גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סין, רוסיה וצפון קוריאה לוטשות עיניים לטילים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילי המצרר האיראנים מקשים על מערכות היירוט הישראליות ויכולים גם לקרוץ למדינות נוספות, האמון ביכולת של ארה"ב להמשיך להיות שומרת נתבי הסחר הולך ונסדק, ואתר הפרשנות האמריקאי שטוען שבעוד שמומחים טוענים שאיראן מנצחת - היא מפסידה בגדול • כותרות העיתונים בעולם

כותרות העיתונים בעולם
כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

למה שימוש בפצצות מצרר נגד ישראלים לא מעורר ביקורת בינלאומית?
הרגע שבו מבצע החילוץ הדרמטי באיראן כמעט נכשל

1כך איראן חודרת את מערכי ההגנה של ישראל באמצעות פצצות מצרר

"האיראנים מצאו דרך מדאיגה לעקוף באופן עקבי את מערכות ההגנה של ישראל באמצעות טילים בליסטיים המשחררים שטף של תחמושת מצרר בגבהים גבוהים מאוד מעל ישראל", פורסם ב-TWZ, אתר אמריקאי שמתמחה בפרשנות צבאית.

באתר הצבאי האמריקאי נכתב כי סביר שגורמים נוספים כמו סין, רוסיה וצפון קוריאה "יאמצו בעתיד" את הטקטיקה האיראנית. בנוסף, באמצעות פצצות מצרר איראן מפעילה "לחץ גובר על מלאים הולכים ומצטמצמים של מיירטים לשלב הביניים, שנדרשים לנסות ליירט את האיומים הנכנסים לפני שאלה משחררים את מטעניהם".

במהלך מלחמת "שאגת הארי" איראן "שיגרה יותר מ־500 טילים בליסטיים לעבר ישראל, כאשר לפחות 30 מהם נשאו ראשי קרב מצרר".

"איראן פיתחה כמה סוגים של תתי־חימושים שניתן לפזר באמצעות טילים בליסטיים שונים בארסנל שלה במהלך שלב הסיום של מסלולם. טילים בליסטיים נעים בדרך כלל במסלול פרבולי לעבר יעדם. המסלול מתחלק לשלושה שלבים עיקריים: שלב ההאצה לאחר השיגור, שלב הביניים שבו הטיל נמצא מחוץ לאטמוספירה, ושלב הסיום שבו הוא שב ויורד לעבר הקרקע", נכתב. לפי דיווחים, ראש קרב מצרר איראני מכיל "בין 20 ל־30 תתי־חימושים. עם זאת, טילים גדולים יותר, כמו ממשפחת חורמשהר, יכולים לשאת עד 80. לפי דיווחים, תתי־החימושים מכילים בין כ־2 ל־5 קילוגרמים של חומר נפץ, והנזק שהם גורמים מוגבר בשל המהירות הגבוהה שבה הם פוגעים בקרקע".

בהנם בן טלבלו, חוקר בכיר במכון המחקר Foundation for Defense of Democracies, אמר ל-TWZ כי "איראן מכנה אותם 'ראשי קרב גשמים', משום שהפצצות הקטנות מתפזרות על פני שטח גאוגרפי רחב יותר מאשר ראש קרב אחיד רגיל".

לדבריו, "המשטר משתמש במיוחד בטיל חורמשהר, המסוגל לשאת משקל ראש קרב גדול במיוחד, שבו ממלאים חרוט גדול במספר רב של תתי־חימושים שמתפזרים עם החזרה לאטמוספירה, מה שיוצר אתגר משמעותי גם למערכות הגנה מתקדמות וגורם לנזק נרחב ואף לפגיעה באזרחים".

מערכת קלע דוד יכולה ליירט עד גובה של כ-15 קילומטרים, אבל תנאים שונים, כמו "מיקום המשגר ביחס למסלול הטיל", עלולים להשפיע "על היכולת להגיע לגבול העליון הזה". מערכות מתקדמות יותר, כמו THAAD או טילי SM-6, "יכולות לפעול בגבהים גבוהים יותר, אך גם הן מוגבלות בתנאים מסוימים". לכן במקרה של פצצות מצרר "יירוט בשלב הביניים הופך קריטי - לפני שחרור תתי־החימושים". אולם, מלאים של מיירטים מתקדמים כמו "SM-3 או מערכת חץ 3 מוגבלים, יקרים מאוד, ולוקח שנים לייצרם".

מתוך TWZ, מאת ג'וזף טרבית'יק והווארד אלטמן. לקריאת הכתבה המלאה.

2טראמפ מערער את הסדר הגלובלי: מי יגן על נתיבי הסחר העולמיים?

"מכל הצעדים שנקט הנשיא טראמפ לשיבוש הסחר העולמי, מהטלת מכסים עונשיים ועד פירוק הסכמי סחר, מעטים עשויים להיות משמעותיים כמו נסיגה והותרת שאר העולם לאבטח את המפרץ הפרסי", פורסם בבלומברג, בכתבה שכותרתה "טראמפ מסכן את האמון בתפקידה של ארה"ב כשומרת הסחר הימי העולמי".

במשך שנים מדיניות אמריקאית "שמרה על פתיחת נתיבי השיט הנושאים ארבע חמישיות מסחר הסחורות העולמי, המוערך בכ־35 טריליון דולר", אך כעת "עצם האיום בצמצום הביטחון במצר הורמוז עלול לערער את האמון באחד מעמודי התווך של הכלכלה העולמית, וכן של העושר והעוצמה האמריקאיים".

"מאז מלחמת העולם השנייה, ארה"ב משתמשת בצי שלה כדי להרתיע מתקפות, להילחם בפיראטיות ולהתנגד לניסיונות של מדינות להגביל מעבר חוקי באוקיינוסים המכסים יותר מ־70% משטח כדור הארץ. ערבויות אלו אפשרו לנפט, סחורות ומשאבים לעבור בין גבולות עם חיכוך מינימלי", נכתב.

סגן האדמירל בדימוס ג'ון וו. מילר, לשעבר מפקד הצי החמישי של ארה"ב בבחריין, אמר כי "הזרימה החופשית של סחר דרך המצר היא עיקרון רחב יותר שעל הכף בעימות הזה. כישלון בהבטחת חופש השיט בהורמוז מסכן את חופש השיט העולמי כולו".

גורמים אירופיים ואסייתיים אמרו לבלומברג כי "העימות פגע באמון בתפקידה של ארה"ב כמגינת הימים, והעלה חששות לגבי מחירי האנרגיה, שינויי חישובי ביטחון סביב צווארי בקבוק ימיים מרכזיים, וספקות גוברים לגבי יכולתה של וושינגטון לנהל את השלכות המלחמה".

וזה לא מסתכם רק בהורמוז. למשל, הקמפיין של ממשל טראמפ "להשמדת סירות מהירות החשודות בהברחת סמים בקריביים" מעלה שאלות "לגבי מחויבותה של ארה"ב לכללים המגינים על מלחים בים".

גם אם הלחימה תיפסק, השיבוש בהורמוז עשוי להימשך. אנליסטים מזהירים כי "הפסקת אש ללא תוכנית לפתיחת המצר עלולה להשאיר את השליטה בידי טהרן".

בנוסף ההשלכות גיאופוליטיות עשויות להיות משמעותיות, במיוחד באסיה. "אם ארה"ב תסיים את המערכה בלי לפתוח את המצר, היא עלולה ליצור תקדים של אי־אכיפה כולל מול תביעות סיניות בים סין הדרומי והמזרחי. הדבר עשוי לחזק את תמריציו של שי ג'ינפינג להרחיב את השפעתו הימית".

החוקרת אמה סליסברי אמרה לבלומברג "אם ארה"ב לא יכולה לאכוף חופש שיט בהורמוז - מה ימנע מהצי הסיני ללכת רחוק יותר בים סין הדרומי? זה תקדים מדאיג".

מתוך בלומברג, מאת ג'רי דויל, פיטר מרטין וויילון סון. לקריאת הכתבה המלאה.

3אתר הפרשנות האמריקאי המוביל שטוען: 'היתרון האיראני' הוא המצאה

"מדוע כל כך הרבה פרשנים, פרופסורים ואנשי מכוני מחקר טוענים את האבסורד שלפיו איראן היא המנצחת האמיתית בעימות שבו היא למעשה מפסידה באופן מובהק?", נכתב ב-The Free Press, אתר פרשנות אמריקאי בכתבה שכותרתה "הנה, ה'מומחים' בתקשורת ובאקדמיה שמתעקשים שאיראן מנצחת".

"אם תסתמכו על חלק ניכר מהתקשורת, תתקבל הרושם שאיראן מנחילה לארה"ב תבוסה משפילה. 'אמריקה הפסידה. איראן ניצחה. טראמפ פישל לגמרי', כתב ג'ונתן וי. לאסט ב־The Bulwark. 'יתרון לאיראן', זעקה כותרת השער של האקונומיסט. איראן 'מנצחת במלחמה', אמר חבר הקונגרס סת' מולטון", נכתב.

אולם ב-The Free Press טוענים כי "אליטות התקשורת והאקדמיה בארה"ב יצרו נרטיב שאינו תואם את המציאות". בפועל, "ארה"ב וישראל מחסלות דמויות בכירות במשטר כמעט מדי יום. מניין ההרוגים האיראני כולל את מרבית הקצונה הבכירה, את ראש המדינה ורבים מהמוחות האסטרטגיים המרכזיים. אותה כותרת של האקונומיסט פורסמה יום לאחר תקיפה ישראלית במתקן לייצור תחמושת מתקדמת בפרצ'ין, ובאותו יום שבו המשטר הודיע כי יקבל מתנדבים בני 12 לתפקידים מסוימים במשמרות המהפכה. ארה"ב השמידה גם תשתיות לוגיסטיות מרכזיות, וישראל הרסה מתקני פלדה ופטרוכימיה משמעותיים. טהרן לא הצליחה לבלום את רצף האירועים היומי, שהיה נחשב מביך ואף הרסני עבור כמעט כל ממשלה אחרת. היא גם לא הצליחה להגיב באופן משמעותי".

"בעיני רבים בתקשורת ובאקדמיה, מה שאיראן הפסידה בנכסים מוחשיים מתקזז עם יכולתה התיאורטית לשבש את התנועה במצר הורמוז וליצור משבר כלכלי עולמי. אלא שהמשבר הזה עדיין לא קרה - ואולי כלל לא יקרה", נכתב.

לפי ה-The Free Press רבים מדי מתרשמים "מפוטנציאל הסחיטה של איראן". פרופ' ואלי נאסר מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס טען כי מצר הורמוז חשוב לאיראן יותר מהתוכנית הגרעינית. פרופ' רוברט פייפ מאוניברסיטת שיקגו כתב כי "כוחה של איראן גדל משום שהיא יכולה להפוך את זרימת הנפט לבלתי יציבה". לפי אותם מומחים, "התקיפות האמריקאיות והישראליות דווקא קידמו את איראן ליעד האסטרטגי שלה: לא הפצת המהפכה האסלאמית או שליטה אזורית, אלא גביית אגרות מעבר בנתיב ימי שהיה חופשי בעבר".

לפי היגיון זה, "איראן השקיעה חצי טריליון דולר בתוכנית גרעינית 'סמלית', במקום פשוט לאיים על מכליות נפט אסטרטגיה שהייתה זולה ופשוטה בהרבה", נכתב. לפי ה-The Free Press להפעיל דמי חסות, בשטח שכבר בשליטת איראן "נראה כמו עסקה גרועה מאוד".

"שיעור היירוט של טילים איראניים עומד על כ־90%, בעלות הברית לא נשברו, והכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח. 'היתרון האיראני' הוא המצאה רטורית - אלא אם כן חושבים שכדאי לאבד הנהגה צבאית, שדה גז מרכזי ואלפי אנשי ביטחון בתמורה לנזק כה מוגבל", נכתב בחריפות.

באתר הפרשנות האמריקאי גם יוצאים נגד הטענות שסין המרוויחה הגדולה מהמלחמה "אף שלמעשה נעדרה כמעט לחלוטין מהעימות".

מתוך The Free Press, מאת ארמין רוזן. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הפתעה: מנכ"ל התעשייה האווירית ימונה ליו"ר

אחרי הפארסה במינוי יו"ר לתעשייה האווירית ופרישתו של המועמד האחרון סילבן שלום, סיכמו השרים ישראל כ"ץ ודוד אמסלם על המינוי המפתיע

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

המלחמה הנחיתה מכה קשה על ארדואן. כך הוא מנסה למנוע קריסה כלכלית

בניסיון לבלום את צניחת הלירה מול טלטלות המלחמה וזינוק מחירי האנרגיה, טורקיה מכרה כרבע מהרזרבות שלה בתוך חודש ● המהלך נועד למנוע העלאות ריבית שיפגעו בבסיס התמיכה של ארדואן, אך במקביל מתעורר חשש כבד ליציבותה של הכלכלה הטורקית בטווח הארוך

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המשקיעים מתמחרים הפסקת אש: ת"א 35 עלה ב-1.5%, הבנקים ב-2.5%

מדד המניות הביטחוניות זינק ב-2.5% ● השקל התחזק בכ-1% ל-3.135 שקלים ● המסחר התנהל על רקע האולטימטום של טראמפ לאיראן ומנגד הדיווחים על סיכוי קטן להגיע להסכם ביומיים הקרובים ● גולדמן זאקס: הזהב יחזור למחיר של 5,400 דולר לאונקיה עד סוף השנה ● אסטרטגים בוול סטריט: השווקים מתחילים להסתכל בחיוב מעבר למלחמה

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מיליארדי שקלים בזמן מלחמה: עסקת הענק של אלביט ביוון יוצאת לדרך

אלביט מערכות הודיעה כי היא חתמה על עסקה בשווי 2.3 מיליארד שקל למכירת מערכות ארטילריה מסוג PULS לצבא היווני ● העסקה תכלול גם שיתוף-פעולה תעשייתי בין המדינות וייצור של חלק מרכיבי המערכת בתעשיות הביטחוניות ביוון

מטוס ''רפאל'' מתוצרת צרפת / צילום: ap

באיחוד האמירויות ביטלו פרויקט של מיליארדים עם צרפת. ומה הקשר למלחמה?

עפ"י דיווח בצרפת, איחוד האמירויות נסוגה מעסקה בשווי 3.5 מיליארד אירו לפיתוח הדור הבא של מטוסי קרב צרפתיים מסוג "רפאל" ● העסקה בוטלה בדצמבר האחרון אך היא מסמלת התרופפות ביחסים, שעשויה להעמיק על רקע החלטתה של צרפת שלא להתערב מבחינה צבאית במלחמה

מטוס קרב מסוג F-15 / צילום: ap

"האיראנים משפרים יכולות": מה אפשר ללמוד מהפלת המטוס האמריקאי?

אירועי סוף השבוע - שכללו לראשונה הפלת מטוס אמריקאי באיראן - לא באמת מערערים את השליטה האווירית שישראל וארה"ב השיגו בחודש האחרון בשמי טהרן ● ובכל זאת, מה בעצם קרה שם, והאם יש סיבה לדאגה? ● שאלת השעה

זירת הנפילה בחיפה / צילום: מד''א

פגיעה ישירה בבניין בחיפה: חשש לחייהם של הלכודים תחת ההריסות

טיל איראני עם ראש נפץ במשקל 450 ק"ג פגע במבנה בחיפה; הבניין קרס חלקית, יש 4 מנותקי קשר; פצוע קשה ותינוקת בין הנפגעים ● בצהריים: 6 פצועים קל בדיר אל-אסד מירי מלבנון ● טראמפ איים על איראן: "תפתחו את המצר"; טוען: "אפשר להגיע להסכם עד יום שלישי - אם לא, נפוצץ שם הכול" • אותר איש הצוות ממטוס הקרב האמריקאי שאיראן הפילה ● הובא למנוחות רס"ל גיא לודר ז"ל שנפל בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

השאיפה: להגדיל את הצבא הגרמני מ־180 אלף חיילים כיום ל־260 אלף בעוד כעשור / צילום: Shutterstock

סערה בגרמניה: האם החשש ממלחמה יגרור צעד קיצוני?

טעות שהתגלתה בימים האחרונים ברפורמת הגיוס החדשה בגרמניה חייבה גברים בגילאים 17-45 לבקש אישור לפני יציאה מהמדינה - כאילו כבר הוכרז מצב חירום בפועל ● בממשלה מיהרו לתקן, אך הפרשה חשפה את הפער בין ההתחמשות הצבאית במאות מיליארדי אירו למציאות שבה רק 27% מהגרמנים מוכנים להילחם

מטוס אמריקאי שנהרס לכאורה באיראן, במהלך המאמצים לאיתור הנווט / צילום: Reuters

36 שעות בשטח אויב: איך שרד הנווט האמריקאי באיראן?

כוחות מיוחדים אמריקאים השלימו היום מבצע חילוץ מורכב בתוך איראן, לאחר שמטוס F-15E הופל ביום שישי, והנווט נותר מאחור בשטח עוין ● לפי הדיווחים, הנווט הסתמך על הכשרת ההישרדות שלו כדי להתחמק מחטיפה, התרחק מההריסות, טיפס לרכס גבוה והסתתר, תוך שהוא מאותת לכוחות החילוץ באמצעות מכשיר קשר מתקדם

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הרוויחו יותר מ־200 אלף שקל בממוצע על ערך הדירה וייהנו מסבסוד משכנתאות

הממשלה אישרה עקרונית את החוק לסבסוד משכנתאות למשך חמש שנים, בניגוד לעמדה המקצועית של האוצר ובנק ישראל ● מה כוללת ההצעה, איך יחושב הסיוע ללווים, מי האוכלוסייה שתיהנה מההטבה במלואה, ומה הביקורת על המהלך?

הקלישאה הגדולה מכולן: גלידת שוקולד / צילום: Shutterstock

כמה מתוק זה יותר מדי? מחקר חדש מערער על המלצה מרכזית בתזונה

מחקר חדש חושף כי בניגוד לגישה של גורמים מסוימים בבריאות הציבור, לא נראה כי הטעם המתוק ממכר, או שהחשיפה למתוק מובילה לצריכה עודפת של מזון ובפרט מזון פחות בריא בהמשך ● בנוסף, לא נמצאה השפעה משמעותית על סוכרת או בריאות הלב

הרכבת הקלה, הקו האדום / צילום: יוסי כהן

החל מחמישי: הרכבת הקלה חוזרת לפעול גם בתחנות התת-קרקעיות

ההחלטה לחזור להפעלה מלאה של הקו האדום התקבלה בין היתר על רקע ירידה במספר האנשים הלנים בתחנות התת-קרקעיות ● בשעות הערב והלילה התחנות התת-קרקעיות ישמשו כמחסה המאפשר לינה למבקשים מחסה מהטילים

מערכת החץ / צילום: דוברות משרד הביטחון

בעלות של 2 מיליון דולר ליירוט: ישראל מתגברת את ייצור טילי החץ

ועדת השרים להצטיידות ביטחונית אישרה האצה משמעותית של ייצור המיירטים של מערכת החץ ● במשרד הביטחון מדגישים: אין מחסור, אך נדרש "אורך נשימה" להמשך הלחימה ● עלות העסקה עם התעשייה האווירית עשויה להגיע למיליארדי שקלים שיגבירו את הלחצים לפריצת מסגרות תקציב 2026

רחוב ארנון 22 בשכונת הוורדים בקריית שמונה / צילום: דוברות עיריית קרית שמונה

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בקריית שמונה?

דירת 3 חדרים בשטח של 100 מ"ר בקריית שמונה נמכרה תמורת 700 אלף שקל – בשבוע השני למלחמה ובמחיר קרוב לעסקאות דומות ● המבנה הספציפי כולל מקלט לתושבי הבית

קרנות נאמנות / צילום: Shutterstock

הלהיט של קרנות הנאמנות מגלה: המשקיעים מהמרים על השקל

לפי ניתוח זרימת הכספים של מיטב, הציבור בורח מהתנודתיות אל האפיקים הסולידיים: קרנות כספיות ואג"ח מדינה ● פדיונות גדולים נרשמו בקרנות הסל על חו"ל לטובת קרנות מחקות על נכסים בישראל

ניתוח עסקה: קווליטאו / צילום: Shutterstock

המניה שצנחה 33% ביום אחד ממחישה לקח שכל חברה נוצצת צריכה להכיר

חברת בדיקת השבבים קווליטאו הייתה אחת משיאניות התשואה של תל אביב עם עלייה של 300% בשנה ● אבל הדוחות שפורסמו בשבוע שעבר הפכו את המגמה והביאו לקריסה של 33% ביום אחד ● זו יכולה להיות הזדמנות חריגה, אם ההנהלה תעשה מהלך אחד דרמטי ● ניתוח חברה, מדור חדש

השמאים גולן שבי ורועי פישמן / צילום: יניב בן יהודה, מתן קפלן

השמאים מעריכים: אלו תחנות המטרו שהכי כדאי לרכוש נכסים לידן

פרויקט המטרו ממשיך להתקדם, אך הצפי האופטימי ביותר מדבר על פתיחה חלקית רק ב־2037 ● מחקרים מראים שערך הנכסים ליד התחנות צפוי לעלות, אך איפה הוא צפוי לעלות יותר ואיפה פחות?

תחנת הכוח הגרעינית בבושהר / צילום: ap, Asgaripour Majid

"מספיק לפגוע רק בחלק": האיום של טראמפ מעביר את המלחמה לשלב הבא

האולטימטום האמריקאי מתקרב לפקיעה, והמסר ברור: פתיחת מצרי הורמוז - או מעבר לתקיפת תשתיות ● המשמעות עלולה להיות שיתוק כלכלי וצבאי באיראן ובמקביל הסלמה אזורית רחבה ● לכן, לדברי מומחה בנושא, "הפגיעה חייבת להיות נרחבת ומהירה - לא הדרגתית"

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

רגע לפני פקיעת האולטימטום: ההפתעה הגדולה של המלחמה וההשלכות

ההערכה הרווחת ערב המלחמה שקרסה ● ביבשת הצומחת בעולם גילו לפתע שנתיב שייט אחד יכול להביא למשבר מזון ● תגובת השווקים ביחס למשבר האנרגיה של שנות ה-70 ● והמוניטין שקרס למדינות המפרץ ● ההפתעות הכלכליות בסיכום חמישה שבועות של מלחמה ● טור אורח

מתי ייפתחו בתי הספר? / אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר דורש להאריך את חופשת הפסח בשל המלחמה, ארגוני המורים מתנגדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבקש לבטל את הלמידה מרחוק ולהוציא את התלמידים והמורים לחופשה של עד שלושה שבועות, תוך קיזוז הימים מהחופש הגדול ● במשרד החינוך ובארגוני המורים מתנגדים ● באוצר מזהירים מנזק של מעל מיליארד שקל בשבוע כתוצאה מלימודי הזום שמשאירים את הילדים בבית, ומאיימים בחקיקת בזק