בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי כספי ביטוח חיים וקרן פנסיה בהיקף של כ-מיליון שקל יועברו להוריו של מנוח, ולא לגרושתו - אף שבפוליסות נרשמה כמוטבת.
המנוח, ששם קץ לחייו, היה בן 32 במותו. הוא הותיר אחריו הורים אך לא ילדים או בת זוג, בתו נפטרה בגיל שנתיים בלבד, והוא ואשתו התגרשו. בני הזוג נפרדו זמן קצר לאחר שנרשמה האישה כמוטבת בפוליסות הביטוח, ובהמשך השלימו הליך התרת נישואים. לאחר מותו התגלעה מחלוקת בין הגרושה לבין הוריו, המתגוררים בקזחסטן, באשר לזכאות לכספים.
● ביהמ"ש הוציא יורש חוקי מביתו. זו הסיבה
● האשים עורך דין בעושק ובהטעיה - ויפצה אותו בעשרות אלפי שקלים
לפי פסק הדין, המנוח עלה לישראל פחות משנה לפני הצטרפותו לביטוח, ללא שליטה מלאה בעברית, יחד עם גרושתו. בסמוך לאחר הגעתו חתם על מסמכי הביטוח וקבע את אשתו דאז כמוטבת. כחודש לאחר מכן ביקשה האישה להיפרד ממנו, לאחר שהתאהבה בגבר אחר, ובהמשך נפתחו הליכי התרת נישואים. לאחר מכן התחתנה האישה עם מאהבה והקימה איתו משפחה. כשנתיים וחצי לאחר רישומה כמוטבת, ולאחר מותו של המנוח, פנתה לקבלת הכספים.
"סביר כי המנוח לא הבין את המשמעות"
השופט ד"ר יוסי רחמים קבע כי ציר הזמנים מצביע על כך שבמועד מינוי האישה כמוטבת, מערכת היחסים כבר הייתה לקראת סיום. "מציר הזמנים ניתן להסיק בסבירות גבוהה כי בזמן שהמנוח מינה את אשתו כמוטבת במסמכי הביטוח, נישואיהם של בני הזוג כבר היו לקראת סופם, לאחר שהיא ביקשה להיפרד ממנו לטובת גבר אחר אותו הכירה כמה חודשים קודם לכן".
לכן, "אין זה בלתי סביר לטעון, כטענת ההורים, כי אילו המנוח היה יודע על כך בזמן אמת - הוא לא היה ממנה את אשתו כמוטבת המוגדרת כ'בת זוג', מתוך כוונה לדאוג לכלכלתה העתידית כאשר קשר נישואיהם צפוי היה להסתיים בסמוך לכך, ובני הזוג נפרדו באופן רשמי עם התרת הנישואים כחמישה חודשים לאחר מכן".
עוד נקבע כי קיימת אפשרות ממשית שהמנוח לא היה מודע לאפשרות לשנות את זהות המוטב לאחר הפרידה, בין היתר בשל קשיי שפה והיעדר היכרות עם המערכת. בית הדין ציין כי אי-עדכון הפוליסה לאחר הגירושים אינו מלמד בהכרח על כוונה להותיר את הגרושה כמוטבת. "אין זה בלתי סביר להניח, למצער, ש'נשכחה' מהמנוח האפשרות לשנות את שם המוטב בפוליסות הביטוח ושהדבר נעלם מעיניו, וכי ישנו אף ספק גדול אם בכלל היה מודע לכך מלכתחילה. העובדה שהמנוח חתם על מינויה של האישה כמוטבת בסמוך לפני המועד בו תמו נישואיהם, אך לא תיקן את פרטי המוטב לאחר ההתרה, דווקא מלמדת לדעת בית הדין על כך שהמנוח לא ידע על האפשרות שבידו לשנות את המוטב, וסביר כי כלל לא הבין את משמעות הותרתה כמוטבת לאחר תום נישואיהם".
בית המשפט קבע כי לאור כך ש"מלכתחילה קיים ספק של ממש בדבר כוונתו למנות את האישה כמוטבת בזמן שהתאהבה בגבר אחר", וכי המנוח "לא התחייב לזון אותה בתום נישואיהם", תכלית הביטוח - הבטחת עתידה הכלכלי של בת הזוג - אינה מתקיימת עוד, ולכן כספי הביטוח יועברו לעיזבון המנוח, ומשם להוריו כיורשים על-פי דין.
