הפגיעה במפעל אירוסול בפ''ת. בעיגול: רועי ברגיל, מנכ''ל הרוכשת, ולוריקס / צילום: AP- Zwigenberg Ohad, התעשייה האווירית
ביום שלישי האחרון דיווחה החברה הבורסאית ולוריקס (לשעבר אקוואריוס מנועים) על מהלך ראשון שנועד להכניס אותה לתחום הביטחוני הלוהט - רכישת השליטה בחברת אירוסול פתרונות תעופתיים.
מדובר בחברה ישראלית פרטית, רווחית, הפועלת למעלה מ-13 שנים בתחום של תכנון, פיתוח וייצור מוצרים תעופתיים מחומרים מורכבים, בין היתר של רחפני תצפית - כולל הטסה, הדרכה ותמיכה.
● פרשנות | רגע לפני פקיעת האולטימטום: ההפתעה הגדולה של המלחמה
● ראיון | עם תשואה של מעל 500%, מנכ"ל טאואר: "זו הסיבה שאנחנו מצליחים"
ולוריקס חתמה על הסכם מחייב לרכישת 70% ממניות אירוסול מידיהם של בעליה - להב אינוויז'ן וישראל וסרלאוף (מנכ"ל אירוסול) תמורת 25.1 מיליון שקל, ובנוסף תשקיע 9 מיליון שקל בהון החברה הנרכשת (ובסך הכול כ-34 מיליון שקל).
למרבה הצער הדיווח הבא של ולוריקס בנוגע לאירוסול, שהגיע כעבור שלושה ימים בלבד - היה על אודות נזק משמעותי למפעל אירוסול בעקבות ירי טילים, וזאת בשל נפילה בסמוך למפעל שבפתח תקווה. לפי הדיווח מיום שישי, "נגרם נזק משמעותי למפעל. נכון למועד זה, החברה בוחנת את היקף הנזק והשפעתו על פעילותה של אירוסול".
רועי ברגיל, מנכ"ל ולוריקס, ולשעבר סמנכ"ל פיתוח עסקי בכיר וסמנכ"ל כספים של חטיבת התעופה בתעשייה האווירית, אמר לגלובס ביום א' כי "החברה היא ציבורית ולא אוכל לשתף כרגע יותר מבדיווח לבורסה, אבל אנחנו עדיין בוחנים את מידת הנזק. יש עוד מהנדסים וגורמי ביטוח שאמורים להגיע ולתת הערכות סופיות, וזה יקרה במהלך הימים הקרובים. אנחנו מבצעים תהליך מאוד מסודר של אומדן והערכה. בסיטואציה שבה החברה נמצאת, אמינות הדיווח חשובה לנו מאוד".
התרחש כאן צירוף מקרים אומלל, קניתם את אירוסול רק כמה ימים לפני פגיעת הטיל.
"צודקים. אין דרך אחרת לצבוע את זה, צירוף מקרים לא שגרתי בלשון המעטה. אירוסול נמצאת במתחם כמה שנים טובות ופתאום קרה מה שקרה. אנחנו לוקחים את זה עם המון קור רוח, לא נכנסים למרה שחורה ובהסתכלות מאוד מפוכחת.
"האירוע קרה בשש וחצי בערב ורוב העובדים הגיעו לבד כשעה לאחר מכן. מיד התחלנו בתהליכים לאמוד את הנזק, לפנות מה שיכולנו, וכמובן שזה נמשך לשעות הקטנות של הלילה, לרבות למחרת בבוקר למרות שהיה חג. אנשים עזבו הכול והתגייסו, זה מעורר השראה.
"אני חושב שבהקשר הזה - הכול לטובה ומסתדר עם התוכניות שלנו, לקנות את החברה ולהביא אותה ואת האופרציה למקום מסוים. אז למרות שזה קצת מקדים את המאוחר - מעז יכול לצאת מתוק".
יתרון בתחרות מול סין
אירוסול מספקת כאמור פתרונות בתחום התעופתי ללקוחות ביטחוניים הכוללים בין היתר את משטרת ישראל, משרד הביטחון, צה"ל, מפא"ת, אלביט מערכות, נקסט ויז'ן וכן לקוחות במדינות שונות בעולם.
לחברה, המעסיקה כ-30 עובדים, יש ארבעה דגמי רחפנים שונים בעלי יכולות מבצעיות שונות, ובולוריקס מבקשים להתחרות ברחפנים הסיניים והאמריקאיים באמצעות שליטה על שרשרת הערך של הרכיבים מקצה לקצה.
אירוסול רשמה אשתקד הכנסות של 15.5 מיליון שקל, ירידה מ-20.4 מיליון שקל ב-2024, וה-EBITDA שלה (רווח לפני פחת, מסים והפחתות) הסתכם ב-3.5 מיליון שקל, עלייה של 1% משנה קודמת.
מה מצאתם באירוסול, חברה ותיקה בתחום הרחפנים?
ברגיל: "לאירוסול יש רחפני גילוי ותצפית איכותיים בעלי זמני שהייה ארוכים באוויר. יש להם יתרונות יחסיים משמעותיים ביחס לרחפני תצפית אחרים, מה גם שבעולמות של גילוי ותצפית מסתמכים לצערנו על כלים סיניים.
"במקרה הזה אנחנו רואים את הצורך להתמקד בתעשייה ישראלית וברכש של רחפן שהוא ישראלי מקצה לקצה, דבר שנותן יתרון גדול. מחירו של רחפן ישראלי גבוה יותר מהסיני, אבל נוטים להתעלם מיתרונות אחרים שלו - כמו זמן שהייה באוויר או ביטחון שדה.
"הבעיה המרכזית שאנו רואים כיום היא שרשרת הערך של בניית הרחפן - אתה קונה מוצר ביטחוני שמפותח במדינה אחרת, ואין לך שמץ מושג מה עובר עליו עד שהוא מגיע לכאן.
"למרות שהרכישה הראשונה שלנו עוסקת ברחפנים, ולוריקס לא תהיה בהכרח חברת רחפנים, אלא תספק מערכת ציוד ביטחוני (HLS) מקצה לקצה, כאשר אנחנו נבצע את כל ההתקנות הדרושות. ובניגוד ל'ימי אקוואריוס העליזים' - אז מכרו חלומות למכביר - אנחנו נקנה חברות ותיקות ומבוססות, עם רווח ותזרים חיובי לאורך זמן, עם הוכחת היתכנות ויכולת בשדה הקרב. לא נקנה חברות חלום".
באופן מפתיע, מניות החברות הביטחוניות ירדו מאז פרוץ המלחמה באיראן. איך אתה מסביר את זה?
"להערכתי, האקספוננציאליות בנוגע לרכש הביטחוני טרם החלה. המשקיע הסביר אולי רואה את סוף המלחמה באיראן בקרוב, ולאחריו בטווח הזמן הקרוב-בינוני את סיום המלחמה באוקראינה, אך בעיני מרוץ החימוש האמיתי יחל לאחר מכן. מדינות אירופה לא נערכו כראוי, והן הולכות להיערך ביתר שאת בשנים הקרובות, וכדוגמאות לתקציבי ביטחון שצמחו אפשר להזכיר מדינות כמו אסטוניה, פולין או גרמניה.
"המדינות 'מתקצבות את עצמן לדעת' וכרגע עוד ללא מענה לכל הצרכים שלהן. ענקיות ביטחון מקצות כבר עכשיו לממשלות את כל פסי הייצור שהן יכולות ופותחות מפעלים חדשים, ובהמשך יתפתחו החברות הקטנות יותר, ה'אירוסולים' של העולם שיתנו מענה משלים".
חברת המנועים לא הניעה
גל הנפקות הטכנולוגיה של 2020-2021 בבורסה בת"א ייצר למשקיעים לא מעט אכזבות, ועל אחת הגדולות שבהן חתומה אקוואריוס מנועים (כיום ולוריקס), שעסקה בפיתוח מערכות לייצור חשמל (מנועי בעירה פנימיים, לינאריים ואחרים).
אקוואריוס, שהגיעה לבורסה בליווי של משקיעים רבי מוניטין בדמותם של מריוס נכט (ממייסדי צ'ק פוינט) וליאון רקנאטי, הונפקה בשלהי 2020 לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף, זינקה לשיא של 1.75 מיליארד שקל, אך בהמשך מחקה כמעט את כל ערכה.
בדוחותיה לשנת 2025 שפורסמו לאחרונה נכתב כי החברה טרם הפיקה הכנסות משמעותיות מפעילותה, וכי נוצר לה הפסד של 17 מיליון דולר בשנה החולפת ושל 123 מיליון דולר מאז היווסדה.
עוד צויין כי מקורות המימון העומדים לרשות אקוואריוס אינם מאפשרים לה להמשיך את פעילותה השוטפת במתכונתה הנוכחית למשך שנה, ו"גורמים אלה מעלים ספקות משמעותיים באשר ליכולתה להמשיך ולפעול כעסק חי".
על רקע מצבה הקשה החליטה החברה בדצמבר האחרון לאמץ אסטרטגיה עסקית חדשה ולפעול לשינוי פעילותה, באופן שבו תתמקד בתחומי ההגנה והביטחון, ובפרט במתן פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים עבור לקוחות בסקטור הצבאי והאזרחי. זאת "במטרה לייצר פעילות עסקית משמעותית, צומחת ורווחית".
בתגובה, זינקה מניית ולוריקס ביותר מפי 3 מדצמבר האחרון עד לשיא ב-25 במרץ, לשווי של מעל 200 מיליון שקל. החברה קיבלה השקעה מאלכסנדר צ'רנילובסקי, שהפך לבעל השליטה בה עם החזקה של 52%, ועדכנה שבכוונתה להתמקד בתחום הרחפנים באמצעות רכישה. לפני מספר שבועות היא השלימה גיוס של 19.5 מיליון שקל, בהנפקה פרטית לגופים מוסדיים וביניהם אי.בי.אי.
בתוך כך, החברה גייסה לשורותיה לתפקיד המנכ"ל את רועי ברגיל, שצפוי לתגמול שנתי בעלות של 2.7 מיליון שקל (מתוכו מיליון שקל בתגמול הוני), את האלוף במיל' רוני נומה שמונה ליו"ר, וכן מינתה את תא"ל במיל' צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, כדירקטור.