מכוניות בנמל בסין / צילום: Shutterstock
חברות הייעוץ הגלובליות, שמסקרות את שוקי הרכב בעולם, נוהגות לפרסם מדי שנה תחזית - ולעיתים אף לשנתיים קדימה - על ההתפתחויות הצפויות בענף, כדי לספק אופק תכנון ליצרנים, למפיצים ולמשקיעים בו. התחזיות מבוססות לרוב על משתנים מוכרים ועל מגמות מתמשכות של ביקוש והיצע ושל מאקרו-כלכלה.
לעומת זאת בישראל, אופק התכנון והחיזוי של שוק הרכב הוא בערך רבעון או שניים קדימה, וגם זה בעירבון מוגבל. זאת מכיוון שבחמש השנים האחרונות שוק הרכב הישראלי ניווט את עצמו ממשבר למשבר, במסלול שמזכיר יותר רכבת הרים מאשר שוק שמגלגל 50 מיליארד שקל בשנה.
● הערכות: עשויים לחלוף חודשים עד לחידוש תובלה ימית סדירה מהמזרח
● המיליארדר הסיני ששוק הרכב החשמלי בארה"ב אבוד בלעדיו
גם את רוב התחזיות שלנו ל-2026, שפרסמנו בסוף 2025, אנחנו נאלצים להשליך לסל המחזור, אחרי למעלה מחודש של מלחמה עצימה. לפיכך, ננסה להעריך כאן מה יהיו המגמות בשוק ברבעון-שניים הבאים בלבד, בהנחה שתהיה התייצבות מסוימת ברקע הגיאופוליטי, הפוליטי והכלכלי.
המחירים יישארו יציבים כל עוד השקל יהיה חזק
נקודת האור היחידה באפלה שבה נמצא כיום שוק הרכב הישראלי, היא חוזקו העקבי של השקל ביחס למטבעות יבוא הרכב. השקל החזק מעודד את היבואנים להעניק הנחות, או לפחות למנוע עליית מחירים, ממריץ את הביקוש ומייצב את השוק.
המטבעות הדומיננטיים הם הדולר והאירו, שבהם נרכשים קרוב ל-85% מכלי הרכב שמיובאים לישראל. נכון להיום שער הדולר ביחס לשקל נמוך בכ-17.5% משהיה באפריל אשתקד, ושער השקל חזק ביחס לאירו בכ-15%.
אלה שערי חליפין שכמותם לא ראה הענף שנים רבות. אומנם בנובמבר 2021 צנח הדולר רגעית לשער דומה ביחס לשקל, אבל כמגמה שערי החליפין חזרו לאחרונה לאחור 25 שנים כמעט. השקל החזק מאפשר ליבואנים בישראל לספוג את העלויות החיצוניות של כלי הרכב שנגזרות מהמלחמה וממשבר האנרגיה, כולל העלאות מחירים של יצרני הרכב (מחירי CIF), עלויות תובלה שקפצו בעשרות אחוזים ועלויות מימון כבדות של המלאים.
השקל החזק הוא גם אחד ההסברים לזינוק של 128% שנרשם ביבוא כלי רכב לישראל בחודשים ינואר ופברואר השנה, לכ-52 אלף, למרות המתיחות, ולמרות שיבואנים רבים עדיין תקועים עם מלאים של אלפי רכבי "אפס קילומטר". אומנם נתוני חודש מרץ צפויים להראות ירידה חדה ביבוא רכב, אולם זאת בעיקר בשל תקנות החירום, שמונעות אחסון כלי רכב נוספים בנמלים, ומביאות לעיכובים בפריקה.
יבואן רכב גדול אמר לנו השבוע, כי "למרות סיכון משמעותי ביבוא מלאים גדולים של רכב, על רקע סביבה חיצונית לא ברורה, שערי המטבע הנוכחיים הם הזדמנות בלתי חוזרת, אפילו אם כלי הרכב ימתינו במלאי חודשים רבים".
חוזקו של השקל תורם משמעותית להמשך של גל המבצעים וההנחות בשוק הרכב הישראלי, כולל לא מעט דגמים חדשים, שמושקים כיום בישראל עם מחירים אטרקטיביים יותר, לצד שלל הצעות מימון מסובסדות ותמריצים עקיפים אחרים.
המשך המגמה החיובית, או לכל הפחות היציבות, ברבעון-שניים הבאים, תלוי מהותית בכיוון שאליו צועד השקל. כרגע עוד לא התבררו מלוא ההשפעות של המלחמה על המשק, ואם התמונה תהיה עגומה, כפי שחוזים חלק מהאנליסטים, השקל עלול להיחלש ולגרום נסיגה משמעותית במכירות.
הסינים ימשיכו להתחזק על חשבון המערביים
למול ההשפעה "המרגיעה" של השקל החזק בטווח הקצר, בטווח הארוך יותר עשוי שוק הרכב המקומי להיות מושפע מהקטנת היקף הייצור של חלק מיצרני הרכב בגלל עלויות האנרגיה הגבוהות, שאותן קשה לגלגל ללקוחות, ובשל מה שמסתמן כגל חדש של מחסור בצ'יפים, שחיוניים לתעשיית הרכב.
כבר היינו בסיפור הזה ב-2021 עד 2023, והמשוואה מוכרת: היצע נמוך יותר של היצרנים בשוק העולמי מביא לתחרות מוגברת של הלקוחות על המלאי ולעליית מחירים רוחבית. אבל הפעם התופעה לא תשפיע כנראה על כל התעשייה באופן אחיד, ואפשר כנראה להחריג ממנה את כלי הרכב של היצרנים הסינים, שברבעון הראשון של 2026 תפסו נתח של כ-40% מסך מסירות הרכב החדש בישראל (כולל אפס קילומטר).
אומנם גם יצרני הרכב הסינים ניצבים כיום בפני עלייה חדה במחירי האנרגיה במפעלים, התייקרות של חומרי גלם שנגזרים מנפט, כמו צמיגים, רכיבי פלסטיק וכו', וזינוק במחירי התובלה הימית, שגם להם זיקה ישירה למחירי הדלק בעולם.
אבל בניגוד לעמיתיהם במערב, שנאלצים להטמיע שינויים כאלה מיידית לתוך התמחור שלהם, ליצרני הרכב הסינים יש מערכת שיקולים שונה. ממשלת סין פרסה כמעט מיידית "כרית ביטחון" לתעשייה המקומית שלה, באמצעות סבסוד של מחירי הדלק, שימוש בעתודות דלק אסטרטגיות והמשך יבוא של נפט מהמפרץ, תוך ניצול "חסינות" מול האיראנים.
תעשיית הרכב הסינית גם נהנית מעצמאות לוגיסטית הולכת וגדלה, בעקבות השקה עצמית של עשרות ספינות ענק להובלת רכב בשנתיים האחרונות. אלה מכסות באופן סדיר את המסלול לאירופה, ואינן רגישות לעלויות הביטוח הנוסקות.
נוסף על כך, כל התעשייה מחויבת לעמוד ביעדי היצוא השאפתניים שמציב בפניה הממשל המרכזי של סין. נכון ל-2026 היעד הזה עומד על למעלה מ-8 מיליון כלי רכב, תוספת של יותר ממיליון כלי רכב בהשוואה לנתון של 2025, שגם הוא שבר שיאים. היעד ל-2027, אגב, הוא יצוא של 9.5 עד 10 מיליון כלי רכב. על סמך ניסיון העבר, כאשר הממשל המרכזי מציב יעד, כל התעשייה הסינית ניצבת בדום מתוח.
אומנם בתחילת השנה נראה היה שמלחמת המחירים בין יצרני הרכב הסינים בשוק המקומי נרגעה מעט, ואפילו התחלפה בעליית מחיר נקודתית של דגמים חדשים. אבל המלחמה באיראן שוב טרפה את הקלפים, ומאלצת כיום את היצרנים הסינים להגביר את היצוא לשווקים חליפיים, ובהם גם ישראל.
והדרך היעילה ביותר לעשות זאת במהירות היא באמצעות הורדת מחירים, בתמורה להזמנות מלאי גדולות של היבואנים. לפיכך, לא זו בלבד שלא ניתן לצפות לפגיעה בהגמוניה של כלי הרכב הסיניים בישראל ברבעונים הקרובים, אפשר לצפות שהיא תעמיק, ותרחיב את הפער מול היצרנים המערביים, שאין להם "כרית סופגת" ממשלתית כמו של הסינים.
מחרי הדלק יגבירו ביקוש לחשמליות? לא בהכרח
לאחר שמחירי הדלק בתחנות זינקו בחדות עקב המשבר במפרץ הפרסי, ציפינו שהדבר יביא לעלייה מוחשית ומיידית בביקוש לרכב חשמלי - חדש, משומש או אפס קילומטר. נכון להיום זה לא קרה, ועיקר הביקוש ממשיך להתמקד ברכבי פלאג-אין ובהיברידיות מקובלות.
השאלה הגדולה היא האם המצב הזה יימשך גם ברבעונים הבאים, או שמא נראה עלייה חדה ומהירה בביקוש לרכב עם הנעה חשמלית מלאה, ממש כפי שקורה כיום באירופה ובסין.
הדעות בענף מקוטבות. יש שטוענים ששינויי מגמה כאלה לא יכולים לקרות ברזולוציה של חודש, או אפילו של רבעון. לציבור לוקח הרבה זמן להפנים עליית מחירים כה חדה, ולקוחות רבים, גם פרטיים וגם מוסדיים, עדיין מחכים להתבהרות התמונה; האם מחירי הנפט יירדו בחודש הבא, ויהפכו את כל עליית המחירים לאפיזודה חולפת? האם האוצר יתכופף לנוכח הלחץ האינפלציוני והציבורי, ויפחית את הבלו על בנזין, כפי שעשה בעבר?
אחרים טוענים, שהשינוי כבר מתרחש, אם כי בעיקר במעבר מסיבי מרכבי בנזין קלאסיים לכלי רכב היברידיים או לרכבי פלאג-אין. וכל עוד מחיריהם של אלה יהיו מקבילים לאלה של רכבי בנזין, או גבוהים מהם, לא יהיה שינוי במגמה. לא ברור איזו מהדעות תוכיח את עצמה, אבל די ברור שההכרעה הזו תגיע ממצרי הורמוז.