עסקים סגורים בזמן המלחמה עם איראן / צילום: טלי בוגדנובסקי
ביום שלישי השבוע, ה־14.4, לאחר למעלה מ-40 ימי לחימה ועוד כמה ימי "הפסקת אש", אמורה ועדת הכספים של הכנסת לדון - ועל פי כל ההערכות גם לאשר - מתווה פיצויים לעסקים בעקבות הנזקים הכלכליים שנגרמו במלחמת "שאגת הארי".
עד אישור המתווה, בעלי העסקים שספגו את הנזקים נדרשים למצוא צינורות חמצן יצירתיים לעסקים שלהם. רבים מהם נאבקים על קצה תהום הקריסה, מתמודדים עם בורות כלכליים עמוקים שעליהם לסגור, והפיצוי המסתמן? אף אחד מהם לא באמת מאמין שהוא יציל את העסק, אבל הם עדיין זקוקים לו כאוויר לנשימה.
● טראמפ משתמש בנשק של איראן נגדה. מה המשמעות?
● הכלכלה המפתיעה שעקפה את שווייץ, והתחקיר שמסעיר את עולם ה־AI
● יותר זול, יותר מהיר, יותר קטלני: המודל שהפיל את מניות הסייבר והתוכנה
לא מכסה את הנזק
גלית בן שמחון, הבעלים והמנכ"לית של פנתרה, חברה להשכרת חללי עבודה שיתופיים בת"א, מספרת כי "אחרי יותר מ־40 ימי מלחמה העסק לא 'נפגע', הוא מושבת לחלוטין. אין פעילות. אין הכנסות. יש רק הוצאות. שכירות, ארנונה, ומיסים - הכול ממשיך לרדת כאילו אין מלחמה".
לדבריה, הסיפור האמיתי של משבר העסקים עמוק יותר: "אנחנו כבר 6 שנים בתוך רצף של משברים - קורונה, סבבי לחימה, חוסר יציבות - בלי מנגנון אמיתי שמגן על עסקים. החוזים שלנו, במיוחד חוזי שכירות, נחתמו בעולם אחר, עולם בלי קורונה ובלי מלחמות מתמשכות. והיום? מצפים מאיתנו לכבד אותם כאילו כלום לא קרה".
בן שמחון מספרת, כי "בסבבי הלחימה הקודמים קיבלתי פיצוי שלא התקרב לפצות על הנזק שנגרם. הנזק האמיתי הוא לא רק אובדן הכנסה בזמן מלחמה, אלא ביטולים עתידיים, פגיעה מתמשכת בביקוש, חוסר יציבות עסקית, אובדן יכולת תכנון. הפיצויים, כשיש, לא מתקרבים אפילו לכסות את המציאות הזו".
צחי לב, הבעלים של party shock group, עסק מתחום הפקות אירועים ותיירות לארגונים וחברות, מספר אף הוא כי "העסק מושבת היום לחלוטין. אין פניות כמעט בכלל, ואם כבר פונים מבקשים הצעות לכיוון אוקטובר נובמבר כי אין צפי מתי הכל יחזור".
לדבריו, לאחר 26 שנות פעילות של העסק, הוא חושש מקריסה. "אני חושש מאוד שהעסק יתמוטט. חודש מרץ נפל השנה בפורים שזה אחד החודשים הכי חזקים שלנו, וכל אירוע פורים שלנו (18 במספר) התבטלו. הפסדנו המון כסף. כבר קיבלנו ביטולים על נופשים כשכבר נקבעו עם בתי מלון בצפון לאפריל, מאי ויוני. חוסר הוודאות בתחום הזה הוא הכי קשה מאחר ואנחנו לא רואים את העתיד ולא שום אור באופק. אני כבר שומע על מפיקים וסוכנים שנמאס להם ומחפשים לעשות משהו אחר".
מה כולל המתווה
מתווה הפיצויים שהמדינה עתידה לחוקק לא מפצה על הנזקים שמתארים לב ובן שמחון, אשר נגרמו לעסק בשל המלחמה, כמו ביטול עסקאות ואירועים, אלא מעניק "השתתפות בהוצאות" של העסק שלא ניתן להימנע מהם.
המתווה כולל פיצויים על פגיעה של 25% מהמחזור ומעלה לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל, והמודל מתמקד בהחזר על הוצאות שכר ועל הוצאות קבועות. המתווה דומה לזה שהוצג במבצע "עם כלביא" מחודש יוני האחרון, אך עם שינויים והתאמות.
יו"ר איגוד השכירים בעלי השליטה, גיל וקנין, בעל חברה מתחום התיירות בעצמו, מספר כי פונים אליו כל יום בעלי שליטה שמבינים שאת הפיצויים הם לא יראו לפני יוני, אם בכלל.
"ב-14.4 המדינה צפויה להעביר את החקיקה אבל הדיווח של העסקים לרשות המסים הוא רק ב-15 לחודש שאחרי, אז גם אם יפרסמו את מתווה הפיצויים היום, רק מאמצע מאי אפשר יהיה להגיש בקשות לפיצויים. 300 אלף בעלי עסקים ישעטו למערכת של רשות המסים והאתר יקרוס, כי הוא תמיד קורס בהתחלה, ואז רשות המסים תיתן מקדמות זעומות תוך עשרה ימים ואת השאר אחרי 180 יום. איך בעלי עסקים יכולים לשרוד כך? מ־1 במרץ הם חיים ללא שכר וללא הכנסות. אומת ההייטק שיודעת לחסל אדם בדחייה מתחת לאדמה, אחרי 6 שנים של משבר אחרי משבר לא יכולה לפרסם תכנית מסודרת, קבועה וברורה שרלבנטית בכל משבר לטיפול בעסקים בלחיצת כפתור?".
עו"ד רועי כהן, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, מבקר אף הוא את גרירת הרגליים של האוצר. "אנחנו נמצאים כבר מעל 40 יום בלי מתווה פיצויים ברור, והמשמעות בשטח היא קריסה שקטה של עסקים. שוב פעם מדינת ישראל נכנסה למלחמה בלי נוהל מסודר לפיצוי עסקים. כרגע מסתמן שהכסף הראשון שייכנס לעצמאים יגיע רק בתחילת חודש יוני - וזה פשוט מאוחר מדי עבור עסקים שכבר היום נאבקים על הישרדות.
בשל העיכוב בחקיקת מתווה הפיצויים, פנה בימים אלה נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי לשר האוצר בבקשה כי רשות המסים תעניק כבר כעת מקדמות על חשבון הפיצויים לעסקים, לפני שהם אפילו יגישו את תביעות הפיצויי, וכן בבקשה להגדיל את תקרת הפיצויי ושיעור הפיצויי במתווה שפורסם. "אנחנו מבקשים כי ישולמו מקדמות מיידיות לעסקים על בסיס התביעות שהם הגישו בעם כלביא ובמקר של עסקים חדשים על הבסיס המחזור, עוד לפני שהם ידווחו לרשות המסים את הדיווחים של חודש אפריל שמדווחים במאי. זה נעשה כבר בצוק איתן וחייבים לעשות את זה גם הפעם מהסיבה שהעסקים חווים משבר תזרימי, נעצרו להם ביום אחד כל ההכנסות וגם אם המלחמה תסתיים היום יש ענפים שיתחילו לראות הכנסות רק בעוד כמה חודשים, בהם ענף האירועים והתיירות. לכן, חייבים להקדים מקדמות, וגם להגדיל את תקרת הפיצויים ואת שיעור הפיצויים".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "כבר בימים הראשונים למלחמה הצהיר משרד האוצר שהמתווה שייושם יהיה אותו מתווה שיושם ב"עם כלביא" וב"חרבות ברזל", מה שהעניק לעסקים וודאות לגבי הפיצויים.
"המתווה יידון בכנסת השבוע ורשות המסים ערוכה לפתיחת המערכות מיד עם אישורו. אנו מודעים לצורך לספק לעסקים שנפגעו סיוע מהיר ומסיבה זו נקבע מנגנון לתשלום מקדמות שיופעל מיד עם קבלת אישור הכנסת".