גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל על סבסוד המשכנתאות: "מנוסים בחוקי הכנסת, וזה אחד מהגרועים"

הממשלה אישרה היום את ההצעה לסבסוד משכנתאות בעלות של 10 מיליארד שקל, בניגוד לעמדות דרגי המקצוע וללא מקור תקציב ● ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מצביע על החורים בחוק ומציין מדוע הוא "יצא מגדרו" כדי לחסום את ההצעה

יוסי סעדון / צילום: יוסי כהן
יוסי סעדון / צילום: יוסי כהן

הממשלה אישרה היום (ג') את ההצעה לסבסוד משכנתאות בעלות של 10 מיליארד שקל במשך חמש שנים וללא מקור תקציבי, בניגוד לעמדות דרגי המקצוע.

הממשלה תדון בהצעה לסבסוד משכנתאות - בניגוד לעמדת בנק ישראל וללא מקור תקציבי
בנק ישראל: המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות
בנק ישראל צופה: הגירעון יעקוף את היעד, הצמיחה תיחתך ומה בנוגע לריבית?

מטרת טיוטת החוק היא לקבוע, בהוראת שעה לחמש שנים, מנגנון מענקים חודשי עבור לווים יחידים שנטלו הלוואות לדיור לפני תום שנת 2022 לשם רכישת דירת מגורים יחידה ששוויה במועד נטילת ההלוואה לא עלה על כפל מחיר דירה ממוצע ואשר הלוואתם טרם סולקה במלואה. זאת, כמענה לעלייה החדה בהחזרים החודשיים שאותה חוו עקב העלאות הריבית. המענק יחושב על בסיס העלייה בהחזר החודשי, כלומר הפער בין ההחזר הנוכחי לראשון, כשהוא צמוד למדד ויינתן בשיעור של עד 75% מאותה עלייה, בהתאמה לשווי הדירה בעת נטילת ההלוואה ביחס למחיר דירה ממוצע. בהתאם לכך, הסיוע המקסימלי יינתן ללווים אשר רכשו דירה ששוויה נמוך ממחיר דירה ממוצע או שווה לו, בעוד שעבור דירות ששווין גבוה מכך - יופחת סכום הסיוע באופן לינארי עד להתאפסותו במחיר דירה העולה על פי שניים ממחיר דירה ממוצע.

"מדובר בעלות כל כך גבוהה לחוק לא נחוץ"

בבנק ישראל, הממונה על התקציבים והיועצת המשפטית לממשלה הביעו התנגדות גורפת לחוק. בראיון לגלובס ד"ר יוסי סעדון מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר של בנק ישראל מצביע על החורים בחוק ומציין מדוע הוא "יצא מגדרו" כדי לחסום את ההצעה.

"מדובר בעלות כל כך גבוהה לחוק לא נחוץ. הדבר הפשוט ביותר מבחינת ההצדקה כשאנחנו מסתכלים על מאגר אשראי ומשכנתאות בוחנים מה קרה ללווים שלקחו משכנתאות בתקופה המדוברת ובממוצע מדברים על תוספת של 960 שקל בהחזר החודשי. באותה תקופה השכר הממוצע עלה ב-1,880 שקל. בממוצע אנחנו נמצאים במצב שמבחינה שקלית אין הרעה. יתרה מכך, גם בשיעורי הפסד האשראי במגזר המשכנתאות הוא עומד על 0.7%, וזה מהנמוכים ברמה היסטורית. כלומר, אכן יש משקי בית שקשה להם אבל אנחנו לא יכולים להגיד שיש כשל מאקרו-כלכלי שמצדיק את החוק הזה.

חוסר הצדק הגדול ביותר בחוק לדבריו הוא שמי שייהנו מהחוק הם רק מי שרכשו דירות לפני מרץ 2022 כשמאז המחירים זינקו בהשוואה היסטורית, ואלו אנשים שנהנו מעלייה משמעותית בעושר שלהם, "ערכתי סימולציה והשוואתי בין רוכש ובין שוכר כשלשניהם אותו שכר ואותו הון התחלתי ובדקתי את העושר שלהם. בכל רגע נתון מאז מרץ 2022 היתרון של הרוכש מובהק, עד שבנובמבר 2025 הוא הגיע לתוספת ממוצעת של 216 אלף שקל. כלומר, רוצים לפצות אוכלוסייה שהעשירה את עצמה ב-200 אלף שקל באותה תקופה שבה השוכרים קיבלו התייקרות בשכ"ד של 17%. זה אבסורד וחוסר צדק".

"זה לא נכון חברתית וכלכלית"

עוד לדבריו, מי שבחר במסלול קבוע ויקר כשלמעשה שילם פרמיה על "ביטוח" מהתייקרויות, לא יפוצה "החוק מגיע ואומר מי שלקח סיכון גדול - המדינה תבוא ותפצה אותו ומי שמיחזר משכנתא או ביטח את עצמו בפרמיה גבוהה יותר לא יפוצה. יש כל כך הרבה עיוותים שהחוק הזה לא מטפל בהם", הוא אמר. עוד הוא הוסיף שהצעת החוק למעשה מנטרלת את המדיניות המוניטרית שהרי הריבית עלתה כדי לצנן את האינפלציה וכעת הממשלה רוצה לפצות על עליית הריבית. "המשכנתאות הן חלק מהמדיניות המוניטרית, וזה דבר לא נכון להתערב בכך בדיעבד הרבה אחרי, לא בכדי קרן המטבע בדוח שפרסמה בפברואר האחרון כתבה שזה חוק לא נכון. צריך גם להסתכל על איך אנחנו נראים כמדינה בתקופה הזו - ועדיף שלא להראות כמו שאנחנו לא רוצים להראות".

החוק נזכיר, עלה להצבעה בממשלה יממה לאחר אישור תקציב המדינה בכנסת שבו אין לו שום זכר. למעשה הגירעון הממשלתי זינק במסגרת אותו תקציב ל-4.9 אחוזי תוצר לפי משרד האוצר ול-5.3 אחוזי תוצר לפי בנק ישראל ובמהלך מלחמה. "המציאות מדברת בעד עצמה", אומר ד"ר סעדון, "בתקופה כזו מבחינה תקציבית זה לא נכון גם לנראות, וזה לא נכון לחוקק חוק כזה שהוא לא שוויוני בין אוכלוסיות, שלא ברור איך הוא מיושם ושמתמרץ פסיביות כי המדינה בשלב מסוים תפצה אותך. זה חוק שהוא לא טוב. אנחנו מנוסים בחוקי הכנסת, וזה מהחוקים הגרועים שהגיעו לשלב כזה והנכון ביותר הוא שהוא לא יחוקק. יצאתי מגדרי באירוע הזה כי אני חושב שזה לא נכון חברתית וכלכלית. הממשלה תפקידה לקבל החלטות את מי לפצות ומי לא, אבל תפקידנו להציב לה מראה שתראה מה המשמעות של מה שהיא מחוקקת"

עוד כתבות

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

הרווח של מנורה מבטחים קפץ ב-2025. כמה קיבלו בכירי הקבוצה?

מנורה מבטחים סיכמה את 2025 עם תשואה חריגה על ההון - 31.5% ● הרווח לאחר מס טיפס ב-34% ל-2.3 מיליארד שקל ● עלות השכר של חמשת בכירי הקבוצה: מעל 22.5 מיליון שקל

  / אילוסטרציה: Shutterstock

האם יש היגיון בהסתערות המשקיעים על הבורסה? צבי סטפק עונה

קרנות הנאמנות הן ברומטר מוצלח לבחינת הלכי הרוח של הציבור, כפי שהדגימה בשנים האחרונות הנהירה לקרנות המחקות את מדד 500 S&P ● מה הוביל למהפך לטובת קרנות מחקות מדדים בישראל, ובמיוחד לאלו האקטיביות המתמחות במניות מקומיות - ומי מעדיפים קרנות סל?

לוחמי אש מכבים את האש שפרצה לאחר פגיעת חלק יירוט באזור נאות חובב / צילום: כבאות והצלה לישראל

למה האיראנים יורים כל־כך הרבה לדרום?

בימים האחרונים מספר השיגורים לדרום גובר ● מומחים מעריכים: "איראן מזהה שם יעד אסטרטגי"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

"טראמפ מוכן לסיים את המלחמה": הדיווח שמקפיץ את החוזים על וול סטריט

עפ"י דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לעוזריו כי הוא חותר לסיום המלחמה עם איראן גם אם מצרי הורמוז יישארו סגורים

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל צופה: הגירעון יעקוף את היעד, הצמיחה תיחתך ומה בנוגע לריבית?

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של של 4%, על רקע המלחמה עם איראן ובהתאם לצפי בשוק ● הבנק המרכזי צופה שהתוצר יצמח ב-3.8% ב-2026 - נתון דומה לזה שהציג הכלכלן הראשי באוצר ● מתווה הורדות הריבית צפוי להאט באופן משמעותי

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

ההיסטוריה מלמדת: מה צפוי בשווקים אחרי כניסה לתיקון?

בסוף השבוע האחרון וול סטריט סיכמה 5 שבועות של ירידות – רצף היסטורי שנראה רק פעמים בודדות ● מדדי הנאסד"ק והדאו ג'ונס, ובישראל תל אביב 90, נכנסו לטריטוריה של תיקון ● מה ההיסטוריה מלמדת על ההמשך והאם הכרזה על סיום המלחמה תציל את השווקים? ● וגם: מה שווה מילה של הנשיא החזק בעולם?

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר / צילום: יוסי זמיר

רגע אחרי אישור התקציב: האוצר חותך את תחזית הצמיחה ומציג שלושה תרחישים להמשך

עם פרוץ המלחמה באיראן ובלבנון ולקראת עדכון התקציב, האוצר חזה פגיעה מתונה של כ-0.4 נקודות האחוז בתוצר של שנת 2026 ● ואולם כעת מסביר הכלכלן הראשי כי "הערכה זו התבססה על הנחת תרחיש של לחימה קצרה", אך משזו התארכה - כעת הוא מעדכן את תחזיות הצמיחה תחת מספר תרחישים אפשריים להמשך הלחימה

כותרות העיתונים בעולם

המלחמה באיראן חושפת את מגבלות הכוח הרוסי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: שגריר איראן מסרב לעזוב ולבנון מאבדת אחיזה, האם הרפורמיסטים ינצלו את רגע החולשה באיראן? וגם: המלחמה באיראן חושפת את מגבלות הכוח הרוסי • כותרות העיתונים בעולם

חיים שטפלר, מנכ''ל ארית / צילום: מירי פייבר

הכוכבת של הבורסה איבדה מעל 30%. שאלנו את המנכ״ל למה

ארית תעשיות מסכמת שנת שיא עם זינוק של מאות אחוזים בהכנסות ברווחים, אך המניה מאבדת לאחרונה גובה - ירידה של 2.5 מיליארד שקל מהשווי בשיא ● המנכ"ל חיים שטפלר בונה על צמיחה בחו"ל: "המרעומים שלנו הפכו לרכיב חיוני ומבוקש במערך ההתחמשות העולמי"

תורים בקופות ברשת אושר עד / אילוסטרציה: יונתן כיתאין

למרות המחסור בכ"א: העובדים הזרים לא יאיישו את הקופות בסופר לפני החג

ניסיון לאפשר לעובדים זרים לשמש כקופאים ברשתות המזון נבלם ע"י מנכ"ל משרד העבודה - למרות המחסור בכוח-אדם ברשתות בימים רגישים אלה

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות חדות; מדד הבנקים צנח בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.9% ● מדדי הביטוח והפיננסים נחלשו בכ-3.5%, המניות הביטחוניות נחלשו ● שבוע המסחר המקוצר נפתח על רקע אי-הוודאות הגאו-פוליטית, הירידות באסיה ועליית מחירי הנפט ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ● מיטב: תשואות האג"ח הממשלתיות משקפות הערכת חסר של הסיכון ● סיגמא קלאריטי: הסקטורים שיזנקו כתוצאה מהמלחמה

אילן רום / צילום: ברוך גרינברג

המתיחות עם סמוטריץ' והתפקיד הבא: מדוע פרש מנכ"ל האוצר

התפטרותו של אילן רום מתפקיד מנכ"ל משרד האוצר מגיעה שעות לאחר אישור תקציב המדינה בכנסת ● מקורבים לאוצר סיפרו לגלובס על מתיחות בין רום לסמוטריץ', כשהשר קיבל החלטות מבלי להיוועץ עם מנכ"ל משרדו: "הוא לא ספר את רום, זה היה מביך" ● לאחרונה עלה שמו של רום כמועמד בולט לתפקיד ראש המל"ל

הנשיא טראמפ ושר ההגנה פיט הגסת' / צילום: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: הברוקר של שר ההגנה ניסה להשקיע בחברות ביטחוניות ערב המלחמה

ה"פיינשל טיימס" מדווח כי ברוקר של שר המלחמה האמריקאי פיט הגסת' ניסה לבצע השקעה גדולה בקרן סל על חברות ביטחוניות ערב המלחמה ● ההשקעה לא יצאה אל הפועל ● הפנטגון מכחיש את הדברים

מבצעי מימון / צילום: דרור מרמור

הצגת המבצעים בדוחות לא עזרה לפזר את הערפל מעל מחירי הדירות

רשות ניירות ערך דרשה מהיזמיות לדווח בסיכום 2025 על שווי הטבות המימון במחירי הדירות, אולם מרביתן הסתפקו בהצגת מספרים כלליים ● הפניקס: "הדוחות עלולים לטשטש את התמונה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

בעקבות שינוי מדרגות המס: אלו העובדים שיקבלו אלף שקל בתלוש הבא

כניסתן לתוקף של מדרגות השכר החדשות מובילות לכך שעובדים רבים ישלמו פחות מס, ואף חלקם יקבלו החזר רטרואקטיבי ● השינוי יחול על כל העובדים שמרוויחים יותר מ-16,150, אך אלו שמרוויחים יותר מ-25,100 יזכו ל"מתנת חג" של יותר מאלף שקל

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט קופצים

מדד הדאקס קופץ בכ-1% ● בוול סטריט ג'ורנל פורסם דיווח לפיו טראמפ חותר לסיום המלחמה, גם אם מצרי הורמוז לא ייפתחו במלואם ● העליות במחירי הנפט התמתנו, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 113 דולר ● הנאסד"ק וה-S&P 500 ננעלו אתמול באדום, יו"ר הפד הפיג חששות מפני העלאת ריבית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

הנגיד מאותת - התקציב שאושר עלול לדחות את הורדת הריבית

לאחר החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, הנגיד אמיר ירון מתייחס בראיון לגלובס לתחזיות הצמיחה והאינפלציה, וכן לצפי של הבנק להורדת ריבית השנה, בתרחיש בו המלחמה מסתיימת עד אפריל ● באשר לתקציב 2026 ולגירעון התופח, הנגיד מודה: "שם פחות השפענו"

טיפים לחיסכון בדלק / צילום: ap, Marta Lavandier

לחפש מבצעים ולנסוע לאט: טיפים לחיסכון כשמחירי הדלק מעל 8 שקלים לליטר

כשמחירי הדלק בשיא: אלו הצעדים הפשוטים שעשויים לחסוך לכם עשרות עד מאות שקלים בחודש

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ מאיים לצאת למשימה "מסוכנת" - כך היא תיראה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב מרכזת כוחות רגליים במזרח התיכון, סין לא בהכרח מרוויחה מהעימות מארה"ב ואיראן, ולבנון על סף פיצוץ • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock, PIC SNIPE

דוח נציבות התלונות על השופטים: רק 2% מהתלונות שנבדקו נמצאו מוצדקות

בשנת 2025 הוגשו לנציבות תלונות הציבור על השופטים כ-91 תלונות בממוצע בחודש ● נציב התלונות אשר קולה מדגיש כי עיכובים ממושכים ומתן החלטות באיחור אינם נתפסים עוד כ"כשל טכני", אלא כפגיעה מהותית באמון הציבור ובתחושת הצדק ● תלונה אחת מוצדקת הוגשה גם נגד נשיא העליון יצחק עמית