 50 מיליארד שקל לעומת תקציב 2025 המעודכן, אשר לכשעצמו נפרץ והוגדל בשל מבצע "עם כלביא" בשנה שעברה.
במאמץ לכנס את נתון הגירעון הסופי לקידומת של 4, הצליחו באוצר להביא את תקרת הגירעון המתוכננת בהצעת התקציב ל-4.9%. על הדרך, נאלצו להתפשר מול הבנקים, שאותם ביקש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למסות באופן קבוע על רווחי יתר. לבסוף, הוסכם על היטל חד-פעמי של הבנקים למדינה, בהיקף של יותר מ-3 מיליארד שקל, שמסיר מהבנקים את האיום הקבוע - ומנגד מזרים למדינה יותר כסף נקודתית לתקציב המאתגר של 2026.
על רקע המלחמה המתמשכת והבחירות שבפתח, רשימת הרפורמות של משרד האוצר לתקציב זה הייתה מדולדלת מלכתחילה. אלא שגם הצעדים המרכזיים שהוצעו, לא עברו בחלקם הגדול. מעבר למיסוי על הבנקים, באוצר נאלצו לוותר על הקמת מאגר אשראי לעסקים, הטלת מס על קרקעות פנויות וכן על הרפורמה לפתיחת משק החלב.