איש עסקים שהשתמש במומחיותו לנאמנויות כדי להסתיר רכוש בשווי של עשרות מיליוני דולרים ישלם לבת זוגו לשעבר 50 מיליון דולר - כך קבע השבוע בית המשפט המחוזי בתל אביב. בהחלטתם, דחו השופטים את הערעור שהגיש האיש על פסק דינו של בית המשפט למשפחה, אשר קיבל ביולי 2025 את תביעת האישה וקבע כי מדובר ב"אחד המקרים המקוממים ביותר".
● ויתרה על חלקה בדירה לאחר בגידה - אז איך בכל זאת קיבלה חצי מהתמורה בגירושים?
● שלושה פסקי דין בשבוע | הפיץ חשבוניות פיקטיביות ב-700 מיליון שקל. כמה מס ישלם?
ראשת הרכב השופטים בביהמ"ש המחוזי, השופטת עינת רביד, אישרה את ההחלטה וקבעה כי "בית המשפט קבע, ובצדק, כי האיש הוא אשף פיננסי ומומחה בהסתרת נכסים מרשויות ונושים". היא הוסיפה כי "העברת כל הרכוש המשפחתי למנגנון מורכב של נאמנויות נועד, לבד מהרחקתו מידי נושים ורשויות, גם ובמפורש להרחיקו מידי האישה במקרה של גירושין".
הסכום שיידרש האיש לשלם לפרודתו כולל כ-37 מיליון דולר עבור כמחצית מהכספים שנצברו בנאמנויות וכ-12 מיליון דולר עבור כמחצית הזכויות על הבית המשפחתי, ששוויו הוערך בכ-25 מיליון דולר.
במרכז הפרשה, זוג עם ילדים מהאלפיון העליון. האיש נחשב לעילוי פיננסי, ולאורך השנים השתכר משכורות עתק מעבודה בגופים מובילים בתחומי שוק ההון וההשקעות. לטענת האישה, היא התמקדה בגידול הילדים כדי לאפשר לאיש להתמקד בעבודה, שבמסגרתה אף נעדר רבות מהבית.
מפסק הדין של ביהמ"ש למשפחה עלה כי המשפחה חיה ברמת חיים יוקרתית, שכלל בית מפואר בגודל של 1,600 מ"ר עם בריכת שחייה, מגרש טניס ומעלית. הבית נרשם על חברה זרה, כאשר האישה טענה כי נבנה על מגרש שנרכש במשותף אך נרשם על שם החברה משיקוליו של האיש.
לטענת האישה, אורח החיים של המשפחה כלל הוצאות משפחתיות בהיקף של כ-200 אלף שקל לחודש, לרבות העסקה של עוזרי בית, מטפלות, שירותי גינון, רכבי יוקרה, וחופשות באזורים המפוארים בעולם. לדבריה, האיש נהג להעניק לה מתנות יקרות כגון שעון רולקס ומכוניות יוקרה. עוד טענה, כי האיש פעל בהתאם לידע ולמומחיות שלו ביצירת מבני נאמנויות מורכבים לצורך הסתרת נכסים משותפים, וכי היא חיה ב"כלוב של זהב", שכן הייתה תלויה בו מבחינה כלכלית.
מנגד, האיש הכחיש את הטענות להברחת נכסים וטען כי כל הרכוש המשותף נמצא דווקא בידי האישה. לדבריו, כושר ההשתכרות שלו נמוך משמעותית מכפי שהאישה טוענת והבית נבנה מכספי החברה הזרה. עוד טען, כי בני הזוג ניהלו במשותף את כספם וכי מלוא המידע לגבי הזכויות היה מצוי בידי האישה.
"האיש רקח תוכנית ארוכת־שנים"
סגן נשיא ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א, השופט יהורם שקד, קיבל כאמור בקיץ שעבר את טענות האישה. "המקרה שבפניי הוא אחד המקרים המקוממים ביותר בהם פגשתי בכל שנותיי על כס השיפוט", כתב. "המדובר במשפחה עשירה ביותר שהונה המשפחתי, אשר הוערך על ידי האישה בכ-100 מיליון דולר, מוחזק בידי האיש אשר מסרב לחלוק ולו את חלקו עם האישה. במסגרת עשרות שעות הדיון שהיו לי עם הצדדים, התרשמתי כי האיש שם לעצמו למטרה עליונה שאין עליונה ממנה, לא לשלם לאשה ולו שקל בודד מתוך ההון העצום שצברו".
השופט שקד הוסיף: "מומחיותו של האיש היא ליטול כסף ולהניחו במקלטי מס ובנאמנויות כאלה ואחרות כך שבבוא היום לחשיפתו, יוכל האיש לגלגל עיניים ולומר כי הכסף אינו בידו. האיש רקח תוכנית ארוכת־שנים להסתיר את ההון המשפחתי מעיני הרשויות, ולאחר פרוץ הסכסוך, מעיני האישה ומעיני בית המשפט".
השופטת רביד, שדחתה את הערעור על פסק דינו של השופט שקד, פסקה: "סוף דבר שהוכח שבמקרה זה השתמש האיש במבנה הנאמנויות כדי שיוכל בעת גירושין למנוע מהאישה קבלת זכויותיה בבית המגורים או ברכוש אחר שנצבר לצדדים בעת הנישואים. יתר על כן, בכל הנוגע לבית המגורים, מדובר במבנה נאמנות שהוא פיקטיבי, כפי שקבע בית המשפט, כאשר בפועל, ממשיך האיש לשלוט בנאמנים בדרכים שתוארו בפסק הדין".
האישה יוצגה בהליך על ידי עורכי הדין יהודית מייזלס, שמואל מורן ונועה אלרואי מזרחי. המחוזי פסק לטובתה הוצאות בגובה 50 אלף שקל, וזאת אחרי שבביהמ"ש למשפחה נפסקו לטובתה שכר־טרחה בגובה 2.5 מיליון שקל והוצאות בסכום של 100 אלף שקל.
