גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפילנתרופ הגדול שחי בתל אביב ורוצה להביא לנגב מיליון עולים

היזם המיליארדר סילבן אדמס, שנבחר על ידי מגזין TIME לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם הפילנתרופיה לשנת 2025, נשאר לגור בישראל גם תחת טילים, מהמר על הנגב ושם 200 מיליון דולר על החזון: להביא לישראל מיליון עולים חדשים ● בראיון לגלובס הוא תוקף את "החליפות הריקות" של הפוליטיקה העולמית: "אין להם עמוד שדרה מוסרי"

סילבן אדמס / צילום: Reuters, USA Sipa/Radin Lev
סילבן אדמס / צילום: Reuters, USA Sipa/Radin Lev

"היו לי חיים נהדרים מחוץ לישראל, אבל יש לי חיים אפילו טובים יותר בתוך ישראל. אפילו עם כל המלחמות והאזעקות והדברים האלה, זה המקום הכי טוב בעולם לחיות חיים יהודיים. אז למה אני כאן לאורך כל המלחמה? כי אני ישראלי. כי אני כמוך וכמו כולם כאן". את הדברים האלה אומר סילבן אדמס, מהפילנתרופים ואנשי העסקים הבולטים הפועלים כיום, בבית קפה תל אביב שבו אנחנו יושבים, בבוקר בו ספגה העיר פגיעה ישירה. שמו של אדמס עלה לכותרות במלחמה הקודמת מול איראן, אז העניק לבית החולים סורוקה תרומת עתק של 100 מיליון דולר, ותרומה זהה לאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מיליארד שקל בכיס: איש העסקים החשאי שבדרך לאקזיט ענק
מעצרים בלונדון ופריסת חיילים באנטוורפן: אירופה מתמודדת עם גל תקריות נגד הקהילות היהודיות

"כשפתחת את השיחה איתי הצגת אותי כישראלי או קנדי, אבל הזהות הראשונה והחשובה ביותר שלי היא זו היהודית", אומר אדמס. "וזו הסיבה שאשתי ואני עלינו ארצה".

מאז שביצע את אותה עלייה מקנדה בשנת 2017, אדמס, שעשה את הונו בענף הנדל"ן ושוויו לפי מגזין פורבס הוא 2.8 מיליארד דולר, בחר להפנות חלק משמעותי ממשאביו ליוזמות שיציבו את ישראל במרכז הבמה הבינלאומית. האסטרטגיה של אדמס מתמקדת בשימוש ב"כוח רך" וביוזמות חיוביות שמחברות את המדינה לזירה העולמית דרך ספורט ותרבות.

בראיון לגלובס הוא מספר מה גרם לו להשאיר חיים נוחים מאחור ולהישאר בקו האש התל אביבי בזמן מלחמה, מדוע הוא בחר להמר ב־200 מיליון דולר דווקא על הנגב המדמם, ואיך הוא מתכנן לנצח את "החליפות הריקות" של הפוליטיקה העולמית ואת הבירוקרטיה המקומית כדי להביא לכאן מיליון עולים חדשים.

מיליארדר בקו האש

​שורשיו של אדמס בישראל ובמפעל הציוני נטועים בסיפור משפחתי יוצא דופן. אביו, מרסל אדמס, נמלט ממחנות כפייה ומרדיפות הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה, ובשנת 1943 הצליח להגיע לישראל באונייה. לאחר מכן, האב השתתף בלחימה במלחמת העצמאות, ובהמשך אף פעל מטעם הסוכנות היהודית בצרפת, שם סייע בהכשרת עולים לקראת עלייתם לישראל. בשלב מאוחר יותר עבר לקנדה, בה הקים את חברת הנדל"ן Iberville Developments, שהפכה עם השנים לאחת החברות הבולטות בענף.

סילבן הצטרף לעסק המשפחתי ובשנת 1995, בגיל 36 מונה למנכ"ל החברה. תחת הנהגתו, המשיכה החברה להתרחב ולבסס את מעמדה בשוק הנדל"ן בצפון אמריקה, עם פורטפוליו רחב של נכסים. מרסל אדמס הלך לעולמו בשנת 2020, בגיל 100. בנו הפך לאחד התורמים הבולטים בישראל. לפני כשנה, בחר המגזין האמריקאי TIME את אדמס לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם הפילנתרופיה לשנת 2025. הרשימה מתהדרת בדמויות שאין עוררין על האדוות של פעילותם בעולם, ובהם מייקל בלומברג, וורן באפט ואופרה ווינפרי.

ובזמן שבעלי הון רבים חשבו מחדש לאן פניהם ב־7 באוקטובר, אדמס בחר להישאר בעין הסערה. אולם, בבוקר הקשה ההוא אדמס לא שהה בישראל. "אני רוכב אופניים תחרותי, והתחריתי באליפות העולם באנגליה ממש בבוקר ה־7 באוקטובר. אשתי אמרה לי, 'יש טילים בכל רחבי ישראל', ואמרתי, 'אל תפריעי לי, יש לי תחרות' - אני כמעט מתבייש לספר את זה, אבל הייתי מרוכז בתחרות ולא הבנתי את גודל האירוע. הייתי בטוח שיש לנו כיפת ברזל והכול יהיה בסדר. רק אחר הצהריים הבנתי מה קרה".

לדבריו, "התחשות שהיו לי באותו זמן דומות למה שישראלים רבים הרגישו אז. תחושות הלם, פגיעות. האמונה שאולי זה הסוף עבורנו. לקח לי שבועות עד שראיתי אותנו נלחמים בחזרה ומתחילים לנצח שוב, כי הורדנו את המשמר בצורה כל כך קטסטרופלית וטרגית. האמון שלי בצה"ל, במנהיגים שלנו, התערער אז מאוד. אבל אז התחלנו לראות איך העם שלנו נלחם בחזרה, את הנדיבות של אזרחי ישראל".

כתב אישום נגד השותקים

השיחה עוברת מהחוויה האישית של אדמס אל הזירה הגלובלית. אדמס מזהה מנגנון משומן היטב שעומד מאחורי גלי השנאה ששטפו את ערי המערב ביום שאחרי הטבח. עבורו מדובר במתקפה מתוכננת, ולאו דווקא בהתפרצות ספונטנית.

מיד אחרי ה־7 באוקטובר ראינו עלייה באנטישמיות ובתקיפת יהודים. מה מניע את זה?
"ארגוני האחים המוסלמים על שלל סעיפיהם, מובלים, ממומנים ומאורגנים בעיקר על ידי הקטארים, ואמיר קטאר באופן אישי. הם התחילו בזה לפני 25 שנה כשהם פתחו ערוץ אנטישמי ואנטי־ישראלי בשם אל־ג'זירה - אני מעודד את כולם לאלץ את עצמם להציץ בו ולראות את הארס שנפלט שם".

איך אתה מסביר את העובדה שאחרי כל מה שראינו, יהודים עשירים רבים עדיין מזרימים הון עתק לאוניברסיטאות העילית בארה"ב?
"קודם כל, האמת פשוטה - אם אנחנו לא נדאג לעצמנו, אף אחד לא ידאג לנו. אם אתה נותן את הכסף שלך להרווארד למשל, הם לא צריכים את הכסף שלך. להרווארד קרן ההשקעות האוניברסיטאית העשירה ביותר בעולם. וזה כמובן מתווסף למה שגילינו אחרי ה-7 באוקטובר".

כשאנחנו מדברים על שתיקתם של בכירי עולם העסקים היהודי, אדמס שולף השוואה היסטורית מצמררת, אשר מעוררת אי־נוחות בחדר. הוא מזהה דפוס התנהגות שחוזר על עצמו, כזה שמעדיף את הנוחות האישית על פני המאבק על הזהות.

אתה מכיר הרבה אנשי עסקים בכירים בכל העולם. למה כל כך הרבה יהודים עשירים לא משמיעים קול נגד שנאת היהודים וישראל? הם חוששים לפרנסה שלהם?
"ההיסטוריה חוזרת על עצמה בהיבט הזה. אם תחזור לגרמניה של שנות ה־30 - תראה שם קהילה יהודית כשירה, משכילה וחילונית שאהבה את החיים הטובים ולא רצתה לעשות צעדים שיפריעו לחיות אותם. באופן נרחב יותר, בארה"ב כולם גאים במסורת שלהם - האיטלקים, הגרמנים האירים, הקהילה השחורה, כולם - רק היהודים מתביישים במה שהם. זו תופעה מדהימה".

בין הסופרבול לסנאט

במהלך הסופרבול, אחד מאירועי הספורט הגדולים ביותר בארה"ב,שודרה פרסומת שהפיקה הקרן למאבק באנטישמיות (FCAS) בראשות המיליארדר רוברט קראפט. בפרסומת נראה ילד יהודי צנום וחלש צועד בבית ספר וסופג עלבונות אנטישמיים, עד שילד אחר מזנק להגנתו. הפרסומת, שמספרת שהאנטישמיות במגמת עלייה, יצרה מחלוקת בקהילה היהודית בארה"ב. נטען כי היא מראה את היהודי כחלש ושברירי, שזקוק לאחר כדי להגן על עצמו - וכי חייבים לבנות נרטיב אחר של עוצמה וחוזק.

מה דעתך על המסר שבפרסומת הזו?
אדמס: "קראפט מגיע ממקום טוב ואני מצדיע לו שהוא שם את הכסף איפה שהוא מאמין בו. המסר היה שונה ממה שצריך להראות - עוצמה ותרומה של היהודים, מעל הכל. אבל, צריך להסביר שהאנטישמים שונאים את ארה"ב עצמה ושמה שמתחיל עם היהודים אוכל בסוף את כל השאר. האנטישמיות היא בעיה אמריקאית, לא רק יהודית".

אדמס מפנה את המבט אל גבעת הקפיטול. הוא מזהה שם דפוס מטריד שבו פוליטיקאים ותיקים, שהיו בעבר עמודי התווך של התמיכה בישראל, מתחילים לחשב חישובים אלקטורליים על חשבון בעלת הברית הקרובה ביותר.

אתה מכיר יהודים עשירים ומשפיעים בארה"ב, רבים מהם כמעט ולא מדברים על ישראל כיום. למשל צ'אק שומר, מנהיג הדמוקרטים בסנאט, בעבר דיבר בשבח ישראל ועכשיו לא מעז להזכירה. הוא מפחד מהפסד בפריימריז?
"יכול מאוד להיות, אבל, אתה יודע מה החדשות הרעות עבור שומר. יהיו בחירות מקדימות נגדו בכל מקרה, והוא עלול להפסיד. עדיף לשמור על היושרה שלך לפחות".

"הוא חליפה ריקה"

אדמס מתבונן בשינויים הדרמטיים שעברו על קנדה, מדינת המקור שלו, ורואה אותה כמי שאיבדה את המצפן המוסרי. עבורו, המאבק באנטישמיות הוא כבר לא רק עניין של חינוך, אלא דורש כלים טכנולוגיים מתקדמים וזיהוי מדויק של הכוחות הפוליטיים שמעצבים את המציאות החדשה.

ממשלת קנדה, בראשות ראש הממשלה מארק קרני, קרה מאוד לישראל וחמימה כלפי סין. במקביל מתרחשים בשטחה לא מעט אירועים אנטישמיים אלימים. למה הממשלה לא עושה שום דבר?
"היהודים בקנדה מרגישים מנוכרים ומבודדים. ובניגוד לארה"ב, שם היהודים עדיין מצביעים למפלגה הדמוקרטית השמאלית, בקנדה זה נגמר. טרודו, קודמו של קרני, הרחיק את הקהילה היהודית מהשמאל. שם אין מערכת דו־מפלגתית כמו בארה"ב, אז מה שקורה הוא שיש שתי מפלגות בשמאל, המפלגה הליברלית של קרני ומפלגה שמאלנית קיצונית יותר בשם NDP. קרני ניצח בבחירות האחרונות בגלל שה־NDP נעלמה. זה היה בגלל שטראמפ התחיל ללעוג לקנדה. כיום, לקנדים יש שנאה עזה ומוחלטת לטראמפ. קרני משחק את המשחק הזה. אז כשאתה אומר שהוא מתקרב לסין, הוא משחק משחק כדי להראות לקנדים שהוא דואג להם, כי הוא כביכול הבנקאי, הכלכלן, שדואג לאינטרסים הכלכליים שלהם. אבל למעשה, הוא סתם חליפה ריקה בלי עמוד שדרה מוסרי. האם אצביע עבור אדם כזה? לא".

לפי איך שאדמס קורא את המפה הפוליטית - דווקא המנהיגות השמרנית, שהייתה אמורה להיות בעלת ברית טבעית של ישראל, נפגעה מהדינמיקה שייצר טראמפ מול השכנה מצפון.

הוא טוען כי מועמד השמרנים פייר פוליבר, "היה תלמידו של רה"מ סטיבן הרפר שתמך מאוד בישראל. ויש לו חום אמיתי כלפינו. דיברתי איתו. כנער, הוא טייל בכל רחבי המזרח התיכון. הוא מכיר את ישראל היטב. הזמנתי אותו לבוא שוב עכשיו ונעבוד על זה. הוא הוביל בסקרים, ואלמלא טראמפ היה לועג לקנדה כשקרא לה המדינה ה־51, למשל, אני חושב שמנהיג קנדה היה חבר טוב יותר לישראל".

200 מיליון דולר לנגב

ובחזרה אל קו העימות בדרום המדמם. אדמס לא מסתפק במילים של סולידריות; הוא מזרים הון ליצירת תשתית שתחזיר את האמון בפריפריה הישראלית, ומשרטט תוכנית שאפתנית לשינוי פני המדינה דרך גלי עלייה חדשים.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב / צילום: Shutterstock

במה אתה מתמקד בתרומות שלך לישראל?
"בתוך שטחה של ישראל אני מתמקד בשני נושאים עיקריים. האחד הוא תמיכה במוסדות ישראליים חשובים - כדי לחזק אותם ולספק שירותים לאזרחים שלנו. התחום השני, בו עסקתי גם לפני 7 באוקטובר, הוא ארגון אירועי ענק להצגת ישראל בעולם. המטרה היא להראות צד אחר שלנו במקום לדבר רק על מלחמות וסכסוכים".

אחת התרומות העיקריות שלך שעלו לכותרות הייתה סכום העתק של 100 מיליון דולר לבית החולים סורוקה. למה הענקת להם תרומה כזו?
"בשבועות שלאחר ה־7 באוקטובר, נתתי תרומה דומה לאוניברסיטת בן גוריון בנגב, של 100 מיליון דולר, יחד עם התרומה לסורוקה, השקעתי 200 מיליון דולר בדרום. חשבתי שחשוב לומר בכך גם לחברינו ולאויבינו בכל העולם שאנחנו כאן כדי להישאר, אנחנו לא הולכים לשום מקום".

"בעקבות מלחמת 12 הימים, כשסורוקה נפגע מטיל בליסטי, הלכתי לשם ולא תרמתי רק כדי לבנות מחדש בניין ספציפי, אלא כדי להזרים כסף לצמיחה רחבה הרבה יותר. זו שותפות משולשת - שליש ממשלת ישראל, שליש שירותי בריאות כללית, שהיא בעלת בית החולים, ושליש ממני. מדובר בשווי כולל של 300 מיליון דולר, כ־1.1 מיליארד שקל, שיהפכו את סורוקה לבית החולים המודרני והטוב במדינה. זה קשור גם להכרזה נוספת שהוצאתי כנשיא הקונגרס היהודי העולמי בישראל: להביא מיליון עולים חדשים".

בהקשר להבאת כל כך הרבה עולים - המציאות בשטח מצביע דווקא על התגברות הירידה מהארץ. איך בתנאים האלו אתה יכול לחשוב על הבאת מיליון איש לישראל?
"בתחילת שנות ה־90, אחרי נפילת ברית המועצות, הגיעו מיליון עולים מהאזור שהצילו את המדינה ושמרו על האיזון הדמוגרפי שלנו. כמו אז, גם היום יש לנו גורם דחיפה עולמי: האנטישמיות, שגורמת ליהודים לפקפק בעתידם בתפוצות, ומביאה אותם לעלות לישראל. אבל במקביל, עלינו להפוך את ישראל לאטרקטיבית ולנגישה מספיק וליצור אפשרויות כלכליות רבות. אלו היו המניעים מאחורי שתי ההשקעות הגדולות שלי בדרום. הן מתחברות לא רק כתשובה לאויבינו, אלא כהזדמנות להחיות את המדינה באמצעות הבאת עולים חדשים לנגב".

רוצה את מאסק

כשאדמס מדבר על המבנה הפוליטי והכלכלי של ישראל, הוא נשמע פחות כמו תורם ויותר כמו מנכ"ל. הוא מזהה את נקודות התורפה של המערכת ומציע פתרון רדיקלי ששואב השראה מהמליארדר אילון מאסק.

בתור מישהו שמבין בכסף, שגר כאן ומדבר עם מקבלי ההחלטות - מה אתה אומר להם שצריך לשפר כאן? מה הכי חשוב בהקלה על חיי האזרחים?
"אנחנו צריכים להביא את אלון מאסק שיבצע ביקורת על הבירוקרטיה שלנו, שהיא מזעזעת ומכבידה עבור אנשים מבחוץ. במערכת הפוליטית כולם יודעים את זה, אבל קשה לשנות. בנוסף, המערכת יוצרת חוסר איזון שבו מפלגות קטנות סוחטות את הרוב. למפלגות הדתיות יש סוג של וטו על משלם המסים, אף שהן מגזר פחות פרודוקטיבי, ובכל זאת מושכות חלק לא פרופורציונלי מהתקציב".

לאחרונה התמודדת עם אירוע נוסף - קבוצת האופניים שהיית הספונסר שלה, "ישראל פרמייר טק", הורידה את המילה ישראל מהלוגו, ואתה הפסקת לתמוך בה.
"כן, וזו הרי הקבוצה המקצועית הראשונה של ישראל בכל הענף, שמתחרה ברמה העולמית הגבוהה ביותר, כמו הטור דה פראנס. התמודדנו עם קמפיין מאורגן של אלפי מפגינים ששיבשו את המרוץ ופגעו בבטיחות הרוכבים. ראש ממשלת ספרד היה מגעיל במיוחד, ודרש מהמארגנים להעיף אותנו, אף שהרווחנו את זכותנו להיות בליגה. זה היה קמפיין כה אגרסיבי, שבפעם הראשונה בהיסטוריה של מרוצי האופניים שלא היה בטוח לרוכבים להשלים את המסלול".

קבוצת האופניים ישראל פרמייר טק / צילום: נועה ארנון

ואז הם הסירו את השם ישראל ואתה ביטלת את החסות?
"לא יכולתי לתרום כשיש פחד להציג את שמה של ישראל".

למרות הטלטלות, כשאנחנו מדברים על העתיד הכלכלי של המדינה, אדמס חוזר לתפקיד האופטימיסט המושבע. עבורו, המשבר הוא רק שלב בדרך לצמיחה. אדמס טוען כי הכלכלה תצמח יפה בסוף המלחמה, וכי "כבר עכשיו היא צומחת יפה, זה פשוט מדהים".

עוד כתבות

טיל בעיר תת־קרקעית באיראן / צילום: מתוך פרסומים בתקשרת האיראנית. נאספו על ידי טל ענבר

הנשק האמריקאי המסתורי נגד ערי הטילים התת־קרקעיות של איראן

הטכנולוגיה הסינית בה נעזרה איראן לתקיפת בסיסים אמריקאים ● באיראן טענו כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים ● טורקיה רוצה יותר טילים בליסטיים והצי האמריקאי רוצה יותר טילי טומהוק ● והודו מגבירה את הרכש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משטר האייתולות מצא לעצמו דרך לעקוף את הסנקציות / צילום: Shutterstock

קריפטו, סמים וסחר בבני אדם: כך שרד המשטר האיראני 38 ימי מלחמה

משטר האייתולות בנה לעצמו מנגנון המתבסס על שורת מקורות הכנסה שאינם קשורים רק לנפט, אחד ממוקדי המאמץ האמריקאי־ישראלי ● "כך המשטר עוקף את הסנקציות של המערב", מסבירים מומחים ● אם כן, האם פגיעה בנתיבי הנפט אכן מספיקה כדי לבלום את מקורות המימון של משמרות המהפכה?

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: ap, Denes Erdos

אינפלציה, שחיתות ושמרנות: הכלכלה עשויה לחתום את עידן אורבן בהונגריה

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מגיע לרגע האמת ולבחירות שעשויות לסיים 16 שנות שלטון ● תוצאות הבחירות יהיו רלוונטיות גם לתושבי האיחוד האירופי, אוקראינה, ושורה של מדינות נוספות ● הזווית הכלכלית הפנימית משחקת בהן תפקיד חשוב

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

מדד המחירים הקרוב עומד להיות חריג במיוחד

בלמ"ס עושים התאמות למלחמה ● ההפסד על הנייר של בנק ישראל ● והעסקה שכן מתהווה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

המלחמה באיראן הקפיצה את האינפלציה בארה"ב לשיא של שנתיים

נעילה מעורבת בוול סטריט ● רוב בורסות אירופה ננעלו במגמה חיובית ● קצב האינפלציה זינק ל-3.3% במרץ, קצת מעט מהערכות השוק שהיו ל-3.4% ● באסיה המסחר ננעל בעליות: הניקיי זינק בכ-1.9% ● הנפט מתאושש קלות, הדולר ממשיך לדעוך ● עדכונים שוטפים

ביל אקמן. לא מפחד מ–AI / צילום: Reuters, Blake Mike

ביל אקמן הופך סופית את התרבות משואו להון

ההצעה של ביל אקמן לרכוש את יוניברסל מיוזיק ב־64 מיליארד דולר אינה רק עוד עסקת ענק, אלא רגע שממחיש כיצד וול סטריט חדלה לראות במוזיקה אמנות והחלה לראות בה נכס פיננסי ● במקום לחפש את הלהיט הבא, משקיעים מתמקדים בבעלות על שירים קיימים בעוד שכל השמעה וכל אימון של מודל AI מתורגמים מיידית לשורת רווח

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

מפולת במניות התוכנה בוול סטריט: וויקס נחתכה במעל ל-10% - מה הבהיל את המשקיעים?

סוכני הבינה המלאכותית של אנתרופיק מטלטלים את הסקטור: מניות תוכנה צוללות בארה"ב, והירידות מגיעות גם לחברות הישראליות ● וגם: האמירה של גורו ההשקעות שהבהילה את המשקיעים

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

שלוש ענקיות תעופה מחדשות את הפעילות בישראל. אלו הקווים הראשונים שיחזרו

בלו בירד חוזרת לישראל כבר בשבוע הבא ● איתיחאד איירווייז הודיעה הבוקר על חידוש הטיסות בקו אבו דאבי–תל אביב החל מ־15 באפריל ● וויזאייר מאותת על הקדמת החזרה המתוכננת שלה ל-25 באפריל ופותחת באופן מדורג אפשרות לרכוש כרטיסים החל מתאריך זה ● השמיים נפתחים

מה הסיכוי שארה''ב תקבל את דרישות איראן? / צילום: Shutterstock

ימים של הכרעה: מה איראן דורשת מארה"ב, ומה סביר שהיא תקבל?

ישראל מחוץ ללבנון, ארה"ב מחוץ למזה"ת ופיצוי כספי על התקיפות ● אלה עשר נקודות הפתיחה של איראן במו"מ, והתגובות האמריקאיות הצפויות ● חלק מהנקודות סותרות את הצהרות טראמפ, אבל האם מקורביו ירוויחו מהן? ● המשרוקית של גלובס

מכלית חולפת במצר הורמוז לאחר הפסקת האש / צילום: Reuters, Alassar .H .J Shadi

איך יכול להיות שארה"ב לא התכוננה ליום הזה אחרי עשרות שנים של איומים

אחרי שהחבל התהדק לצווארה, איראן החליטה לחסום את מצר הורמוז ולשתק את עורק האנרגיה הקריטי ● הסיכון היה ידוע מראש, אבל ארה"ב הגדולה לא נערכה כראוי, והנזק ניכר ● כעת גובר החשש מפני קביעת תקדים מסוכן של גביית דמי מעבר בנתיבי שיט בינלאומיים - מהלך שאפשר למשמרות המהפכה לגרוף רווחי עתק במהלך הלחימה

ההשלכות הפחות מדוברות של גירושים / צילום: Shutterstock

מי נפגע יותר מגירושים? מחקרים חושפים תשובה מפתיעה

מה עשתה המלחמה לזוגות ישראלים, ומה גילו חוקרים מאוניברסיטת מלבורן על הקשר בין עלייה במקרי האובדנות לטקטיקות ההתמודדות עם פרידה? ● מחקרים חדשים מזהירים: גירושים הם נקודת שבר מסוכנת דווקא לגברים

בית החולים שיבא תל השומר / צילום: Reuters, RAMI AMICHAY

סלע בינוי ואיסתא מכרו שטחים מסחריים ליד שיבא ב-125.6 מיליון שקל

המתחם ממוקם בסמוך לכניסה הצפונית לבית החולים, בפרויקט של שתי החברות "רמת אפעל החדשה"

מכלית עוגנת בהמתנה במצרי הורמוז / צילום: Reuters

הערכות: עשויים לחלוף חודשים עד לחידוש תובלה ימית סדירה מהמזרח

גם אם התנועה בהורמוז תחודש מיידית, בענף הספנות מעריכים כי יחלפו בין שישה לשמונה שבועות עד לחזרה מלאה לשגרה, כשברקע פקק של כ־1,000 ספינות ואלפי כלי רכב שמעוכבים בדרך לישראל, וכן נזקים לנמלים במפרץ ● במקביל: משרד התחבורה מעכב חידוש רישיונות יבוא מרכזיים, קרסו מוטורס מתרחבת למימון משכנתאות והיצרנים הסינים יחשפו היברידיות עם צריכה של 50 ק"מ לליטר ● השבוע בענף הרכב

טל גינדי פרידמן / צילום: רמי זרנגר

טל גינדי הוציאה כבר 180 מיליון שקל על שיפוץ קניון הזהב: "יחזיר את עצמו"

מאז קיבלה את השרביט לקניון הזהב מאביה משה, הוציאה טל גינדי כ–180 מיליון שקל על שיפוץ נכס הדגל של אימפריית הנדל"ן ● בראיון חריג בנוף המשפחתי היא מדברת על הסיכון שבהשקעה, האב שעדיין מגיע לחפש ליקויים והעלייה בהכנסות - בגלל המלחמה: "החג הכי חזק שלנו בשנים האחרונות"

פולימרקט / אילוסטרציה: Shutterstock

12 דקות בלבד לפני ההכרזה הוא הימר שהפסקת האש בדרך - וזכה

חשבונות חדשים בפולימרקט גרפו מאות אלפי דולרים על ההימור האם ארה"ב ואיראן יגיעו להפסקת אש עד 7 באפריל - שעות ספורות לפני שהנשיא טראמפ הכריז על כך ● דפוס ההימורים המתוזמנים מעורר חשד: האם סוחרים בפלטפורמת החיזוי פעלו על בסיס מידע פנימי?

אלביט מערכות חתמה על עסקה ביטחונית בשווי 2.3 מיליארד שקל. מי המדינה הרוכשת?

לכמה תעלה העמלה של ביט על קבלת כספים החל מחודש מאי, וגם: מה העלות של הרחפנים המשודרגים של ארגון הטרור חיזבאללה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

צילומים: AP-Marin Ludovic, רויטרס

48 שעות אחרי הפסקת האש: המדינה שמרחיבה את ארסנל הגרעין

על רקע איומי טראמפ על נאט"ו, צרפת נערכת להגדיל את תקציב הביטחון • מנהיגת האופוזיציה הגיעה לביקור בסין, ועוררה סערה • ולמה טראמפ מתנגד להעניק אזרחות אמריקאית לתינוק שנולד במהלך טיסה?

כותרות העיתונים בעולם

שיחת הטלפון שהגיעה ברגע האחרון ודחפה את איראן להפסקת אש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: התפקיד של סין בהגעה להפסקת האש עם איראן, איך נראית הכלכלה האיראנית בעקבות המלחמה, ומדינות המפרץ מבינות שההגנה האמריקאית לא מספיקה • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בת''א שוברת שיא של מחזורי מסחר / צילום: Shutterstock

השיא ששברה הבורסה בשיא המלחמה

בחודש מרץ 2026 נשבר שיא כל הזמנים במחזור המסחר היומי במניות, והוא עמד בממוצע על 5.94 מיליארד שקל - זינוק דרמטי של 117% ביחס לחודש המקביל אשתקד ועלייה של 10% ביחס לפברואר השנה ● וכיצד השפיע המעבר למסחר בימים שני עד שישי?

גיא גיאור / צילום: יח''צ

35% ביום: הזינוק החריג של מניית התחבורה החכמה

מניית אקסיליון זינקה במחזור חריג בעקבות דיווח לפיו תמוזג עם חברת התשלומים בחתונות של גיא גיאור ● החברה מנוהלת כיום הראל הרשטיק, מי שבעברו הורשע ונידון למאסר ממושך בכלא על רצח לוכד הנחשים יעקב סלע