דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנים 2025-2024 מצביע על ירידה חדה במספר התלונות שנמצאו מוצדקות. מתוך 1,100 תלונות שבוררו או נבדקו בשנת 2025, רק 24 תלונות - כ-2% בלבד - נמצאו מוצדקות. 47 תלונות נוספות הסתיימו בהערה לשופט. יש לציין כי ביחס ל-2024, ב-2025 נרשמה עלייה של 42% בכמות התלונות שהוגשו ועלייה של 33% בכמות התלונות המוצדקות (אך היחס ביניהן נותר זהה).
● עשרות אזרחים קיבלו קנסות על נסיעה בנת"צ לפני כמעט שנתיים. האם זה חוקי?
● הפיץ חשבוניות פיקטיביות ב-700 מיליון שקל. כמה מס ישלם?
לפי הדוח, שעליו חתום נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, בשנת 2025 הוגשו בממוצע כ-91 תלונות בחודש. זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על 228 ימים, כ-8 חודשים, נתון חריג שלפי הנציבות נובע מהעובדה שבמשך יותר משנה לא כיהן נציב.
מלבד התלונות שהוגשו בשנה שעברה, 2025 נפתחה עם 573 תלונות שהמתינו משנת 2024. בשנת 2025 הסתיים הטיפול ב-1,199 תלונות, בעוד 474 תלונות נוספות נותרו פתוחות והועברו לטיפול בשנת 2026.
רוב התלונות: על שלום ומשפחה
מרבית התלונות בשנת 2025 הוגשו נגד שופטי בתי משפט השלום - 448 תלונות, שהן כ-41% מכלל התלונות. אחרי השלום, בתי המשפט לענייני משפחה עם 239 תלונות, בתי המשפט המחוזיים עם 135 תלונות ובית המשפט העליון עם 64 תלונות.
בבתי משפט השלום ניתנו החלטות ב-535 תלונות (כולל אלו שהוגשו בשנים עברו). מתוך אלה, 15 תלונות נמצאו מוצדקות ו-11 נוספות הוגדרו כליקוי מערכתי. 80% מהתלונות המוצדקות נגד שופטי שלום עסקו בליקויים בניהול משפט, ובהם גם התמשכות הליכים. ארבע מהתלונות המוצדקות הוגשו נגד בתי משפט במחוז תל אביב, שלוש נגד בתי משפט במחוז מרכז, ושתיים בכל אחד ממחוזות הדרום, ירושלים והצפון.
כאמור, גם בתי המשפט לענייני משפחה המשיכו לבלוט בהיקף התלונות: בשנת 2025 ניתנו החלטות ב-245 תלונות. עם זאת, לא נמצאה אף תלונה מוצדקת נגד שופטי משפחה, ושלוש תלונות בלבד הוגדרו כליקוי מערכתי. בבית המשפט העליון נמצאה תלונה אחת מוצדקת, וכך גם בבתי המשפט המחוזיים.
הנתון הבולט ביותר בדוח הוא שכ-79% מהתלונות שנמצאו מוצדקות עסקו בליקויים בליקויים בניהול הליכים, ובהם סחבת, דחיות ועיכובים במתן החלטות. שלוש תלונות נוספות עסקו בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, ושתי תלונות בלבד עסקו בהתנהגות בלתי ראויה מצד שופטים. גם בקרב התלונות שהסתיימו בהערה לשופט נרשמה מגמה דומה: 77% מהן עסקו בליקויים בניהול משפט.
בדוח עצמו מדגיש קולה כי עיכובים ממושכים ומתן החלטות באיחור אינם נתפסים עוד כ"כשל טכני", אלא כפגיעה מהותית באמון הציבור ובתחושת הצדק. לדבריו, סוגיות של סחבת ודחיות הפכו לאחד ממוקדי הפעילות המרכזיים של הנציבות וניתנו החלטות רבות המכוונת לצמצום התמשכות ההליכים.
יותר ממחצית מהתלונות הופסקו או לא בוררו
מהנתונים עולה כי רק חלק קטן מהתלונות מגיע להכרעה מהותית. מתוך 1,199 החלטות שניתנו בשנת 2025 - 525 הסתיימו בהפסקת בירור לאחר בדיקה, ו-132 תלונות נוספות כלל לא נבדקו.
הסיבה המרכזית להפסקת בירור הייתה העובדה שהתלונות עסקו בשאלות משפטיות או ראייתיות, או בהחלטות שניתן לערער עליהן. תלונות מעטות הוגדרו כקנטרניות או טורדניות, והיו גם כאלו שהופסקו בשל התיישנות. עוד עולה מהדוח כי 64 תלונות כלל לא בוררו משום שלא עסקו בשופט, אלא בגורמים אחרים כמו משטרת ישראל, רשמי הוצאה לפועל, רשם לענייני ירושה או מפקחים על רישום מקרקעין.
תלונה מוצדקת נגד נשיא העליון
במהלך 2025 נמצאה תלונה מוצדקת אחת נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בנוגע לפרשת "נבחרת הדירקטורים". הנציג קבע כי עמית פעל בניגוד עניינים כשקיבל החלטה בעתירה נגד ביטול נבחרת הדירקטורים, שכללה גם את אחיו. לפי הדוח, הנציב סבר שמדובר בתלונה מוצדקת ובפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.
תלונה נוספת על שופטת העליון רות רונן הסתיימה בהערה - בחודש מרץ 2025 נשאה רונן דברים בערב עיון באוניברסיטה העברית בירושלים לכבוד כניסתו של הפרופ' דוד אנוך לתפקיד באוניברסיטת אוקספורד. הנציג העיר כי מדובר באדם המזוהה עם עמדות ציבוריות שנויות במחלוקת.
בבתי הדין לעבודה נמצאו שתי תלונות מוצדקות - אחת על התמשכות הליכים ואחת על הערות אישיות שהשמיע שופט במהלך דיון. גם בבתי הדין הרבניים נמצאו שתי תלונות מוצדקות - אחת נגעה לביטול דיון מיידי מבלי לקבל קודם לכן את עמדת הצד השני, והשנייה עסקה באי-קיום דיון במעמד הצדדים. בבתי הדין השרעיים נמצאו שתי תלונות מוצדקות נוספות - האחת על כך שקאדי לא קרא את חומר התיק בטרם נתן החלטה, והשנייה על כך שניתנה החלטה הנוגעת לאדם שלא היה צד להליך מבלי שנשמעה עמדתו.
