כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● צעיר ולוחם בשחיתות: הפוליטיקאי ההונגרי שהצליח להדיח את אורבן אחרי 16 שנים
● מניות השבבים היו המרוויחות הראשונות של הפסקת האש. מה יקרה להן עכשיו
1 בטהרן לא מתרגשים מהאיום של טראמפ: "תתגעגעו לבנזין זול"
לאחר ששיחות המשא ומתן בין טהרן לוושינגטון קרסו, נשיא ארה"ב הצהיר ברשתות החברתיות כי "הצי של ארצות הברית, הטוב בעולם, יחל בתהליך של הטלת מצור על כל כלי שיט שינסה להיכנס או לצאת ממצר הורמוז בשלב מסוים נגיע למצב של 'כולם יכולים להיכנס, כולם יכולים לצאת'". בניו יורק טיימס כותבים כי "מצור אמריקאי על נמלים איראניים צפוי, ככל הנראה, למנוע מכלי שיט איראניים לעבור במצר במהלך המלחמה - ובמקביל לאפשר לכלי שיט אחרים שנתקעו בנמלים או בים להתחיל להעביר אספקה פנימה והחוצה דרך הנתיב הזה".
המשמעות של המצור היא "שכל ספינה שתנסה לעבור תידרש להיבדק אם תתבקש לכך, והכוחות האמריקאיים יוכלו להחליט אם לאפשר לה להמשיך בדרכה".
לפי הניו יורק טיימס למצור האמריקאי על הורמוז יש מספר תרחישים: ראשית "הכוחות האמריקאיים לא ימנעו חופש שיט לכלי שיט העוברים במצר אל ומנמלים שאינם איראניים, המצור יחל ביום שני בשעה 10:00 בבוקר לפי שעון החוף המזרחי".
בנוסף, "לצדדים הלוחמים יש זכות לבצע 'ביקור וחיפוש', כלומר לעצור ולבדוק גם כלי שיט פרטיים במים שאינם ניטרליים ולהחליט אם לאפשר להם לעבור", כך אמר לניו יורק טיימס ג'יימס קרסקה, פרופסור למשפט ימי בינלאומי.
המצור "עשוי להסב נזק כלכלי לאיראן, שיפגע ביכולתה להמשיך להילחם בטווח הארוך, באמצעות שלילת היכולת לייצא נפט ולהפיק הכנסות".
גם רובין ג'. ברוקס, עמית בכיר במכון המחקר ברוקינגס, טען כי "תלותה של איראן ביצוא נפט משמעותה שלא תוכל להרשות לעצמה להמשיך לתקוף ספינות אם כלכלתה תיפגע. ביום ראשון כתב ברשתות החברתיות כי מצור 'ממוטט את המודל העסקי של איראן'".
אולם בניו יורק טיימס כותבים כי המצור "עלול גם להעמיד מדינות התלויות בנפט איראני, כמו סין, במצב בעייתי".
למרות האיומים האמריקאיים בניו יורק טיימס כותבים כי "האיראנים לא נראים מודאגים במיוחד". בפוסט ברשתות החברתיות כתב יו"ר הפרלמנט האיראני ו מוחמד באקר קאליבאף: "תהנו מהמחירים הנוכחיים בתחנות הדלק. עם מה שנקרא 'מצור', בקרוב תתגעגעו לבנזין ב-4-5 דולר".
מתוך הניו יורק טיימס מאת אפרת לבני. לקריאת הכתבה המלאה.
2 למרות הקריאות מטהרן: קבוצת BRICS לא מתערבת בעימות האזורי
יותר מחודשיים לאחר המלחמה האזורית במזרח התיכון "קבוצת BRICS, הכוללת את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה נותרה שקטה באופן בולט", פורסם באירו-אסיה.
קבוצת המדינות נקראה על ידי מנהיגים איראנים לסייע בסיום הסכסוך "גם פזשכיאן וגם אראקצ'י קראו להודו למלא תפקיד כיושבת ראש BRICS. אולם בסופו של דבר הייתה זו פקיסטן שלקחה על עצמה תפקיד מתווך".
כעת, "בערפל המלחמה נתפסת BRICS כהססנית, מפוצלת ואף לא רלוונטית. חששות דומים עלו גם במהלך מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן ב-2025".
בעוד ש-BRICS נותרה שקטה לגבי המלחמה, "חבריה המרכזיים הצליחו להשיג יתרונות סלקטיביים. הודו, למשל, הצליחה להבטיח מעבר בטוח לחלק מכלי השיט שלה דרך מצר הורמוז באמצעות שיחות ישירות עם איראן. גם סין ורוסיה פעלו יחד כדי לסכל הצעת החלטה של בחריין, שנתמכה על ידי מדינות המפרץ וארה"ב, אשר הייתה מאפשרת שימוש בכוח ל'מטרות הגנתיות' בהורמוז".
באירו-אסיה כותבים כי היעדר תגובה קולקטיבית מצד BRICS "אינו חדש".
כשרוסיה סיפחה את חצי האי קרים בשנת 2014, התקבלה "תגובה מתונה בלבד מצד BRICS, בניגוד לביקורת החוזרת שלה על מוסדות פיננסיים בינלאומיים ולגינוי המשותף שלה להתערבות נאט"ו בלוב במהלך האביב הערבי". באופן דומה, "גם ב-2022 נותרה BRICS ברובה שקטה, מבלי לעסוק ברצינות בפלישה הרוסית השנייה לאוקראינה".
אי הנוחות כלפי העמימות של BRICS נובעת אולי פחות ממדינות החברות עצמן ויותר מדרישה רחבה יותר בפוליטיקה העולמית למסגרות מוסדיות חדשות עם השפעה חזקה יותר של מדינות הדרום הגלובלי.
לאחר שהאו"ם חווה משבר ותקופה ממושת "של דעיכה מוסדית" הציפיות מ-BRICS עלו. "עם זאת, חברותיה נותרות מחויבות לאינטרסים האישיים שלהן, ופועלות יותר כמו קבוצה לא פורמלית דוגמת G7, ולא כארגון רב-צדדי מובנה כמו האו"ם או גופים אזוריים".
"אף שהקבוצה מספקת פלטפורמה למעצמות מגוונות והתרחבה משמעותית בשנים האחרונות, אופייה הרופף והמבוסס על מנהיגים מגביל פעולה קולקטיבית, שכן כל חברה שומרת לעצמה מרחב לפעול לפי האינטרסים הלאומיים שלה", נכתב.
מתוך האירו-אסיה מאת קרלוס פרדריקו פריירה דה סילבה גאמה. לקריאת הכתבה המלאה.
3 שיחות היסטוריות ומציאות מורכבת: חיזבאללה עדיין קובע את הטון
מחר (ג') צפוי להתקיים בוושינגטון משא ומתן ישיר והיסטורי בין ישראל ללבנון. בוול סטריט ג'ורנל נכתב כי "המשא ומתן צפוי להיות מורכב, שכן לחיזבאללה עדיין כוח צבאי ופוליטי משמעותי בלבנון". זאת במקביל "לחולשת הצבא הלבנוני והחשש ממלחמת אזרחים שמגבילים את יכולת הממשלה לפעול".
בג'ורנל נכתב כי הנשיא האמריקאי "מבקש מנתניהו לצמצם את התקיפות נגד חיזבאללה". עד כה, "ממשל טראמפ לא ביקש מישראל להנמיך את היקף פעולותיה נגד חיזבאללה. אולם טראמפ חשש כי הלחימה תערער את הפסקת האש עם איראן ואת המאמצים לפתוח מחדש את מצר הורמוז, כאשר גם איראן וגם פקיסטן - המתווכת בהפסקת האש- טענו כי המלחמה בלבנון מפרה את ההסכם".
טראמפ אמר לנתניהו כי "הוא מבין את הצורך של ישראל להגן על עצמה מפני לוחמי חיזבאללה, אך גם הדגיש שעליה לתמוך בהפסקת האש באמצעות צמצום התקיפות בלבנון", אמר גורם אמריקאי לג'ורנל.
בינתיים "הפעולות בלבנון לא ייפסקו", אמרו גורמים ישראלים לג'ורנל. עם זאת, אדם המעורה בעמדת ישראל אמר כי "ישראל תגביל את התקיפות בהתאם לבקשת טראמפ".
לאור התקיפות הישראליות בדרום לבנון בעיתון הצרפתי לה מונד נכתב כי דרום ארץ הארזים "מעסיק את ישראל ואת מייסדיה כבר למעלה ממאה שנה" כאשר "רוח הרפאים של פלישה חדשה רודפת את האוכלוסייה הלבנונית".
כבר ב־1919 כתב חיים ויצמן למשרד החוץ הבריטי כי המדינה היהודית תשתרע עד "הליטני שיהיה הגבול הטבעי של ישראל". הנהר לא הפך לגבול אך לפי הלה מונד "הרעיון שכן יהפוך כזה מעולם לא נעלם".
כעת, לאחר שנים של מלחמה נכתב בלה מונד כי האוכלוסייה המפונה בדרום לבנון "מרגישה נטושה. מתחים עדתיים החריפו, וישראל אף הפעילה לחץ לגרש משפחות שיעיות מאזורים מסוימים". חיזבאללה בינתיים "ממשיך לפעול באזור הצבא הלבנוני נסוג".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת עומר עבד אל־באקי, אלכס לירי ואלכסנדר וורד. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הלה מונד מאת ססיל הניון ולור סטפן. לקריאת הכתבה המלאה.