העברת תקציב המדינה לשנת 2026 / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת
פחות מ־12 שעות חלפו מאז אישרה הכנסת את תקציב המדינה ל־2026, ועד שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, חתך בהערכותיו את הצמיחה החזויה לאותה שנה. התיקון המהיר עורר ביקורת: "זו כלכלה פוליטית. זורקים מספר בתזמון מעורר תהיות", אמר לגלובס גורם כלכלי.
● בנק ישראל צופה: הגירעון יעקוף את היעד, הצמיחה תיחתך ומה בנוגע לריבית?
● רגע אחרי אישור התקציב: האוצר חותך את תחזית הצמיחה ומציג שלושה תרחישים להמשך
התקציב שאושר יעמוד על 699 מיליארד שקל. תקרת הגירעון שאושרה נקבעה על שיעור של 4.9% מהתוצר - נתון שצמח משמעותית במהלך שלבי אישור התקציב. בתחילת הדרך נקבו במשרד האוצר ביעד גירעון של 3.2%, אך כבר במהלך הדיונים, ועוד בטרם הגיע התקציב לכנסת, טיפס היעד ל־3.9%, עד שהתקבע על 4.9%. במשרד האוצר תלו את העלייה במלחמה: תקציב הביטחון גדל ב־32 מיליארד שקל, לצד 13 מיליארד שקל נוספים שהוקצו כרזרבה למקרה של התארכותה.
עם זאת, הביטחון אינו הגורם היחיד שהקפיץ את הגירעון. חמישה מיליארד שקל הוקצו לטובת ריווח מדרגות מס הכנסה - הטבת מס לעשירונים העליונים. המקור התקציבי שיועד למימון ההטבה, הטלת מס על קרקעות פנויות, נופה לנוכח התנגדויות בקואליציה.
בממשלה מעריכים כי אין זה סוף פסוק בכל הנוגע לתקציב הביטחון, שעודכן משמעותית ויעמוד על 143 מיליארד שקל. למרות ההגדלה הנוכחית, ישנם גורמים המעריכים כי התקציב ייפתח לצורך הרחבה נוספת לאור הצרכים העולים מהתמרון בלבנון. על פי ההערכות, התקציב הסופי צפוי להתקרב לדרישות המקוריות של מערכת הביטחון, אשר עומדות על 177 מיליארד שקל.
3 תרחישים, גירעון אחד
התקציב שהוגש לכנסת נבנה בהתאם לתחזית הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון, לפיה הצמיחה השנה תעמוד על 4.8%, נתון שהונמך עם פרוץ המלחמה. ואולם, התחזית המקורית גובשה לאחר ימי לחימה בודדים בלבד. בעדכון שפרסם הכלכלן הראשי שעות ספורות לאחר העברת התקציב, הוא חתך את תחזית הצמיחה בהתאם לשלושה תרחישי מלחמה שונים.
בתרחיש שבו המלחמה באיראן תסתיים באמצע אפריל ובלבנון בסוף אפריל, התוצר יירד ל־3.8%. אם המלחמה באיראן תסתיים באמצע אפריל אך בלבנון תימשך עד סוף הרבעון השני של השנה, הוא יתייצב על 3.5%, ובתרחיש שבו המלחמה באיראן תסתיים בסוף אפריל והמלחמה בלבנון בסוף הרבעון השני, יעמוד התוצר על 3.3%. בהתאם, שינה הכלכלן הראשי גם את התחזית לשנת 2027, אז היא צפויה להסתכם בטווח שבין 5.3% ל־6.1%.
על פניו נראה כי היסודות עליהם בנה משרד האוצר את התקציב התערערו שעות ספורות לאחר אישורו, בתזמון המעלה תהיות. זאת מאחר שהגירעון מחושב כאחוז מהתוצר, ואם התוצר משתנה באופן דרמטי כל כך, הדבר עשוי להשפיע ישירות על הגירעון. בנוסף, השינוי בתוצר משפיע גם על הנומרטור - תחזית ההכנסות וההוצאות של המדינה לשנים קדימה, המהווה נדבך מרכזי במסמכי התקציב.
במסמכי התקציב נכתב כי התוצר החזוי לסוף השנה יעמוד על 2,253 מיליארד שקל, ובמשרד האוצר מבהירים כי במסגרת התחזית התוצר הנומינלי לא ישתנה. במילים אחרות, העדכון הוא ריאלי, כך שהירידה באחוזי התוצר תקוזז עם המחירים הנגזרים מעליית האינפלציה. כתוצאה מכך, פחות מהשינוי בתוצר נובע מצמיחה אמיתית של המשק, ויותר משינויי מחירים.
הפער מול בנק ישראל
בתוך כך, בשוק נשמעו תהיות לגבי האופן שבו המספרים מסתדרים במדויק בהתאם לתחזית הכוללת שלושה תרחישים שונים. מעבר לכך, גם אם תחזית האוצר תתממש והתוצר לא ישתנה ברמה הנומינלית, נותרה השאלה מדוע העדכון פורסם רק יום לאחר אישור התקציב.
הערכות שנשמעו השבוע קשרו זאת לתחזית הצמיחה שפרסם בנק ישראל בשעות אחר הצהריים, שהייתה רחוקה מאוד מהתחזית המקורית של הכלכלן הראשי לפני עדכונה. ואכן, תחזיות המאקרו המעודכנות של בנק ישראל, שנמסרו יחד עם החלטת הריבית, הצביעו על כך שהגירעון יעמוד על 5.3% והצמיחה על 3.8%, בהנחה שהמלחמה תסתיים באפריל. הנגיד, בשונה מהאוצר, תלה את השינוי בפריצת המסגרות שאושרו זה עתה: "כשאתה מוריד את הצמיחה בכמעט אחוז בתחזיות, באופן טבעי יש ירידה גם בתחזית ההכנסות. זהו אחד ההבדלים העיקריים מדוע אנו נמצאים מעל 5% בגירעון, לעומת אותו יעד שהוחלט עליו והבסיס לו היה צמיחה של 4.7%. כפי שאנחנו מכירים את הכלכלה, כשאתה יורד באחוז צמיחה, צפויה לזה השפעה ישירה על צד ההכנסות".
מדידת הגירעון קריטית ליחס החוב־תוצר של המדינה, שעמד ערב המלחמה על 60%, ובמסגרת התקציב הנוכחי מתקרב לרף ה־70%. יחס חוב־תוצר נמוך מהווה את כרית הביטחון של המדינה בפני זעזועים כלכליים - וכאלו פקדו את ישראל לא מעט בתקופה האחרונה.
המחטף הלילי
במקביל לעדכון התחזיות, רשם השוק המקומי ירידות, בניגוד למגמה החיובית בעולם. רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, הסביר כי הירידות התמקדו במניות הקטנות, מה שמעיד על סנטימנט שלילי לנוכח המערכה הממושכת ותיקון לעליות שאפיינו את תחילת המבצע. לדבריו, "לאירועים הביטחוניים בצפון ובדרום, לצד תקציב המדינה המנפח את הגירעון וחיתוך תחזית הצמיחה, יש השפעה שלילית על השוק".
בהקשר זה, במהלך הלילה התחוללה מהומה בכנסת לנוכח מחטף תקדימי. הכספים הקואליציונים כאמור עמדו על חמישה מיליארד שקל. חלק משמעותי מהם, בעיקר תקציבי הישיבות, נעצר לבחינת היועצת המשפטית לממשלה בשל היעדר חוק גיוס, והושאר כרזרבה במשרדי החינוך והרווחה. כדי לעקוף את הצורך באישור עתידי בוועדת הכספים תחת פיקוח משפטי וציבורי, רקחה הקואליציה תרגיל חריג: הסיעות החרדיות הגישו הסתייגויות לתקציב שדרשו להעביר את הכספים מהרזרבה ישירות לסעיפים התקציביים.
בשל הנוהג לפיו האופוזיציה מצביעה אוטומטית בעד הסתייגויות, המהלך עבר ברוב גורף של למעלה מ־100 חברי כנסת. עד שהתעשתו חברי האופוזיציה, הועברו כ־800 מיליון שקל, מתוכם כ־260 מיליון לתווי המזון של ש"ס ו־445 מיליון לחינוך, שמהם 225 מיליון יועדו למוסדות תורניים.
למרות שהמהלך לא פרץ את מסגרות התקציב, הוא בוצע כמחטף לילי ואל מול בחינה משפטית שעדיין מתקיימת. בסופו של דבר, הקפאת התקציבים לישיבות בעקבות הגיוס תשאר בעינה - גם אם הכסף ישנו תחת הסעיף התקציבי הייעודי ולא ברזרבה המשרדית. צעד זה נועד לעקוף אישור עתידי בוועדת הכספים וליצור לחץ להעברתם בטרם הכרעה משפטית.
בשיחות עם גלובס, גורמים בממשלה תהו כיצד דבר מתרחש בזמן מלחמה: "התנהלו כאחרוני הגנבים במחטף לילי, כשלוחמי המילואים בשטח ושר האוצר מעביר מאות מיליונים לישיבות". תהיות הופנו גם כלפי הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, שנכח במליאה אך עבר בשתיקה על התרגיל הפוליטי שבוצע מעל ראשו.