גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה תדון בהצעה לסבסוד משכנתאות - בניגוד לעמדת בנק ישראל וללא מקור תקציבי

הצעתו של פרופ' אבי שמחון לסבסד משכנתאות תעלה היום לדיון ● בינתיים, בנק ישראל פרסם עמדה חריפה: "הצעה כזו לא קיימת גם בכלכלות של מדינות עולם שלישי" ● כמה זה יעלה לנו ואיך זה יעבוד?

רה''מ בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: קובי גדעון-לע''מ
רה''מ בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: קובי גדעון-לע''מ

הממשלה תדון היום (ג') בהצעתו של פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, לסבדסד משכנתאות שהתייקרו כתוצאה מעליית הריבית בשנים האחרונות. זאת, בניגוד מוחלט להמלצות הדרג המקצועי.

נתניהו מתערב במחלוקת סביב מתווה החל"ת
בנק ישראל צופה: הגירעון יעקוף את היעד, הצמיחה תיחתך ומה בנוגע לריבית?

בנק ישראל פרסם מיוזמתו נייר עמדה רשמי בנושא והגיב בחריפות יחסית. "גורמים בבנק ישראל מוסרים כי גם לאחר עיון מעמיק קשה לזהות את ההיגיון הכלכלי בהצעה", נמסר מטעם הבנק. לדבריו, הצעה כזו "לא קיימת גם בכלכלות של מדינות בעולם השלישי. עם זאת, קל מאוד להצביע על הנזק הפוטנציאלי לכלכלה הישראלית ולתדמיתה כמשק מפותח".

בבנק ישראל ציינו כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה בהחזר החודשי הממוצע של משכנתאות חדשות, הנובעת הן מעליית מחירי הדירות והן משינויים בסביבת המאקרו. "העלייה בהחזר החודשי הייתה משמעותית יותר דווקא בקרב העשירונים העליונים ובקרב נוטלי משכנתאות בשנים 2021-2022, תקופה שבמקביל נרשמה בה עליית מחירים דו־ספרתית בדירות אלו", נכתב. "בראיית בנק ישראל ניתן לומר שההצעה נטולת כל הגיון כלכלי. לעומת זאת, הנזק הפוטנציאלי לכלכלת ישראל, לתדמיתה ולמעמדה הבינלאומי, עצום".

לגלובס נודע כי הצעת החוק נוספה ברגע האחרון לסדר היום של ישיבת הממשלה הבוקר, וכי בסדר היום שהופץ אתמול (ב') לא היה לכך זכר. ייתכן שהדבר נעוץ בהתנגדויות המשפטיות והמקצועיות להעברתה, יום לאחר אישור תקציב המדינה.

בנוסף להתנגדות בנק ישראל, צורפה להצעת המחליטים גם חוות הדעת המשפטית של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אורלי פישמן אורן. שם נכתב כי "מעמדות גורמי המקצוע במשרד האוצר ובבנק ישראל עולה כי קיימת מחלוקת מקצועית עמוקה ביחס לתשתית המצדיקה את מתן הסיוע. בין היתר, בעוד שטיוטת החוק שמבוססת על עמדתה המקצועית של המועצה הלאומית לכלכלה, מנמקת את הצורך במענק בפגיעה בהכנסה הפנויה של אוכלוסיית היעד עקב עלייה משמעותית בהחזר החודשי, גורמי המקצוע במשרד האוצר ובבנק ישראל סבורים כי הערכת הנטל תוך התמקדות בגובה ההחזר החודשי בלבד, ללא שקלול הצמיחה בהכנסות, שגויה מקצועית".

עוד נכתב כי "היעדרה של תשתית עובדתית מבוססת ומוסכמת בדבר עוצמת הפגיעה באוכלוסיית היעד, כפי שפורט לעיל, מערער גם את ההצדקה להעדפתה על פני קבוצות אחרות שהושפעו גם הן מעליית הריבית. העדפה זו עלולה להפוך את הסיוע להטבה הניתנת באופן שרירותי המעוררת קשיים משמעותיים במישור השוויון". בנוסף, הודגש שטיוטת החוק נעדרת התייחסות מפורטת למנגנוני אכיפה ובקרה, הן ביחס לגופים המלווים, והן ביחס לאוכלוסיית היעד שצפויה לקבלו, וכי לא הוצג כל מקור תקציבי.

היועץ המשפטי של משרד האוצר הצטרף להמלצה שלא לאשר את ההצעה. "המנגנון המוצע בטיוטת החוק עשוי לייצר גם אפליה תוצאתית. זאת, שכן האוכלוסייה הערבית צפויה להנות מההטבה באופן מצומצם ביחס לגודלה באוכלוסייה וזאת בשל בעיות נגישות למשכנתאות".

באופן חריג גם הממונה על התקציבים החדש מהרן פרוזנפר הביע התנגדות להצעה. "רק אתמול אושרה בכנסת בקריאה שלישית הצעת חוק התקציב לשנת 2026 שלא כוללת מקור למימון הצעת החוק. כידוע, מדובר בתקציב מורכב שעודכן תוך כדי המלחמה, שכולל קיצוצים במיליארדי שקלים לצורך התכנסות לצורכי הלחימה והמשק בתקופה זו... בשלב זה לא נכון להכביד עוד יותר את הנטל על הציבור", כתב פרוזנפר לחברי הממשלה.

איך זה יראה?

פרטי ההצעה המלאים טרם ברורים, אך בתזכיר חוק בנושא שפורסם בינואר המתווה היה כדלקמן: מענק חודשי לבעלי דירה יחידה שנטלו משכנתא עד סוף 2022, לפני שהחלה סביבת הריבית הגבוהה. הזכאות מוגבלת למי שרכש דירה במחיר שאינו עולה על כפליים ממחיר דירה ממוצע, שעמד ב-2022 על כ-2.2 מיליון שקל. סכום המענק ייגזר משני פרמטרים: העלייה בהחזר החודשי בפועל, ושווי הדירה בעת הרכישה ביחס למחיר הממוצע.

לפי הנוסחה שהוצעה בתזכיר, מי שרכש דירה במחיר הממוצע או מתחתיו יהיה זכאי ל-75% מהעלייה הריאלית בהחזר החודשי. מי שרכש דירה במחיר גבוה יותר יקבל פיצוי מופחת באופן יחסי, עד לאיפוס ההטבה עבור דירות שמחירן עלה על כפליים מהממוצע. למשל, מי שההחזר החודשי שלו עלה ב-1,600 שקל ורכש דירה במחיר ממוצע יקבל כ-1,200 שקל לחודש.

צעד נוסף בניגוד לעמדת גורמי המקצוע

למעשה, מדובר בצעד נוסף של הממשלה להוצאה ציבורית חריגה בניגוד לעמדת גורמי המקצוע ובנק ישראל. כך, רק בלילה שבין ראשון לשני הממשלה אישרה את תקציב המדינה עם גרעון דרמטי של 4.9% תוצר שכולל בתוכו 5 מיליארד שקל לכספים קואליציונים והטבות מס שניתנו במסגרת תקציב המועבר בשנת בחירות.

שעות לאחר העברת התקציב משרד האוצר עדכן את תחזית הצמיחה, באופן שלעמדת בנק ישראל יקפיץ את הגרעון ל-5.3% וליחס חוב תוצר גבוה וחריג של 70.5%. זאת, בניגוד להבטחות הממשלה למשקיעים לפיה ישראל מתכוונת להכנס השנה למתווה הורדת יחס החוב תוצר.

במסגרת ליל התקציב, הממשלה אף הגדילה להעביר 800 מיליון שקל מתוך הכספים הקואליציונים במחטף שמנע את הצורך באישורים משפטיים. כך, חברי הכנסת החרדים העלו הסתייגויות לאישור התקציב, לפיהן הכספים הקואליציונים שנשמרו ברזרבה עד לאישורים המשפטיים - יועברו ישירות לסעיפים התקציביים בכל הנוגע למוסדות תורניים ותווי מזון. הכנסת אישרה את ההסתייגויות, כך שהכסף יעבור במחשכים וללא ביקורת ציבורית ופרלמנטרית בועדת הכספים של הכנסת.

כמה זה יעלה לנו?

מחלוקת קיימת גם על העלות התקציבית. בעוד שהממונה על התקציבים מעריך את העלות ב-7 מיליארד שקל ל-5 שנים ו-2 מיליארד שקל לשנת 2026 לבדה, בבנק ישראל מעריכים אותה ב-10 מיליארד שקל. לעומת זאת, בהצעת ההחלטה נכתב סכום של 2 מיליארד, באופן שגורמים כלכליים מכנים "זריית חול בעיני הציבור" וזאת משום שככל הנראה כותבי ההצעה מעריכים שהריבית תרד בשנים הבאות, במנותק מהערכות ותחזיות בנק ישראל.

עוד כתבות

ינון ניר, מנהל חדר מסחר בנק ירושלים / צילום: ינאי יחיאל

מנהל חדר המסחר שממליץ על שתי מניות שנחתכו וכעת יעלו "דרמטית"

כשינון ניר, מנהל חדר המסחר של בנק ירושלים, מסתכל על השווקים, הוא מוצא מעט סיבות לאופטימיות ● אינפלציה בשילוב מיתון, מלחמת עולם ושחיקה של הדולר - כולם סיכונים שהוא חושש שאורבים למשקיעים כיום ● ובכל זאת הוא מתעקש: "אל תעשו שינויים דרמטיים בתיק"

צבא החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

החות'ים שלפו איום חדש, והם הרבה יותר מסוכנים הפעם

האיום של החות'ים לנקוט צעד דומה לאיראן ולחסום את מצר באב אל־מנדב, עלול להוביל לסגירה סימולטנית של שני ברזי הנפט המרכזיים בעולם ● בזמן שמחיר הברנט כבר מטפס ל־115 דולר, המומחים מסבירים כיצד המחסור באסיה עלול לשנות את מפת האנרגיה העולמית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

הנגיד מאותת - התקציב שאושר עלול לדחות את הורדת הריבית

לאחר החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, הנגיד אמיר ירון מתייחס בראיון לגלובס לתחזיות הצמיחה והאינפלציה, וכן לצפי של הבנק להורדת ריבית השנה, בתרחיש בו המלחמה מסתיימת עד אפריל ● באשר לתקציב 2026 ולגירעון התופח, הנגיד מודה: "שם פחות השפענו"

ניר כהן, מנכ''ל הראל ביטוח / צילום: טל שחר

הראל תשקיע עשרות מיליוני שקלים בקבוצת ההנדסה וקסמן גרופ

הראל ביטוח ופיננסים הודיעה על רכישת 19% ממניות וקסמן גרופ העוסקת בהנדסה ובתשתיות ● ההערכות בענף מדברות על כך שפעילות החברה תגבר בעקבות המלחמה, עקב הצורך לתכנן מחדש ולשקם מבנים רבים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מעל 8 שקלים: מחיר הדלק יזנק בחדות מחר בלילה

החל ממחר בחצות מחיר הדלק יעמוד על 8.05 לליטר ● מדובר בעלייה של 1.03 שקלים לעומת המחיר בחודש מרץ, שעמד על 7.02 שקלים לליטר

בית משפט לוד - אילוסטרציה / צילום: שלומי יוסף

המשטרה ביקשה להקפיא חשבון קריפטו זר - ונבלמה ע"י בית המשפט

ניסיון המשטרה להקפיא נכסי קריפטו בשווי מיליוני דולרים בארנק דיגיטלי של Tether נעצר בבית המשפט המחוזי, לאחר שנקבע כי אין סמכות לפעול מול חברה זרה שאינה כפופה לדין הישראלי - גם כשהיא משתפת פעולה ● ברקע: חקירת פרשת הונאה עולמית בשם "העוקץ הרוסי", שבמסגרתה לפי החשד הועברו כספים גנובים מחוץ לישראל

בכירי החברות בהכרזה על העסקה. מימין: עמיקם בן צבי, יו''ר אל על, עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק, איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט, משה מורגנשטרן, מנכ''ל הנוסע המתמיד, ליאור רביב, משנה למנכ''ל ישראכרט, ותמר יסעור, יו''ר ישראכרט / צילום: יוגב ברגר

ההלם של בנק דיסקונט, הזעם של כאל: מועדון הנוסע המתמיד עובר דירה, וזה מפץ של ממש

בכירי קבוצת דלק וישראכרט איגפו את צמרת אל על כמעט מכל כיוון, פעלו בשקט שבועות וחיכו לרגע האחרון כדי להגיש את ההצעה להפעלת מועדון הנוסע המתמיד ● "מנכ"ל ישראכרט התעסק רק בזה", תיאר זאת גורם בשוק, ואמר שהמתחרים היו "בהלם מוחלט" - אך בכל הנוגע לפרטי העסקה, רב הנסתר על הגלוי ● מנגד, בכאל כבר מאיימים בהליכים משפטיים נגד העסקה וטוענים: המחיר מופקע

גבול הצפון / צילום: שלומי יוסף

למה זמן הכניסה למרחב המוגן לא משתנה כשהטיל מגיע מאיראן?

זמן הכניסה למרחב המוגן ביישובי קו העימות בצפון מרגע השמעת האזעקה הוא מיידי, או עד חצי דקה - וזאת גם כאשר הטיל משוגר מאיראן ● הסיבה לכך נובעת משום שישנו חשש שבזמן שטיל משוגר מאיראן, ינצלו זאת בחיזבאללה וגם הם יירו אל עבר היישובים הקרובים לגדר ● שאלת השעה

האם ישראלים ברילוקיישן ש''נתקעו'' בארץ עלולים להיות מחויבים במס? / צילום: Shutterstock

האם ישראלים ברילוקיישן ש"נתקעו" בארץ עלולים להיות מחויבים במס?

ישראלים שהגיעו לארץ ואינם יכולים כרגע לצאת ממנה, עלולים להיקלע למצב שהם יעברו את מכסת הימים שמותר להם לשהות בישראל מבלי להיחשב תושבים לצורכי מס ● רשות המסים: "קיימת לנישום אפשרות לטעון בפני פקיד השומה שהוא זכאי להיחשב תושב חוץ למרות מספר ימי שהותו בישראל"

גיל מאסטי / איור: גיל ג'יבלי

חברת הנדל"ן תובעת מנהל בכיר: חייב לנו מיליונים וסידר לעצמו דירה בתל אביב

רותם שני הבורסאית טוענת כי גיל מאסטי, לשעבר מנכ"ל חברה בת, שנחקר ברשות ני"ע בחשד להטעיית משקיעים, לא החזיר לה הלוואות ב-6 מיליון שקל, וכמו כן הרחיב דירה פרטית שרכש באחד הפרויקטים שלה על חשבונה ● מאסטי: "בריונות שנועדה לנשל אותי מהחזקותיי"

מייסדי קבוצת הפיננסים פרופיט, אסף בנאי ושלומי אלברג / צילום: קבוצת הפיננסים פרופיט

פי 5 בעשר שנים: השקעת הענק בפרופיט יוצאת לדרך

לאומי פרטנרס ושסטוביץ נכנסות כשותפות בקבוצת הפיננסים פרופיט לפי שווי של 670 מיליון שקל ● לאומי פרטנרס תרכוש 10% ושסטוביץ נכסים תרכוש 5% ● פרופיט נחשבת לאחד מבתי הסוכן העצמאיים הגדולים ביותר בישראל, עם היקף נכסים מנוהלים של כ-100 מיליארד שקל ● השלמת העסקת תלויה באישור הרגולטורים

מבצעי מימון / צילום: דרור מרמור

הצגת המבצעים בדוחות לא עזרה לפזר את הערפל מעל מחירי הדירות

רשות ניירות ערך דרשה מהיזמיות לדווח בסיכום 2025 על שווי הטבות המימון במחירי הדירות, אולם מרביתן הסתפקו בהצגת מספרים כלליים ● הפניקס: "הדוחות עלולים לטשטש את התמונה"

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

הרווח של מנורה מבטחים קפץ ב-2025. כמה קיבלו בכירי הקבוצה?

מנורה מבטחים סיכמה את 2025 עם תשואה חריגה על ההון - 31.5% ● הרווח לאחר מס טיפס ב-34% ל-2.3 מיליארד שקל ● עלות השכר של חמשת בכירי הקבוצה: מעל 22.5 מיליון שקל

יודר שפריר מנכ''ל ScaleOps

ScaleOps גייסה 130 מיליון דולר לפי שווי של מעל 800 מיליון דולר

את סבב הגיוס הובילה קרן אינסייט פרטנרס שנכנסה להשקעה לראשונה בחברה, ובסבב הנוכחי נכלל גם רכיב סקנדרי לעובדים ● במקביל, נודע לגלובס כי החודש עברה החברה למשרדים חדשים בשרונה

אילן רום / צילום: ברוך גרינברג

המתיחות עם סמוטריץ' והתפקיד הבא: מדוע פרש מנכ"ל האוצר

התפטרותו של אילן רום מתפקיד מנכ"ל משרד האוצר מגיעה שעות לאחר אישור תקציב המדינה בכנסת ● מקורבים לאוצר סיפרו לגלובס על מתיחות בין רום לסמוטריץ', כשהשר קיבל החלטות מבלי להיוועץ עם מנכ"ל משרדו: "הוא לא ספר את רום, זה היה מביך" ● לאחרונה עלה שמו של רום כמועמד בולט לתפקיד ראש המל"ל

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

משקיע העל אופטימי ביחס לתוצאות המלחמה ומזהה הזדמנות קנייה

המשקיע הפרו ישראלי ביל אקמן, שמחזיק גם במניות הבורסה בתל אביב, לא מתרגש מהירידות שנרשמו בשווקים בשבוע שעבר ואף מזהה הזדמנויות קנייה: "זו אחת המלחמות החד-צדדיות ביותר בהיסטוריה שתסתיים טוב עבור ארה"ב והעולם" ● ומה התחזית של צוות האסטרטגים בגולדמן זאקס?

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

עד 1,200 נוסעים ברכבת: המשטרה מגבילה את כמות האנשים בקו לירושלים

הסיבה לכך היא שרוב הקו עובר בתוואי תת-קרקעי, כולל ובשל מאפיינים אלה, נדרש תיאום הדוק עם גורמי החירום וההצלה ● המשטרה הנחתה להגביל את מספר הנוסעים כדי לאפשר מענה מהיר ובטוח במקרה של אירוע חירום

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות חדות; מדד הבנקים צנח בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.9% ● מדדי הביטוח והפיננסים נחלשו בכ-3.5%, המניות הביטחוניות נחלשו ● שבוע המסחר המקוצר נפתח על רקע אי-הוודאות הגאו-פוליטית, הירידות באסיה ועליית מחירי הנפט ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ● מיטב: תשואות האג"ח הממשלתיות משקפות הערכת חסר של הסיכון ● סיגמא קלאריטי: הסקטורים שיזנקו כתוצאה מהמלחמה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

"טראמפ מוכן לסיים את המלחמה": הדיווח שמקפיץ את החוזים על וול סטריט

עפ"י דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לעוזריו כי הוא חותר לסיום המלחמה עם איראן גם אם מצרי הורמוז יישארו סגורים

העברת תקציב המדינה לשנת 2026 / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

12 שעות בלבד אחרי שאושר: האוצר חתך את תחזית הצמיחה וערער את התקציב

פחות מיממה לאחר אישור תקציב 2026, הכלכלן הראשי באוצר חתך בצעד חריג את תחזית הצמיחה שעמדה בבסיסו - זאת נוכח ההוצאות הכבדות הכרוכות בלחימה באיראן ובגבול הצפון ● אם לא די בכך, בקואליציה רשמו "מחטף לילי" והעבירו מאות מיליוני שקלים לדרישות המפלגות החרדיות באמצעות תרגיל פרלמנטרי