● הסיפורים הישראליים שאולי פספסתם | הג'וב החדש של ראש המוסד לשעבר ומה קרה למכרזי הנדל"ן הגדולים
עלייה של כ־50%: טראמפ רוצה תקציב ביטחון של 1.5 טריליון דולר
בזמן שארה"ב השקיעה משאבים רבים במלחמה מול איראן, הציג הנשיא דונלד טראמפ את הצעת תקציב הביטחון לשנת הכספים 2027.
מדובר בסכום חסר תקדים של 1.5 טריליון דולר - עלייה של כ־50% לעומת השנה הקודמת ו"ההשקעה הגדולה ביותר בביטחון הלאומי מאז מלחמת העולם השנייה", כך לדברי הבית הלבן.

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein
במרכז התוכנית עומד פרויקט "כיפת הזהב", מערכת הגנה רב־שכבתית מתקדמת שנועדה להגן על שמי ארה"ב מפני טילים בליסטיים, טילים היפרסוניים ונחילי כטב"מים. המערכת תתבסס על רשת של חיישנים ומיירטים שיפרסו ביבשה, בים ובחלל, במימון ראשוני של עשרות מיליארדי דולרים. התוכנית כוללת גם את הקמת ה"הצי המוזהב" - עשרות ספינות קרב וצוללות חדשות, כאשר גולת הכותרת היא אוניית מערכה מדגם "טראמפ", שלטענת הנשיא תהיה "הכי מהירה, הכי גדולה - ופי 100 יותר עוצמתית מכל אוניית מערכה שאי פעם נבנתה".
כחלק מהגדלת התקציב, מוצע גם להעלות משכורות לחיילים, לדאוג לאספקה מחדש של תחמושת קריטית, להשקיע במינרלים שהכרחיים לייצור טכנולוגיות ביטחוניות ולהשקיע במערך הרפואה הצבאית.
כדי לממן את הזינוק הביטחוני, הממשל מתכנן להשתמש במסלול חקיקה שמאפשר העברת תקציבים ברוב רגיל, לצד קיצוצים עמוקים של כ־10% בתוכניות סיוע אזרחיות, בהן דיור, בריאות הציבור ורווחה. לשיטת טראמפ, מדובר ב"הפסקת הוצאות מיותרות ובירוקרטיה מוגזמת, תוך הבטחה שהפנטגון ממוקד במשימתו ולא בשטויות מיותרות". לדבריו, "נחסכו מיליוני דולרים בהוצאות בזבזניות הקשורות לגיוון, שוויון והכלה ותוכניות 'Woke' אחרות".
אלא שחשוב לזכור שמדובר רק בנקודת פתיחה למשא ומתן התקציבי שיתנהל בקונגרס, כאשר סביר להניח שהתוכנית לא תצא ממנו בלי שינויים. ואמנם, התוכנית כבר מעוררת מחלוקת עזה בוושינגטון. מתנגדיה מזהירים מפני העמקת הגירעון והחוב הלאומי (1.78 טריליון דולר ו־39 טריליון דולר בהתאמה), כמו גם מפגיעה אנושה בשכבות החלשות בעקבות הקיצוצים התקציביים. כעת, העיניים נשואות לקונגרס, שיכריע מה באמת יישאר מהתוכנית השאפתנית של טראמפ.
יובל אינהרון
נביא ה־AI או איש שיווק לא טכנולוגי? הסערה סביב סם אלטמן
האם האיש שהפך לפנים של מהפכת הבינה המלאכותית הוא גם מי שמעורר ספקות עמוקים לגבי האופן שבו היא מתנהלת? זו השאלה שעומדת במרכז סערה חריגה סביב סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שהתלקחה בעקבות תחקיר רחב היקף שפורסם במגזין ניו יורקר.
התחקיר, שפורסם לפני כשבוע, מבוסס על עשרות ראיונות עם עובדים, מנהלים, משקיעים ושותפים עסקיים, ומבקש לערער על הדימוי הציבורי של אלטמן כ"נביא" של עידן ה־AI.
מהעדויות עולה שאלטמן לא נתפס כמהנדס או כחוקר טכנולוגי מוביל, ולעיתים, כך נטען, אף מתקשה בהבנה של מושגים בסיסיים בלמידת מכונה. עם זאת, כוחו לא נובע מהיבט טכני, אלא מיכולת יוצאת דופן להשפיע, לשכנע ולנווט סיטואציות מורכבות לטובתו.

מייסד OpenAI סם אלטמן / צילום: ap
פער בין התדמית ליכולות
לפי התחקיר לא מדובר רק בסגנון ניהולי בעייתי, אלא בהתנהלות שהשפיעה בפועל על החלטות חשובות בתוך החברה. גורמים שונים טוענים כי אלטמן הציג לעיתים תמונה חלקית או לא מדויקת לדירקטוריון, הסתיר מידע רגיש בנושאי בטיחות, ואף "תרם" ליצירת מתחים בין בכירים בארגון. המתח הזה הגיע לשיאו באירוע הדרמטי של 2023, כאשר חברי דירקטוריון, בהובלת איליה סוצקבר, החליטו להדיח אותו, אך תחת לחץ כבד של עובדים ומשקיעים, ובעיקר מצד מיקרוסופט, ההחלטה בוטלה ואלטמן חזר לתפקידו במהירות.
זמן קצר לאחר מכן סוצקבר עזב, כשבמקביל עזבו עוד ועוד מצוות המייסדים של החברה, כך שכיום נותרו בחברה רק שניים מ־12 המייסדים - אלטמן וגרג ברוקמן, שמתפקד כנשיא החברה.
לאחר פרסום התחקיר בניו יורקר, כתבות נוספות החלו להצטבר, ובהן גם פרסום באתר פיוצ'ריזם, שהתבסס על עדויות של עובדים שטענו כי אלטמן מתקשה בקידוד ואף מתבלבל במונחים בסיסיים בתחום. במקביל, חזרו ועלו קולות שמדגישים כי אלטמן הוא לא איש טכנולוגיה במובן הקלאסי, אלא מנהיג עסקי עם יכולת יוצאת דופן לבנות צוותים, לגייס סכומי עתק ולנווט חברה בצמיחה מהירה. עבור מבקריו, הפער בין התדמית של אלטמן כגורו טכנולוגי לבין היכולות בפועל הוא נקודת חולשה, במיוחד כשמדובר בטכנולוגיה בעלת השפעה כה רחבה.
בימים האחרונים נרשמה הסלמה חריגה סביב הפרשה, כאשר בקבוק תבערה הושלך לעבר ביתו של אלטמן בסן פרנסיסקו. מהמשטרה נמסר כי לא היו נפגעים, אך נגרם נזק חיצוני לרכוש. זמן קצר לאחר מכן נעצר חשוד מחוץ למשרדי OpenAI, לאחר שלפי הדיווחים איים להצית גם את מטה החברה.
התגובה של אלטמן
אלטמן פרסם תגובה אישית והתייחס לאירועים האחרונים ולביקורת נגדו. הוא הודה שעשה טעויות לאורך הדרך, במיוחד בניהול קונפליקטים בתוך החברה, וציין שנטייתו להימנע מעימותים הובילה לעיתים לנזקים ואף פגעה באנשים סביבו. לצד זאת, הדגיש שהוא לא מקבל את התיאור שלו כאדם שפועל בחוסר יושרה שיטתי, וטען שחלק מהביקורת נובע מפרשנויות שונות לאירועים מורכבים. לדבריו, במציאות שבה ההחלטות מתקבלות תחת לחץ גבוה ואי ודאות, אנשים שונים עשויים לראות את אותם אירועים בצורה שונה.
עוד לדבריו, האירועים האחרונים חידדו עבורו את עוצמת ההשפעה של מילים ונרטיבים ציבוריים, במיוחד בתקופה של מתיחות סביב תחום הבינה המלאכותית. עם זאת, הוא לא התייחס ישירות לאחריות אישית או תאגידית לאירועים, אלא הרחיב על תפקידו ותפקיד OpenAI בקידום הטכנולוגיה. הוא כתב כי הוא מחויב לפיתוח בינה מלאכותית שתשפר את חיי האדם ותאפשר התקדמות מדעית, אך הדגיש שמדובר בשינוי עמוק שמלווה בחששות אמיתיים. לדבריו, הבינה המלאכותית צפויה להיות אחד הכוחות המשמעותיים ביותר בעיצוב העתיד, ולכן יש צורך להתמודד עם הסיכונים שלה ברמה רחבה, מעבר להיבטים הטכנולוגיים בלבד.
עוד הוסיף כי לדעתו חשוב שהטכנולוגיה לא תהיה מרוכזת בידי מספר מצומצם של גורמים, אלא תופץ באופן רחב ותישאר תחת השפעה של מוסדות ציבוריים. לדבריו, חלק מהביקורת נובע גם מהחשש הגובר מפני השינויים שהבינה המלאכותית מביאה, ולכן יש צורך לנהל את הדיון הציבורי באחריות ולהימנע מהסלמה.
מיטל ויזברג
מהתורים ללחם לפסגת ה־G20: הזינוק הכלכלי של פולין
לפני דור אחד בלבד, פולין חילקה קיצוב לסוכר וקמח, ואזרחיה השתכרו עשירית מעמיתיהם בגרמניה המערבית. היום, המדינה שהגיחה מחורבות הקומוניזם עוקפת את שווייץ והופכת לכלכלה ה־20 בגודלה בעולם, עם תוצר שנתי העולה על טריליון דולר.
הנסיקה הזו כה מרשימה, עד שממשל ארה"ב הציע לאחרונה כי יש להכיר במעמדה החדש באמצעות הזמנה רשמית לפורום ה־G20.
בעידן שאחרי הקומוניזם, בין 1990 ל־2024, פולין צמחה ב־252% (במונחי תמ"ג לנפש). הנתון הזה עוקף בפער ניכר את שכנותיה, כשאחריה רומניה עם נתון של 148% בלבד. בממוצע שנתי, הצמיחה בפולין עמדה על 3.8% מאז שהיא הצטרפה לאיחוד האירופי ב־2004, משמעותית יותר מהממוצע האירופי של 1.8%.
לא מדובר ב"נס". מרצ'ין פיאטקובסקי, מומחה לכלכלה מאוניברסיטת קוזמינסקי, הסביר לסוכנות הידיעות AP שאחד הגורמים החשובים היה בניית תשתית מוסדית חזקה - בתי משפט עצמאיים, רגולציה בנקאית קשיחה ומלחמה בשחיתות - שמנעה מהאוליגרכים להשתלט על המשאבים, כפי שקרה במדינות פוסט־קומוניסטיות אחרות. בנוסף, הגישה לשוק האירופי המשותף וההשקעה המסיבית בחינוך יצרו שילוב מנצח למשיכת משקיעים: כוח עבודה משכיל (חצי מהצעירים הם בעלי תארים) שעלות השכר שלו עדיין נמוכה יחסית.
פיאטקובסקי הסביר ל"וול סטריט ג'ורנל" שלאחר נפילת הקומוניזם, המדינה פיתחה במהירות מגזר פרטי דינמי, כמו גם מגזרי ייצור ויצוא מגוונים - מה שהותיר את פולין בעלת יכולת הסתגלות גבוהה במיוחד לזעזועים כלכליים. למעט מגפת הקורונה, פולין היא הכלכלה היחידה באיחוד האירופי שנמנעה ממיתון מאז תחילת שנות ה־90.
אבל זה לא אומר שהאתגרים נעלמו. פולין עדיין מתמודדת עם אוכלוסייה מזדקנת ושיעור ילודה נמוך - מה שאומר שיהיו פחות עובדים שיוכלו לפרנס את הגמלאים. כמו כן, פערי השכר ביחס לאיחוד אמנם מגדילים את האטרקטיביות של השוק הפולני, אבל השכר הנמוך יוסיף לאתגר של מערכת הרווחה בפולין.
יובל אינהורן
תפנית לענקית הרכב החשמלי: ירידה ראשונה ברווח השנתי
אחרי ארבע שנים של עלייה משחררת ברווחיות, הדוחות השנתיים של ענקית הרכב והסוללות הסינית BYD, שהוצגו בסוף מרץ, מצביעים על תפנית חדה: החברה רשמה ירידה ראשונה, ולא זניחה, ברווח השנתי שלה. זאת למרות שההכנסות עצמן היו שוברות שיאים ועקפו את אלה של טסלה.
הדוח מראה ירידה של 19% ברווח הנקי של החברה ביחס ל־2024, לכ־4.72 מיליארד דולר. ההכנסות כאמור שברו שיאים, אבל קצב הצמיחה שלהן עמד על 3.5% בלבד - הנמוך ביותר זה שש שנים. הרבעון האחרון של 2025 היה קשה במיוחד עם ירידה של 38.2% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל ב־2024.
הנתונים הללו מראים שגם BYD אינה חסינה בפני תהפוכות שוק הרכב הסיני והגלובלי.
מלחמת מחירים עזה
לדברי יו"ר החברה, הירידה ברווח של BYD בשוק המקומי שלה נובעת מ"שלב ההכחדה" שבו נמצא השוק. הכוונה היא בעיקר למלחמת מחירים עזה שמאלצת את היצרניות הגדולות להקריב חלק ממתח הרווחים שלהן כדי להגן על נתח השוק מול מתחרות אגרסיביות, דוגמת שיאומי שמאמצת במוצהר מדיניות של מחירי הפסד לטובת כיבוש השוק.
הירידה נובעת גם מהשינוי במדיניות המיסוי של ממשלת סין בפלח כלי הרכב מופחתי הפליטה. לקראת סוף 2025 פקע התוקף של שורת תמריצי מס לכלי הרכב הללו, עובדה שאילצה את היצרניות בפלח, ובהן BYD, "להיכנס לנעליה של הממשלה" ולחתוך מחירים כדי להישאר בתחרות.
ולבסוף 2025 הייתה שנת שיא בהשקעות המחקר ופיתוח של BYD, בעיקר לצורך פיתוח דור חדש ומהפכני של סוללות לרכב שאמורות לאפשר "טעינת על", כלומר טעינה מאפס ל־100% בפחות מ־10 דקות. זהו הימור עסקי וטכנולוגי מהותי עבור BYD, שאם יצלח הוא עתיד להעניק לה דחיפה משמעותית בשוק הסיני והגלובלי. אבל בטווח הקצר הוא בא לידי ביטוי בזינוק של 17% בהוצאות המו"פ.
דובי בן גדליהו
החידה הגדולה בעולם הקריפטו: האם נחשף מייסד הביטקוין?
תחקיר מקיף של "ניו יורק טיימס" מצביע על מי שלכאורה עומד מאחורי הביטקוין ומסתתר תחת השם הבדוי סאטושי נאקאמוטו.
על פי התחקיר, שהתבסס בין היתר על ניתוח מבוסס בינה מלאכותית, מדובר בבריטי בשם אדם באק, בן 55, שמצדו מכחיש בתוקף וטוען שמדובר בצירופי מקרים בלבד.
מהתחקיר עולה כי כתיבתו של באק תואמת לדפוס הכתיבה של נאקאמוטו, הן במסמך המדיניות הראשון של הביטקוין מלפני 17 שנה ("המסמך הלבן") והן בפוסטים מוקדמים בפורומים, הכולל בין השאר הוספת מקפים בניגוד למקובל בשפה האנגלית ומוזרויות נוספות כמו שימוש בשני רווחים לאחר נקודה.

בריטי בן 55? פסל המוקדש לממציא הביטקוין, בודפשט / צילום: Shutterstock
התחקיר מצביע על ממצא נוסף: הן באק והן נאקאמוטו היו מעורבים ב־Cypherpunks, קבוצת אנרכיסטים שהוקמה בתחילת שנות ה־90 וביקשה להשתמש בקריפטוגרפיה כדי לשחרר יחידים ממעקב וצנזורה ממשלתיים. בנוסף, צוין שבאק המציא מערכת לפתרון חידות סטטיסטיות והציע לשלב עם רעיון אחר בשם b-money כדי שיעמדו בבסיס "מזומן אלקטרוני" - ושילוב זה אכן הופיע בהמשך בבסיס ההפעלה של נאקאמוטו לביטקוין. עוד מציינים בתחקיר שיש קורלציה הפוכה בין הזמנים שבהם כל אחד מהם פעל. באק היה פעיל מאוד בקהילה במשך שנים, אך נאלם בדיוק כשנאקאמוטו החל לפעול. הוא חזר להתייחס לתחום הקריפטו בפומבי לראשונה רק שישה שבועות לאחר שנאקאמוטו נעלם מהמרחב הווירטואלי.
באק, כיום מנכ"ל חברת תשתיות הביטקוין Blockstream ודמות מוערכת בקהילות הקריפטו, הכחיש בעקביות את היותו סאטושי, אך בניו יורק טיימס מתארים את תשובותיו לשאלות כמתחמקות ולעתים לא עקביות. לפי הדיווח, באק עבר משיח מנומס להכחשה נחרצת ככל שהבדיקה סביבו התהדקה.
תחקירים שונים בעבר טענו כי עלו על זהות האיש שמאחורי דמותו של סאטושי נאקאמוטו. מעל מאה מועמדים הוזכרו כאפשרויות ריאליות. המייסד המסתורי מחזיק לפי ההערכות בכמיליון מטבעות ביטקוין, ששוויים עומד על עשרות מיליארדי דולרים.
בר לביא
גיחה לאוקראינה הסגירה את זהותו של האמן המסתורי בנקסי?
סוכנות הידיעות רויטרס החליטה לנסות לזהות מיהו בנקסי - אמן הגרפיטי האנטי־ממסדי. בתחקיר שפורסם לפני כחודש נטען שבנקסי הוא אדם בשם רובין גנינגהאם, יליד 1973 בבריסטול שבאנגליה, ששינה את שמו לדיוויד ג'ונס.
האקדח המעשן, על פי רויטרס, הוא רישומי מעבר גבול שביצע אדם בשם דיוויד ג'ונס לאוקראינה ב־2022, שם באותו זמן גם "צצו" ציורי הענק של בנקסי על קירות בתים שנפגעו מהפצצות הרוסים. כתבי רויטרס הגיעו לעיירה האוקראינית הורנקה ושוחחו עם תושבי המקום כדי לקבל מידע ועדויות מהשטח שיעזרו בהרכבת הפאזל. את המידע שאספו הם הצליבו עם ראיות נוספות כמו מסמכים משפטיים, אסמכתאות של משרד הפנים ורישומי נדל"ן, וקבעו כי אכן גנינגהאם הוא האיש שעומד מאחורי השם המסחרי בנקסי.
האמן עצמו סירב להגיב, ואף פורסם כי עורכי הדין שלו דרשו מרויטרס שלא יפרסמו את התחקיר. יחד עם זאת, יש הטוענים כי דווקא התחקיר פועל לטובתו של בנקסי, שכן עדיין רב הנסתר על הגלוי לגביו ושאלת זהותו עדיין מרחפת באוויר ומסייעת לו במכירות.
ארן הרשלג
רחוק מתמיד: השיאים של ארטמיס בחלל
משימת חלל מעוררת השראה - זה בדיוק מה שאמריקה הייתה זקוקה לו ברגע הקריטי הזה לתדמיתה כמובילה עולמית. משימת ארטמיס II שיצאה לדרך ב־1 באפריל ונחתה בשלום ב־11 באפריל, סיפקה את הסחורה.
"המטרה שלנו הפעם היא להגיע לירח כדי להישאר שם", אמרו אנשי נאס"א, ואכן, הפעם המרוץ קשור לא רק למוניטין אלא לשאלה אילו מדינות יוכלו לכרות משאבים מן הירח ואולי יום אחד להתיישב עליו. המתחים הגיאופוליטיים משמעותיים למסע אל הירח, בו מתחרה ארה"ב, יחד עם חבריה ל"הסכם ארטמיס" שעליו חתומה גם ישראל, ראש בראש מול סין המשתפת פעולה עם רוסיה.
משימת ארטמיס II לא נחתה על הירח, אך היא שברה מספר שיאים ורשמה הישגים מרשימים: זו הייתה המשימה שהובילה את בני האדם הכי רחוק לתוך החלל עד היום - כ־406 אלף ק"מ מכדור הארץ וסביב 6,000 ק"מ מעבר לצד האפל. היא צילמה אזורים על הירח שלא צולמו בעבר, וכן תמונות של "שקיעת כדור הארץ" מהירח. המשימה גם בחנה ציוד חדיש - כ־90% מהמערכות ששימשו למסע לא נבחנו מעולם בעבר בחלל, למשל מערכת לסילוק פחמן דו־חמצני ממרחב המחיה של האסטרונאוטים. בנוסף, זו הייתה המשימה המאוישת הראשונה של משגר ה־SLS של נאס"א ושל החללית אוריון.
אחת המטרות החשובות של המשימה הייתה לבחון את הבריאות של האסטרונאוטים לקראת גיחות נוספות לחלל הרחוק. לכן כל חברי הצוות נוטרו וימשיכו להיות מנוטרים בחיישנים ובוצעו להם בדיקות רוק במהלך ואחרי המשימה.
ומה הלאה למרוץ החלל? סין זכתה להישג כאשר הנחיתה רכב חלל רובוטי בצד האפל של הירח. משימת ארטמיס III האמריקאית המיועדת כיום לשנת 2027, הייתה אמורה להנחית אסטרונאוטים על הירח, אך כרגע לא ברור אם אכן תעשה זאת, או רק תבחן את התנאים לנחיתה.
גלי וינרב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.